קריסטין לילי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קריסטין לילי, 2010
מאזן מדליות
המשחקים האולימפיים
מתחרה עבור ארצות הבריתFlag of the United States.svg ארצות הברית
זהב אטלנטה 1996 כדורגל נשים
זהב אתונה 2004 כדורגל נשים
כסף סידני 2000 כדורגל נשים
גביע העולם בכדורגל נשים
מתחרה עבור ארצות הבריתFlag of the United States.svg ארצות הברית
זהב סין 1991 כדורגל נשים
זהב ארצות הברית 1999 כדורגל נשים
ארד שוודיה 1995 כדורגל נשים
ארד ארצות הברית 2003 כדורגל נשים
ארד סין 2007 כדורגל נשים

קריסטין מארי לילי היווי (אנגלית: Kristine Lilly;‏ נולדה ב-22 ביולי 1971) היא כדורגלנית עבר אמריקאית ששיחקה בעמדת הקישור. לילי, ששימשה כקפטנית נבחרת ארצות הברית משנת 2004 עד 2008, היא האדם (גבר או אישה) בעל מספר המשחקים הבינלאומיים הרב ביותר בתולדות משחק הכדורגל - 352.‏[1] היא נחשבת לאחת הכדורגלניות האמריקאיות הטובות בכל הזמנים‏[1], ולזכותה 130 שערים במדי הנבחרת, שלישית רק לאבי וומבאך ומיה האם.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת מכללות ומועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לילי נולדה ביולי 1971 בניו יורק ואת רוב ילדותה העבירה בקונטיקט. לאחר שסיימה את התיכון, החלה לילי ללמוד באוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל. בארבע שנותיה באוניברסיטה, היא כבשה 78 שערים, בישלה 41 בישולים וזכתה בארבע אליפויות NCAA. ב-1991, היא אף זכתה בפרס הרמן, המוענק לכדורגלן ולכדורגלנית המצטיינים של ליגת המכללות. שנה לאחר מכן, היא הייתה מועמדת בשנית לפרס, אך הפעם חברתה ללימודים - מיה האם, זכתה בו.

ב-1994, החלה לילי את הקריירה המקצוענית שלה ועברה לשחק במדי טירסה מהליגה השוודית, כשלצידה חברותיה לנבחרת - מישל אקרס, מארי הארווי וג'ולי פוודי. שנה לאחר מכן, היא חזרה לארצות הברית ושיחקה עונה אחת בליגת הקטרגל לגברים. באותה תקופה, היא הייתה האישה היחידה ששיחקה בליגה.

עם הקמת ליגת ה-WUSA המקצוענית ב-2001, הצטרפה לילי לקבוצת בוסטון בריקרס, שם שיחקה לצידן של מארן מיינרט ודאגני מלגרן. בעונתה הראשונה בליגה, היא סיימה כמלכת הבישולים, בצוותא עם סיסי הברזילאית, אך קבוצתה לא הצליחה להגיע לפלייאוף. גם בעונה השנייה בלטה לילי לטובה, ואף נבחרה בפעם השנייה ברציפות להרכב המצטיינות של העונה. בשנה השלישית והאחרונה של הליגה, הצליחו לילי ובוסטון לסיים במקום הראשון בתום העונה הסדירה, אך הקבוצה הפסידה בחצי הגמר לוושינגטון פרידום. לילי נבחרה בפעם השלישית להרכב העונה, והייתה לכדורגלנית היחידה שהגיעה להישג כזה. לאחר התפרקות הליגה, הלכה לילי אחרי פיה סונדהאגה (שהייתה המאמנת שלה בבוסטון), והצטרפה לקבוצת ארברו השוודית. היא שיחקה שם שנה אחת בלבד, ולאחר מכן חזרה לארצות הברית.

במרץ 2009, חתמה לילי בקבוצת בוסטון בריקרס החדשה, שקמה במסגרת ליגת ה-WPS. היא שימשה כקפטנית הקבוצה, שיחקה בכל משחקי הקבוצה בעונה הראשונה ולא החמיצה אפילו דקת משחק אחת. בסיום עונתה השנייה בבוסטון, היא הודיעה על פרישה מכדורגל. שנתיים לאחר מכן, חזרה לילי לקבוצה, אך הפעם כעוזרת-מאמן.‏[1]

נבחרת ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בזמן לימודיה בתיכון בלטה לילי בזכות כישוריה בכדורגל, וזומנה לנבחרת ארצות הברית הבוגרת בהיותה בת 16 בלבד. את משחק הבכורה שלה בנבחרת היא ערכה ביחד עם מיה האם (הכדורגלנית הצעירה ביותר תולדות נבחרת ארצות הברית) ב-3 באוגוסט 1987, במפגש נגד סין. שער הבכורה שלה הגיע עשרה ימים לאחר מכן, גם במשחק נגד סין.

בנובמבר 1991 שיחקה לילי בטורניר הבינלאומי הראשון בקריירה שלה - גביע העולם שנערך באותה שנה בפעם הראשונה אי פעם. את שלב הבתים סיימו האמריקאיות במאזן מושלם, וברבע הגמר הביסו את נבחרת טאיוואן 0-7. בחצי הגמר פגשה ארצות הברית את גרמניה, ניצחה אותה 2-5, והעפילה לגמר הטורניר נגד נורווגיה. במשחק הגמר ההיסטורי, שנערך אל מול קהל של 63,000 צופים בגואנגג'ואו, ניצחה ארצות הברית 1-2 וזכתה בטורניר.

ביולי 1993 היא שיחקה לצידן של מיה האם וג'ולי פוודי בטורניר הכדורגל של האוניברסיאדה, והשלוש הובילו את ארצות הברית לזכייה במדליית הכסף. באותה שנה, כשהיא בת 20 בלבד, זכתה לילי בתואר כדורגלנית השנה בארצות הברית מטעם פדרציית הכדורגל של ארצות הברית.

בקיץ 1995 כבשה לילי שלושה שערים במשחקי בגביע העולם שנערכו בשוודיה, אך בחצי הגמר הפסידו האמריקאיות 1-0 לנורווגיה. בסופו של דבר, הן סיימו במקום השלישי לאחר שניצחו 0-2 את סין. מספר חודשים לאחר מכן, ב-16 בינואר 1996, במשחק נגד ברזיל, הפכה לילי לכדורגלנית האמריקאית הראשונה שמגיעה למאה הופעות בנבחרת.

ביולי של אותה שנה, נערך באולימפיאדת אטלנטה טורניר כדורגל הנשים הראשון בהיסטוריה של המשחקים האולימפיים. האמריקאיות סיימו את שלב הבתים במאזן מושלם של תשע נקודות וגברו בחצי הגמר 1-2 על נורווגיה. במשחק הגמר של הטורניר הן שיחקו נגד סין, ניצחו 1-2 וזכו במדליית הזהב. לילי פתחה בכל המשחקים בהרכב הראשון, בדיוק כמו בטורנירים הגדולים הקודמים של הנבחרת.

שבירת שיאים וזכייה שנייה בגביע העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לילי (משמאל) ביחד עם מיה האם, 1998

ב-21 במאי 1998, ערכה לילי את משחקה ה-152 שלה בנבחרת, ובכך שברה את שיא המשחקים הבינלאומיים לנשים, בו החזיקה היידי סטור. בנוסף, היא קבעה שיא אמריקאי של 62 משחקי נבחרת רצופים בהן היא פתחה בהרכב הראשון. בהמשך השנה, היא אף הייתה חלק מסגל הנבחרת שזכה במדליית הזהב במשחקי הרצון הטוב שנערכו בניו יורק.

בינואר 1999, היא כבר שברה את שיא המשחקים הבינלאומיים של הגברים, כאשר שיחקה את משחקה ה-165 בנבחרת ובכך עברה את שיאו של עדנאן אל טליאני. מספר חודשים אחר כך, הגיעה לילי לשיא הקריירה שלה, כשזכתה עם הנבחרת בגביע העולמי שנערך בארצות הברית. היא פתחה בכל ששת משחקיה של ארצות הברית בטורניר, לא החמיצה דקת משחק, כבשה שני שערים ובישלה אחד. משחק הגמר של הטורניר, שנערך אל מול קהל שיא של 90,185 צופים, התקיים באצטדיון רוז בול שבקליפורניה. במשחק עצמו, נגד סין, הגיעו הנבחרות לבעיטות הכרעה, שם ניצחו האמריקאיות בפנדל המכריע מרגלי ברנדי צ'סטיין.

שנה לאחר מכן, זכתה לילי עם ארצות הברית במדליית הכסף באולימפיאדת סידני, לאחר שזו הפסידה 3-2 בגמר לנורווגיה. בשנת 2003, היא שיחקה בגביע העולם הרביעי שלה עם ארצות הברית וסיימה איתה במקום השלישי, לאחר הפסד בחצי הגמר לגרמניה. בקיץ 2004, לאחר שארצות הברית זכתה במדליית הזהב באולימפיאדת אתונה, הודיעו מיה האם, ג'ולי פוודי, ג'וי פוסט וברנדי צ'סטיין על פרישתן מכדורגל פעיל. מהלך זה סימן את סוף "תור הזהב" של הנבחרת האמריקאית‏[2], אך לילי החליטה שלא להצטרף לחברותיה ואף מונתה לקפטנית הנבחרת במקומה של ג'ולי פוודי.

ההופעה ה-300 והפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 בינואר 2006, במשחק נגד נורווגיה, ערכה לילי את הופעתה ה-300 במדי הנבחרת. באותו משחק, היא כבשה את שערה ה-105 בנבחרת והשתוותה למישל אקרס במקום השני בטבלת המבקיעות האמריקאיות. באותה שנה, היא אף הייתה אחת משלוש המועמדות הסופיות לפרס כדורגלנית השנה בעולם של פיפ"א, אך סיימה במקום השני אחרי מרטה הברזילאית. כפרס משני, היא זכתה בפעם השלישית בתואר כדורגלנית השנה בארצות הברית.

בגביע העולמי שנערך בסין בסוף 2007, הייתה לילי לכדורגלנית הראשונה שמשחקת בחמישה גביעי עולם שונים.‏[1] באותו טורניר, היא אף כבשה שער נגד אנגליה, והפכה לכובשת המבוגרת ביותר בתולדות גביע העולם לנשים (שיא שמאוחר יותר נשבר על ידי פורמיגה).

בעקבות לידת ביתה הראשונה, החמיצה לילי את אולימפיאדת בייג'ינג ב-2008, אך חזרה לנבחרת בסוף שנה זו. שנתיים לאחר מכן, ב-5 בנובמבר 2010, במשחק נגד מקסיקו, היא ערכה את הופעתה ה-352 והאחרונה בנבחרת ארצות הברית. ב-23 שנים בנבחרת, כבשה לילי 130 שערים ובישלה 105 בישולים.

בשנת 2014 נבחרה לילי כחברה בהיכל התהילה הלאומי לכדורגל, לצידם של בריאן מקברייד ובוב ברדלי.‏[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]