שושנה זובוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שושנה זובוף
Shoshana Zuboff
Shoshana Zuboff at Alexander von Humboldt Institut.jpg
לידה 18 בנובמבר 1951 (בת 69) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פסיכולוגיה חברתית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים נובלבורו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט הרברט קלמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
  • אוניברסיטת הרווארד
  • בית הספר לעסקים של הרווארד
  • מרכז ברקמן קליין לאינטרנט וחברה באוניברסיטת הארוורד עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס אקסל שפרינגר (2019) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ג'יימס מקסמין עריכת הנתון בוויקינתונים
shoshanazuboff.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שושנה זובוףאנגלית: Shoshana Zuboff; נולדה ב-18 בנובמבר 1951) היא אשת אקדמיה אמריקאית, מרצה בפקולטה למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד בתחומי פסיכולוגיה חברתית, פילוסופיה וטכנולוגיה. חיברה מספר ספרי עיון, שהמפורסם בהם הוא "עידן קפיטליזם המעקב" שראה אור בשנת 2018.

במאמריה ובספריה טבעה זובוף מונחים חדשים רבים, המשמשים גם חוקרים אחרים. בין המונחים שטבעה נמנים “קפיטליזם מעקב”, “כוח אינסטרומנטרי”, “חלוקת הלמידה בחברה”, “כלכלות פעולה”, “אמצעי לשינוי התנהגות”, “תרבות המידע”, “עבודה בתיווך מחשב”, "אינפורמטינג" (להבדיל מאוטומציה), ”הפשטת עבודה” ו"אינדיבידואליזציה של הצריכה”.

זובוף קיבלה תואר דוקטור בפסיכולוגיה חברתית מאוניברסיטת הרווארד, ותואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת שיקגו. משנת 1981 היא מרצה בפקולטה למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד.

בעידן המכונה החכמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1988 ראה אור ספרה הראשון של זובוף, In the Age of the Smart Machine: The Future of Work and Power, מחקר על טכנולוגיית מידע במקומות עבודה. בספר היא מנתחת מצבים במקומות עבודה בהם באים לידי ביטוי הידע, הסמכות והכוח של העובדים, ובין השאר מתארת שימוש בטכנולוגיית מידע לביצוע אינפורמטיזציה (להבדיל מאוטומציה), והבנייה חברתית של הטכנולוגיה.

אחד המונחים המרכזיים המוטבע בספר הוא "אינפורמטינג", תהליך שמתרגם פעילויות, אירועים וחפצים לנתונים (שם אפשרי בעברית הוא "הנתנה"), ובכך מאפשר לארגון לכמת את פעילויות העובדים ואת ביצועי החברה. לנתונים אלה יש השפעה חיובית ושלילית כאחד. מצד אחד נתונים אלה משמשים להתייעלות, בכל דרגי הניהול של החברה. מאידך, נרשמו מקרים בהם השתמשו בנתונים לרעת העובדים בחברה.

כלכלת התמיכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002 ראה אור ספרה The Support Economy: Why Corporations Are Failing Individuals and the Next Episode of Capitalism, שכתבה יחד עם בעלה ג'יימס מקסמין. הספר הוא פרי מחקר רב-תחומי המשלב היסטוריה, סוציולוגיה, ניהול וכלכלה. בספר היא מתארת כיצד מודלים עסקיים חדשים המציבים במרכזם את האינדיבידואציה של הצריכה גורמים לקריסתם של עסקים רבים ולאובדן האמון בין הציבור לבין התאגידים המסחריים הגדולים.

על פי התאוריה המתוארת בספר, יידרשו משאבים רבים כדי ליצור "מרחב אינדיבידואלי" המכיל מוצרים ושירותים המותאמים לכל לקוח.

קפיטליזם המעקב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קפיטליזם מעקב

זובוף טבעה את המושג "קפיטליזם מעקב" במאמר משנת 2014. מושג זה מתאר כלכלת שוק שבה ארגונים גדולים אוספים מידע רב על הרגלי המשתמשים שלהם, לעיתים ללא ידיעתם, ולאחר מכן משווקים מידע זה לחברות פרסום. זובוף פרסמה מאמרים נוספים בנושא זה, ובשנת 2018 ראה אור הספר The Age of Surveillance Capitalism: The Fight for a Human Future at the New Frontier of Power.

בספר מובאות דוגמאות רבות לאיסוף מידע מסוג זה, למשל פרשת קיימברידג' אנליטיקה. לפי זובוף, איסוף נתוני משתמשים הוא פגיעה בפרטיות וביסודות הדמוקרטיה, ונדרשים הגבלים עסקיים ומשפטיים שיגבילו את יכולות האיסוף של החברות ואת יכולתן להשתמש בנתונים שאספו.

בין השאר היא מגדירה בספר את המושג "כוח אינסטרומנטרי", הדומה לכוח טוטליטרי, אך נובע מהיכולת של ארגון טכנולוגיית מידע לבצע פעולות מעקב ואיסוף מידע בקנה מידה גדול, ולאחר מכן להשתמש בו.

במאמר בנושא זה שפרסמה זובוף בשנת 2019 בניו יורק טיימס היא מבקרת בחריפות את קפיטליזם המעקב[1]. היא כותבת: "קפיטליזם המעקב אינו תורם דבר לאתגרים דחופים כמו פיתוח אנרגיה מתחדשת, מיגור הרעב בעולם, ריפוי סרטן, ניקוי האוקיינוסים מפלסטיק או עידוד ההוראה והרפואה. במקום כל אלה אנו רואים הון עצום וכוח חישובי בלתי נתפס המוקדשים לחיזוי ההתנהגות האנושית למטרות רווח."

עיסוקים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1993 הקימה זובוף את פרויקט "אודיסיאה", המסייע לעובדים בתפקידי ניהול לבצע שינויי קריירה בגיל העמידה.

בנוסף לעבודתה האקדמית, השתתפה זובוף במיזמים ציבוריים ופרטיים רבים. היא עסקה בעיקר בתחום הדיור החברתי, שירותי הבריאות, החינוך והטיפול בזקנים.

פרסמה טורים קבועים בכתבי עת שונים, בנושאי פסיכולוגיה חברתית, כלכלה וטכנולוגיה, משנת 2003 עד 2016.

בשנת 2020 התראיינה לסרט התיעודי "מסכי עשן: המלכודת הדיגיטלית" של נטפליקס.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בעידן המכונה החכמה: עתיד העבודה והכוח (1988) [In the Age of the Smart Machine: The Future of Work and Power]
  • כלכלת התמיכה: מדוע תאגידים מאכזבים, והפרק הבא של הקפיטליזם (2002) [The Support Economy: Why Corporations Are Failing Individuals and the Next Episode of Capitalism]
  • עידן הקפיטליזם של המעקב: הקרב על עתיד אנושי בחזית החדשה של העוצמה (2018) [The Age of Surveillance Capitalism: The Fight for a Human Future at the New Frontier of Power]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייתה נשואה במשך שנים רבות לג'יימס מקסמין, עד למותו בשנת 2016.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Shoshana Zuboff, You Are Now Remotely Controlled, באתר הניו יורק טיימס, ‏24 בינואר 2020 (באנגלית).