תפוז ברגמוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgתפוז בֶרְגָמוֹט
Citrus bergamia - Köhler–s Medizinal-Pflanzen-184.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סבוננאים
משפחה: פיגמיים
סוג: הדרים
מין: חושחש
תת־מין: תפוז ברגמוט
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Citrus bergamia

בֶרְגָמוֹט הוא שמו של תת-זן של החושחש, מין של עץ הדר. זן זה קרוי גם תפוז ברגמוט, אם כי צבעו, צורתו וטעמו שונים מזה של התפוז המתוק.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זן הברגמוט נוצר מהכלאה של חושחש עם אתרוג. פרי העץ בעל ריח בולט, צורתו כשל אגס קטן, גונו ירוק וטעמו מר. העץ גדל באופן טבעי בדרום מזרח אסיה.

הברגמוט מכיל רעלן בשם פסוראלן (הקיים גם בירקות ופירות שונים) אשר במריחתו על העור מגביר את רגישותו לשמש ומדרבן שיזוף ונמשים, כמו גם נזקי קרינה נלווים. תמצית פסוראלן משמן הברגמוט שימשה כמדרבן שיזוף בשלהי המאה ה-20, טרם ההבנה של נזקי השמש ל-DNA בחשיפה ממושכת (בשנת 1996 הופסק השימוש בו מסיבות אלו).

שימוש מסחרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום הברגמוט מגודל מסחרית בקלבריה, איטליה למטרות הפקת שמן ריחני מקליפתו. שמן זה משמש לארומתרפיה, כתו בישום וכמו כן כתוסף מזון, למשל בתערובת תה ארל גריי. הפרי אינו משווק למאכל, היות שטעמו מר וחומצי. במקומות מסוימים ביוון ובטורקיה משתמשים בפרי וקליפתו כבסיס למרקחות, סירופים וליקרים שונים.

מקור אטימולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם האיטלקי ברגמוטה (bergamotta) נובע משיבוש לשוני של השם הטורקי ביי ארמדו (bey armudu) שמשמעותו "אגסו של הביי". קיימת סברה כי מקור השם הוא במחוז ברגמו בצפון איטליה, שם נמכר השמן לראשונה[1] אולם ככל הנראה סברה זו אינה נכונה. אקלים האזור הקר אינו מתאים לגידולו; מקום גידולו הנוכחי הוא בצידה השני של איטליה, על חוף הים התיכון במחוז קלבריה (קצהו של "המגף").

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]