שומה גוטי
 | |
| לידה |
8 בפברואר 1866 טאיה, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
5 בינואר 1930 (בגיל 63) בל-בודה, הונגריה |
| שם לידה |
Gutman Szimcha |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
| שם עט |
Gutius |
| צאצאים |
ארז'בט גוטי |
  | |
שומה גוטי (במקור שמחה שמואל גוטמן, עד 1886,[1] [2] [3] בהונגרית: Guthi Soma; טאיה, 8 בפברואר 1866 – בודפשט, 5 בינואר 1930)[4] היה עורך דין, סופר, עיתונאי ומחזאי יהודי-הונגרי.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמחה שמואל גוטמן נולד במשפחה יהודית בכפר בצפון מזרח הונגריה, במחוז זמפלן. אביו היה יעקב (יאקאב) גוטמן שהיה מנהל בית ספר, ואמו הייתה סאלי ליסאואר.
הוא למד משפטים באוניברסיטת בודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד), ולאחר מכן עבד משנת 1891 כעורך דין בבודפשט והתמחה כסניגור פלילי. בנוסף לעבודתו, הוא היה גם כתב של ה"עיתון של פשט" (Pesti Hírlap) ולאחר מכן של פשטוי נפלו .
רישומי בית המשפט ההומוריסטיים שלו, שפרסמו בשבעה כרכים תחת השם הבדוי "גוטיוס", זכו לפופולריות רבה. מחזותיו הוצגו בתיאטרון הלאומי של בודפשט, בתיאטרון הקומדיה של בודפשט ובתיאטרון העם.
גוטי הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט.
כתיבתו המיוחדת[עריכת קוד מקור | עריכה]
שומה גוטי, למרות שהיה די פופולרי בזמנו. הוא היה סופר, עורך דין בעל רוח פרוגרסיבית, בוהמיין ידוע, שהפך לכותב כרוניקה של העולם התחתון של בודפשט ככתב בית המשפט. כמה מחקרים כבר הצביעו על כך שיש להתייחס לגוטי כאבי ספרות הפשע ההונגרית, אך עובדה ידועה מעט היא שספרו "אהבה הומוסקסואלית", שפורסמה ב-1908, יכולה להיחשב לאחד הרומנים ההומואים המוקדמים ביותר. גוטי קיבל השראה לכתוב את המשל הטרגי שלו (הרומן) מפרשת הארדן-אולנבורג שפרצה ב-1906: לאחר שהיחצן הגרמני מקסימיליאן הארדן האשים כמה דיפלומטים של האימפריה הגרמנית שהם חברים בחוג אינטרס הומוסקסואלי. עבודתו של גוטי היא גם פשע פסיכולוגי וגם אמירה פוליטית, שבה הוא ניגש אל "העולם הנודע" באמפתיה למופת. נכון שהצגתו לא חסרה קצת אקזוטיות, אבל על תום הלב של המחבר אין עוררין, וכך גם על העובדה שהוא היה מהראשונים שפתחו מקום בז'אנר פופולרי לנושא האהבה החד-מינית. ההיסטוריונית והפסיכולוגית של נשים אנה בורגוס כתבה המשך לכרך, שבו היא שופכת אור על השיח המשפטי והרפואי סביב הומוסקסואליות במאה ה-20. בעשורים הראשונים של המאה.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אשתו הייתה אסתר פירדי (1867–1942),[5] בתם של המורה איגנץ פירדי ושל קטלין זאפיר, לה נישא ב-14 ביולי 1891 בבודפשט.[6] בתו הייתה זמרת האופרה, הסופרת והמתרגמת ארז'בט גוטי, אמו של הסופר גאבור דבצ'רי.
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרים ומחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תמיס הצוחקת. מערכונים הומוריסטים מאולם בית המשפט. (בודפשט, 1888. יחד עם פורדי)
- על ספסל הנאשמים. מערכונים הומוריסטים מהמשטרה, בית המשפט הפלילי ובית המשפט המחוזי. (בודפשט, 1894. מהדורה 2)
- סיפורה של ילדה קלת דעת. רומן. (בודפשט, 1893)
- על נישואים אזרחיים. (בודפשט, 1894. בשם בדוי פּאקס)
- דוקטור פזיז (קומדיה, 1897)
- טוני שמולן (פארסה, 1905)
- ספר שחור (נובלות, בודפשט, 1907–1908)
- מתוך יומנו של בלש (1910)
- כובע הצילנדר (פארסה, 1914)
- אהבה הומוסקסואלית (יומנו של הבלש טוזאר) - Homoszexuális szerelem - (Tuzár detektív naplója)
סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפחות ארבעה מכתביו הנוספים הוסרטו:
- Jönnek az oroszok (1914) (הרוסים באים)
- Vergödö szívek (1916) (לבבות פועמים)
- A megbélyegzett (1917) (בעל הסטיגמה)
- A Kormánybiztos (1919) (הנציב הממשלתי)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái III. (Fa–Gwóth). Budapest: Hornyánszky. 1894. (יוז'ף סיניאי: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים)
- "Guthi Soma". Petőfi Irodalmi Múzeum. אורכב מ-המקור ב-2015-05-18. נבדק ב-2015-05-10. (שומה גוטי במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Blaha Lujza emlékalbum. Szerk. Porzsolt Kálmán. [Bp.], Blaha Lujza Emlékbizottság, 1927.
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János
- Hungária irodalmi lexikon. Szerk. Révay József, Kőhalmi Béla. Bp., Hungária, 1947.
- Humorlexikon. Szerk. Kaposy Miklós. Bp., Tarsoly Kiadó, 2001.
- Irodalmi lexikon. Szerk. Benedek Marcell. Bp., Győző A., 1927.
- Kluger Lászlóné: Irodalmi emlékhelyek Borsodban. Miskolc, II. Rákóczi Ferenc Könyvtár, 1969.
- Das geistige Ungarn. Biographisches Lexikon. Hrsg. Oscar von Krücken, Imre Parlagi. Wien-Leipzig, W. Braumüller, 1918.
- Magyar irodalmi lexikon. Főszerk. Benedek Marcell. Bp., Akadémiai Kiadó, 1963-1965.
- Magyar Színművészeti Lexikon. Szerk. Erődi Jenő és Kürthy Emil összegyűjtött anyagának felhasználásával... Schöpflin Aladár. Bp., Országos Színészegyesület és Nyugdíjintézete, 1929.
- לקסיקון יהודי הונגרי. עורך פטר אויווארי. 1929. גישה מקוונת
- Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-.
- Tolnai új világlexikona. Bp., Tolnai, 1926-1933.
- Új Idők lexikona. Bp., Singer és Wolfner, 1936-1942.
- Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub.
- Új magyar irodalmi lexikon. Főszerk. Péter László. Bp., Akadémiai Kiadó, 1994.
- Magyar irodalmi lexikon. Flóris Miklós és Tóth András közreműködésével szerk. Ványi Ferenc. Átnézte Dézsi Lajos, Pintér Jenő. Bp., Studium, 1926.
- Világlexikon. A tudás egyeteme. Bp., Enciklopédia, 1925. 982 o.; 2. átdolg., bőv. kiad. 1927.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ A Belügyminisztérium 1886. évi 36299. sz. rendelete. Névváltoztatási kimutatások 1886. év 4. oldal 49. sor.
- ^ Fia házassága, Bp. VI. 1645/1936.
- ^ Margit lánya házassága, Bp. IV. 245/1920.
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest I. kerületi polgári halotti akv. 39/1930. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-04-18.
- ^ Halálesete bejegyezve a Bp. V. ker. állami halotti akv. 66/1942. folyószáma alatt.
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség házassági akv. 340/1891. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-04-18.