שבט דוב המערות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שבט דוב המערות
The Clan of the Cave Bear
עטיפת הספר בעברית
עטיפת הספר בעברית
מידע כללי
מאת ג'ין מ. אואל
שפת המקור אנגלית
סוגה רומן היסטורי
הוצאה
הוצאה Crown Publishing Group עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה בשפת המקור Crown
תאריך הוצאה 1983
הוצאה בעברית
הוצאה מעריב-הד ארצי
תרגום יורם שרת
סדרה
הספר הבא עמק הסוסים
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 003375274, 000347722
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שבט דוב המערות (באנגלית: The Clan of the Cave Bear) הוא רומן היסטורי בדיוני מאת הסופרת ג'ין מ. אואל. זהו הספר הראשון בסדרת ספרים המכונה "ילדי הארץ" או "ילדי האדמה" אודות התפתחות האנושות המודרנית בשחר ימיה, והחוקרת את מערכת היחסים שאפשר שהתקיימה בין הניאנדרתלים לבין ההומו סאפיינס, האדם המודרני, בתקופה בה חיו שני המינים זה לצד זה באירופה של סוף עידן הקרח.

עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיבורת הסיפור היא ילדה צעירה אנושית מודרנית בשם עיילה (או אֶיילה) המתייתמת מהוריה או אובדת להם ברעידת אדמה גדולה. היא בורחת ממקום האסון, נודדת ביערות, מותקפת על ידי ארי-מערות, ונאספת פצועה על ידי חבורת ניאנדרטלים שגם היא איבדה את ביתה ברעידת האדמה, ומצויה בחיפושים אחר מערה שתהא ביתם החדש. קבוצת הניאנדרטלים מכילה מספר משפחות גרעיניות, והם מחשיבים עצמם כחלק משבט כולל המוגן על ידי רוחו של דוב המערות הגדול (אורסוס) והנקרא "שבט דוב המערות", או בפשטות - "השבט".

הרומן מלווה את הילדה עיילה בתהליך קליטתה בשבט, גדילתה והתבגרותה במסגרת חברתית זרה ושונה מכל מה שהיה מוכר לה. דרך עיניה הקורא מתוודע לתרבות הניאנדרטלית. עיילה לוקחת את הקורא למסע בתרבות זרה ושונה. עיילה מאומצת לשבט על ידי קרֶב, ה"מוג-אור", המכשף של השבט ומנהיגו הרוחני, ואחותו, איזה, "נושאת המרפא", המרפאה של השבט שלה ידע נרחב בצמחי מרפא שונים. על אף היותו נכה, קרב הוא מנהיג רוחני נערץ, והמוג-אור החשוב ביותר בשבט דוב המערות כולו.

הניאנדרטלים מדברים ביניהם בשפה עתיקת יומין הכוללת בעיקר מחוות גוף והברות קצרות וגרוניות. עיילה גדלה עד אז בידי אנשים שדיברו במילים. על עיילה ללמוד לא רק שפה חדשה אלא תפיסה שונה של שפה. גם נטייתה לבכות ולצחוק אינה מוכרת לניאנדרטלים ומתקבלת על ידם כמוזרות או כמחלה.

אחד ההבדלים המשמעותיים ביותר המוצגים בספר בין הניאנדרטלים לבין האדם המודרני, הוא ביכולת החשיבה והלימוד. אנשי השבט הניאנדרטלים נולדים עם זכרונות שבטיים, אינסטינקטים וידע העובר אליהם מאבותיהם - יש להם יכולת מעטה ומוגבלת ביותר ללמוד דברים חדשים, והם, בעיקר, לומדים תוך כדי גדילה על ידי שאיבת מידע מזכרונות השבט הטבועים במוחם. לעומתם, עיילה לא נולדה עם הידע, ועליה ללמוד ולשנן את כל המידע שהם מצפים ממנה "להיזכר" בו בקלות. ההומו סאפיינס מוצג כגזע שהתפתחותו נובעת מיכולתו ללמוד דברים חדשים במהירות.

השבט הוא בעל מבנה חברתי מוסדר מאוד, בעל חוקים וכללים, וחלוקת תפקידים ברורה וחדה בין גברים ונשים ובין צעירים ומבוגרים. בשבט הגברים צדים והנשים מלקטות ועוסקות במלאכות שונות ונאסר עליהן לצוד או אף לגעת בכלי נשק. הואיל ועיילה לא נולדה עם כללים אלה טבועים במוחה, היא מתקשה להפנים ולקבל אותם, דבר המהווה סיבה מרכזית למתח מובנה בינה לבין חלק מהחברים בשבט, לאורך העלילה.

בנוסף, לאורך העלילה שורר מתח רב בין עיילה, לבין ברוד, בנו של מנהיג השבט, החש שהזרה המוזרה גונבת ממנו את תשומת הלב.

בהמשך העלילה, ועם התבגרותה של עיילה היא לומדת מאיזה, האם המאמצת שלה, את אמנות הריפוי ומגלה כישרון ניכר בכך. במקביל היא מורדת במוסכמות יסודיות של השבט ומלמדת את עצמה לצוד ולהתגונן בפני חיות טרף ובני אדם. היא מעוררת עליה את קנאתו של ברוד והוא מנסה להשליט עליה את מרותו באמצעות אונס, והיא אף נכנסת להריון ויולדת בן שהוא "בן לרוחות מעורבות", כלומר בעל חזות מעורבת של ניאנדרטלי והומו ספייאנס. לאחר מאבקים קשים וסבל רב, דומה שהשבט נאלץ לקבל את שונותה של עיילה, אך בסופו של הספר, שהוא כאמור הראשון בסדרה, מגורשת עיילה מן השבט ומקוללת בקללת מוות, לאחר שברוד מקבל את המנהיגות על השבט.

התגליות וההמצאות של עיילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך סדרת הספרים מגלה עיילה כישרונות נוספים, ומגלה תגליות חשובות. היא מבייתת סוסה, מאלפת גור של ארי-מערות וגור זאבים, מגלה את היכולת להדליק אש באמצעות הקשה באבן ברזל על אבן צור, ממציאה מגררת שתאפשר לסוס לגרור משאות, ממציאה את המחט ("מושך חוטים"), מבצעת איחוי של פצע עמוק בתפרים, ועוד. בן זוגה בספר השני ממציא, בהשראתה, כלי ציד משוכלל יותר - מטיל רמחים. במהלך הסדרה מתגלים אצלה כישרונות של שאמאן, בנוסף להיותה מרפאה מוכשרת. עיילה גם מוצגת בתור הראשונה שמבינה את הקשר בין יחסי מין לבין הריון ולידה, בעוד שהאנשים סביבה (הן המודרניים והן הניאנדרטלים) סבורים שילדים נוצרים על ידי הרוחות והטוטמים.

הספר תורגם לעברית על ידי יורם שרת, ויצא בשנת 1983, בהוצאת מעריב - הד ארצי, בשני כרכים בכריכה קשה.

היחסים הבין-גזעיים בסדרת הספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחילת הספר הראשון ברור שבין הניאנדרטלים לבין האדם המודרני יש יחסים מתוחים של פחד ושנאה הדדיים. בני השבט קוראים למודרניים "האחרים", ובספר השני, עם ההיכרות עם אנשים מודרניים נוספים מסתבר שהם מכנים את בני השבט הניאנדרטליים בכינוי הגנאי "שטוחי ראש", ושונאים אותם, בזים להם ופוחדים מהם.

בשלב מסוים עומדת עיילה על כך שהיחס לבני השבט כאל חיות אינו מתיישב עם השנאה כלפיהם, שכן אנשים לא שונאים חיות. השנאה והפחד נובעים לדעתה דווקא מהכרת הדמיון, ההכרה בכך שהם אנושיים, אלא שמסוג אחר, ולא חיות.

בני השבט נוטים בדרך כלל להתרחק ולהימנע ממפגש עם "אחרים", אולם בחברה המודרנית נודעים סיפורים על מקרים בהם צעירים מתגרים בכוונה ב"שטוחי הראש", הורגים בהם ואונסים את הנשים. ילד כדוגמת בנה של עיילה, שהוא מעורב משני הגזעים, נחשב לתועבה, והדיבור על אפשרות כזו הוא בגדר טאבו. בקרב השבט, כאשר עיילה יולדת את הילד המעורב והשונה למראה, סבורים בני השבט שהילד פגום עקב העובדה שצווארו דק וחלש ואין הוא יכול להחזיק את ראשו לבד, ומצווים עליה לתת לו למות.

במהלך מסעם של עיילה ויונדאלאר מן העמק החבוי שלה עד לביתו הם פוגשים "ילד לרוחות מעורבות" במחנה ציידי הממותות, שנמצא נטוש ואומץ מתוך רחמים. הילד סובל ממום בלבו, ומחוסר יכולת לדבר במילים, ואם מתייחסים אליו - היחס הוא בעיקר של רחמים. עיילה מלמדת את ציידי הממותות שהילד מבין, ומלמדת אותו ואותם גרסה מקוצרת של שפת התנועות של השבט - שפת סימנים. בהמשך פוגשים עיילה ויונדאלאר לפחות עוד שניים שהם צאצאים לזיווג בין גזעי, ובכל מקום אליו הם מגיעים הם מנסים לשפר את הדימוי השלילי שיש לבני השבט בעיני האנשים, אך מצליחים רק באופן חלקי.

כרזת הסרט

בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1986 נעשה סרט על בסיס הספר, בכיכובה של דריל האנה כעיילה הבוגרת. הדעות חלוקות בשאלת איכותו של הסרט אך ללא ספק הוא היה כישלון קופתי מוחץ, בין היתר בשל העובדה שהדמויות בו לא דיברו אנגלית או כל שפה מובנת אלא, באופן נאמן ביותר לספר, שוחחו ביניהן במחוות גוף והברות גרוניות, שלוו בכתוביות. הסרט היה מועמד לפרס האוסקר לשנת 1987 בקטגוריית האיפור. אף שתוכנן סרט המשך הוא לא הגיע להפקה עקב כישלונו של הסרט הראשון, ולכן יתר הספרים האחרים בסדרה לא הוסרטו, למרות הצלחת הספרים.

כל הספרים בסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שבט דוב המערות[1]
  • עמק הסוסים[2] - בספר השני בסדרה מתוארים לאורך מחצית הספר חייה של עיילה בנדודיה לאחר גירושה מהשבט, ועד שהיא מתמקמת במערה נוחה בעמק מבודד. במשך חייה בעמק זה מגדלת עיילה סוסה וגור אריות ומגלה תגליות רבות וחשובות כגון "אבן האש" ודרכים חדשות לצוד. במקביל מתואר מסעם הארוך של שני גברים, יונדאלאר ותונולאן, מצפון אירופה לאורך "נהר האם הגדולה" (ככל הנראה הדנובה). לאחר אמצע הספר נפגשים עיילה ויונדאלאר, כאשר עיילה מוצאת אותו לאחר שנפצע קשה מידי ארי-המערות שגידלה, ומצילה את חייו. יונדאלאר הוא האדם הראשון מבני מינה - ההומו סאפיינס - שעיילה פוגשת ומכירה בחייה הבוגרים. לאחר אי הבנות רבות, יונדאלאר מלמד את עיילה לדבר בשפתו, והם מתאהבים. עיילה מגלה לראשונה את התענוג שבמין.
  • ציידי הממותות[3] - בספר זה עיילה ויונדאלאר חיים במשך תקופה יחד עם שבט של ציידי ממותות, החי לא רחוק מהעמק החבוי בו חיה עיילה לבד. במהלך תקופה זו מגלה עיילה את המבנה החברתי העדין של החברה האנושית המודרנית, ולומדת מושגים כגון שקר וקינאה, שלא היו מוכרים לה מחייה בשבט. עוד היא מגלה את המורכבות של יחסי הזוגיות שלה עם יונדאלאר למול חיזוריו של גבר אחר, ואת הקשיים בתקשורת היכולים להיגרם כאשר התקשורת מבוססת על מילים בלבד. בסופו של הספר עוזבים עיילה ויונדאלאר את שבט ציידי הממותות ומתחילים את מסעם אל שבטו וביתו של יונדאלאר. בספר זה מאמצת עיילה גור זאבים לאחר שהרגה את אמו הזאבה, והיא מפתיעה את הסובבים אותה באילופו.
  • ערבות המעבר[4] - בספר הרביעי בסדרה, עוברים בני הזוג הרפתקאות רבות במהלך מסעם חזרה לביתו של יונדאלאר. הם פוגשים לאורך הדרך מכרים של יונדאלאר ממסעו עם אחיו (שנהרג לפני פגישתו עם עיילה) ואנשים חדשים, רובם טובים וחלקם רעים. הם נודדים על גב סוסים ובלוויית גור זאבים מתבגר (שעיילה הצילה וגידלה בספר "ציידי הממותות"), דבר המפליא ולעתים מפחיד את מי שהם פוגשים בדרכם.
  • מושבות האבן[5] - עיילה ויונדאלאר מגיעים אל בני הזלאנדוני, שבטו ובני עמו של יונדאלאר. הם פוגשים את אימו ויתר בני משפחתו, ועיילה חייבת למצוא את עצמה ואת מקומה בתוכם, למרות התנגדויות רבות לה מצד חלק מהאנשים סביבה.
  • ארץ המערות המצוירות[6] - יצא לאור באנגלית ב-29 במרץ 2011. הספר עוסק בעיילה בת ה-25, המקבלת הכשרה בדרכה להפוך למנהיגה הרוחנית של שבט הזלאנדוני. הספר תורגם לעברית ויצא בהוצאת מעריב.

על אף הכישלון הקולנועי של הסדרה, מדובר באחת מסדרות הספרים הנמכרות ביותר בעולם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'ין מ. אואל, שבט דוב המערות, הוצאת מעריב, 1983. תרגם: יורם שרת.
  2. ^ ג'ין מ. אואל עמק הסוסים, הוצאת הד ארצי, 1985.
  3. ^ ג'ין מ. אואל, ציידי הממותות, הוצאת מעריב, 1986.
  4. ^ ג'ין מ. אואל, ערבות המעבר, הוצאת מעריב, 1991. תרגמה: צילה אלעזר.
  5. ^ ג'ין מ. אואל, מושבות האבן, הוצאת כתר, 2005.
  6. ^ ג'ין מ. אואל, ארץ המערות המצוירות, הוצאת כנרת, 2012.