שביתת האסירים בארצות הברית (2018)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שביתת האסירים בארצות הברית החלה ב-21 באוגוסט 2018 והסתיימה ב-9 בספטמבר 2018. במהלך השביתה התקיימו אירועי מחאה ושביתות רעב בבתי כלא רבים בארצות הברית.

הגורם העיקרי לשביתה היה המרד בכלא לי בקרוליינה הדרומית, אירוע אלים שהתרחש ב-15 ו-16 באפריל 2018 בו נהרגו 7 אסירים ונפצעו 17. מרד זה נחשב למהומת הכלא הקטלנית ביותר בארצות הברית ב-25 השנים האחרונות.

לתאריכי ההתחלה והסיום של השביתה יש משמעות סמלית. ה-21 באוגוסט הוא יום השנה למותו של ג'ורג' ג'קסון, פעיל זכויות אדם משיקגו שריצה עונש בכלא באשמת רצח, ונורה למוות בניסיון בריחה ב-21 באוגוסט 1971.

ה-9 בספטמבר הוא יום השנה למרד בבית הכלא אטיקה, שהתרחש 9 בספטמבר 1971. ב-9 בספטמבר 2016 אורגנה שביתה דומה בבתי הכלא בארצות הברית.[1]

שביתת האסירים אורגנה על ידי שיתוף פעולה בין מספר גופים, שהבולטים בהם הם ארגון עורכי הדין הפליליים בארצות הברית וארגון הפועלים הכלואים, שהוא קבוצת פעילות בארגון פועלי התעשייה של העולם (IWW).

דרישות האסירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימת הדרישות הרשמית של שביתת האסירים.

  1. שיפור מיידי בתנאי הכליאה ובמדיניות הכליאה, והכרה באנושיותם של הכלואים.
  2. סיום מיידי לתנאי העבדות בכלא ועבודת כפייה ללא שכר.
  3. ביטול חוק הרפורמה בבתי הסוהר (1996), והרחבת האפשרויות להתלונן על פגיעה בזכויות האסירים.
  4. ביטול חוקי הרפורמה בשיפוט, ומתן אפשרות לשיקום ושחרור מוקדם.
  5. סיום מיידי של אפליה גזעית כלפי אסירים שחורים, הכוללת ענישת יתר ומניעת חנינה, במיוחד בדרום ארצות הברית.
  6. סיום מיידי לחוקי המלחמה בכנופיות הכוללים אפיון גזעי כלפי שחורים.
  7. מתן גישה לתוכניות שיקום אסירים גם לעבריינים אלימים.
  8. הרחבת התקציבים המיועדים לשירותי שיקום אסירים.
  9. הרחבת מענקי פל לכל מדינות ארצות הברית. מענקים אלה הם מלגות לסטודנטים לתואר ראשון ממשפחות מצוקה, ומהוות חלק מהתוכניות לשיקום אסירים.
  10. מתן זכות בחירה לאסירים המרצים עונשי מאסר, עצורים לפני משפט, ואסירים משוחררים. הגבלות אלה שוללות כיום את זכות הבחירה מ-5.8 מיליון אזרחים בארצות הברית.

מהלך השביתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר אירועים הודלפו במהלך השביתה מבתי הכלא, בהם שביתת רעב של אסירים בכלא פולסון, קליפורניה, הפגנת הזדהות של 200 אסירים בכלא בטקומה, וושינגטון, והפגנה בכלא בהליפקס (קנדה) שבמהלכה פורסמה הצהרת הזדהות של האסירים בקנדה עם האסירים האמריקאים. אירועי הזדהות נוספים התרחשו בבתי כלא נוספים ברחבי ארצות הברית.[2]

אירועי השביתה כמעט ולא סוקרו במהלכה. לדברי אודי עופר, מתנדב למען זכויות האסירים בארצות הברית, לא פורסם מידע על מהלך השביתה בבתי הכלא בגלל הקושי להוציא מידע מתוך בתי הכלא. כמו כן טען שהוטלו איפול ומגבלות על כלי התקשורת.[3]

הסיקור לה זכתה השביתה עם פתיחתה העלה את נושא זכויות האסירים (אנ') למודעות ציבורית. כמה חברי קונגרס הביעו תמיכה בדרישות האסירים, והנושא המרכזי לאחר השביתה הוא זכות הצבעה לאסירים (אנ'), נושא שמיועד לעלות למשאל עם בפלורידה בחודש נובמבר 2018.[4] ברוב מדינות העולם, בהן ישראל, קיימת זכות הצבעה לאסירים, אך בארצות הברית רק שתי מדינות מקנות כיום זכות זו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיכאל סולסברי-כורך, 24 אלף אסירים שובתים בארה"ב: לשים סוף לעבדות בבתי הכלא, באתר "שיחה מקומית", 1 באוקטובר 2016.
  2. ^ Major prison strike spreads across US and Canada as inmates refuse food, באתר הגארדיאן, ‏23 באוגוסט 2018 (באנגלית).
  3. ^ Nationwide Prison Strike Ends, But It's Not Yet Clear If It Made A Difference, ‏11 בספטמבר 2018 (באנגלית).
  4. ^ Prison strike got U.S. talking, ‏21 בספטמבר 2018 (באנגלית).