רפואניתיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןרפואניתיים
Meloe proscarabaeus - Leithagebirge.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי-רגליים
מחלקה: חרקים
סדרה: חיפושיות
תת־סדרה: Polyphaga
משפחה: רפואניתיים
תת-משפחות
  • Eleticinae
  • Meloinae
  • Nemognathinae
  • Tetraonycinae
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Meloidae
Gyllenhaal, 1810
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חיפושית Hycleus lugens על פרח

רפואניתיים (שם מדעי Meloidae) הם משפחה בסדרת החיפושיות.

זוהי משפחה של חיפושיות הכוללת כ-2,500 מינים, מזה כ-70 מינים בישראל. הן נפוצות בעיקר בערבות ובסוואנות.

מן הרפואניות הנפוצות בארץ:

מראה ומקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הראש של הרפואניתיים כפוף כלפי מטה. לעין יש צורת כליה, המחושים לרוב חוטיים עם 11 פרקים או שצורתם כצורת מחרוזת. לפעמים הם נגמרים באלה. החזה הקדמי צר, הכנפיים רכות, לפעמים מנוונות. הציפורניים מפוצלות או שיש להן תוספתנים.

יש מינים המפרישים בשעת סכנה מנקבים שבמפרקי הרגליים ובמקומות אחרים בגופם נוזל המכיל חומר ארסי, הקרוי קנתרידין, המגן עליהן מפני טורפים. חומר זה הופק לפנים מן החיפושית המכונה "הזבוב הספרדי" - Lytta vesicatoria - והוא שימש ברפואה וגם כרעל. מכאן שם המשפחה[1].

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבוגרים חיים על פני הקרקע ועל צמחים וניזונים מעלים, מאבקת פרחים ומצוף. באביב הם מצויים בעיקר על פרחים, שמהם הם ניזונים.

התפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזחלים מתפתחים בקנים של דבוראי העוקץ או בתיקי ביצים של חגבים. הנקבה מטילה ביצים רבות (אלפים) על הקרקע. יש שהיא מכסה אותן באדמה.

לרפואניתיים יש דרך מיוחדת של גלגול, הנקרא על-גלגול (hypermetamorphosis): הוא מאופיין בזה שבמשך הגלגול מופיעות צורות אחדות של זחל, ודרגת הזחל האחרונה, או הדרגות האחרונות שלפני ההתגלמות, אינן ניזונות. מן הביצה בוקע זחל ראשוני בעל לסתות חדות, ייחודו בכך שבקצה כל רגל יש כאילו 3 ציפורניים (ציפורן ושני זיפים), לכן ניתן לזחל זה שם מיוחד תלת-ציפורן (triungulinus). בהתאם למין החיפושית, מחפש התלת-ציפורן מזון או מישהו שיביא אותו למזון[1].

התנהגות תחת מתקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיפושיות ממשפחת הרפואנית (Mylabris tebraecus) מפרישות נוזל רעיל מפרקי רגליהן כאשר הן נמצאות תחת מתקפה, או חושבות שהן נמצאות תחת מתקפה. החומר יכול לגרום לגירוי העור, שלפוחיות וכוויות כימיות. לא מומלץ להחזיק את החיפושית ביד, כיוון שבמינון גבוה הארס שלה יכול להיות מסוכן למדי[2].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רפואניתיים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 החי והצומח של ארץ-ישראל: אנציקלופדיה שימושית מאוירת כרך 3 חרקים, משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1989
  2. ^ גיא זהבי, הכירו את החרקים הארסיים המצויים בישראל, בא-במייל