קיימברידג' אנליטיקה

קיימברידג' אנליטיקה
**Cambridge Analytica**
נתונים כלליים
מייסדים	Alastair MacWillson
תקופת הפעילות	2013–2018 (כ־5 שנים)
חברת אם	SCL Group
מיקום המטה	לונדון
משרד ראשי	קנרי וורף, לונדון
ענפי תעשייה	טכנולוגיות מידע ותקשורת
מנכ"ל	Alexander Nix

קיימברידג' אנליטיקה (באנגלית: Cambridge Analytica) הייתה חברה פרטית בריטית ששילבה כריית נתונים, מסחר בנתונים, ניתוח מידע ואסטרטגיה תקשורתית לצורך השפעה על תהליכי בחירות במדינות ברחבי העולם. החברה קמה בסוף 2013 כחברת בת של חברת האם הבריטית SCL Group, כדי לקחת חלק בפוליטיקה של ארצות הברית. החברה הייתה בבעלות חלקית של משפחתו של רוברט מרסר, מנהל קרן גידור אמריקאית שמרנית^[1].

בשנת 2016 הייתה החברה מעורבת במסע הבחירות לנשיאות ארצות הברית של דונלד טראמפ ובקמפיין הברקזיט ליציאת בריטניה מהאיחוד האירופי. תפקודה של קיימברידג' אנליטיקה בקמפיינים הללו הוא נושא לחקירות פליליות מתמשכות בשתי המדינות, בעיקר בנוגע לשיטות בהן היא נוקטת לצורך מיקוד בוחרים^[1].

ב-17 במרץ 2018, דיווחו העיתונים הניו יורק טיימס והאובזרבר שקיימברידג' אנליטיקה עשתה שימוש עסקי במידע אישי מפייסבוק, שמלכתחילה נאסף על ידי חוקר חיצוני למטרות אקדמיות. בתגובה אסרה פייסבוק על קיימברידג' אנליטיקה לפרסם בפייסבוק. הגרדיאן דיווח כי פייסבוק ידעה על הפרת אבטחה זו במשך שנתיים, אך לא עשתה דבר כדי להגן על המשתמשים שלה^[2].

סדרה של קטעי וידאו שצולמו בהיחבא ופורסמו בחודש מרץ 2018 חשפה את אחד מראשי קיימברידג' אנליטיקה מספר לאדם שהתחזה ללקוח פוטנציאלי על שימוש בנשים בזנות, בתרגילי עוקץ, בשוחד וב"מלכודות דבש" כדי להכפיש פוליטיקאים. הבכיר טען גם כי החברה "ניהלה את כל הקמפיין הדיגיטלי של דונלד טראמפ", כולל פעילויות בלתי חוקיות לכאורה.

היסטוריה

בשנת 2013 החלה החברה לפעול בלונדון בתחום ההשפעה על מערכות בחירות. בקיץ אותה שנה החברה הזמינה את סטיב באנון, שהיה אז יושב ראש אתר החדשות ברייטברט. כדי ליצור רושם שמדובר בפעילות אקדמית החברה שכרה משרד בקיימברידג' ושם קיימו בכיריה את המפגשים עם באנון. אנשי החברה שכנעו את באנון שיש בידיהם כלי לעיצוב דעת קהל באמצעות micro-targeting, כלומר תפעול של נתוני מדיה חברתית לצורך סחיטה רגשית, באמצעות אפיון מדויק של הבוחרים וללא הסכמתם. הם הראו איך יוכלו לאסוף נתונים רבים על כל בוחר לצורך בניית פרופיל פסיכולוגי לעשרות מיליוני בעלי זכות בחירה בארצות הברית, לקראת מערכת הבחירות לנשיאות ב-2016. באנון השתכנע והזמין אותם למפגש עם רוברט מרסר, מנהל קרן גידור בארצות הברית ובעקבות פגישה זו מרסר השקיע בחברה 15 מיליון דולר.

החברה פנתה לאלכסנדר קוגן, שייצר אפליקציה שמאפיינת משתמשי פייסבוק באמצעות כפתור אהבתי שלהם^[3]. היישום של קוגן שאב את המידע המבוקש מאנשים שבחרו להתקין אותו וגם מחברי פייסבוק שלהם. מידע זה כלל את הסטטוסים, לייקים ולפעמים גם הודעות פרטיות. באופן זה החברה שאבה מתוך פייסבוק במהלך תקופה של חודשיים-שלושה כחמישים או שישים מיליון פרופילים ואלה היוו את בסיס המידע שלה. כעת יכולה הייתה החברה לזהות את התכנים שכל משתמש ראה, כולל הנושא, ההקשר, הטון, ומהיכן הם הגיעו, וכך התאפשר לה למצב כל אזרח בנוגע למידת ואופי ההשפעה הנחוצה כדי לשנות את דעותיו. המידע הזה שימש את צוותי הפרסום - מומחים בעיבוד נתונים, פסיכולוגים, רעיונאים, מעצבים, צלמים ואנשי וידאו – והם ייצרו תכנים שאותם השתילו המטרגטים (אנשים שמיומנים בכיוון למטרה) באינטרנט^[4], על ידי בניית אתרי אינטרנט, בלוגים וכל מה שיתאים כדי להשפיע על כל פרופיל בדרך המתאימה.

בפעילות שלה החברה שיתפה פעולה עם החברה הישראלית Psy-Group איתה חתמה על מזכר הבנות ב-14 בדצמבר 2016^[5]. אלכסנדר ניקס, מנכ"ל קיימברידג' אנליטיקה, תיאר את פעילות Psy, כולל לכידת מתנגדים פוליטיים באמצעות שוחד מיני, בתוכנית תחקירים של ערוץ 4 הבריטי, ואמר: "אנו משתמשים בכמה חברות ישראליות... יעילות מאוד באיסוף מודיעיני". הוול סטריט ג'ורנל ערך תחקיר שאישר כי הכוונה הייתה לחברת PSY^[6]^[7].

במרץ 2018, עם חשיפת הפרשה החלה חקירה של נציבות הסחר הפדרלית של ארצות הברית נגד חברת פייסבוק^[8]. בנוסף נחשף כי גם חברת בלאק קיוב הישראלית עבדה בשותפות עם קיימברידג' אנליטיקה, בפרויקט להטיית בחירות בניגריה^[9].

בתחילת מאי 2018 נסגרה חברת קיימברידג' אנליטיקה, עקב הוצאות משפטיות כבדות ואיבוד לקוחות^[10].

בפברואר 2019 ביקר בישראל כריסטופר ווילי, העובד שחשף את הפרשה, בכנס של אבטחת מידע. שם טען כי לפייסבוק יש יכולת ומשאבים למנוע מניפולציות של משתמשים בידי גורמים מתוחכמים, אבל היא לא עושה את זה כדי לא לפגוע ברווחיות הגבוה שלה^[11].

ביולי 2019 הודיעה נציבות הסחר הפדרלית על הטלת קנס של 5 מיליארד דולר על חברת פייסבוק (מטא), בגין אוזלת ידה בהגנה על פרטיות הציבור בפרשת קיימברידג' אנליטיקה^[12]. באוקטובר 2019 פייסבוק הסכימה לשלם קנס של חצי מיליון ליש"ט במסגרת חקירה של נציבות המידע הבריטית (Information Commission's Office), על שהפרה את חוקי הפרטיות בבריטניה, בכך שאפשרה לקיימברידג' אנליטיקה לגשת לנתונים האישיים של 87 מיליון ממשתמשיה. הקנס הוא סכום המקסימום שלנציבות המידע הבריטית יש סמכות להטיל^[13].

בינואר 2020 נחשפו 100 אלף מסמכים חדשים עם מידע רב על השפעתה של החברה על מערכות בחירות ברחבי העולם. המסמכים חושפו כי החברה הייתה מעורבת בהיקף עצום במערכות בחירות של 68 מדינות בעולם^[14].

בדצמבר 2022 הסכינה חברת מטא לשלם 725 מיליון דולר כדי ליישב תובענה ייצוגית שהוגשה נגדה בפרשה בבית המשפט בסן פרנסיסקו זה היה הסכום הגדול ביותר ששולם אי פעם בתובענה ייצוגית בנושאי פרטיות^[15].

בפברואר 2023 נחשפה מעורבתה של קבוצה ישראלית נוספת בפעילות של קיימברידג' אנליטיקה^[16]. קבוצה שפעלה בשם "צוות חורחה" בראשות איש העסקים טל חנן שעסקה בניהול קמפיינים של דיסאינפורמציה עבור לקוחות שונים^[17].

שיטות עבודה

לפי דברי המנכ"ל לשעבר של קיימברידג' אנליטיקה, אלכסנדר ניקס, החברה עושה שימוש בביג דאטה ובפסיכוגרפיקה^[18]. שיטות אלה מתבססות על מדעי ההתנהגות, שלוקחים בחשבון מרכיבים כגון גיל, מגדר, דת, רמת הכנסה וכדומה ומשלבים אותם בחמש התכונות הגדולות, שהן מדדים שמגדירים אישיות: פתיחות להתנסויות חדשות, הנטייה לסדר, הרגלים ותכנון בחיים, הנטייה לחברותיות, אכפתיות ומעורבות חברתית והנטייה לדאגנות. מחקרים איפשרו לבצע ניתוח אישיותי למאות אלפי אזרחים בארצות הברית. בהתאם לניתוח אישיות זה הפיצה החברה לכל נמען מידע מותאם-אישית שתומך בלקוחותיה ומשמיץ את יריביהם. למשל: מידע מעורר דאגה אודות היריב נשלח לאנשים שנוטים לדאוג.

גם תהליך ייצור המסרים הפרסומיים עבר תהליך של שינוי. בעבר התבסס תהליך זה על דחיפה של דעות, רעיונות ואסוציאציות אל עבר קהל הלקוחות, בתקווה שישתכנעו. כיום המידע האישיותי שנאסף מאפשר לפרסם באופן ממוקד; לכל אדם בקהל המטרה מותאם הפרסום שישפיע עליו באופן היעיל ביותר.

תקשורת ההמונים אף היא פינתה את מקומה ובמקומה הופעלה תקשורת ממוקדת-מטרה, תפורה לפי מידות מדויקות. שיטות עבודה אלה הופעלו כדי להשפיע באופן רגשי על עשרות מיליוני משתמשים בפייסבוק בפרט וברחבי האינטרנט בכלל, ללא ידיעתם ומבלי שנתנו לכך את דעתם או הסכמתם.

ספקות לגבי שיטות העבודה ומידת יעילותן

חוקרים בתחום מדע המדינה מביעים ספקות באשר למידת ההשפעה של חברת קיימברידג' אנליטיקה על התוצאות הממשיות של מערכות הבחירות. יש לכך מספר סיבות^[19]^[20]:

בתחום הפוליטי מקובל שהשפעתן של חמש התכונות הגדולות איננה חזקה דיה, כיוון שלנתוני אישיותו של האדם אין השפעה על השתייכותו המפלגתית.
מחקרים מראים שקשה לחזות את האישיות של האדם ובכל מקרה טביעת הרגל הדיגיטלית שלו מעידה אודותיו רק במידה מוגבלת ולתקופה קצרה.
קשה לגרום לאנשים לשנות התנהגות על בסיס פרופיל האישיות שלהם. בתחום הפרסומת למוצרי צריכה יש מידה מסוימת של הצלחה כאשר מפעילים טכניקה של כיוון למטרה על בסיס פרופיל פסיכולוגי, אבל בתחום ההתנהגות הפוליטית ההצלחה היא מועטה ביותר.
גם הצד המתחרה משתמש בטכניקה דומה ועובדה זו מקטינה עוד יותר את היעילות של טכניקת השיכנוע מוכוון-האישיות.

ייתכן שבגלל סיבות אלה פנו נציגי החברה לתרגילי עוקץ, שוחד וכדומה.

בתרבות

הסרט התיעודי The Great Hackאנ' מספר את השתלשלות המאורעות מנקודות מבטם של כמה אנשים שהיו מעורבים בפרשייה.

לקריאה נוספת

כריסטופר ויילי, משחקי מוח - כיצד השפיעה פרשת קיימברידג' אנליטיקה על תוצאות הבחירות בארצות הברית, מאנגלית: עמנואל לוטם, הוצאת שוקן, 2021

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קיימברידג' אנליטיקה בוויקישיתוף

קיימברידג' אנליטיקה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
עידו אמין, קיימברידג' אנליטיקה: הדרך לעולם אורווליאני, באתר הארץ, 28 במרץ 2018
הגרדיאן, קיימברידג' אנליטיקה מציגה: 27 השקופיות שהשיגו לטראמפ את הנשיאות, באתר הארץ, 23 במרץ 2018
קית' קולינס וגבריאל דאנס, הניו יורק טיימס, למה השיטה של קיימברידג' אנליטיקה כל כך מפחידה?, באתר הארץ, 21 במרץ 2018
יוסי הטוני, מי את, קיימברידג' אנליטיקה?, "אנשים ומחשבים", 22 במרץ 2018
יובל דרור, שערוריית "קיימברידג' אנליטיקה" היא קו פרשת המים של פייסבוק, באתר העין השביעית, 22 במרץ 2018

הערות שוליים

^ ¹ ² חמי שלו, פעילותה של קיימברידג׳ אנליטיקה מוכיחה שהדיסטופיה כבר כאן, באתר הארץ, 23 במרץ 2018
^ Carole Cadwalladr, ‘I made Steve Bannon’s psychological warfare tool’: meet the data war whistleblower, The Guardian, ‏18 במרץ 2018
^ עודד ירון, כל מה שאתם צריכים לדעת על פרשת פייסבוק וקיימברידג' אנליטיקה, באתר הארץ, 19 במרץ 2018
^ Cambridge Analytica whistleblower: 'We spent $1m harvesting millions of Facebook profiles'
^ Tau, Byron; Ballhaus, Rebecca (2018-05-23). "Israeli Intelligence Company Formed Venture With Trump Campaign Firm Cambridge Analytica". Wall Street Journal. ISSN 0099-9660. נבדק ב-2019-06-05.
^ Tau, Byron; Ballhaus, Rebecca (2018-05-23). "Israeli Intelligence Company Formed Venture With Trump Campaign Firm Cambridge Analytica". Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). ISSN 0099-9660. נבדק ב-2019-06-09.
^ Nast, Condé. "The Dark Truth About Cambridge Analytica's Ties to Trumpworld". Vanity Fair (באנגלית). נבדק ב-2019-06-09.
^ בלומברג, פייסבוק נחקרת בארה"ב; קיימברידג' אנליטיקה השעתה את המנכ"ל, באתר TheMarker‏, 20 במרץ 2018
^ סוכנויות הידיעות, המדליף של קיימברידג' אנליטיקה: בלאק קיוב הישראלית היתה מעורבת בבחירות בניגריה, באתר TheMarker‏, 27 במרץ 2018
^ החברה שניצלה לרעה מידע אישי של מיליוני משתמשי פייסבוק נסגרת, באתר הארץ, 2 במאי 2018
סתיו נמר, ‏בעקבות ההסתבכות עם פייסבוק: קיימברידג' אנליטיקה הודיעה על סגירתה, באתר מעריב אונליין, 2 במאי 2018
^ רפאלה גויכמן, חושף פרשת קיימברידג' אנליטיקה מבקר בישראל: "פייסבוק היא נשק", באתר TheMarker‏, 7 בפברואר 2019
^ עמרי זרחוביץ', ‏בשל קיימברידג' אנליטיקה: פייסבוק נקנסה ב-5 מיליארד דולר, באתר גלובס, 13 ביולי 2019
^ גלי פיאלקוב, ‏בריטניה: פייסבוק תשלם חצי מיליון ליש"ט כקנס בגין פרשת קיימברידג' אנליטיקה, באתר "אנשים ומחשבים", 31 באוקטובר 2019
^ רפאלה גויכמן, 100 אלף מסמכים חושפים מעורבות של קיימברידג' אנליטיקה במערכות בחירות בעולם, באתר TheMarker‏, 7 בינואר 2020
^ גלי פיאלקוב, ‏שערוריית קיימברידג' אנליטיקה: מטא תשלם 725 מיליון ד' כפשרה לנפגעים, באתר "אנשים ומחשבים", 25 בדצמבר 2022
שירות גלובס, ‏אחרי 4 שנים: פייסבוק הסכימה לפשרה בפרשת קיימברידג' אנליטיקה, באתר גלובס, 28 באוגוסט 2022
^ Stephanie Kirchgaessner, How undercover reporters caught ‘Team Jorge’ disinformation operatives on camera, The Guardian, ‏15 FEB 2023
^ גור מגידו , עומר בן יעקב, "ההאקרים הישראלים" בפרשת קיימברידג' אנליטיקה נותרו עלומים. עד היום, באתר TheMarker‏, 15 בפברואר 2023
^ The Power of Big Data and Psychographics, סרטון באתר יוטיוב
^ Four and a half reasons not to worry that Cambridge Analytica skewed the 2016 election
^ The scant science behind Cambridge Analytica’s controversial marketing techniques

[שלו-1] ¹ ² חמי שלו, פעילותה של קיימברידג׳ אנליטיקה מוכיחה שהדיסטופיה כבר כאן, באתר הארץ, 23 במרץ 2018

[2] Carole Cadwalladr, ‘I made Steve Bannon’s psychological warfare tool’: meet the data war whistleblower, The Guardian, ‏18 במרץ 2018

[3] עודד ירון, כל מה שאתם צריכים לדעת על פרשת פייסבוק וקיימברידג' אנליטיקה, באתר הארץ, 19 במרץ 2018

[4] Cambridge Analytica whistleblower: 'We spent $1m harvesting millions of Facebook profiles'

[5] Tau, Byron; Ballhaus, Rebecca (2018-05-23). "Israeli Intelligence Company Formed Venture With Trump Campaign Firm Cambridge Analytica". Wall Street Journal. ISSN 0099-9660. נבדק ב-2019-06-05.

[6] Tau, Byron; Ballhaus, Rebecca (2018-05-23). "Israeli Intelligence Company Formed Venture With Trump Campaign Firm Cambridge Analytica". Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). ISSN 0099-9660. נבדק ב-2019-06-09.

[7] Nast, Condé. "The Dark Truth About Cambridge Analytica's Ties to Trumpworld". Vanity Fair (באנגלית). נבדק ב-2019-06-09.

[8] בלומברג, פייסבוק נחקרת בארה"ב; קיימברידג' אנליטיקה השעתה את המנכ"ל, באתר TheMarker‏, 20 במרץ 2018

[9] סוכנויות הידיעות, המדליף של קיימברידג' אנליטיקה: בלאק קיוב הישראלית היתה מעורבת בבחירות בניגריה, באתר TheMarker‏, 27 במרץ 2018

[10] החברה שניצלה לרעה מידע אישי של מיליוני משתמשי פייסבוק נסגרת, באתר הארץ, 2 במאי 2018
סתיו נמר, ‏בעקבות ההסתבכות עם פייסבוק: קיימברידג' אנליטיקה הודיעה על סגירתה, באתר מעריב אונליין, 2 במאי 2018

[11] רפאלה גויכמן, חושף פרשת קיימברידג' אנליטיקה מבקר בישראל: "פייסבוק היא נשק", באתר TheMarker‏, 7 בפברואר 2019

[12] עמרי זרחוביץ', ‏בשל קיימברידג' אנליטיקה: פייסבוק נקנסה ב-5 מיליארד דולר, באתר גלובס, 13 ביולי 2019

[13] גלי פיאלקוב, ‏בריטניה: פייסבוק תשלם חצי מיליון ליש"ט כקנס בגין פרשת קיימברידג' אנליטיקה, באתר "אנשים ומחשבים", 31 באוקטובר 2019

[14] רפאלה גויכמן, 100 אלף מסמכים חושפים מעורבות של קיימברידג' אנליטיקה במערכות בחירות בעולם, באתר TheMarker‏, 7 בינואר 2020

[15] גלי פיאלקוב, ‏שערוריית קיימברידג' אנליטיקה: מטא תשלם 725 מיליון ד' כפשרה לנפגעים, באתר "אנשים ומחשבים", 25 בדצמבר 2022
שירות גלובס, ‏אחרי 4 שנים: פייסבוק הסכימה לפשרה בפרשת קיימברידג' אנליטיקה, באתר גלובס, 28 באוגוסט 2022

[16] Stephanie Kirchgaessner, How undercover reporters caught ‘Team Jorge’ disinformation operatives on camera, The Guardian, ‏15 FEB 2023

[17] גור מגידו , עומר בן יעקב, "ההאקרים הישראלים" בפרשת קיימברידג' אנליטיקה נותרו עלומים. עד היום, באתר TheMarker‏, 15 בפברואר 2023

[18] The Power of Big Data and Psychographics, סרטון באתר יוטיוב

[19] Four and a half reasons not to worry that Cambridge Analytica skewed the 2016 election

[20] The scant science behind Cambridge Analytica’s controversial marketing techniques

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]