שולמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שולמית היא אופרטה יידית מאת המחזאי אברהם גולדפדן, שנכתבה בשנת 1880. היצירה זכתה בישראל לגרסה מעודכנת בעברית ונחשבת בעיני רבים ל"מחזמר העברי הראשון".[1]

האופרטה, מלודרמה מוזיקלית בארבע מערכות ו-15 תמונות המתרחשת בתקופת הבית השני, מבוססת על הפואמה "עדים נאמנים או חולדה ובור" (1852) מאת חתנו של גולדפדן, אליהו מרדכי וֶרבֶּל, שבתורה מבוססת על האגדה התלמודית "חולדה ובור" הנרמזת במסכת תענית בתלמוד הבבלי. הסיפור מתמקד בשולמית, בתו היפה של מנהיג השבט, אשר נופלת לבאר תוך כדי שיטוט דרך הערבה. היא ניצלת על ידי נסיך יפה תואר, אבשלום. הם נשבעים להינשא, אך לפני שהם עושים זאת, אבשלום פוגש בנסיכה אביגיל ומתחתן איתה. מותם של שני ילדיהם מיוחסת לשבירתו של הנסיך את התחייבותו לשולמית והוא עוזב את אשתו כדי למצוא אותה, עד לסופה הטוב של העלילה.

האופרטה משאילה את עצמה לצורה של טרגדיה יוונית עם השפעה תיאטרלית, ש"נועדה גם לרומם את הנפש וגם לבדר"[2].

גולדפאדן כתב ב"שולמית" שניים מהשירים הידועים ביותר שלו, "שיר החתן" ובעיקר -"צימוקים ושקדים" ("ראזשינקעס מיט מאנדלען"), שהפך למעין שיר עם יהודי:

"העובדה שגולדפאדן נטל בשיר "צימוקים ושקדים" מוטיב ידוע ומוכר מן השירה העממית היהודית ומיזג בו חדש עם ישן, הייתה גורם מרכזי בפופולריות העצומה של השיר הזה במרוצת הדורות. 'צימוקים ושקדים' הוא הדוגמה המובהקת ביותר לתהליך, שבו שירים שנוצרו בשביל התיאטרון ביידיש נהפכו למעין שירי עם[3]".

העולים החדשים ממזרח אירופה הביאו את "שולמית" גם לארץ ישראל, והציגו אותו בהפקות חובבים, ביידיש ובעברית, באולמות בתי הספר בערים וביישובים השונים, מה שעורר את זעמם של קיצונים חרדים. בשנת 1922 החליט התיאטרון הדרמטי בתל אביב להעלות את האופרטה בגרסה בעברית.

ג'ורג' ואל, שהקים את תיאטרון דו-רה-מי, החליט ב-1956 לשלב מחזה מוזיקלי מקורי בתיאטרונו ובחר ב"שולמית". הוא החליט לעדכן את האופרטה להיות רלוונטית לישראל של שנות ה-50, שהייתה עסוקה בקליטת מספר רב של עולים חדשים, כולל מתימן, לכן בחר לתפקיד הראשי את הזמרת ממוצא תימני שושנה דמארי ואת אחיה סעדיה. משה וילנסקי כתב שירים חדשים ועדכן את הישנים ויחיאל מוהר כתב פזמונים. ההפקה הייתה עשירה ביותר, בהשתתפות רקדנים, מקהלה וסטים מפוארים[4]. הביקורת שיבחה את "המיוזיקל העברי הראשון 'שולמית'" ובייחוד את הופעתה של דמארי הן כזמרת והן כשחקנית, אולם ההצגה לא האריכה ימים: התיאטרון נסגר לאחר מספר חודשים בודדים, עקב המשבר הכספי הקשה בו היה נתון מהצגות קודמות, ובעקבות גיוס המילואים למבצע קדש שפרץ לאחר הופעת הבכורה, והחמיר את מצבו הכלכלי[5].

המחזה בתרגום עברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם גולדפדן, שולמית: חזיון מימי קדם, תרגם יעקב לרנר, ורשה: פ. קנטורוביץ, 1921. נדפס שוב בתוך: אברהם גולדפדן, שירים ומחזות; ההדיר, הקדים מבוא ופירש ראובן גולדברג, ירושלים: מוסד ביאליק ('ספריית דורות'), תש"ל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]