לדלג לתוכן

דימום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שטף דם)
דימום
תחום רפואת חירום עריכת הנתון בוויקינתונים
גורם הריסה עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D006470
סיווגים
ICD-10 R58 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דימום חיצוני מהאגודל

דימום או שטף דם (מינוח מקצועי: Hemorrhage) הוא מונח רפואי המציין יציאה של הדם מכלי דם שנקרע. דימום שמקורו בעורק יכיל דם בצבע אדום בהיר ויזרום בפעימות, ואילו דימום שמקורו בווריד יהיה כהה יותר ויזרום לאט יותר.

דימום חיצוני הוא דימום שבמהלכו יוצא דם מחוץ לגוף. הסכנה העיקרית בדימום חיצוני היא איבוד נפח גדול של דם, עד כדי היווצרות מצב של הלם. סכנה נוספת בדימום חיצוני, היא זיהום הפצע. דימום פנימי הוא דימום שלא מזרים דם מחוץ לגוף. בנוסף לסכנת איבוד הדם, הוא יכול לגרום ללחץ על איברים בגוף, ולהביא לפגיעה בתפקוד שלהם. דימום פנימי בתוך הגולגולת נקרא דימום תוך-גולגולתי.

בדימומים קטנים ואיטיים יחסית, הדימום נפסק בדרך כלל עקב תהליך של קרישת דם. בשטפי דם גדולים יותר דרושה התערבות חיצונית על ידי הפעלת לחץ ישיר על הפצע ומניעת יציאה של דם מתוך כלי הדם (למשל על ידי שימוש בתחבושת) או שימוש בלחץ עקיף, כדי למנוע זרימה של דם אל הפצע (למשל חוסם עורקים או לחיצה על "נקודות לחיצה" בגוף).

סיבות וגורמי דימום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דימום יכול להיגרם כתוצאה מגורמים רבים, חיצוניים (טראומה) כגון פציעה או חבלה בגוף, מגורמים פנימיים כמחלות (בסרטן הדם ומחלות כבד, למשל) או אף מגורמים כמחסור בוויטמין K.

דרגות דימום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון הבריאות העולמי הגדיר דרגות חומרה של דימום:

  • דרגה 0 - אין דימום.
  • דרגה 1 - שטפי דם קלים.
  • דרגה 2 - דימום קל הכרוך במשמעות קלינית.
  • דרגה 3 - איבוד דם משמעותי, הדורש מנת דם חיצונית.
  • דרגה 4 - איבוד דם בכמויות גדולות הגורם לאובדן תפקודי גוף.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.