שיחה:אינפלציה

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לתקן ערך זה. ההגדרות אינן מדויקות ואינן נכונות.

חזי


אכן יש להגדיל את ההגדרה לערך זה[עריכת קוד מקור]

אני באופן אישי איני יכולה מכיוון שאני זקוקה להגדרה בעצמי. האתר הוא ממש אתר מצוין!!!

צריך להוסיף עוד לערך הזה. בעיקר בקשר לסיבות לאינפלציה והדרכים לפתרון... הייתי עושה את זה בשמחה על ידי תרגם במאגלית Inflation, אבל הידע שלי בכלכלה הוא מצומצם מאוד - מה שיעשה את זה גם קשה וגם לא איכותי מספיק. --רועי אסולין\Keiser_Soze 14:21, 2 דצמ' 2004 (UTC)

יש מקרה עתיק יותר של דפלציה, והוא מופיע בתנ"ך, מלכים ב' פרק ז פסוקים א - טז: "ויאמר אלישע שמעו דבר ה' כה אמר ה' כעת מחר סאה [מידת נפח, 8 ליטר ו300 סמ"ק] סולת בשקל וסאתים שעורים בשקל בשער שומרון,.. ויצא העם ויבוז את מחנה ארם ויהי סאה סולת בשקל וסאתים שעורים בשקל כדבר ה'". כאן הדבר נבע מכך שלאחר רעב עקב מצור האויב ברח והעם בזז. אינפלציה מופיעה קודם לכן [שם ו, כה] "ויהי רעב גדול בשומרון והנה צרים עליה עד היות ראש חמור בשמונים כסף ורובע הקב דביונים [זבל יונים] בחמשה כסף".

יש לי בעיה עם ההגדרה שבערך[עריכת קוד מקור]

ההגדרה למונח "אינפלציה" היא הגדרה תאורטית (ראו בערך הגדרה), כלומר היא מבוססת על תאוריה מסוימת, בשעה שיש להביא קודם כול, לפני ההגדרה התאורטית, הגדרה תיאורית פשוטה, למשל: "עלייה מתמדת במחירים, המביאה לירידה בערכו של המטבע". אני לא בטוח שהגדרה כזאת היא טובה, לכן הייתי רוצה לשמוע קודם את דעת הכלכלנים שבינינו. Dror_K 05:34, 17 יולי 2005 (UTC)

ראשית, כל הגדרה מבוססת על תאוריה מסוימת או השקפה מסוימת בנוגע למציאות. ההגדרה כאן מביאה את הסיבה והמסובב, במובחן, ומציינת את שניהם בסדר הנכון: היצע כסף מוגבר המביא לעליית המחירים:
"אינפלציה... מצב שבו היצע הכסף... עולה על ערכם הריאלי של כלל הסחורות והשירותים.... [הסיבה] כתוצאה ממצב זה, חלה עליה של המחירים [המסובב]."
אבל, אתה צודק. יש להביא את ההגדרה הפשוטה קודם, ולהסביר אחר-כך ושיניתי את הערך בהתאם. אורי 11:02, 17 יולי 2005 (UTC)
תודה על התיקון. רק למען הפרוטוקול, אני אבהיר מה ההבדל בין שני סוגי ההגדרות: אפשר להגדיר "שמש" כ"גוף עגול צהוב הנע בשמים בשעות היום ממזרח למערב". זוהי הגדרה תיאורית (אולי אפשר לומר: פנומנולוגית). אפשר להגדיר שמש כ"כוכב שבת שהוא חלק ממערכת גלקסיית שביל החלב, ואשר סביבו נעים כדור הארץ וכוכבי לכת אחרים". זוהי הגדרה תאורטית שמותנית בתקפות התאוריה. אם אי פעם התאוריה תוכח כבלתי-תקפה (מה שלא נראה סביר כרגע לגבי התאוריה האסטרונומית הזאת) גם ההגדרה תהפוך לבלתי-תקפה. Dror_K 12:31, 18 יולי 2005 (UTC)
ההגדרה של השמש כ"גוף עגול צהוב הנע בשמים בשעות היום ממזרח למערב" אינה מזהה את השמש באופן חד-ערכי. אם יהיה בלון צהוב גדול שינוע כך - יגידו, לפי ה"הגדרה" הזו שזה שמש. לא כן בקשר לאינפלציה. ההגדרה הקצרה: "אינפלציה היא מונח כלכלי המתאר תהליך של עליה כללית ומתמשכת במחירים במדינה או בשוק מסוים" . מגדירה את האינפלציה באופן מלא. אין צורך לבנות משפטים מסורבלים בהגדרה, הנותנים הסברים לקיומה של האינפלציה או המציגים תיאוריה כלכלית. מקומם של אלה לאחר ההגדרה הבסיסית.--Act 04:30, 24 ינואר 2006 (UTC)

אינפלציה[עריכת קוד מקור]

האם מישהו יוכל לומר לי מאיפה נלקחו שיעורי האינפלציה השנתיים המופיעים בטבלה? יש לי הרגשה כי הם אינם נכונים... תודה, מאור.

הערך לוקה בהטיות קשות (השוו למשל לערך המקביל בויקיפדיה האנגלית). ההתסייגויות שמעלה הכותב מהתאוריות שאינן לרוחו הן בברור טענות אישיות שלו - הן אינן מוכרות בפרסומים מקצועיים, וספק רב אם עברו בחינה מקצועית של גורם אחר (למשל, ממתי תאוריה מדעית "מקישה" יחס סובב-מסובב מהמתאם האמפירי בין שני משתנים? תאוריה תמיד מסבירה יחסים בין שני משתנים. הטענה שהסבר כזה אינו מחוייב לוגית היא טענה ריקה, שכן היא נכונה עבור כל הסבר מדעי).

מי אמר שתאוריה מדעית מקישה יחסי סובב-ומסובב מהמתאם האמפירי בין שני משתנים? רק פסבדו תאוריה או תאוריה לקויה עושה זאת, כפי שמתרמז מן הטקסט.

לבד מזאת, האמירה "תאוריה תמיד מסבירה יחסים בין שני משתנים" שגויה לדעתי. תאוריה מסבירה את מערכת היחסים במערכת של משתנים שהתאוריה רואה בהם את היחידים הרלוונטיים או היחידים הרלוונטיים באופן מהותי. התאוריה מציעה תמיד הסבר המצביע על יחסי סיבה ומסובב בין המשתנים (אחרת היא אינה תאוריה). תאוריה, כפי שתואר כאן, שבה מוצגים משתנים מסוימים כמשתנים הרלוונטיים היחידים במערכת, תוך התעלמות ממשתנים רלוונטיים אחרים, היא תאוריה כושלת.

מעבר לכך, הכשל הלוגי קום הוק אינו כשל סילוגיסטי, כך שאין כאן כלל שאלה של מחויבות לוגית ולמעשה לא ניתן להחיל מהלך לוגי סילוגיסטי על נתונים אמפיריים וברור שלא נטען כך בערך. אורי 13:53, 12 אוגוסט 2005 (UTC)

אורי, קח לך שעה הפסקה מענייני הארי פוטר ותקן את הפגמים שמצאת כאן. דוד שי 14:43, 12 אוגוסט 2005 (UTC)
אם ככה, יותר סביר לכתוב "לדעת מומחים, התאוריה מתעלמת ממשתנים רלוונטיים חשובים" במקום להסתבך עם טרמנולוגית הכשלים הלוגיים שהיא מאוד לא מקובלת בשיח המדעי, מהטעמים שציינתי. (יתכן שיש לך טעות בערך "קום הוק" כי שם כתוב שהוא "דוגמה לכשל בסילוגיזם קטגורי"). אבל אם זה לא לדעת מומחים אלא לדעתך האישית שלך, אז אני חושב שראוי לא לרשום את זה בערך (או לכל הפחות להעביר לערך נפרד). ומה פתאום מוצגת ככמעט עובדה הטענה " באופן טבעי, הגורם היחידי היכול לקיים גידול כזה באופן עקבי הוא זה המורשה חוקית ל"הדפיס" כסף—הממשלה."? ולמה מוצגת ביקורת רק נגד התאוריות שאתה מתנגד להן? אפשר (וראוי) לבדוק את הערכים בויקי האנגלית כדי לוודא שהערך כתוב בצורה מאוזנת, גם אם אתה חושב שכתבת רק עובדות. אני ממליץ לעשות את זה על כל הערכים בתחום הכלכלה. אגב, הטייה דומה קיימת בערך "כשל ממשלה" - מוצג כ"דוגמה" המצב שבו *כל* סובסידיה לתחבורה ציבורית גורמת לירידה באיכות ועליה בעלויות. בויקי האנגלית יש דוגמא הרבה פחות שנויה במחלוקת, וגם הרבה יותר פשוטה. מה רע.
אבדוק את הכתוב בערך מיסודו לאור דבריך. לגבי ערך "אינפלציה" בויקי האנגלית -- כמו במקרים אחרים בתחום הכלכלה, הערך שלהם לא טוב ולא מדויק (ובמקרים מסוימים קצת פתטי), כך שאין לנו על מה להסתמך כאן לבד מידיעותינו שלנו ואבינו שבשמים.
ברמה היותר עקרונית: נמנעתי בעקביות משימוש בטיעונים שמהם משתמע שכלכלה היא מדע בנוסח מדעי הטבע, משום שלמרות שזו טענה פופולרית ומקובלת, היא טענה ולא עובדה. אני לא יכול להתייחס לכך כנקודת מוצא מוסכמת.
לגבי הערך כשל ממשלה -- אני לא משוכנע שהוא צריך להתקיים בכלל, כיוון שהוא ערך פולמי וארגומנטטיבי מיסודו (אני יודע, אני תרגמתי אותו, אבל הוא ערך "איזון" וזה פסול בעיני). הדוגמה שם שגויה בעיני משום שהערך מתייחס בטעות רק להחצנות (אקסטרנליטיז) כדוגמה לפעולה ממשלתית המניבה תוצאות רעות יותר, וזה עיוות של הטיעון המקורי, שגורס כי כל מעורבות ממשלתית תוביל בהכרח לפגיעה. אפשר לא להסכים עם הטיעון ואולי הדוגמה שנתתי לא טובה, אבל שימוש בהחצנות בלבד להדגמת העניין הוא עיוות של הטיעון. שים לב גם שלא הצגתי את הערך כדוגמה אלא כטיעון ועל כן הוא צריך להשפט לא כתיאור מצב אלא כתיאור של ארגומנט (ממש כמו שמונחים כמו "תודעה כוזבת" או "תת מודע קולקטיבי" הם טענה ביחס למציאות ולא עובדה). אורי 11:39, 13 אוגוסט 2005 (UTC)

שינוי הערך[עריכת קוד מקור]

שיניתי את הערך, בהתאם להערות. כדי להבהיר מעט את "עמדת הערך" -- כבכל ערך, הוא כוון לענות על שלוש שאלות עיקריות: מה זה, למה זה, ומה זה עושה.

החלק הראשון של הערך מסביר מהי אינפלציה וכיצד מודדים אותה. החלק השני דן בהרחבה (לב הערך) בסיבות העיקריות לאינפלציה על–פי תאוריות שונות. החלק השלישי דן בהשפעות האינפלציה.

בחלק השני, אני חושב שהכשל שלי היה בכך שהתרחבתי מדיון בהסברים השונים לדיון בערכם ותקפותם של ההסברים. את החלק הזה סילקתי. כוונתי הייתה להצביע על העובדה הבסיסית שכל התאוריות דוגלות למעשה באותו הסבר בדיוק להתרחשות אינפלציה. חילוקי הדיעות הם רק בנוגע לשאלה האם אינפלציה בעצימות נמוכה-בינונית היא רצויה (קיינסיאנים), בלתי רצויה לחלוטין (מוניטריסטים) או שזו שאלה לא רלוונטית כי הממשלה לא צריכה להתערב בשוק (אוסטרים).

חלוקי הדעות בנוגע להשפעת האינפלציה הם, לפיכך, בין שתי אסכולות מנוגדות הקיינסיאנים-מוניטרים המסכימים כי על הממשלה להתערב, אך חלוקות ביניהן בשאלה באיזה אופן. והעמדה האוסטרית השוללת מעורבות על יסוד הסברה שהיא מזיקה בהגדרה. אורי 13:15, 13 אוגוסט 2005 (UTC)

ניסוחים יותר מדי "מקצועיים"[עריכת קוד מקור]

קראתי את הערך הזה מחדש, ובתור מישהו שמחשיב את עצמו אינטיליגנטי, אך עם ידע שטחי בכלכלה, לא הצלחתי להבין חלק גדול מההסברים, ובסופו של דבר לא יצאתי עם ידע מעמיק יותר מהי אינפלציה. אני חושב שיש התמקדות יתר בתאוריות מקצועיות, וחסר רקע היסטורי, מעשי, "מטא-כלכלני", למשל:

  1. מתי התחילו למדוד אינפלציה ולמה?
  2. למה בכלל המחירים עולים כל הזמן (ולו בשיעור נמוך)? מדוע הם לא נשארים קבועים? מה גורם לעלייתם?
  3. איך מתבצעת המדידה בפועל? - במדינה כמו ישראל עוד אפשר לדמיין איך הסוקרים מצלצלים לאנשים ושואלים בכמה קניתם, אבל איך עושים זאת בארה"ב? בכל מדינה בנפרד? בכל ארה"ב יחד?
  4. מהם אמצעי תשלום? האם הכוונה לכלל הכסף שבחשבונות הבנק? איך מחשבים את הכסף "שנמצא" בכרטיסי האשראי?
  5. האם בחישוב האינפלציה נמדד רק השינוי במחירים או גם שינויים בשווי סחורה ושירותים שאינם ניתנים בכסף?

Dror_K 13:24, 13 אוגוסט 2005 (UTC)

השתדלתי להרחיב את הערך באופן שיענה על שאלה אחת ושתיים. שאלה שלוש נענית כבר בערך. לגבי חישוב כלל אמצעי התשלום -- זוהי שאלה סבוכה למדי, אך לצורך מדידת האינפלציה אין לה חשיבות, שכן ההשוואה היא ביחס למחיר של מקבץ מוצרים בין נקודת זמן אחת לנקודת זמן אחרת. לגבי שאלתך האחרונה -- שינויים בשווי סחורה ושירותים שאינם ניתנים בכסף אינם משפיעים על חישוב האינפלציה משום שאינם נמדדים בחישוב זה. אורי 20:14, 13 אוגוסט 2005 (UTC)
בפתיח הסיבה לאינפלציה מוגדרת כעניין מעין טכני - חוסר התאמה בין "כמות" הכסף לבין הערך הריאלי של הסחורות והשירותים בשוק. לאורך ההיסטוריה היו מקרים רבים של אינפלציה שנגרמו ממחסור אובייקטיבי בסחורות, בעיקר סחורות חיוניות כמו מזון, ביגוד, דלק וכד'. מחסור כזה נגרם בד"כ כתוצאה ממלחמה או אסון טבע ומביא לכך שהביקוש לסחורות עלה בהרבה על ההיצע. אם השלטון המרכזי חלש, ולא מצליח לשלוט בעליית המחירים, נוצרת אינפלציה. אחת הדוגמאות האחרונות היא האינפלציה בסרביה בתקופת המלחמה האחרונה בבלקן, והאינפלציה בעירק בתקופת העיצומים עליה. לא כדאי להוסיף את סוג המקרים האלה בפתיח? Dror_K 08:41, 14 נובמבר 2005 (UTC)

סליחה שאני מגיע לתשובה מאוד מאוחר -- לא היה, אין ולא יהיה מקרה של אינפלציה שנגרם כתוצאה ממחסור או עודף בסחורות בעקבות "טראומה", משום שאינפלציה מוגדרת כ"עליה כללית ורציפה." בהעדר שלטון מרכזי ברמה כזו שהוא אינו יכול לטבוע כסף, אין אינפלציה משום שערכי המוצרים מעוגנים לערך כלשהו כמו זהב, כסף, סיגריות או מטבע אחר (ומכאן, שאין אינפלציה). אם שלטון מרכזי הוא מספיק חזק לסובב את מנואלת הדפסת הכסף, הרי שהוא האחראי לאינפלציה. האינפלציה בעיראק היא תוצר מובהק של הדפסת כסף. אינני בקי בנושא האינפלציה בסרביה, אבל אם הייתה ממשלה מרכזית, הרי שהיא הדפיסה את הכסף. רלף פון שוונץ 21:08, 21 דצמבר 2005 (UTC)

לא כל כך ברור לי עניין הדפסת הכסף. אני מבין שככל שיש יותר אמצעי תשלום במחזור האינפלציה עולה, אבל בעירק לא היו יותר אמצעי תשלום, אם כבר אז להפך. המדינה סבלה מבידוד, ואמצעי התשלום היחידים למעט מטבע זר היו שטרות הכסף שהנפיק השלטון המרכזי, והוא הנפיק אותם במשורה. מה שכן היה הוא מחסור חמור במוצרי מזון בסיסיים ובשלב מסוים גם במוצרי דלק. בכל זאת ערך הדינר העירקי ירד בצורה תלולה. השלטון המרכזי אגב, לא טרח לספק שטרות בערכים גבוהים יותר, ואנקדוטות מספרות שהסוחרים בשוק היו שוקלים שטרות על המאזניים במקום לספור אותם. Dror_K 22:51, 21 דצמבר 2005 (UTC)

ניסוח ההגדרה מסובך וקשה להבנה[עריכת קוד מקור]

אני רוצה רק לדעת מה היא אינפלציה ואיך היא קשורה לשוק ההון , ועדיין לא הבנתי את זה בדיוק מתוך קריאת ההגדרה הזאת.

אני אנסה להסביר: "אינפלציה הוא מונח כלכלי המתאר מצב בו ישנה עליה כללית ורציפה במחירים במדינה או שוק מסוים, ופיחות בערך המטבע במדינה או בשוק בהשוואה לערך מטבעות בשווקים אחרים". כלומר, כאשר רמת המחירים (ביניהם מדד המחירים לצרכן) גדל בצורה רציפה במדינה מסוימת, וחל הפחתה בערך המטבע המקומי לעומת מטבעות זרים (כלומר, שער הדולר, האירו וכד' קטנים - הכסף המקומי קונה פחות מטבע זר), קיים אינפלציה. לדוגמה, אם מדד המחירים לצרכן יעלה בצורה ניכרת בשלוש שנים הקרובות, ובמקביל שער הדולר קטן מ-4 שקלים לדולר ל-3 שקלים לדולר, יהיה לנו אינפלציה. למידע נוסף, ראה בערכים המקושרים. אני מניח גם שיום יבוא ומישהו יכתוב את הערך שוק הכסף. קיים ערך שוק ההון, אבל אני לא רואה את הקשר (אני לא כלכלן), אולם ברור שיש קשר. Yonidebest Ω Talk 22:05, 23 ינואר 2006 (UTC)
היי, מישהו יודע לענות לי למה המחירים עולים כשמדפיסים כסף? כאילו, אם אני בעל עסק, ומתחילים לקנות ממני יותר מבעבר (בגלל שיש יותר כסף לאנשים, בגלל שהממשלה הדפיסה עוד), אז למה שאני יעלה את המחירים? ושאלה נוספת: אם הממשלה תקבל בעלות על כל העסקים ומפעלי הייצור, עדיין המחירים יעלו? או שבגלל שהממשלה שולטת על העסקים, היא יכולה להחליט שעדיין אפשר לקנות לחם במחיר ש"כמו שהיה בעבר"? תודה רבה לעונים! BENJAMIN15120 - שיחה 00:55, 6 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]

שינויים ותיקוני ניסוח[עריכת קוד מקור]

  1. "לאינפלציה מתלווה, כרגיל, פיחות מתמשך בערך המטבע במדינה, בהשוואה לערך מטבעות במדינות אחרות." - לא מדויק. אינפלציה גורמת קודם כול לירידת כוח הקנייה של המטבע, ובעקבות זאת לירידת ערכו לעומת מטבעות אחרים.
  2. "חדשות לבקרים" - הביטוי המדויק הוא "חדשים לבקרים", אם כי אפשר לשמוע גם "חדשות לבקרים". בכל מקרה הביטוי "לעתים קרובות" נוח הרבה יותר להבנה.
  3. "קיטון" - מילה קצת מוזרה, שכביכול נבנתה על משקל "גידול". אבל בעוד שיש "גידל" ומכאן "גידול", אין פועל כזה "קיטן". אני חושב שהמילה "צמצום" תהיה גם ברורה יותר וגם מדויקת יותר.
  4. אמנם, מאז שקראתי בחוק הדגל שצבעם של פסי דגל ישראל הוא "תכלת כהה", אני כבר לא מתרגש מכלום, אבל הביטוי "אובדן שליטה יזום" בכל זאת גרם לי אי-נוחות. אני חושב ש"הדפסת כסף יזומה בהיקף גדול" הוא ניסוח שיבהיר טוב יותר למה הכוונה.
  5. " מעל ומעבר לגידול ה'טבעי' שהוא הגידול בייצור וזרימת השקעות ממקורות חוץ" - המילה "טבעי" צורמת לי גם כשהיא נתונה במירכאות. קינסי אמר פעם בהקשר אחר לגמרי שההתנהגות היחידה שאינה טבעית היא זו שאי אפשר לבצע. באופן דומה אני חושב שהזרמת הכסף היחידה שאינה טבעית היא זו שאי אפשר לבצע. כל דבר אחר עשוי להיות מומלץ, מגונה, סביר או בלתי-סביר, אבל טבעי בכל מקרה.
  6. "התאוריה המוניטרית היא כיום המקובלת ביותר" - חשוב לתת קצת רקע. התאוריה הזאת הפכה למקובלת בעיקר בהשפעת הממשלות של ארצות הברית ובריטניה בשנות ה-80.
  7. "ההופך את הכסף ל"יקר" " - גם כאן, שימת הביטוי במירכאות לא פותרת את הבעיה. צריך לכתוב בצורה מפורשת: לקיחת הלוואה נעשית יקרה יותר.
  8. "במלים אחרות (...) אלא באיכות הכסף" - אם כבר כותבים "במילים אחרות" מוטב שלא לחזור על מילים וביטויים שכבר נאמרו קודם לכן.
  9. "הנובעים משינויים איכותיים" - שוב, איכות כבר אמרנו. אין צורך לחזור על המילה שוב ושוב, בפרט כאין בכך תוספת אינפורמציה.
  10. "כך האוסטרים" - לא האוסטרים גורסים כך, אלא "הגישה האוסטרית". יש הבדל. גם ל"אסכולה הווינאית" בפילוסופיה אי אפשר להתייחס כ"הווינאים".
  11. "או, במלים אחרות, חזרה ל"תקן הזהב" " - אני לא בטוח שהמשפט הזה שקול לתיאור שבא לפניו. אולי יש פה השתמעות אבל לא שקילות. לכן אלה לא "מילים אחרות" גרידא.
DrorK‏ • ‏שיחה‏ 07:10, 28 אפריל 2006 (IDT)


תגובות (רוב השינויים נכונים ומבורכים):

  1. "לאינפלציה מתלווה, כרגיל, פיחות מתמשך בערך המטבע במדינה, בהשוואה לערך מטבעות במדינות אחרות." - לא מדויק. אינפלציה גורמת קודם כול לירידת כוח הקנייה של המטבע, ובעקבות זאת לירידת ערכו לעומת מטבעות אחרים. -- האם יש משמעות לשינוי בערך מטבע כאשר אין בסיס השוואה?
  2. "חדשות לבקרים" - הביטוי המדויק הוא "חדשים לבקרים" -- טוב.
  3. "קיטון" - מילה קצת מוזרה, שכביכול נבנתה על משקל "גידול". אבל בעוד שיש "גידל" ומכאן "גידול", אין פועל כזה "קיטן". אני חושב שהמילה "צמצום" תהיה גם ברורה יותר וגם מדויקת יותר. -- אני חולק על דעתך כאן (ובערך "האינפלציה בישראל בשנות השמונים". קיטון משמעו ההיפך מגידול ואילו צמצום הוא ההיפך מהרחבה. לעתים נכון להשתמש בצמצום כחלופה לקיטון, אבל במקרים מסוימים זה שגוי, ובמיוחד כאשר מדברים על כמות של דברים (כלומר, על יחידות נימנות). אתה יכול להגדיל את כמות הכסף ולהקטין את כמות הכסף, אבל אינך יכול להרחיב את כמות הכסף או לצמצם את כמות הכסף. כלומר, אתה יכול, אבל זה נשמע לי צורם.
אני בספק רב אם ניתן להשתמש במילה "קיטון" בעברית כהפך מ"גידול". אני חושב שראוי למצוא נוסח חילופי. אסף 13:10, 29 אפריל 2006 (IDT).
בדקתי במילון "רב-מילים" (בגרסה המקוונת), והוא מביא את המילה "קיטון" ומתרגם אותו לאנגלית כ-reduction. אין ברב-מילים פועל "קיטן", כך שנראה לי שהמילה הזאת היא מסדרת החידושים על משקל "קִטּוּל" שאין להם פועל, כגון "בידוק" (=בדיקה בטחונית). ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:02, 29 אפריל 2006 (IDT)

ייתכן והכוונה ל"הפחתה" אבל בלי להשתמש במונח הבעייתי (כאן) "פיחות". רלף פון שוונץ 00:09, 30 אפריל 2006 (IDT)

  1. הביטוי "אובדן שליטה יזום" בכל זאת גרם לי אי-נוחות. אני חושב ש"הדפסת כסף יזומה בהיקף גדול" הוא ניסוח שיבהיר טוב יותר למה הכוונה. - טוב.
  2. "מעל ומעבר לגידול ה'טבעי' שהוא הגידול בייצור וזרימת השקעות ממקורות חוץ" - המילה "טבעי" צורמת לי גם כשהיא נתונה במירכאות. - טוב.
  3. "ההופך את הכסף ל"יקר" " - גם כאן, שימת הביטוי במירכאות לא פותרת את הבעיה. צריך לכתוב בצורה מפורשת: לקיחת הלוואה נעשית יקרה יותר. -- לא הלקיחה אלא ההלוואה, כמובן.
  4. "במלים אחרות (...) אלא באיכות הכסף" - אם כבר כותבים "במילים אחרות" מוטב שלא לחזור על מילים וביטויים שכבר נאמרו קודם לכן. -- טוב.
  5. "הנובעים משינויים איכותיים" - שוב, איכות כבר אמרנו. אין צורך לחזור על המילה שוב ושוב, בפרט כאין בכך תוספת אינפורמציה. -- טוב.
  6. "כך האוסטרים" - לא האוסטרים גורסים כך, אלא "הגישה האוסטרית". יש הבדל. גם ל"אסכולה הווינאית" בפילוסופיה אי אפשר להתייחס כ"הווינאים". -- אנשי האסכולה האוסטרית נוהגים להתייחס לעצמם כ"האוסטרים". ייתכן וזה לא בהיר דיו, אבל מבחינתם זה תקין, עכ"פ.
  7. "או, במלים אחרות, חזרה ל"תקן הזהב" " - אני לא בטוח שהמשפט הזה שקול לתיאור שבא לפניו. אולי יש פה השתמעות אבל לא שקילות. לכן אלה לא "מילים אחרות" גרידא. - צודק. רלף פון שוונץ 17:31, 28 אפריל 2006 (IDT)
לגבי 1, הבסיס להשוואה איננו בהכרח מטבע אחר, האינפלציה גורמת לקיטון בכוח הקנייה של הציבור, את מסטיק בזוקה שלפני 15 שנה היית קונה ב-5 אגורות אתה קונה היום ב-25 אגורות, זאת תוצאה של אינפלציה שגרמה לירידת ערך בלי שום קשר שהוא לירידת השקל מול הדולר. טרול רפאים 18:59, 28 אפריל 2006 (IDT)
יש הבדל בין פיחות לבין אינפלציה. אינפלציה גורמת לירידה בכוח הקנייה של המטבע, והיא נמדדת בהשוואה לכוח הקנייה של המטבע בשנים קודמות. בדרך-כלל בוחרים שנה כלשהי כ"בסיס 100", ומשווים את כוח הקנייה של המטבע היום לכוח הקנייה של שנת הבסיס. שווי המטבע המקומי לעומת מטבעות אחרים אמור להיות תואם פחות-או-יותר לכוח הקנייה שלו, אבל הוא מושפע מאוד גם מגורמים אחרים, בעיקר יחסי החוץ ויחסי המסחר בין מדינות. גם ספקולציות פיננסיות משחקות תפקיד מרכזי בקביעת היחסים בין המטבעות השונים. יש מדד שנקרא "מדד כוח הקנייה" (PPP) שקובע את היחס בין מטבעות שונים לפי מחירו של "סל קניות" ממוצע בארצות שונות, אולם המדד הזה אינו רשמי, והוא משמש רק במחקרים סטטיסטיים. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 23:54, 28 אפריל 2006 (IDT)
הערה: האמירה: "לאינפלציה מתלווה, כרגיל, פיחות מתמשך בערך המטבע במדינה, בהשוואה לערך מטבעות במדינות אחרות" היא אכן נכונה. האינפלציה אינה גורמת לירידת כוח הקנייה של המטבע אלא היא עצמה ירידה מתמשכת בכוח הקניה (צורה אחרת לתיאור עלייה מתמשכת במחירים). אם נעשה פיחות יזום - הפיחות יכול להימנות בין גורמי האינפלציה. במקרים אחרים, האינפלציה עלולה להביא לצורך בפיחות (כדי למנוע מחסור במטבע חוץ הנובע מהגדלת כדאיות היבוא והקטנת כדאיות הייצוא). לכן יש קשר הדוק (לא זהות) בין אינפלציה לבין פיחות מתמשך.--Act 06:20, 29 אפריל 2006 (IDT)
אני עם ACT כאן. האמירה קובעת שלאינפלציה "מתלווה" פיחות ומגדירה את הקשר, אך מבהירה שאין זהות. רלף פון שוונץ 13:00, 29 אפריל 2006 (IDT)
האמת היא שערכתי לפני דקה שינוי בערך, וחטאתי בכך שלא עיינתי קודם בדף השיחה, ולא שמתי לב שהשינוי כבר נדון, אבל בכל זאת יש לי טעם חשוב לשינוי. ACT אומר שהאינפלציה אינה גורמת לירידה בכוח הקנייה, אלא היא עצמה ירידה מתמשכת בכוח הקנייה, אבל זו בדיוק מהותה של ההגדרה - להסביר מה פירושה של אינפלציה. אם פירושו של המונח "אינפלציה" הוא ירידה בכוח הקנייה, אזי כך יש לכתוב. זו ההגדרה. העובדה שירידה בכוח הקנייה היא שם אחר לעלייה במחירים אינה משנה לצורך העניין. אפשר להגדיר מונח באמצעות ניסוחים שונים כדי להבהיר את משמעותו בצורה יותר טובה. לגבי הקשר בין האינפלציה לשינויים בשער החליפין - הקשר הרבה פחות ברור ממה שתואר כאן. בימים אלה יש פיחות מתמשך בשער הדולר לעומת השקל, אף כי שיעור האינפלציה בארצות הברית ובישראל דומה, ולכאורה הייתה אמורה להיות יציבות בשער החליפין. כל מי שיקרא את הניסוח המקורי של הערך יתהה איך דבר כזה ייתכן. ‏DrorK‏ • ‏שיחה08:42, 18 בפברואר 2008 (IST)[תגובה]

טעות סופר (?)[עריכת קוד מקור]

נראה כי במשפט השני ("תופעת האינפלציה בהגדרתה היא ירידת מחירים")נפלה טעות. 87.69.218.79 13:26, 12 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]

מה הבעיה? אהרן - שיחה 13:28, 12 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]
זו כמובן עליית מחירים... תודה, הטעות תוקנה. Nachy שיחה 14:04, 12 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]

אשמח לקרוא בפתיח הערך הגדרה כללית ולא אקונומית למונח אינפלציה[עריכת קוד מקור]

לדעתי ההגדרה הכללית תצטרך להקדים את זו הכלכלית, בברכה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 05:46, 12 בנובמבר 2014 (IST)[תגובה]

תיקנתי את הערך[עריכת קוד מקור]

תיקנתי את הדרת הערך ופישטתי אותו, אם אתם חושבים שדרושה עוד עבודה, תייגו אותי בעזרת התבנית { { א | מלך הצבים } } (כמובן שבלי רווחים מלבד בין המילים "מלך" ו-"הצבים"). מלך הצבים - שיחה 20:58, 21 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

כתבת שטויות. אל תתעסק בנושאים שאינך מבין בהם. תודה.--כ.אלון - שיחה 22:11, 21 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
בסך הכל ניסיתי לפשט את הערך, תודה על ההבהרה. מלך הצבים - שיחה 22:15, 21 במאי 2018 (IDT)[תגובה]