רמת גלינר
 | |
| רממ גלינר - מבט מפסגת מיזייה. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום | אזור הברית האנטארקטית, |
| קואורדינטות | 62°34′25″S 60°13′59″W / 62.5736°S 60.2331°W |
|
(למפת איי שטלנד הדרומיים רגילה) | |
  | |
רמת גלינר (באנגלית: Gleaner Heights) היא רמה, בחלק המזרחי של האי ליווינגסטון באיי שטלנד הדרומיים, שבאנטארקטיקה .
אורכה של הרמה 2 קילומטרים, והיא ממוקמת דרומית - מערבית לגבעת לזלי; בקע אלהובו מפריד בין רמת גלינר לבין גבעת לזלי.
בקע גורב מפריד בין רמת גלינר לבין פסגת חמוס, המהווה את הקצה הצפון-מערבי של רכס בוולז.
רמת גלינר מכוסה ברובה קרח, למעט אזור סלע חשוף קטן, במורדות הצפון-מערביים של הרמה.
רמת גלינר מתנשאת מעל שדה השלג סדינני שמצפון-מערב לה, מעל קרחון קאליאקרה שממזרח לרמה, ומעל קרחון פרוניקה שמדרום-מערב לרמה.
שיא גובהה של הרמה מגיע לגובה של 531 מטרים מעל פני הים; שיא זה ממוקם 5 קילומטרים צפון-מערבית להר בוולז; השיא ממוקם 5.05 קילומטרים צפונית-מערבית לפסגת מלניק ו-1.43 קילומטרים מערבית - דרום-מערבית מגבעת לזלי.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיפוי הרמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרמה מופתה לראשונה על ידי סוקרים בריטיים בשנת 1968, ושוב על ידי סוקרים בולגריים בשנים 2005, 2009, ו-2017.
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמה של הרמה ניתן לה בשנת 1958 על ידי הוועדה המייעצת לשמות אנטארקטיים של בריטניה.
הרמה נקראת על שם הבריג האמריקאי גלינר (Gleaner), אשר נשלחה לציד ליוויתנים באיי שטלנד הדרומיים, בקיץ האנטארקטי 1820 – 1821.
טיפוס לפסגה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטיפוס הראשון לראש הרמה בוצע ב-25 בדצמבר 2004 באמצע קיץ האנטארקטי, על ידי מטפס ההרים הבולגרי דויצ'ין ואסילב (Doychin Vasilev), כחלק מסקר Tangra 2004/05. ואסליב יצא לטיפוס ממחנה אקדמיה.
