שאנדור טסלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שאנדור טסלר
Teszler Sándor
Sandor Teszler.jpg
לידה 25 ביוני 1903
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 ביולי 2000 (בגיל 97)
ספרטנבורג, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע איש עסקים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שאנדור טסלרהונגרית: Teszler Sándor; בודפשט, 25 ביוני 1903 – ספרטנבורג, דרום קרוליינה, 23 ביולי 2000) היה מהנדס יהודי-הונגרי, שהיגר לארצות הברית אחרי המלחמה, בעל מפעל טקסטיל, נדבן, פטרון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאנדור טסלר נולד במשפחה יהודית באימפריה האוסטרו-הונגרית. הוא נולד עם קלאב פוט שניתן היה לרפא באותה התקופה רק בצורה מכאיבה מאוד, כך שטסלר בילה את שנותיו הראשונות בבתי חולים בבודפשט, אך לאחר מספר שנים של טיפול, הצליח להשתלב בבית הספר. אחרי סיום לימודיו בתיכון בבודפשט, למד הנדסת טקסטיל באוניברסיטת קמניץ בגרמניה. כיהודי טסלר לא יכול היה ללמוד באוניברסיטה בהונגריה בשל החוק נומרוס קלאוזוס שעל פיו מכסת הסטודנטים היהודים כבר התמלאה.

לאחר סיום לימודיו הצטרף לחברת הטקסטיל של אחיו בזאגרב שבקרואטיה בשנת 1925. בשנת 1929 התמזג המפעל עם מפעל אחר ועבר לצ'אקובץ, קרואטיה. תעשיית הטקסטיל ביוגוסלביה לא הייתה כמעט קיימת בתקופה זו מכיוון שרוב חברות הטקסטיל היו בחלק הצ'כי של האימפריה האוסטרו-הונגרית. בשנת 1941 היא הפכה לחברה גדולה ולתשלובת.

בעקבות פלישת גרמניה ליוגוסלביה באפריל 1941, האזור בו היה מפעלו הפך לשליטת הונגריה. המפעל המשיך לייצר מוצרי טקסטיל עבור ממשלת הונגריה ובמשך שלוש שנים משפחת טסלר, כולל אשתו ושני בניו, לא נפגעה. כשצבא גרמניה כבש את הונגריה בשנת 1944 (מבצע מרגרטה), מצבם של יהודי הונגריה הידרדר במהירות. התערבותם של עובדי המפעל עצמם מנעה את גירוש משפחת טסלר למחנות ההשמדה, אך הביאה לכך שהם נכלאו בשטח המפעל למשך כמעט חצי שנה. בהמשך ברח טסלר עם משפחתו לבודפשט, שם הצליחו להסתתר, אך בנובמבר נלקחו להוצאה להורג. המשפחה הייתה על סף התאבדות באמצעות נטילת טבליות ציאניד, אך ניצלו בתערבותו של הקונסול השווייצרי, שהיה אחראי על אזרחי יוגוסלביה בבודפשט.

אחרי המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הם שרדו את השואה בהונגריה. לאחר ששוחררו על ידי הסובייטים ניסו הטסלרים לבנות את חייהם מחדש. ממשלת יוגוסלביה תפסה והלאימה את מפעלם וטענה כי שיתפו פעולה עם הגרמנים. טסלר היה אחד משלושת המומחים לטקסטיל שעזרו לבנות מחדש את תעשיית הטקסטיל של הונגריה, אולם התנאים המידרדרים וההשתלטות המתמשכת של הקומוניסטים על ממשלת הונגריה הובילו אותו לעזיבה לבריטניה, שם למדו בניו בבית הספר.

ההגירה לארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 1948 היגר טסלר לעיר ניו יורק, שם החל לנהל את אחד ממפעלי הטקסטיל של אחיו בלונג איילנד. בניו באו אחריהם ושניהם נרשמו לאוניברסיטת צפון קרוליינה ללימודי טקסטיל וכימיה. בשנת 1960, בנו אנדרו טסלר עבר לספרטנבורג שבדרום קרוליינה בכדי להקים את בית הסריגה של בוט (Butte Knitting Mill) ובשנת 1961 מכר שאנדור טסלר את מפעלו בלונג איילנד ועבר גם הוא לספרטנבורג. הוא הקים מפעל טקסטיל בהר קינגס הסמוך בצפון קרוליינה, ובגלל ניסיונו עם האפליה באירופה פעל רבות נגד ההפרדה הגזעית במפעל שלו. בשנת 1965 מכר את מפעלו לאחים ריבס והחל לעבוד עם בנו אנדרו טסלר בספרטנבורג.

הוא היה לדמות דומיננטית בתעשיית הטקסטיל של דרום קרוליינה. כיוון שהיה מעריץ גדול של סוגת האופרה ושל המלחין בלה ברטוק הוא הפך לחברו של המלחין אחרי שברטוק היגר לארצות הברית. בהוא האיש שהקים את מצבתו של ברטוק בניו יורק על חשבונו. טסלר סיים את לימודיו ב"מכללת וופורד" בספידפנבורג וזו כיבדה אותו בהענקת דוקטור לשם כבוד של האוניברסיטה וספריית האוניברסיאה נושאת את שמו. מאוחר יותר, גם בית ספר יסודי בעיר קיבל את שמו (בית הספר מקארתי-טסלר).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]