לדלג לתוכן

שארית היום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שארית היום
The Remains of the Day
מידע כללי
מאת קאזואו אישיגורו
שפת המקור אנגלית
סוגה רומן
הוצאה
מקום הוצאה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
תאריך הוצאה 1989
מספר עמודים 211
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאה ראשונה - מחברות לספרות
הוצאה שנייה - הוצאת כנרת
תאריך הוצאה ראשונה - 1992
הוצאה שנייה - 2006
תרגום צילה אלעזר
פרסים
פרס בוקר (1989) עריכת הנתון בוויקינתונים
סדרה
ספר קודם An Artist of the Floating World עריכת הנתון בוויקינתונים
הספר הבא The Unconsoled עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 003458956, 003879759
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שארית היוםאנגלית: The Remains of the Day) הוא רומן מאת הסופר האנגלי ממוצא יפני קאזואו אישיגורו. הספר זכה ב-1989 בפרס בוקר, והסופר זכה בשנת 2017 לפרס נובל לספרות על מכלול יצירותיו.[1] הספר גם עובד לסרט קולנוע באותו שם בכיכובם של אנתוני הופקינס ואמה תומפסון.

הרומן מתאר את חייו של סטיבנס, רב משרתים באחוזה אנגלית עתיקה בשם היכל דרלינגטון, בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. סטיבנס ירש את משרתו מאביו. הוא מסור לאתוס המסורתי של של מקצועו, והקדיש את כל חייו לשירות נאמן וצנוע לאדונו, מבלי פנאי לחיי חברה או לנישואין.

כשלושים שנה עבד סטיבנס עבור לורד דרלינגטון. כשזה הלך לעולמו נמכר הבית, על הצוות שבו, למעסיק חדש – אמריקני עשיר בשם מר פאראדיי. פאראדיי הבורגני והקפיטליסטי מתקשה להבין את ערכיו של סטיבנס. מאחר שהוא נוסע מעבר לים למספר שבועות, הוא ממליץ לרב המשרתים לצאת לפגרה ולשאול את מכונית הפורד שלו לטיול באזורי הכפר.

סטיבנס מקבל את ההצעה ומחליט, לראשונה בחייו, לצאת לחופשה. במהלך הטיול הוא נפגש עם מכרה, העלמה קנטון, שעבדה איתו בעבר באחוזה כסוכנת הבית הראשית ועזבה עם נישואיה. בדרך הוא עוצר במקומות שונים, נהנה מהנופים ומהרהר בחייו ובעיקר בשנות שירותו.

בתקופתו של לורד דרלינגטון הייתה האחוזה מקום הומה; ביקרו בה אנשי ממשל, פוליטיקאים, אנשי תרבות ועוד. נערכו בה פגישות חשאיות, סעודות ענק, ונחתמו בה הסכמים. לעיתים תכופות פקדו את האחוזה שגרירים, שרי חוץ וראשי ממשלות. עם פטירתו של לורד דרלינגטון נגוזו ימי הזוהר הללו, במשל לשקיעת המעמד הגבוה הבריטי והתפוררות הריבוד החברתי הנוקשה לאחר המלחמה.

הפנאי והחוויות שהוא עובר מובילות את סטיבנס הקשיש לתהות אם לא שגה באורח בו חי את חייו, ואם הערכים בהם החזיק אכן תקפים. הוא מפקפק בהערצתו הגמורה ללורד המנוח, שאהד את הפאשיזם והנאציזם ותמך במדיניות הפיוס, ונאחז חרטה על הזדמנויות רבות שהחמיץ בעבר.

  • מר סטיבנס (המספר) - משרת אנגלי המשמש כבאטלר בהיכל דרלינגטון. אדם מסור לעבודה שלו ודואג לבצעה בסטנדרטים הגבוהים ביותר, במיוחד בכל הנוגע לכבוד (הקורא אף פעם לא לומד את שמו הפרטי).
  • מיס קנטון - מנהלת משק הבית בהיכל דרלינגטון, מאוחר יותר נשואה בשם גברת בּן. אישה מוכשרת ודעתנית שעובדת בצמוד למר סטיבנס כשני העובדים הבכירים ביותר. יחסיהם עם מר סטיבנס אינם יציבים; הם מתווכחים לעיתים קרובות, אך ברור לקורא (אך לא לסטיבנס) שהיא מאוהבת בו.
  • לורד דרלינגטון - בעל היכל דרלינגטון, מתואר כטוב לב אך נאיבי. תמיכתו בפיוס עם גרמניה הנאצית מביאה אותו לבושה ציבורית לאחר מלחמת העולם השנייה.
  • ויליאם סטיבנס (מר סטיבנס האב) - אביו בן ה-75 של מר סטיבנס, שמש כבאטלר משנה; סטיבנס האב סובל משבץ קשה במהלך הוועידה בהיכל דרלינגטון. יחסיהם עם בנו מתוארים כמתוחים.
  • הסנאטור לואיס - סנאטור אמריקאי שמבקר את לורד דרלינגטון כ"חובבן" בפוליטיקה. הוא מסמל את ירידת כוחם וחשיבותם של האריסטוקרטים האירופיים מול עלייתה של אמריקה כמעצמה גלובלית, ואת תפקידם הגובר של "מומחים" לא אריסטוקרטיים בפוליטיקה.
  • מר קארדינל הצעיר - בנו של אחד מחבריו הקרובים של לורד דרלינגטון ועיתונאי; נהרג בבלגיה במהלך מלחמת העולם השנייה.
  • מר דופון - פוליטיקאי צרפתי בכיר שמשתתף בוועידתו של לורד דרלינגטון.

במהלך מסעו במכונית, סטיבנס בא במגע עם מספר דמויות נוספות, רובם ממעמד הפועלים. הם מאתגרים את אידיאלים וערכיו של סטיבנס, במיוחד בהקשר החברתי המשתנה לאחר המלחמה, ותורמים לתובנתו בסוף הרומן. לדוגמה, הארי סמית, אדם שמאלני קולני שהוא פוגש בפאב, טוען שהכבוד הוא למעשה על דמוקרטיה ועמידה על האמונות שלך, בניגוד לתפיסתו של סטיבנס שזה על דיכוי הרגשות האישיים במרדף אחר מקצועיות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ גיא שרמן, חתן פרס נובל לספרות: קאזואו אישיגורו, באתר ynet, 5 באוקטובר 2017