אבי וומבאק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אבי וומבאך)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבי וומבאק
Mary Abigail Wambach
Abby Wambach.jpg
מידע אישי
לידה 2 ביוני 1980 (בת 37)
רוצ'סטר, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 180 ס"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
נבחרת לאומית כשחקנית
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
זהבאתונה 2004כדורגל נשים
זהבלונדון 2012כדורגל נשים
גביע העולם בכדורגל נשים
זהבקנדה 2015כדורגל נשים
כסףגרמניה 2011כדורגל נשים
ארדארצות הברית 2003כדורגל נשים
ארדסין 2007כדורגל נשים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מארי אביגיל וומבאקאנגלית: Mary Abigail Wambach;‏ נולדה ב-2 ביוני 1980) היא כדורגלנית עבר אמריקאית ששיחקה כחלוצה. וומבאק, שזכתה בתואר כדורגלנית השנה בארצות הברית שש פעמים, כבשה 184 שערים בינלאומיים - נתון המציב אותה במקום הראשון בכל הזמנים במספר השערים הבינלאומיים לגברים או נשים.

ילדות וקריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבי וומבאק נולדה ביוני 1980 ברוצ'סטר, ניו יורק, כבת הצעירה מבין שבעת הילדים של פיט וג'ודי וומבאק.[1] בליגת הילדים הראשונה שבה שיחקה, הועברה וומבאק מקבוצת הבנות לקבוצת הבנים לאחר שכבשה 27 שערים בשלושה משחקים בלבד.[2] בתיכון היא שיחקה בנבחרות הכדורגל והכדורסל של בית הספר, ובשנתה האחרונה ללימודים היא נבחרה לשחקנית השנה במדינה מטעם יומברו והתאחדות מאמני הכדורגל של אמריקה (ה-NSCAA).‏[3]

לאחר לימודיה בתיכון, זכתה וומבאק למלגת ספורט מטעם אוניברסיטת פלורידה, שנבחרת הכדורגל שלה היא חברה בליגת ה-NCAA. בארבע שנותיה של וומבאק באוניברסיטה, זכתה הקבוצה פעם אחת באליפות הליגה (1998) וארבע פעמים רצופות באליפות המחוז הדרום-מזרחי.[1] מבחינה אישית, זכתה וומבאק במספר רב של תארים: שחקנית השנה הראשונה של המחוז הדרום-מזרחי (1998), פעמיים שחקנית השנה של המחוז הדרום-מזרחי (2000, 2001), פעמיים השחקנית המצטיינת של אליפות המחוז הדרום-מזרחי (2000, 2001) וארבע פעמים חברה בנבחרת העונה של המחוז הדרום-מזרחי. בנוסף, היא זכתה בתואר שחקנית השנה הראשונה של כל ארצות הברית, ושלוש פעמים הייתה חברה בנבחרת העונה של כל המדינה (1999, 2000, 2001).[1]

בארבע שנותיה באוניברסיטה, קבעה וומבאק חמישה שיאי בית ספר, שאחדים מהם עדיין תלויים בעינם - שערים (96), בישולים (49), נקודות (242), שערי ניצחון (24) ושלושערים (10). בשנת 2012, נכנסה וומבאק להיכל התהילה של האוניברסיטה, והייתה לכדורגלנית השלישית שחברה בו.[4]

קריירה מקצוענית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002, נבחרה וומבאק במקום השני בדראפט ה-WUSA - ליגת הנשים המקצוענית הראשונה בעולם. היא בחרה לשחק בוושינגטון פרידום, על מנת שתוכל להשלים את התואר באוניברסיטת פלורידה. ביחד עם מיה האם, הובילה וומבאק את וושינגטון לזכייה בגביע המייסדות השלישי, ואף נבחרה ל-MVP של הגמר. שנה לאחר מכן, התפרקה הליגה עקב חובות כספיים של מאה מיליון דולר.

בשנת 2009, כשהוקמה ליגת ה-WPS, הצטרפה וומבאק לוושינגטון פרידום החדשה.[5] ב-26 באפריל 2009, היא נבחרה לשחקנית השבוע בליגה, לאחר שכבשה צמד נגד גולד פרייד והובילה את וושינגטון לניצחון הראשון שלה אי פעם בליגה החדשה. באותה עונה, הגיעה וושינגטון עד לרבע הגמר, אך שם נעצרה על ידי סקיי בלו. את העונה סיימה וומבאק עם שמונה שערים - יותר מכל כדורגלנית אמריקאית אחרת באותה שנה. וומבאק המשיכה לשחק בוושינגטון גם באותה שלאחר מכן, אך שוב פעם הקבוצה לא הצליחה לעבור את רבע הגמר. וומבאק סיימה כסגנית מלכת השערים של הליגה, שנייה רק למרטה הברזילאית.

עונה אחר כך, הקבוצה עברה לידי בעלים אחרים ושינתה את שמה למגי'ק-ג'ק. וומבאק, שנבחרה לנבחרת העונה של הליגה, הצליחה להוביל את הקבוצה עד לחצי הגמר, שם הודחה הקבוצה על ידי פילדלפיה אינדיפנדנס. עונה לאחר מכן, החליטה ההנהלה למנות את וומבאק למאמנת-שחקנית, אך זו לא הספיקה לכהן בתפקיד עקב פירוק הליגה.

נבחרת ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הופעת הבכורה שלה בנבחרת ארצות הברית, עשתה וומבאק ב-9 בספטמבר 2001 נגד נבחרת גרמניה. השער הראשון שלה הגיע ב-27 באפריל 2002, במשחק נגד פינלנד. מספר חודשים לאחר מכן, ב-8 בספטמבר, היא כבשה את השלושער הראשון שלה בנבחרת, במשחק נגד סקוטלנד. באותה שנה היא הייתה חברה בסגל הנבחרת לגביע הזהב שנערך בארצות הברית ובקנדה, אך היא שותפה רק במשחק אחד.

אל גביע העולם ב-2003, הגיעה וומבאק על תקן של שחקנית מחליפה, אך מהר מאוד היא ביססה את מעמדה בהרכב הפותח. במהלך הטורניר היא כבשה שלושה שערים, כולל את שער הניצחון ברבע הגמר מול נורווגיה - שער שנחשב לאחד החשובים בתולדות נבחרת ארצות הברית. בחצי הגמר, נפגשה ארצות הברית עם גרמניה, אך לא הצליחה להתמודד מולה והובסה 3-0. בסופו של דבר, סיימה ארצות הברית במקום השלישי, לאחר ניצחון 1–3 על קנדה. שנה לאחר מכן, קבעה וומבאק את אחת השנים האישיות הטובות ביותר בתולדות הנבחרת, כאשר באותה שנה היא כבשה 31 שערים ובישלה 13 ב-30 משחקים בלבד. היא הייתה אחת משחקניות המפתח בזכייה של ארצות הברית במדליית הזהב באולימפיאדת אתונה, כאשר במהלך הטורניר היא כובשת ארבעה שערים, כולל שער הניצחון בגמר מול ברזיל. בעקבות הישגיה באותה שנה, היא זכתה בתואר כדורגלנית השנה בארצות הברית ואף סיימה במקום הרביעי בקרב על פרס כדורגלנית השנה בעולם.

במהלך טורניר ארבע האומות שנערך ב-2006, כבשה וומבאק את שערה ה-50 בנבחרת, כשלזכותה 64 הופעות בינלאומית בלבד. בכך הפכה וומבאק לכדורגלנית האמריקאית שהגיעה הכי מהר ל-50 שערים בינלאומיים, למעט מישל אקרס. באותה שנה, היא הייתה מועמדת בפעם השנייה לתואר כדורגלנית השנה בעולם, אך סיימה שוב פעם במקום הרביעי. בגביע העולם שנערך בסין ב-2007, כבשה וומבאק שישה שערים בשישה משחקים, למרות שכבר במשחק הראשון של הטורניר היא נפצעה בראשה ונזקקה ל-11 תפרים.[6] במשחק רבע הגמר של הטורניר, נגד אנגליה, ערכה וומבאק את הופעתה המאה בנבחרת, והפכה לכדורגלנית האמריקאית ה-20 במספר שמגיעה למספר הופעות שכזה. ארצות הברית הודחה בחצי הגמר של הטורניר, לאחר תבוסה 4-0 לברזיל. וומבאק סיימה כסגנית מלכת השערים של הטורניר, לצידה של רגנהילד גולברנדסן הנורווגית, ואחרי מרטה הברזילאית שכבשה שבעה שערים. באותה שנה, היא נבחרה בפעם השלישית לכדורגלנית השנה בארצות הברית.

את רוב שנת 2008 החמיצה וומבאק עקב שבר ברגל, כולל את טורניר הכדורגל של אולימפיאדת בייג'ינג, בו זכתה ארצות הברית. ב-19 ביולי 2009, במשחק נגד נבחרת קנדה, כבשה וומבאק את שערה המאה בנבחרת, והפכה לשחקנית האמריקאית החמישית שמגיעה להישג כזה. מספר חודשים לאחר מכן, היא כבשה את השער ה-101 שלה בנבחרת, ובכך עקפה את טיפני מילברט במקום הרביעי ברשימת הכובשות המצטיינות של נבחרת ארצות הברית. שנה לאחר מכן, המשיכה וומבאק לכבוש בצרורות (16 שערים ב-18 משחקים), ואף עזרה לארצות הברית לזכות בגביע אלגארבה לאחר ניצחון 2–3 בגמר על גרמניה. באותה שנה היא נבחרה בפעם הרביעית לכדורגלנית השנה בארצות הברית.

שנת 2011 נחשבת לאחת השנים הטובות ביותר בקריירה של וומבאק - בה היא הצליחה לקבוע מספר ציוני דרך מרשימים ביותר. בגביע העולם שנערך בגרמניה, היא כבשה ארבעה שערים וסיימה בפעם השנייה ברציפות כסגנית מלכת השערים של הטורניר. במשחק רבע הגמר נגד ברזיל, כבשה וומבאק את שער השוויון בדקה ה-122 של ההארכה - שער שנחשב לאחד השערים החשובים ביותר בתולדות הנבחרת האמריקאית. בסופו של דבר ארצות הברית ניצחה, והצליחה להעפיל עד למשחק הגמר - שם פגשה את יפן. בגמר כבשה וומבאק את אחד מהשערים לטובת ארצות הברית, אך לאחר דו-קרב פנדלים ניצחה יפן. בעקבות הופעותיה המצוינות, זכתה וומבאק בפרס "כדור הכסף", המוענק לכדורגלנית השנייה בטיבה בטורניר. בנוסף, היא זכתה בפעם החמישית בפרס כדורגלנית השנה בארצות הברית (השוותה את שיא הזכיות של מיה האם), וסיימה במקום השלישי בקרב על כדורגלנית השנה בעולם, לאחר הומארה סאווה ומרטה.

ב-2012 זכתה וומבאק עם הנבחרת האמריקאית במדליית זהב באולימפיאדת לונדון, לאחר ניצחון 2-1 בגמר על יפן. במהלך הטורניר הבקיעה וומבאק 5 שערים לזכות נבחרתה. באותה שנה הוענק לה פרס כדורגלנית השנה בעולם של פיפ"א, לאחר שסיימה עם 20.67% מהקולות. בעקבות זכייתה, היא הפכה לאמריקאית הראשונה מזה עשר שנים שזוכה בתואר.

לפני גביע העולם 2015, הודיעה וומבאק שזה יהיה הטורניר האחרון בקריירה שלה. היא מונתה לקפטנית הנבחרת בעקבות ירידתה של כריסטי ראמפון לספסל, ופתחה בהרכב הראשון בשלושה משחקים במהלך הטורניר (שניים בשלב הבתים ובמשחק שמינית הגמר). החל משלב רבע הגמר, שימשה וומבאק כשחקנית מחליפה מהספסל, וכמעט ולא זכתה לדקות משחק. בניצחון 5-2 בגמר על יפן היא נכנסה למשחק בדקה ה-86, וזכתה לקבל את סרט הקפטנית מקארלי לויד. בטקס הזכייה, היא זכתה להרים את גביע העולם בצוותא עם הקפטנית הקבועה - כריסטי ראמפון. לאחר הזכייה בגביע העולם, יצאה נבחרת ארצות הברית לסיבוב משחקים ברחבי המדינה, ו-וומבאק הודיעה שבסיומו הוא תפרוש ממשחק פעיל. משחקה האחרון בנבחרת נערך ב-16 בדצמבר 2015, בהפסד 0–1 לסין.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2013 נישאה וומבאק לשרה הופמן, חברתה לחיים, לקבוצה ולנבחרת הכדורגל של ארצות הברית. ב-2016 הודיעה וומבאק כי השתיים בהליכי גירושין. במאי 2017 נישאה לסופרת והבלוגרית גלנון דויל מלטון. וומבאק התמודדה לאורך שנים עם התמכרות לאלכוהול וסמים, ב-2016 נעצרה לאחר נהיגה בשכרות, אשמה בה הודתה.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אבי וומבאק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Abby Wambach, באתר GatorZone‏, אוגוסט 2001
  2. ^ Bio, באתר הרשמי של וומבאק‏, 22 בדצמבר 2009
  3. ^ מישל אוש'ה,‏ Solo Meet Parade's All-America High School Girls' Soccer Team, באתר Parade‏, 22 בפברואר 1998
  4. ^ Florida Announces 2012 UF Athletic Hall of Fame Inductees, באתר GatorZone‏, 6 באפריל 2012
  5. ^ סטיבן גוף,‏ Wambach in League With Freedom Again, באתר הוושינגטון פוסט‏, 17 בספטמבר 2008
  6. ^ Abby bleeds red, white and blue, באתר פיפ"א‏, 13 בספטמבר 2007
  7. ^ Inside Abby Wambach’s battle with booze and pills, ניו יורק פוסט, 12 בספטמבר 2016
אבי וומבאק
הקודמת:
הומארה סאווה
כדורגלנית השנה בעולם
2012
הבאה:
נדין אנגרר
הקודם:
שאנון מקמילן
כדורגלנית השנה בארצות הברית
2003, 2004
הבא:
קריסטין לילי
הקודם:
קריסטין לילי
כדורגלנית השנה בארצות הברית
2007
הבא:
קארלי לויד
הקודם:
הופ סולו
כדורגלנית השנה בארצות הברית
2010, 2011
הבא:
אלכס מורגן
הקודם:
אלכס מורגן
כדורגלנית השנה בארצות הברית
2013
הבא:
לורן הולידיי
נבחרת ארצות הברית - גביע העולם בכדורגל נשים 2003 (מקום שלישי)

1 סקארי | 2 ביוונס | 3 פירס | 4 רודיק | 5 רוברטס | 6 צ'סטיין | 7 בוקס | 8 מקמילן | 9 האם | 10 ואגנר | 11 פוודי | 12 פרלוו | 13 לילי | 14 פוסט | 15 סוברארו | 16 מילברט | 17 סלאטון | 18 מוליניקס | 19 האקלס | 20 וומבאק | מאמן: היינריקס

ארצות הבריתארצות הברית
נבחרת ארצות הברית - גביע העולם בכדורגל נשים 2007 (מקום שלישי)

1 סקארי | 2 דאלמי | 3 ראמפון | 4 וייטהיל | 5 טארפלי | 6 קאיי | 7 בוקס | 8 אלרטסון | 9 אוריילי | 10 ואגנר | 11 לויד | 12 אוסבורן | 13 לילי | 14 לופז | 15 מרקגראף | 16 האקלס | 17 צ'אלופני | 18 סולו | 19 ג'ובסון | 20 וומבאק | 21 ברנהארט | מאמן: ריאן

ארצות הבריתארצות הברית
נבחרת ארצות הברית - גביע העולם בכדורגל נשים 2011 (מקום שני)

1 סולו | 2 מיטס | 3 ראמפון | 4 סאורברון | 5 א'והרה | 6 לפיילבט | 7 בוקס | 8 רודריגז | 9 אוריילי | 10 לויד | 11 קרייגר | 12 צ'ייני | 13 מורגן | 14 קוקס | 15 ראפינו | 16 לינדזי | 17 הית' | 18 ברנהארט | 19 בוהלר | 20 וומבאק | 21 לויידן | מאמן: סונדהאגה

ארצות הבריתארצות הברית
נבחרת ארצות הברית - גביע העולם בכדורגל נשים 2015 (מקום ראשון)

1 סולו | 2 לרו | 3 ראמפון | 4 סאורברון | 5 א'והרה | 6 אנג'ן | 7 בוקס | 8 רודריגז | 9 אוריילי | 10 לויד | 11 קרייגר | 12 הולידיי | 13 מורגן | 14 בריאן | 15 ראפינו | 16 צ'אלופני | 17 הית' | 18 האריס | 19 ג'ונסטון | 20 וומבאק | 21 ניהר | 22 קלינגנברג | 23 פרס | מאמן: אליס

ארצות הבריתארצות הברית