שארית היום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שארית היום
The Remains of the Day
שארית היום.jpg
מידע כללי
מאת קאזואו אישיגורו
שפת המקור אנגלית
סוגה רומן
הוצאה
שנת הוצאה 1989
הוצאה בעברית הוצאה ראשונה - מחברות לספרות
הוצאה שנייה - הוצאת כנרת
שנת הוצאה בעברית הוצאה ראשונה - 1992
הוצאה שנייה - 2006
תרגום לעברית צילה אלעזר
פרסים פרס מאן בוקר עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עמודים 211
קישורים חיצוניים
מסת"ב 978-0-571-15310-7
OCLC 59165609
הספרייה הלאומית 003458956, 003879759
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שארית היוםאנגלית: The Remains of the Day) הוא רומן מאת הסופר האנגלי ממוצא יפני קאזואו אישיגורו. הספר זכה ב-1989 בפרס בוקר, והסופר זכה בשנת 2017 לפרס נובל לספרות על מכלול יצירותיו.[1] הספר גם עובד לסרט קולנוע באותו שם בכיכובם של אנתוני הופקינס ואמה תומפסון.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומן מתאר את חייו של סטיבנס, רב משרתים באחוזה אנגלית עתיקה בשם דרלינגטון הול, בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה.

לסטיבנס אין משפחה וחברים, הוא עובד בתפקיד רב משרתים כל חייו, ואינו מכיר דבר אחר. אביו מילא במהלך חייו תפקיד זהה, וכשהאב כבר לא היה מסוגל לעבוד, החליף אותו סטיבנס. הוא מחזיק בערכים נוקשים: על מנת להיות רב משרתים טוב יש צורך בכבוד ונאמנות למעסיק, בלי להתחשב בנסיבות. בנוסף, רב המשרתים נדרש להיות בלתי מורגש מצד אחד, ועדיין להופיע מיד כשנזקקים לו, מצד שני. סטיבנס הקדיש את כל חייו לתפקיד, שדורש להיות מוכן לקריאה מהאדון 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, והוא עושה זאת היטב.

כשלושים שנה עבד סטיבנס עבור לורד דרלינגטון האנגלי. כשזה הלך לעולמו נמכר הבית, על הצוות שבו, למעסיק חדש – ג'נטלמן אמריקאי בשם מר פאראדיי. קיימים פערים תרבותיים בין השניים, ומר פאראדיי מנסה לגשר עליהם. מר פאראדיי מתכנן לנסוע לארצות הברית למספר שבועות, והאחוזה עומדת להיות ריקה מבעליה. הוא מציע לסטיבנס לצאת לפגרה בזמן זה ולהשתמש במכונית הפורד שלו לטיול בארץ.

סטיבנס מקבל את ההצעה ומחליט, לראשונה בחייו, לקחת חופש ולנסוע לטיול. במהלך הטיול ייפגש עם מכרה, מיס קנטון, שעבדה איתו בעבר עבור הלורד דרלינגטון כסוכנת הבית הראשית ועזבה כאשר נישאה. בדרך הוא עוצר במקומות שונים, נהנה מהנופים ומהרהר בחייו ובעיקר בעבודתו.

בתקופתו של לורד דרלינגטון הייתה האחוזה מקום הומה; ביקרו בה אנשי ממשל, פוליטיקאים, אנשי תרבות ועוד. נערכו בה פגישות חשאיות, סעודות ענק, ונחתמו בה הסכמים. לעתים תכופות פקדו את האחוזה שגרירים, שרי חוץ וראשי ממשלות. עם פטירתו של לורד דרלינגטון פחתה חשיבות האחוזה. השינוי שעברה האחוזה עשוי לסמל את השינוי שעברה בריטניה, מחברה ויקטוריאנית מעמדית ושמרנית, לחברה מודרנית. סטיבנס נזכר במהלך החופשה שלו במצבה הקודם של האחוזה. בהדרגה הוא מבין שהלורד הקודם שלו, אותו הוא העריץ בצורה עיוורת, עשה טעויות שונות, וכפי הנראה תמך בפאשיזם ובעליית הנאציזם.

לסטיבנס אין כלום למעט עבודתו, שאותה הוא ממלא על הצד הטוב ביותר. אין לו משפחה, אין לו חברים, אין לו אהבה ולרוב גם אין לו חוש הומור. הוא ביטל את עצמו באופן טוטלי על מנת להצטיין בעבודתו. הוא אף מצדיק את זה בכל הזדמנות ועושה לזה מעין רומנטיזציה כי "זה חלק מהתפקיד".

במהלך המסע לתוך עצמו הוא מבין, בהדרגה, שהיה שותף בשתיקה להתנהלות לא ראויה. בנוסף, החמיץ בצמתים רבים במהלך חייו הזדמנויות רבות, שלא ישובו עוד, לבחור בדרך הראויה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.