שאנל מספר 5

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שאנל מספר 5
CHANEL N° 5
CHANEL No5 parfum.jpg
בושם מאת קוקו שאנל
סוג בושם לנשים
יצא לאור 5 במאי 1921 (פריז, צרפתצרפת צרפת)
יצרנית שאנל
תווים ע: אלדהידקננגהנרוליברגמוטאפרסק
א: אירוסיסמיןורדשושנת העמקים
ב: אלגום • וניל • אוקמוס • וטיברפצ'ולי

שאנל מספר 5אנגלית: CHANEL N° 5) הוא בושם שהושק על ידי מעצבת האופנה קוקו שאנל בשנת 1922. נכון לשנת 2018, הבושם מדורג מזה עשרות שנים כבושם הנמכר ביותר בעולם.[1]

"שאנל מס' 5" הוא הבושם הראשון בעולם שיצא תחת שם של בית אופנה. הספרה 5 נבחרה כי היא מסמלת את מזל אריה, המזל האסטרולגי של קוקו שאנל. בגרסה נוספת הספרה 5 נבחרה כשאחד ממחזריה של שאנל, דימיטרי פבלוביץ שהיה אחיינו של הצאר, הציג בפניה את רוקח הבשמים של משפחת הצארים הרוסים. שאנל ביקשה מרוקח הבשמים לרקוח שישה בשמים והיא תבחר בבושם הטוב ביותר. הרוקח נענה לבקשתה ורקח שישה בשמים, שאנל בחרה את הבושם החמישי.

תחילה, שאנל בלבד התבשמה בבושם אך ב-5 במאי 1921 חילקה את הבושם לקומץ מחברותיה, ללקוחות החנות ואף תאי המדידה ובגדי הערב רוססו בבושם. במרוצת השנים הפך הבושם היוקרתי בבקבוק המרובע והמוכר לאייקון וסמל זיהוי לבית האופנה הצרפתי שאנל.

הייצור והשיווק של הבושם נעשה על ידי חברה נפרדת בשם "Parfums Chanel" שהיה ב-70% בבעלות משפחת ורטהיימר היהודית - ורק 10% בבעלות קוקו שאנל.

פעולותיה של קוקו שאנל כמשתפת פעולה של הנאצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן מלחמת העולם השנייה, קוקו שאנל, שהייתה ידועה בעמדותיה האנטישמיות, החליטה לנצל את עליית המשטר הנאצי באירופה, ובצרפת בפרט, כדי לקבל שליטה בלעדית על החברה משותפיה היהודים, משפחת ורטהיימר - מנהלי "Parfums Chanel", ובראשם פייר ורטהיימר (אנ').[2][3][2] כל זאת בזכות מעמדה של קוקו שאנל בתור בת הגזע הארי ותומכת מוצהרת של היטלר.[4][5] משפחת ורטהיימר, שחזתה את הסנקציות נגד היהודים, העבירה מבעוד מועד את חברת הבישום שלה לחבר משפחה נוצרי בשם פליקס אמיו, איש עסקים צרפתי שלאחר תום המלחמה השיב את הבעלות על החברה למשפחת ורטהיימר.[2][3] כיום אף בית האופנה "שאנל" עצמו נמצא בבעלות נכדיו של פייר, צמד האחים הצרפתים ממוצא יהודי, אלן וז'ראר ורטהיימר.

מרכיבי הבושם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבושם של שאנל היה שונה מבשמים שקדמו לו בכך שלא התבסס על ניחוח מפרח אחד, כפי שהיה נהוג עד אז, אלא הורכב מתערובת של 50 ריחות שונים. הבושם המתוק מופק בעיקר מוורדים ורודים ולבנים שנקטפים מהעיר גראס שבריביירה הצרפתית בחודש מאי בלבד כשהוורדים נמצאים בשיא פריחתם. בנוסף לוורדים הורודים והלבנים ישנם גם אלמוג, יסמין, לילך וניל ומרכיבים נוספים כמו הפרשות של חתולי בר שנועדו לחזק ולשמר היטב את הריח אך לאחר בקשות ארגוני זכויות בעלי חיים הוחלף החומר לחומר מלאכותי.

מרילין מונרו והבושם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפרסום הבושם תרמה השחקנית-דוגמנית-זמרת האמריקאית מרילין מונרו כאשר נשאלה בראיון ב-1954 מה היא לובשת במיטה והיא השיבה "מספר טיפות של שאנל 5".[6]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שאנל מספר 5 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Marie Davis, 20 of the World’s Most Popular Perfumes, Check What's Best, ‏2018-05-17 (באנגלית)
  2. ^ 1 2 3 Mazzeo, Tilar J (2010). The Secret of Chanel No. 5. HarperCollins. ISBN 9780061791017.
  3. ^ 1 2 Thomas, Dana. "The Power Behind The Cologne". The New York Times: 24 February 2012. Retrieved 18 July 2012
  4. ^ Font, Lourdes (2009-07-02), "Chanel, Coco", Oxford Art Online, Oxford University Press, נבדק ב-2018-11-10
  5. ^ Vaughan, Hal (2011). Sleeping with the Enemy: Coco Chanel's Secret War. New York: Knopf. ISBN 9780307592637.
  6. ^ Inside Chanel