גאבור דבצ'רי

גאבור דבצ'רי
Devecseri Gábor

לידה	27 בפברואר 1917 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	31 ביולי 1971 (בגיל 54) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית
מדינה	הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות פרקשרטי בבודפשט
מקום לימודים	אוניברסיטת אטווש לוראנד
שפות היצירה	יוונית, פרסית, צרפתית, הונגרית
בן או בת זוג	קלרה הוסאר (1941–1971)
פרסים והוקרה	פרס קושוט (1953) פרס אטילה יוז'ף (1952) פרס באומגרטן (1939) פרס אטילה יוז'ף (1950) פרס באומגרטן (1946)
חתימה

גאבור דבצ'רי (בהונגרית: Devecseri Gábor;‏ 27 בפברואר 1917, בודפשט – 31 ביולי 1971, בודפשט) היה משורר, סופר, מתרגם ספרותי, פילולוג קלאסי יהודי-הונגרי שזה בפרס קושוט (הפרס הממלכתי הגבוה בהונגריה, מקביל לפרס ישראל), זכה פעמיים בפרס אטילה יוז'ף (הפרס הספרותי הממלכתי הגבוה בהונגריה) ופעמיים בפרס באומגרטן. הקוראים ההונגריים של היום יכולים להכיר את רוב היצירות הקלאסיות של העת העתיקה האירופית - כולל האיליאדה והאודיסאה - בתרגומו המודרני והמהנה של גאבור דבצ'רי.

"כמשורר היה ממצטייני "הדור השלישי" של כתב העת הספרותי ואמנותי ניוגט; בתור מלומד, היה המכובד הבינלאומי של הפילולוגיה הקלאסית ההונגרית; כמתרגם ספרותי, כמתורגמן של התרבות העתיקה, הוא ראשון ללא מתחרים בספרות ההונגרית של המאות הראשונות" גזה הגדוש

ביוגרפיה

סצנת קרב מהאיליאדה

גאבור דבצ'רי נולד במשפחה יהודית כבנם של פקיד הבנק אמיל דבצ'רי ושל זמרת האופרה, הסופרת והמתרגמת ארזיבט גוטי (בתו של שומה גוטי). הוא השלים את לימודיו בבודפשט. התחיל כילד פלא, היה רק בן חמש עשרה כאשר הכרך הראשון שלו המשותף עם גאבור קארינתי פורסם עם הקדמה מאת זולטאן שומיו. ספר השירים העצמאי הראשון שלו היה "הים המבדר" (A mulatságos tenger) (1936). הבנתו את העת העתיקה הייתה מקארוי קרניי ההיסטוריון והפילולוג שעשה עליו רושם עמוק ביחד עם משחקי השפה של דז'ה קוסטולאני, כמו כן השפיעו עליו גם אנטאל סרב ומיהאי באביץ'.

ב-1938 הוא תרגם ופרסם את כל שירי גאיוס ולריוס קאטולוס עם הקדמה מאת קארוי קרניי, ולאחר מכן נקלע לוויכוח סוער עם יאנוש צ'נגרי, הפילולוג הקלאסי הנודע. ב-1939 סיים את לימודיו במחלקה ליוונית-לטינית של אוניברסיטת פאזמאן פטר (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד), הוא כבר נחשב כבן הדור השלישי של כתב העת הספרותי והאמנותי החשוב ניוגט עם שיריו שפורסמו גם בכתב העת וב"ספ סו" -שפירושו "מילה יפה" - (Szép Szó). בשנת 1941 סיים את הדוקטורט שלו בעבודת דוקטורט בשם : "תודעה אמנותית בשירת קאלימאכוס". באותה שנה התחתן עם קלרה הוסאר, במאית אופרה, מלחינה, מנצחת, מתרגמת. בשנת 1942 קיבל תעודת הוראה. הוא הצליח בדרך כלשהי לקבל פטור או להתחמק (אולי באמצעות קשריו) הן מלקיחתו למחנות שירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) והן מגירוש למחנות הריכוז. מ-1942 עד 1945 היה הספרן של ספריית באומגרטן (Baumgarten Könyvtár). בזה אחר זה הופיעו תרגומיו ליצירותיהם של טיטוס מאקיוס פלאוטוס, אפלטון, הרודוטוס ועוד. לרבות ליסיסטרטה של אריסטופנס (1943).

ב-1945 פרסם את ספר החיבורים שלו, "קוסטולאני החי", ואת ספר השירים השנון והמקורי שנכתב לילדים, "מורה דרך בגן החיות".

לאחר מלחמת העולם השנייה ב-1945 לימד את תולדות הספרות במחלקה היוונית של אוניברסיטת בודפשט למדע (אוניברסיטת אטווש לוראנד) ואת תולדות האמנות באוניברסיטה לאמנויות התאטרון והקולנוע. במהלך השלמת הדיקטטורה הסטליניסטית, הוא הצטרף למפלגה הקומוניסטית ההונגרית (MKP) (מפלגת העובדים ההונגרית - MDP מיוני 1948) והפך לאחת הדמויות המובילות במדיניות הספרותית החדשה בהנחיית יוז'ף רוואי ומארטון הורבאט (במקור שילר). בין השנים 1948–1954 לימד ספרות בדרגת סגן קולונל באקדמיה לקצינים של צבא העם ההונגרי. בשנים 1953–1956, היה העורך של כתב העת הספרותי והאמנותי בשם "צבא העם למען ארצנו החופשית" (Néphadsereg Szabad Hazánkért). בין היתר, פורסמו שיריו, מחקריו ותרגומיו שפיארו את סטלין, ראקושי ואת הניהול המתוכנן במגוון רחב של כתבי עת, אנתולוגיות וכרכים עצמאיים. הודות לחוש הצורה יוצא הדופן שלו, הוא הצליח להתחרות בכל דבר, הוא הכין את התרגום ההונגרי המודרני של האודיסאה (1947) והאיליאדה (1952), תרגם את המזמורים ההומריים, ואפילו את כל הזיכרונות ששרדו מהתקופה ההומרית ובכך שינה מהיסוד את חווית העת העתיקה בספרות ההונגרית; עבודתו זכתה בפרס קושוט בשנת 1953.

הוא צידד במרד ההונגרי (נקראת בהונגריה "המהפכה של 1956") באופן אישי וגם ביצירותיו, הוא לא הצטרף למפלגת הפועלים הסוציאליסטית ההונגרית (MSZMP), שנוסדה ב-4 בנובמבר 1956. לאחר דיכוי המהפכה, תוך שהוא מרחיק את עצמו מהחיים הציבוריים, הוא חי משיריו, ממחקרי סדנאות, מסיפורי מסע ומכתביו האוטוביוגרפיים. הוא כתב דרמה על אודיסאוס והשלים את סדרת התרגומים של קאטולוס. הוא גם שלט בשפה הפרסית למען תרגומים מהספרות הפרסית. דבצ'רי נפטר ב-1971 בבודפשט. במהלך מחלתו הארוכה, אפילו במיטתו בבית החולים, כתב - על היתרונות של דיסקצית הבטן.

חברויות, פרסים, עיטורים

• פרס באומגרטן (1939, 1946)
• מ-1949 עד 1951 היה המזכיר הכללי של אגודת הסופרים ההונגרים
• פרס אטילה יוז'ף (1950, 1952)
• פרס קושוט (1953) (על תרגומו של הומרוס)
• עיטור הצטיינות לעבודה סוציאליסטית (1955)
• עיטור מסדר הצטיינות העמל דרג זהב (1970)

יצירותיו, פרסומים

אפידאורוס, מקדש אסקלפיוס, קרב עם האמזונות

• Magyar Rádió Online יצירה של המחבר, בביצוע שלו
• שירים מאת גאבור דבצ'רי, גאבור קארינתי ; הקדמה זולטאן שומיו; Forum Ny., בודפשט, 1932
• הים המצחיק, שיר, 1936
• גאבור דבצ'רי: "תרגום" של פרנסואה ויון, ניוגט t 1937. מס' 11
• לחברים שלי, שיר, 1939
• תודעה אמנותית בשירת קלימכוס, מחקר, 1941
• סוחר חיות מזויף, או ניצחון האהבה האמיתית. קומדיה בחרוזים המיועדת לטקסט של אופרה קומית ; Vajna-Bokor, Bp., 1942
• דה אמור, שיר, מסות, 1943
• מורה דרך לגן החיות, שיר לילדים, 1945 [5. מהדורה מתוקנת 1994]
• מרגרט איילנד אלגיה (בודפשט, 1945)
• קוסטולאני החי, מונוגרפיה קטנה, 1945
• אלגיית האי מרגיט, שיר, 1945
• בודפשט, עיר אגדות, מחקר, שיר, 1946
• מכתב מההר. שירים נבחרים ; הונגריה, בודפשט, 1946
• האור מתפשט (בודפשט, 1950)
• עיר פיות בודפשט (מחקר ושירים, בודפשט, 1946)
• שומר הגבול המתנדב, שיר סיפורי, 1951
• מראה העתיד (שירים, בודפשט, 1954)
• שלושה שבועות זה שנה. יומן מסע שירים מברית המועצות. 27 בנובמבר 1954 - 21 בדצמבר 1955
• סדנה וקסם (1959) (יומן מסע)
• תלמיד אנסלמוס, טקסט אופרה פסוק, 1957* סדנה וקסם, לימוד יווני-רומי, 1959
• מסע הומרי. יומן מסע ליוון, 1961
• כל שירי הוראטיוס, עורך. [עם István Borzsák], 1961
• אהבותיו של אודיסאוס (מחזה ושירים, בודפשט, 1964)
• האלים של לאג'מאנוש (זכרונות, בודפשט, 1967)
• רק כל כך הרבה חום (שירים, בודפשט, 1968)
• צרצרי אפידאורוס, דברו. יומן מסע יווני [צילום: Károly Gink], 1969
• איתקה, שיר [צילום: קארוי גינק], 1969
• עצים ישנים, שיר [תמונה ארנו וג'דה], 1969
• מדריך להומרוס, מחקר, 1970
• וריאציות. המרירות, השינויים והאושר הסופי של חמור הכותנה, שיר [ציור: קארוי רייך], 1970
• אלמנך בלטון. שירים מאת שאנדור צ'ורי וגבור דבצ'רי על אגם בלטון ; מרכז המידע של המוזיאון – מנהלת המוזיאון של מחוז וספרם, וספרם, 1970
• שור בוכה (בודפשט, 1971)
• האלה העירומה ומגדת העתידות העיוורת (רומן בודפשט, 1972)
• בהפרכת ארעיות (שירים נטושים, בודפשט, 1972)
• הזמן טס (שירים נבחרים, בודפשט, 1972)
• היתרונות של לפרוטומיה, זיכרונות, שיר [עריכת יאנוש ויינה], 1974
• שירים אסופים (בודפשט, 1974)
• מהדורה אסופה של יצירותיו (בודפשט, 1977)

אגרטל דמוי דמות אדומה 460–450 לפני הספירה

• אלי לג'מאניוש. מאמרים אסופים, 1979
• ככר ההתעמלות ; Magvető, Bp., 1984
• De amore, סיפור [עורכת קלרה הוסאר], 1993
• העבר הצלוב. ניצוץ במנוע הבתולי ; Publio, Hédervár, 2014

רדיו הונגרי

• אגון קמן - גאבור דבצ'רי: מחזה רדיו "טיול בגן החיות" (1948)
• אגון קמן - גאבור דבצ'רי: "טיול בגן החיות" מחזמר ומחזה בחרוזים (1950). מנצח: טמאש בלום

תרגומיו

הודות לגאבור דבצ'רי תורגמו להונגרית מודרנית המטמורפוזות של אובידיוס, ספר המלכים של פירדוסי, הגרסה ההונגרית של כשלושה תריסרי דרמות עתיקות (אייסכילוס, סופוקלס, אוריפידס, אריסטופאנס, מנאנדרוס, פלאוטוס) ומאות יצירות ליריות (כולל חייו השלמים של קאטולוס). כמעט אלף שירים, דרמות ורומנים של 89 סופרים זרים תורגמו על ידו להונגרית.

• Homérosz: Odüsszeia
• Homérosz: Iliasz
• A világirodalom szerelmes verseiből
• Anakreón versei. Anakreóni dalok (1962)
• Firdauszí: Királyok könyve (1959)
• Ovidius: Átváltozások (1964)
• Fohász a múzsákhoz – Tíz ógörög költő
• N. Morland: Az árny-gyilkos, bűnügyi r., 1936
• Catullus összes költeményei, 1938
• Homérosi himnuszok Herméshez, Dionysoshoz, 1939
• Homérosi himnuszok Aphroditéhez, az Istenanyákhoz, Hestiához, a Naphoz és a Holdhoz, 1941
• Plautus: A hetvenkedő katona. Három ezüst. Vígjátékok, 1942
• Aristophanes: Lysistrate. Vígjáték, 1943
• Hérodotos: Kyros és Kroisos története, 1943
• Kallimachos himnuszai, 1943
• Steffen Albert válogatott versei, 1943
• R. L. Stevenson: A kincses sziget, ifj. r., 1943
• Platón: Sokrates [későbbi kiadásokban Szókratész] védőbeszéde, 1944
• A. A. Milne: Hatévesek lettünk, gyv., 1945
• Görög versek [Trencsényi Waldapfel Imrével], 1947
• Homérosz: Odysseia. [későbbi kiadásokban Odüsszeia], 1947
• Homéroszi himnuszok, teljes kiad., 1948
• Homérosz: Iliasz, eposz, 1952
• M. Iszakovszkij: Válogatott versek, 1954
• Szophoklész: Élektra, tragédia, 1956
• Firdauszi: Királyok könyve, eposz, 1959
• Shakespeare: A windsori víg nők, vígjáték, 1959
• Euripidész: Iphigeneia Auliszban, tragédia, 1960
• Euripidész: Iphigeneia a taurosok között, tragédia, 1961
• R. Bradford: Ádám apánk és gyermekei. Szatirikus mesék felnőtteknek [Majoros Istvánnal], 1961
• Plautus-Terentius: Római vígjátékok [Kárpáty Csillával], 1961
• Anakreón versei. Anakreóni dalok. Töredékek, 1962
• Aiszkhülosz drámái, 1962
• Ovidius: Átváltozások, költemény-ciklus, 1964
• Görög drámák [Arany Jánossal, Trencsényi Waldapfel Imrével], 1965* Catullus összes versei, 1967
• Euripidész: Bakkhánsnők, tragédia, 1968
• Menandros: Epitrepontes. Ítéletkérők, komédia, 1971
• Homérosz: Iliasz. Odüsszeia. Homéroszi költemények, 1974
• Plautus vígjátékai, I-II. [s. a. r. Szilágyi János György], 1977
• Arany lant, műford. I-II. [vál., szerk. Somlyó György], 1979
• Szophoklész drámái [D. G. és Babits Mihály], 1979
• Görög tragédiák, 1980
• Görög komédiák, 1982
• Aiszkhülosz: Oreszteia. Áldozatvivők. Eumeniszek, d., Szentendre, 1994

על גאבור דבצ'רי

• Hegedüs Géza: A Magyar irodalom arcképcsarnoka
• Az 1956-os forradalom és szabadságharc története
• A Dunánál: Magyarok 20. században (1918-2000), Irodalomtörténet, Veres András: Államosított irodalom
• Rónay László: D. G. alkotásai és vallomásai tükrében (Arcok és vallomások, Bp., 1979)
• Erki Edit: Az Élet és Irodalom látogatása D. G.-nál (Élet és Irod., 1968)
• Angyal Endre: Emléksorok D. G.-ról (Életünk, 1971. 5. sz.); Karinthy Ferenc: Istenek gyermeke (Kortárs, 1971. 10. sz.)
• Keresztury Dezső: D. G. sírjánál (Kortárs, 1971. 10. sz.)
• Búcsú D. G.-tól: Szilágyi J. György, Somlyó György, Hubay Miklós, Boldizsár Iván írásai (Élet és Irod., 1971. 32. sz.)
• Falus Róbert: Menandros és Mozart varázsa (Nagyvilág, 1972. 7. sz.)
• Ortutay Gyula: Devecseri Gábor emlékezete; Nyomdaipari Grafikai Vállalat, Bp., 1972
• Abody Béla: D. G. (Félidő, Bp., 1973)
• Ortutay Gyula: D. G. (Fényes tiszta árnyak, Bp., 1973)
• Pesti Ernő: D. G. bibliográfia (Bp., 1976)
• Ungvári Tamás: Monotroposz (Kortárs, 10. sz.)
• Rónay László: Az istenek kegyeltje (Kortárs, 1977. 5. sz.).
• Hegedüs Géza: In memoriam (vers, Ország Világ, 1971. 32. sz.)
• Weöres Sándor: In memoriam D. (vers, Egybegyűjtött versek, Bp., 1975)
• Keresztury Dezső: Vázlatok egy költő arcképéhez (Jelenkor, 1972. 8. sz.)
• Lakatos István: D. Homéroszának hátlapjára (vers, Egy szenvedély képei, Bp., 1972)
• Takáts Gyula: Bacchus és Devecseri (vers, Sós forrás, Bp., 1973)
• Vihar Béla: A fuvoláshoz. D. G. emlékének (vers, Egy katona megy a hóban, Bp., 1978)
• A mulandóság cáfolata. Vinkler László rajzai Devecseri Gábor verseihez; összeáll. Tandi Lajos; Szegedi Nyomda, Szeged, 1982
• Devecseri Gábor könyvtárának katalógusa; katalógusszerk. Tóthné Király Katalin; BDTF, Szombathely, 1992 (Series bibliothecae Berzsenyi Dániel Tanárképző Főiskola)
• Imátlan ima. Kortársak Devecseri Gábor emlékére; szerk. Maróti István; Petőfi Irodalmi Múzeum, Bp., 2001

תמונות

• קברו בבית העלמין פרקשרט
• דיוקנו על עטיפת הספר
• דיוקן
• עם משקפיים וספר
• דיוקן עם מכונת כתיבה
• תמונת פנים מחייכות

לקריאה נוספת

• Magyar életrajzi lexikon IV: 1978–1991 (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6422-X (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
• Elektronikus Periodika Archívum és Adatbázis Nyugat, stb.
• MEK (Magyar Elektronikus Könyvtár) Művek, fordítások, életrajzok, stb.
• גאבור דבצ'רי ב-PORT.hu (בהונגרית)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גאבור דבצ'רי בוויקישיתוף

• גאבור דבצ'רי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)