רנה דוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רנה דוד
René David
ReneDavid1976ErasmusPrize.jpg
רנה דוד (מימין), 17 בספטמבר 1976
לידה 12 בינואר 1906
ז'ורה צרפת
פטירה 26 במאי 1990 (בגיל 84)
לה טולונה, צרפת
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות 19291976 (כ־47 שנים)
תחומי מחקר משפט השוואתי, גאוגרפיה משפטית
פרסים והוקרה
  • פרס ארסמוס (1976)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לסטר
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אוטווה
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אדינבורו
  • דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה החופשית של בריסל
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת הלסינקי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רֵנֵה דָוִד (12 בינואר 1906 - 26 במאי 1990) היה חוקר ומשפטן צרפתי בתחום המשפט ההשוואתי וגאוגרפיה משפטית שמחקריו התפרסמו במספר שפות.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין 1929 ל-1938 היה פרופסור באוניברסיטת גרנובל. במהלך מלחמת העולם השנייה צורף לצבא הצרפתי. לאחר מכן מ-1945 עד 1968 היה ראש המחלקה למשפט השוואתי באוניברסיטת פריס. לאחר מכן עד 1976 היה פרופסור באוניברסיטת אקס-מרסיי. העביר קורסים באוניברסיטת קיימברידג', אוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת מינכן, אוניברסיטת טהראן ואחרות.

הוא השתתף במספר פרויקטים משפטיים, כמו ועדת או"ם בנושא השכר הבינלאומי מטעם צרפת, ובין 1962 ל-1978 היה חבר הסגל במוסד בינלאומי לאיחוד משפט בינלאומי פרטי.

היה אחד המחברים מערכת משפט אזרחית לאתיופיה ב-1960 וחבר צוות ניסוח מערכת משפטית אזרחית לרואנדה.

בשנת 1973 עמד בראש העורכים "אנציקלופדיה בינלאומית למשפט השוואתי".

תאוריה משפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרו Traité élémentaire de droit civile comparé,[1] הציע את סיווג המערכות המשפטיות, וחילק אותן בהתאם לאידאולוגיה שונות, המקבלות השראה כל אחת בנפרד, לתוך חמש קבוצות או משפחות:

האיחוד שביצע למשפט הקונטיננטלי והמקובל היה לפיו טכני יותר מאידאולוגי. הניגודים שבינם היו שונים מאלו שבין מערכות המשפט הסובייטית, הינדית, סינית, שריעה והלכתית. לדברי דוד, המשפט הרומנו-גרמני (קונטיננטלי) כללו אותן המדינות בהן חוקים גובשה על פי החוק הרומי, ואילו המשפט המקובל במדינות אלו שבו החוק נוצר על ידי השופטים.

המאפיינים שהבדילו באופן ייחודי את המשפט המערבי משאר המערכות, כפי שהוא האמין היו:

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת חייו הוענקו לו תוארי כבוד מאוניברסיטאות אדינבורו, בריסל, אוטווה, בזל, לסטר והלסינקי.

ב-17 בספטמבר 1976, הוענק לו פרס ארסמוס מטעם אמנסטי אינטרנשיונל בפיטרסקרק שבליידן.

ביבליוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (בצרפתית) 1929: La protection des minorités dans les sociétés par actions, Librairie du Recueil Sirey, Paris
  • (בצרפתית) 1947: Cours de législation civile, Les cours de droit, Paris
  • (בצרפתית) 1948: Introduction à l'étude du droit privé de l'Angleterre, Recueil Sirey, Paris
  • (בצרפתית) 1950: Traité élémentaire de droit civil comparé: introduction à l'étude des droits étrangers et à la méthode comparative, R. Pichon, R. Durand-Auzias, Paris
  • (בצרפתית) 1952: French bibliographical digest. Law: books and periodicals, culturele afdeling van de Franse ambassade, New York
  • (בצרפתית) 1954: Le droit soviétique, met John N Hazard, Librairie générale de droit et de jurisprudence, Paris, 2 volumes
  • (באנגלית) 1955: French law, Diocesan press, Madras
  • (באנגלית) 1958: The French legal system: an introduction to civil law systems, met Henry P De Vries, Oceana Publications for Parker School of Foreign and Comparative Law, Columbia University, New York
  • (בצרפתית) 1960: Le Droit français, met Philippe Ardant, Librairie générale de droit et de jurisprudence, Paris
  • (בצרפתית) 1960: Le droit français. Principes et tendances du droit français, Libr. générale de droit et de jurisprudence, Paris
  • (בצרפתית) 1962: Cours de droit civil comparé, Les Cours de droit, Paris
  • (בצרפתית) 1964 Les grands systèmes de droit contemporains, Dalloz, Paris, ISBN 978-2247013791
  • (בצרפתית) 1964: Bibliographie du droit français, 1945-1960, établie pour le Comité international pour la documentation des sciences sociales sous le patronage de l'Association internationale des sciences juridiques, met International Committee for Social Sciences Documentation, Paris, Mouton
  • (בצרפתית) 1967: Administrative contracts in the Ethiopian civil code, Ministerie van Justitie, Addis Ababa
  • (באנגלית) 1968: Major legal systems in the world today, met John E. C. Brierley, London
  • (באנגלית) 1972: French law; its structure, sources, and methodology, State University Press, Baton Rouge, ISBN 978-0807102480
  • (בצרפתית) 1973: Les Contrats en droit anglais, met Françoise Grivart de Kerstrat, Libr. de Droit et de Jurisprudence R. Pichon et R. Durand-Auzias, Paris
  • (באנגלית) 1974: Structure and the divisions of the law, M. Nijhoff, Den Haag
  • (באנגלית) 1975: International encyclopedia of comparative law, met International Association of Legal Science, M. Nijhoff, Den Haag, ISBN 978-9024727872
  • (בצרפתית) 1977: Unification du droit et arbitrage, Kluwer, Deventer, ISBN 978-9026809224
  • (באנגלית) 1980: English law and French law: a comparison in substance, Stevens and Sons, London, ISBN 978-0420457509
  • (בצרפתית) 1982: Le droit comparé: droits d´hier, droitss de demain, Paris, ISBN 2717805605
  • (בצרפתית) 1982: Les avatars d´un com-paratiste, Paris, ISBN 2-7178-0511-7
  • (בצרפתית) 1987: Le droit du commerce international: réflexions d´un comparatiste sur le droit international privé, Paris, ISBN 2-7178-1322-5
  • (בצרפתית) 1995: Le droit anglais, met Xavier Blanc-Jouvan, Presses universitaires de France, Paris, ISBN 978-2130519102

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Traité élémentaire de droit civile comparé: Introduction à l'étude des droits étrangers et à la méthode comparative - in French; Paris, 1950