שיחה:אנרגיה סולארית

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נראה לי שנושא זה אינו קשור כלל לערך, ומאחר שיש לזה ערך נפרד אפשר למחוק את ההתיחסות מהערך הנוכחי. אלא אם כן מחזירים את הערך ל"אנרגיה חלופית" שהוא היה במקור, ואז צריך להוסיף לו אנרגיית רוח, תחנות הידרואלקטריות וכו'. odedeeשיחה‏ 05:34, 30 נובמבר 2005 (UTC)

מדוע אינו קשור? ארובת שרב מנצלת את אנרגיית השמש, להבדיל מאנרגיית רוח ותחנות הידרואלקטריות. דוד שי 06:13, 30 נובמבר 2005 (UTC)
לא, ארובת שרב מסתמכת על אויר חם שמתקרר ונופל, לא על אור השמש. אם זה נחשב אנרגיית שמש, אז גם אנרגיית רוח היא כזו. אני חושב שזה לא נופל תחת אנרגיה סולארית. odedeeשיחה‏ 06:40, 30 נובמבר 2005 (UTC)

הקישור [קולטי שמש] בפסקה על דוד שמש מוביל למקום לא נכון. קולטי השמש של דוד שמש אינם תאים פוטו וולטאיים אלא קולטי שמש. מגיע להם ערך משלהם.

תיקנתי ויצרתי התחלה של ערך - קולט שמש, אתה מוזמן להמשיך את כתיבתו. ‏odedee שיחה 14:28, 18 בפברואר 2008 (IST)[תגובה]

נראה לי שעדיף אנרגיית השמש. נכון אמנם שאנרגיה סולארית היא לא האנרגיה "של השמש" אלא אנרגיה שמופקת מהשמש, אבל אני חושב שזה מונח מקובל דיו בעברית, ושאין חשש רב לבלבול. ‏odedee שיחה 20:20, 30 במרץ 2008 (IDT)[תגובה]

המונח המקצועי הוא "אנרגיה סולארית" ראו לדוגמא כאן. גם המרכז הלאומי לאנרגית השמש ש"במקור נודע בשם המרכז על שם בן גוריון לניסוי טכנולוגיות סולריות" משתמש בפועל במונח "אנרגיה סולארית" וכך צריך להשאר גם שם הערך. שנילישיחה 21:54, 30 במרץ 2008 (IDT)[תגובה]
זה לא "המונח המקצועי" אלא "המונח הלועזי", שכן "סול"=השמש. אחד הכללים שלנו כאנציקלופדיה הוא להעדיף שמות עבריים כשהם קיימים ומקובלים, ושני תנאים אלה מתקיימים במקרה זה. ‏odedee שיחה 22:22, 30 במרץ 2008 (IDT)[תגובה]
נכון שאנו מצדדים לרוב במילה העברית. אבל תצטרך להתמודד עם "קולט שמש-חומני" ("קולט תרמו-סולארי") לעומת "לוחות שימשיים" ("לוחות סולאריים") ועוד. לעיתים יש להעדיף את המונח המשמש את הקהילה הטכנולוגית-מדעית מאשר את טהרת העברית (לדוגמא: שסעת שהוא בהחלט מקובל ולא נעשה בו שימוש) שנילישיחה 23:09, 30 במרץ 2008 (IDT)[תגובה]
בינתיים יש לנו קולט שמש ולא משהו אחר... אני מסכים שלא צריך תמיד לבחור במונח העברי, במיוחד כשהוא לא מאוד בשימוש, אבל אין זה המקרה כאן. ‏odedee שיחה 23:12, 30 במרץ 2008 (IDT)[תגובה]

נכון, אבל קולט שמש יכול להיות (בטכנולוגיות הנוכחיות) תרמו-סולארי - המרת קרינת השמש לחום או פוטואלקטרי (או אם תרצה "פוטו-וולטאי") הממיר את הקרינה ישירות לזרם חשמלי ולכן הכתוב שם שגוי וצריך להקרא "קולט תרמו-סולארי שטוח". ועוד משהו "אנרגית השמש", כפי שציינת, היא מונח רחב יותר שמתייחס לאנרגיה של השמש, אני אצפה לראות בערך כזה מידע פיסיקלי על תהליך ההיתוך הפולט את האנרגיה, השפעותיה על כוכבי הלכת ובעיקר כדור הארץ וכדומה. אם כבר מדובר כאן על "אנרגיה מהשמש". וראיתי גם אנרגיה הידרואלקטרית ולא "אנרגיה של תנועת מים". שנילישיחה 23:32, 30 במרץ 2008 (IDT)[תגובה]

אין כל מקום להשוואה בין "אנרגיית השמש", מונח מקובל מאוד, לבין אנרגיה של תנועת מים, מונח מאוד לא מקובל. לגבי הדיוק במינוח, "סולארי" הוא בדיוק "שמשי", רק בלעז, כך שאין שוני במשמעות. ‏odedee שיחה 23:36, 30 במרץ 2008 (IDT)[תגובה]

הויכוח מתחיל להיות מעגלי וצורך יותר אנרגיה מאנרגית החשמל המופקת היום במדינת ישראל ממקור סולארי שנילישיחה 23:43, 30 במרץ 2008 (IDT)[תגובה]

יש מקום להכניס את פרופ דויד פיימן שב-2007 הודיע שמצא דרך לייעל את ייצור החשמל מאנרגיה סולארית פי 1500 קישור http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=891179&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0 ב-2008 התפרסמה כתבה בגלובס , פרופ פיימן וחברת זניט סולאר יקימו כמאה צלחות סולאריות לפני סוף 2008 קישור http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000345601&fid=3221

יש גם קישור לחברה שבה הוא יועץ מחקר ראשי - "זניט סולאר" : http://www.zenithsolar.com/

רק הערה לכותב הערך:[עריכת קוד מקור]

כדאי להוסיף הסבר ותמונות מהמתקנים החדשים שיש בקיבוצים סמר ויטבתה. תודה

יש מתקנים בכל הארץ - מאות, למה דווקא סמר ויטבתה ?

שטף האנרגיה[עריכת קוד מקור]

איפה ניתן לקבל נתונים על שטף האנרגיה למ"ר לפי אזורים בארץ ? אשמח מאוד לקבל לינק ולעדכן בערך --פו-איי - שיחה 08:18, 5 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]

הארץ שלנו כל כך קטנה שההשפעה העיקרית על שטף האנרגיה לפי מיקום היא אחוז הזמן שהשמש מוסתרת על ידי עננים (ולא זווית ההגבהה של השמש) ובכל מקרה, ההבדלים קטנים למדי. בגדול ישראל מקבלת בממוצע על פני יממה שלמה לאורך כל השנה שטף של כ-240 וואט למ"ר. אם מתייחסים רק לשעות היום מקבלים כפול. אפשר להסתכל בדיאגרמה שב-w:en:Insolation ולראות שכל ישראל נמצאת בתחום של 220-260 וואט למ"ר, אבל הרזולוציה שם נמוכה מאוד. Easy n - שיחה 19:09, 5 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
האם יש לכך סימוכין מאתר ממשלתי ישראל, או לחלופין מקור רשמי אחר ? --פו-איי - שיחה 20:52, 5 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
לאיזה פרט אתה צריך מקור? הערך שקישרתי אליו מציין את השטף לפי קו רוחב הן מחוץ לאטמוספרה והן בגובה הקרקע ומהדיאגרמות קל לראות את הנתונים. מעבר לזה, קריאת הערך תבהיר את הסיבות להבדלים בשטף בין מקומות שונים (זווית השמש, כיסוי עננים, רמת לחות) ותסביר שהתלות הישירה בקו האורך היא לפי קוסינוס הזווית. מכיוון שישראל נמצאת כולה בין קווי הרוחב 29-33 ההבדל בקוסינוס הוא של כ-0.036 בלבד, כלומר יוצר הבדל של כ-8 וואט למ"ר בין מטולה ואילת. מכאן שההשפעה העיקרית על השטף הכולל לאורך השנה הוא מספר ימי השמש בשנה. Easy n - שיחה 00:42, 6 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]

הסתרת מידע לגבי חוסר יעילות[עריכת קוד מקור]

אינפורמציה שהוספתי הורדה בנימוק "מידע לא אנצקלופדי ו/או חסר אסמכתאות":

1. בפרק על יעילות:

"לדוגמא, בשביל להפיק 528 מגוואט כמו בתחנת כח רידינג ידרשו 58 קמ"ר - יותר משטח תל_אביב-יפו כולה. עלות ה"פנלים" הראשונית תהיה 156 מליארד ש"ח ויש לחדשם כל כ-10 שנים בממוצע. כל זאת בכדי לתהדר בהפיכת 5% ממשק החשמל בישראל לסולרי."

זהו חישוב ישיר מהערת שוליים שהוספתי: "ראה/י אתר מחשבון מערכות סולאריות http://www.solar-israel.co.il/solar_systems_calculator"

2. בפרק על אנרגיה סולארית בישראל - מערכות פוטו-וולטאיות:

"אילו היו עובדות התחנות בניצולת מלאה היתה העלות השנתית של הסובסידיות למימון הסדרות אלה 4.793 מיליארד ש"ח. זהו רבע מתקציב משרד הבריאות, למשל. מכיוון שלאורך השנה ושעות היממה הניצולת של הפקת חשמל מהשמש היא 20% מההספק הנומינאלי, נשלם רק 958 מליון ש"ח כל שנה (עדיין סכום עצום) כדי להתהדר בכך ש-1% (אחוז בודד) ממשק החשמל הכולל בישראל הוא סולרי. בנוסף יש לזכור שהקמת תחנות סולריות לפי המכסה הנ"ל תדרוש 10 קמ"ר."

שוב זהו חישוב מהעובדה שציינתי (והושארה יתומה): "סך כל ההסדרות מאפשרות שילוב של כ-1,020 מגוואט של מתקנים סולאריים לרשת החשמל. בשנה יש 8,544 שעות ולכן 1MW לאורך שנה שווה ל-8,544,000 קוט"ש."


שתי הפסקאות הנ"ל נחוצות כדי להמחיש את המספרים המופיעים בערך: ההספק העלוב של תא פוטו וולטאי ליחידת שטח (9 קוט"ש לדונם) והעלות העצומה של הסובסידיות (כאמור 958 מליון ש"ח כל שנה ל1% מהפקת החשמל הכוללת במדינה).

ללא ציון אינפורמציה כזאת עולה מהערך התחושה שאנרגיה סולארית היא פתרון נפלא בלי להבין את המשמעות הבלתי הגיונית בעליל של יישומו בקנה מידה נרחב.

מבקש להתעמת עם העובדות ולא למחוק בנימוקים כלליים ובלתי מבוססים.

ויקיפדיה היא לא מקום למחקר מקורי או למאמר דיעה. עליך להביא אסמכתאות לעובדות שלך, ולא להפנות למחשבון כללי. כמו כן, ניסוח העובדות צריך להיות ניטרלי. המילה "להתהדר" היא מוטה. אם אתה רוצה להשתמש בה, עליך לכתוב מי מתהדר ולהביא קישור. דרור - שיחה 12:08, 30 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
"מחשבון כללי" המשמש אנשי מקצוע לבחון את כדאיות ההשקעה במיזם סולרי הוא אסמכתא מהימנה, בוודאי שיותר מקישורים למאמרים עיתונאים כפי שמופיעים רבות בערך ובויקיפדיה בכלל. האם טרחת לבדוק את העובדות או את המחשבון לפני שאתה קובע שאני מביע דיעה לא מבוססת?
לא מדובר במחקר מאמר או דיעה. מדובר בעובדות: כדי לספק חשמל בהספק שנתי כמו תחנת רידינג צריך להפוך את תל אביב כולה (או מקום אחר בשטח כזה) לשדה סולרי. למעשה המחשבון כבר אינו נחוץ: "קטורה סאן" מספקת 1/535 הספק שנתי לעומת רידינג ושטחה 80 דונם. 80 דונם * 535 זה 42.8 קמ"ר. מעט פחות ממה שציינתי אך עדיין דומה לשטח תל אביב יפו (שהוא 51.7 דונם). אני מסכים שהמילה ל"התהדר" אינה במקומה אבל לפסול את כל העובדות שציינתי רק בשל זה?
אנא ציין איזו עובדה לא נכונה: שקטורה סאן מייצרת בשנה 1/535 מכושר הייצור השנתי של רידינג? ששטחה אינו 80 דונם או אולי שאתה ואני (בהנחה שגם אתה משלם 60% מס הכנסה) מממנים בחלקנו את שמונה מיליון ש"ח בשנה סובסידיה למיזם המיותר הזה, שהוא תוצאה של העלמת העובדות מהציבור? 79.176.7.218 11:44, 1 בספטמבר 2012 (IDT)[תגובה]
מידע מיושן. כאשר מדברים היום על חשמל פוטו-וולטאי לא מדובר כבר בחשמל מסובסד אלא בחשמל נטול סיבסוד. המידע על חוסר יעילות של אנרגיה סולרית פוטו-וולטאית נכון היה אולי בשנת 2012 אבל אינו נכון היום 2016 ויהיה עוד פחות נכון החל משנת 2020 כאשר סין תתחיל להחליף באופן מסיבי אנרגיה חשמלית פוסילית (ואולי חשמלית גרעינית) על ידי אנרגיה פוטו-וולטאית. אבו דאבי חתמה על חוזה אספקה לשנים רבות של אנרגיה פוטו-וולטאית במחיר כולל 2.42 סנט לקילוואט (זה למרות שלאבו דאבי יש נפט בשפע במחיר ריצפה). 2.42 סנט זה מחיר כולל (מחיר שכולל את כל העלויות כולל תחזוקה ובלאי). להלן לינק מאתר הכלכלה המפורסם בלומברג:

https://www.bloomberg.com/news/articles/2016-09-19/cheapest-solar-on-record-said-to-be-offered-for-abu-dhabi

מחיר קילוואט שעה באנרגיה פוסילית בשנת 2014 היה בערך 15 סנט לקילווואט שעה. זה היה כאשר מחיר חבית נפט היה בערך 100 דולר, היום כאשר מחיר הנפט בערך 50 דולר לחבית מחיר משוער של חשמל פוסילי יהיה, נאמר, לא יותר מ- 7.5 סנט לקילוואט (חצי המחיר בהנחה שרוב המחיר הוא מחיר הדלק). כלומר עלות חשמל פוטו-וולטאי הוא פחות משליש ממחיר חשמל פוטו-וולטאי.
בדרום ישראל יש שטחים פתוחים שלא ינוצלו לשום מטרה חשובה בעשרות השנים הבאות, הם יספיקו לכל הארץ ברוב עונות השנה, רוב ייצור החשמל הוא בשעות היום. חשמל מהדרום אפשר להעביר ברשת הארצית ללא בעיות. ההערכה הכי מתונה היא שחשמל פוטו-וולטאי יספק לישראל 20 אחוז מהצרכים השוטפים, סביר שיותר. לא דיברתי עדיין על תיצרוכת חשמל ביתית לבניה נמוכה, כלומר על תיצרוכת שמנותקת מרשתות חשמל מרכזיות והיא אוטונומית לחלוטין (מה שניקרא אנרגיית חשמל מבוזרת) -זה סיפור ניפרד. מי שרוצה אינפורמציה על אנרגיית חשמל מבוזרת כדאי שיעקוב אחר הפרוייקטים של אלון מאסק ב- SOLAR CITY. חשמל מבוזר עשוי להוריד בהרבה את העומס מרשת החשמל המרכזית.
שים לב שעדיין כל מה שכתבת כאן הוא בלשון עתיד. בויקיפדיה אי אפשר לכתוב עובדות "עתידיות", כי הן עדיין לא עובדות. עמית - שיחה 09:20, 30 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

8544 שעות בשנה?[עריכת קוד מקור]

בפרק "4.3 מערכות פוטו-וולטאיות" מצוין ש 1MWp זה 8544 MWh בשנה. יש לנו בארץ שמש בשיא בכל שעות היממה? ועוד טעות בחישוב שעות בשנה.. שימו לב, מציינים הספק של מערכת סולרים ב-kWp או MWp. p זה peak (מקסימום שהמערכת הספציפית הזאת מוציאה במקום הזה, ז"א כשהשמש בשיא במקום הזה).

לפי ויקיפדיה באנגלית יש בשנה כ- 10% עד 30% "שעות שמש", תלוי במיקום (אצלנו בחלק העליון של הטווח, כמובן). <a href=http://en.wikipedia.org/wiki/Photovoltaics#Economics>http://en.wikipedia.org/wiki/Photovoltaics#Economics</a>

בעצם, 1MWp נותן לנו מקסימום 2500MWh בשנה. באירופה זה לכיוון 1000. היה טוב אם מישהו ימצא נתונים מדויקים עבורנו ויתקן את זה. Igorg80 - שיחה 23:49, 3 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

אתה צודק: מסיבות מובנות מקדמי המיזמים הסולרים נוקבים במספר של הספק מקסימאלי. לאורך שעות היום ועונות השנה מקובל לחשב לפי 20% מהספק זה. לדוגמא: "קטורה סאן" מופיעה בכל המקומות כבעלת הספק 4.95 מגה וואט אבל כשהם מחשבים את ההכנסות (שהם למעשה ההוצאות שלנו הציבור באמצעות 66% סובסידיה), הם מדברים על הפקה של 9 מיליארד קוט"ש בשנה כלומר מעט יותר מ-1 מגה וואט. זהו היחס: 1 ל-5.
רוב הציבור (ואפילו חלק מעורכי ויקיפדיה) אינם מסוגלים לעשות את החשבון "המסובך" הזה וממשיכים לשרוף את כספינו על לוחות סולריים. בכל לוח כזה, אגב, מושקעת ביצורו יותר אנרגיה ממה שיפיק בכל ימי חייו.

מערכות סולאריות[עריכת קוד מקור]

אני מציע לך לקרוא שוב את ההגדרה בויקפדיה על תא פוטו-וולטאי, פוטו...וולטאי...שמש..אור..חשמל! או שתקרא פה מערכת סולארית

מחיקת עובדות לגבי קטורה סאן[עריכת קוד מקור]

עובדות מוצקות לגבי "קטורה סאן" נמחקו מהערך על ידי Dove3579. המחיקה בוצעה ללא שום נימוק. כנראה שיש מי שלא מעוניין שפרטי הפיאסקו הכלכלי יהיו ברורים לציבור. אני מוסיף שוב. אני מבקש מעורכי ויקיפדיה הנאמנים לאמת ולזכות הציבור לדעת למנוע ממנו את המחיקה החוזרת. יגאל1 - שיחה 20:16, 31 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 02:48, 14 במאי 2013 (IDT)[תגובה]


קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 12:56, 30 בדצמבר 2013 (IST)[תגובה]

רפת שהייתה למתקן ייצור חשמל במושב באר טוביה[עריכת קוד מקור]

Daniel Ventura - שיחה 11:46, 24 בינואר 2014 (IST)[תגובה]

אולי אפשר למצוא לתמונה מקום בערך.Daniel Ventura - שיחה 18:20, 4 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]

דיווח שאורכב ב-09 ביולי 2019[עריכת קוד מקור]

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

המאמר מזכיר יצורים קדומים שהפכו לנפט, אני לא חושב שזה נכון. מדובר בעצים עד כמה שידוע לי שהפכו לנפט כי באותה התקופה לא היו קיימות פטריות בכדור הארץ אשר יכלו לפרק את העץ

מקור הנפט בשרידי יצורים ימיים, כפלנקטון ואצות, שהצטברו בקרקעית האוקיינוסים במשך מאות מיליוני שנים (בניגוד לפחם, שמקורו בצמחייה יבשתית). עם הזמן, בהיעדר חמצן שיחמצן את החומרים האורגניים לפחמן דו-חמצני, ללא יצורים שיאכלו ויפרקו את החומר הביולוגי, ותחת חום ולחץ רב, התרחשו שינויים כימיים שהפכו את שיירי היצורים לנפט.

שינוי טקסט[עריכת קוד מקור]

אנרגיה סולארית לא ניתן לאגור כפי שכתוב במאמר==

שלום,
מה המשפט השגוי, ובמה לדעתך כדאי להחליפו?― מקף20:06, 2 באוגוסט 2022 (IDT)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באנרגיה סולארית שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 05:57, 1 באוקטובר 2022 (IDT)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באנרגיה סולארית שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 04:51, 8 בנובמבר 2022 (IST)[תגובה]

    תיקנתי ובדקתי תקינות. 
    MordechaiLando - שיחה 17:34, 9 בנובמבר 2022 (IST)[תגובה]