רפובליקת סלא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נמלה העתיק של הרפובליקה, כיום ברבאט

רפובליקת סלא הייתה עיר מדינה עצמאית של ברברים ששכנה על חופי מרוקו במאה ה-17. הרפובליקה הייתה מוקד פיראטי בים התיכון במהלך קיומה. העיר סלא עצמה הינה עיר עתיקה, עוד מן התקופה הפיניקית.

ראשיתה של העיר בהגירת אוכלוסייה מספרד הנוצרית, לאחר צו גירוש שהטיל פליפה השלישי, מלך ספרד בשנת 1607 על המוריים מספרד. המוריים - מוסלמים ספרדיים שבחרו להתנצר בשנת 1492 במקום לעזוב את ספרד - לא הצליחו להטמע בעיר רבאט בגלל הבדלי השפה, התרבות והדת. במקום זאת, הם הקימו את העיר סלא על גדתו השנייה של שפך הנהר בו רגרג. העיר הפכה במהרה למוקד לפיראטים, בעיקר ממוצא ברברי.

בשנת 1627, תושבי העיר תבעו את עצמאותם מהסולטאן זידאן אל נאסיר, וסירבו לשלם את מיסיהם. הרפובליקה שהוקמה נוהלה על ידי דיואן, מועצה בת 12-14 חברים הנבחרים מחדש בכל שנה, מושל ומפקד הנמל. לאחר מלחמת אזרחים ב-1630, שונתה שיטת הממשל, הדיואן הורחב (כשמחצית ממנו היו נציגי תושבי העיר אורנצ'וס ומחצית אנדלוסים) ל-16 נציגים, ומינוי מנהיג לאנדלוסים. אוכ

עצמאותה של הרפובליקה הסתיים ב-1668, כאשר הסולטאן מולאי אל ראשיד, מייסד השושלת העלאווית (השולטת במרוקו גם במאה ה-21) כבש את המדינה.

בספר הפופולרי "רובינזון קרוזו", קרוזו נשבה בידי שודד הים "הטורקי", ונמכר לעבדות ברפובליקה.‏[1]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ע' 14, ניו יורק 1858 (במאגר גוגל בוקס).