שאנון מקמילן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שאנון מקמילן
Shannon MacMillan
מידע אישי
לידה 7 באוקטובר 1974 (בת 49)
סיוסט, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.65 מטרים
עמדה חלוץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מועדוני נוער
1992–1995 אוניברסיטת פורטלנד
נבחרת לאומית כשחקנית
1993–2005 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 177 (60)
קבוצות כמאמנת
2007–2008 אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (עוזרת מאמנת)
מאזן מדליות
המשחקים האולימפיים
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
זהבאטלנטה 1996כדורגל נשים
כסףסידני 2000כדורגל נשים
גביע העולם בכדורגל נשים
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
זהבארצות הברית 1999כדורגל נשים
ארדארצות הברית 2003כדורגל נשים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שאנון מקמילן (אנגלית: Shannon MacMillan;‏ נולדה ב-7 באוקטובר 1974) היא כדורגלנית עבר אמריקאית ששיחקה בעמדות הקישור וההתקפה. מקמילן, שכבשה לטובת הנבחרת האמריקאית 60 שערים, נבחרה לכדורגלנית השנה בארצות הברית בשנת 2002.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקמילן נולדה באוקטובר 1974 במחוז נסאו שבמדינת ניו יורק. לאחר שסיימה את התיכון, החלה מקמילן ללמוד באוניברסיטת פורטלנד, שם שיחקה לצידה של טיפני מילברט. היא שיחקה בקבוצת האוניברסיטה בין השנים 1992 ל-1995, כאשר בשנתה האחרונה היא זכתה בפרס הרמן - המוענק לכדורגלן ולכדורגלנית המצטיינים של ליגת המכללות.

את משחק הבכורה שלה בנבחרת ארצות הברית ערכה מקמילן ב-7 ביולי 1993, במסגרת טורניר הכדורגל של האוניברסיאדה. היא הייתה השחקנית הצעירה ביותר בסגל, שבסופו של דבר זכה במדליית הכסף. שער הבכורה שלה הגיע כמעט שנה לאחר מכן, ב-17 באפריל 1994, במשחק נגד נבחרת קנדה.

ביולי 1996, נערך באולימפיאדת אטלנטה טורניר כדורגל הנשים הראשון בהיסטוריה של המשחקים האולימפיים, ואילו מקמילן זכתה להיכלל בסגל הנבחרת שנסע לטורניר. האמריקאיות סיימו את שלב הבתים במאזן מושלם של תשע נקודות וגברו בחצי הגמר 1-2 על נורווגיה. במשחק הגמר של הטורניר הן שיחקו נגד סין, ניצחו 1-2 וזכו במדליית הזהב. מקמילן זכתה לכבוש את השער הראשון לטובת האמריקאיות בגמר, בעוד חברתה ללימודים, טיפני מילברט, כבשה את שער הניצחון. בכל הטורניר, כבשה מקמילן שלושה שערים ופתחה בהרכב הראשון בארבעה מחמשת משחקי הנבחרת.

ב-1998, היא הייתה חלק מסגל הנבחרת שזכתה במדליית הזהב במשחקי הרצון הטוב שנערכו בניו יורק. שנה אחר כך, הגיעה מקמילן לשיא הקריירה שלה, כשזכתה עם הנבחרת בגביע העולמי שנערך בארצות הברית. בטורניר עצמו, היא שימשה בעיקר כשחקנית מחליפה, אך זכתה לשחק בכל אחד מששת המשחקים. היא סיימה את הטורניר עם שער אחד (בשלב הבתים נגד צפון קוריאה) ושלושה בישולים. בשנה שלאחר מכן, היא זכתה עם הנבחרת במדליית הכסף בטורניר הכדורגל של אולימפיאדת סידני, לאחר הפסד 2-3 בגמר לנורווגיה. גם בטורניר זה היא שימשה בעיקר כמחליפה, אך עלתה לשחק בכל משחקי הטורניר.

עם הקמת ליגת ה-WUSA המקצוענית ב-2001, הצטרפה מקמילן לקבוצת סן דייגו ספיריט, שם שיחקה לצידן של ג'ולי פוודי וג'וי פוסט. שנה לאחר מכן, היא כבשה שבעה שערים במסגרת גביע אלגארבה, ובכך קבעה שיא כיבושים חדש לטורניר. באותה שנה, היא אף נבחרה לכדורגלנית השנה בארצות הברית, לאחר שסיימה ככובשת המצטיינת של הנבחרת עם 17 שערים.

בשנת 2003, שיחקה מקמילן בגביע העולם השני שלה עם ארצות הברית וסיימה איתה במקום השלישי, לאחר הפסד בחצי הגמר לגרמניה. היא המשיכה לשחק בנבחרת עוד שנתיים, ובאוקטובר 2005 ערכה את משחקה האחרון. בספטמבר 2006, היא הודיעה על פרישתה הסופית מכדורגל, כשלזכותה 60 שערים ו-50 בישולים ב-177 משחקים במדי נבחרת ארצות הברית.

שנה לאחר מכן, מונתה מקמילן לעוזרת המאמנת של ג'יל אליס בקבוצת כדורגל הנשים של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, והחזיקה במשרה זו במשך שנתיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שאנון מקמילן בוויקישיתוף


נבחרת ארצות הבריתגביע העולם בכדורגל נשים 1999 (מקום ראשון)

1 סקארי • 2 פאייר • 3 פירס • 4 אוברבק • 5 רוברטס • 6 צ'סטיין • 7 וואלן • 8 מקמילן • 9 האם • 10 אקרס • 11 פוודי • 12 פרלוו • 13 לילי • 14 פוסט • 15 ונטוריני • 16 מילברט • 17 פוטופולוס • 18 וובר • 19 דוקאר • 20 סוברארו • מאמן: דיצ'יקו

ארצות הבריתארצות הברית
נבחרת ארצות הבריתגביע העולם בכדורגל נשים 2003 (מקום שלישי)

1 סקארי • 2 ביוונס • 3 פירס • 4 רודיק • 5 רוברטס • 6 צ'סטיין • 7 בוקס • 8 מקמילן • 9 האם • 10 ואגנר • 11 פוודי • 12 פרלוו • 13 לילי • 14 פוסט • 15 סוברארו • 16 מילברט • 17 סלאטון • 18 מוליניקס • 19 האקלס • 20 וומבאק • מאמן: היינריקס

ארצות הבריתארצות הברית


הקודם:
טיפני מילברט
כדורגלנית השנה בארצות הברית
2002
הבא:
אבי וומבאך