שיחה:ארז סלע
חשיבות הערך[עריכת קוד מקור]
החשיבות העיקרית של מושא הערך היא ביוזמה ליצור את אוצר החכמה, שהוא מאגר אדיר מימדים ואחד החשובים שבין המאגרים התורניים שיש כיום. הוספתי כתבה אוהדת (שבמקרה הייתה אצלי בלי קשר לערך) ובה נטען שספרו על מסכת נזיר נחשב "לנכס צאן ברזל וספר חובה ללומדי מסכת נזיר", אך אינני יודע אם זה מדוייק או לא. מבחינתי החשיבות גבולית. DGtal 01:03, 17 בפברואר 2008 (IST)
שיחזור הערך[עריכת קוד מקור]
הערך נמחק ב-2008, כעת הוא שוחזר למשתמש:ציון הלוי/ארז סלע ושונה משמעותית על ידי ועל ידי משתמש:ביקורת, ומחכה להבהרה. בברכה. ציון הלוי • שיחה • כ"ב בתמוז ה'תשע"ד 18:55, 20 ביולי 2014 (IDT)
- אוסיף שתי מילים: ב-2008 עלה הערך ונמחק בהיעדר מבהירי חשיבות במצבו דאז. ציון ביקש כעת את שחזורו, וגם לטעמי לאחר ההוספות שנוספו לערך ניתן לראות את חשיבותו, והוא חוצה את רף החשיבות. בעיקר בהתבסס על טיעוני דיגיטל דלעיל, שבזמן שחלף התבססו כמובן (למשל: ספריית אוצר החכמה, שהוא היזם והמוציא לפועל שלה, הכפילה ושילשה את כמות הספרים שבה). בהיעדר התנגדות. הערך ישוחזר. תודה מראש למשתתפים בדיון. ביקורת - שיחה 19:02, 20 ביולי 2014 (IDT)
- בהחלט בעד שחזור. מייסד אוצר החכמה ראוי לערך בזכות הפרוייקט, שמהווה (כנראה) את הספריה הסרוקה הגדולה בעברית. איתן96 (שיחה) כ"ג בתמוז ה'תשע"ד 19:08, 20 ביולי 2014 (IDT)
- למיזם עצמו אין ערך עצמאי, הקישור מפנה לפסקה קצרה בערך מאגר תורני. רק אציין שמדובר בכ-64,500 ספרים מצולמים, בעוד במקבילה החופשית, HebrewBooks יש 51,712. בגוגל ספרים יש מעל 30 מיליון ספרים סרוקים. Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 00:55, 21 ביולי 2014 (IDT)
- לדעתי ראוי שיהיה, וההקבלה לגוגל ספרים לא מדוייקת. בעוד בגוגל ספרים אתה לא יכול לקבל, גם לא תמורת דמי מנוי, גישה מלאה לרוב מוחלט של הספרים. כאן, כל ה-64,500 זמינים במלואם (דמי מנוי לא ממש יקרים, ולכן ספריות רבות מחזיקות במנוי כזה). דבר נוסף, החיפוש נגיש חינם, ויעיל בכמה רמות מהמקבילה החינמית, ו-40 דפים ראשונים נגישים חינם. אני משתמש בזה המון. יהיה אשר יהיה, אדם בודד שיזם דבר כזה, הוא איש חזון ומעש. ואם הוא גם מו"ל ומהדיר ספרות תורנית, לדעתי הוא עובר את הרף. האם התכוונת לומר לא כך? ביקורת - שיחה 01:03, 21 ביולי 2014 (IDT)
- הייתי מעדיף ערך על המיזם במקום ערך על היזם. השימושיות של המוצר בקרב קהל יעד מסוים לא הופכת את יוזמו לבעל חשיבות אנציקלופדית בעיני, על אף שהוא בוודאי איש חזון ומעש. כל הכבוד לו. אני פשוט לא חושב שהאדם הזה מעניין כל כך את הציבור. גם חיים רוזנברג לא.
- ההקבלה לגוגל ספרים נעשתה כדי להראות שהיכולת לסרוק אלפי ומיליוני ספרים היא בעיקר עניין של השקעה כספית ואין פה יצירה. דווקא בגלל שגוגל ספרים לא נגיש ברובו זה ממחיש כמה המספרים האלה מטעים, השאלה היא לא כמה ספרים יש אלא כמה משתמשים והשפעה יש, וזה כמובן קשור לתחום התכנים ולנגישות. ספרי קודש מיועדים לפלח מסוים מאוד מאוכלוסיית העולם. אם כדי להגיע אליהם צריך לשלם אלפי שקלים או ליסוע לספרייה תורנית, זה מקטין עוד את כמות המשתמשים. אני מכבד מאוד את המיזם, יש לו מקום מכובד לצד פרויקט השו"ת הוותיק והיברובוקס החופשי, אבל צריך לקחת את הדברים בפרופורציות ולא להתחיל לכתוב ערכים נספחים, כמו ערך על היזם, ועוד כשלמיזם אין ערך עצמאי. Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 04:13, 21 ביולי 2014 (IDT)
- אתה מתייחס אילו כיזם, הוא איש מרכזי בהדרת ספרות עוד לפני המיזם ולא בגללו, הוא ערך ספרי יסוד ועוד.
- ב. ההשואה לגוגל ספרים מוטעית בעיקר כיון שבגוגל המיליוני ספרים אינם בעברית, וגם הספרים שכן רובם אינם מקוטלגים ו/או שמותיהם אינם בעברית. ציון הלוי • שיחה • כ"ג בתמוז ה'תשע"ד 09:40, 21 ביולי 2014 (IDT)
- תומך בשחזור. גילגמש • שיחה 09:56, 21 ביולי 2014 (IDT)
- עוזיאל, בהחלט יש מקום לערך על המיזם, אולם הוא עדיין לא נכתב. מוזמן להרים את הכפפה. בלי קשר יש מקום גם לערך על היוזם שיצר את אחת מספריות הקודש השימושיות ביותר. אני עצמי משתמש בה הרבה מאוד ומהיכרות עם קהילה גדולה של עורכי ספרי קודש אני יודע שמדובר בכלי שימושי ביותר, שרבים מהם אף קונים. בהחלט יש יצירה ביצירת מאגר כזה, גם אם מדובר ביצירה שברובה מבוססת על השקעה כספית. ממתי יצירה מוגבלת להיותה דווקא הברקה גאונית? איתן96 (שיחה) כ"ג בתמוז ה'תשע"ד 10:08, 21 ביולי 2014 (IDT)
- ההצלחה שלו לקבל אישור מבעלי זכויות היוצרים, מופלאה בעיני. כל ספריה מכובדת בעולם מחזיקה מנוי שלו (אין לי נתונים אבל ברוב הספריות האוניברסיטאיות בארץ ביקרתי והן מחוברות). ואגב, מדובר פה הרבה על ספריית קודש. אני למשל משתמש בה כספריה למחקר היסטורי, יש שם חומר בלתי נדלה, ומכאן גם חשיבות האפשרות החינמית לדפדף ב-40 דפים ראשונים, זה כולל בדרך כלל את תוכן הענינים של הספר ואת תולדות המחברים וכדומה. השימוש בספריה כזו, לגמרי לא מגזרי. ביקורת - שיחה 10:48, 21 ביולי 2014 (IDT)
- נ.ב. בענין המיזם עצמו, אולי מישהו ירים את הכפפה באמת. המידע הקיים בערך מאגר תורני, יש בו די כדי ליצור ערך בסדר גודל של כותר (ספרייה דיגיטלית). ביקורת - שיחה 10:49, 21 ביולי 2014 (IDT)
- אני תומך בטיעונים בעד השיחזור. Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 13:39, 21 ביולי 2014 (IDT)
- עוזיאל, בהחלט יש מקום לערך על המיזם, אולם הוא עדיין לא נכתב. מוזמן להרים את הכפפה. בלי קשר יש מקום גם לערך על היוזם שיצר את אחת מספריות הקודש השימושיות ביותר. אני עצמי משתמש בה הרבה מאוד ומהיכרות עם קהילה גדולה של עורכי ספרי קודש אני יודע שמדובר בכלי שימושי ביותר, שרבים מהם אף קונים. בהחלט יש יצירה ביצירת מאגר כזה, גם אם מדובר ביצירה שברובה מבוססת על השקעה כספית. ממתי יצירה מוגבלת להיותה דווקא הברקה גאונית? איתן96 (שיחה) כ"ג בתמוז ה'תשע"ד 10:08, 21 ביולי 2014 (IDT)
- תומך בשחזור. גילגמש • שיחה 09:56, 21 ביולי 2014 (IDT)
- לדעתי ראוי שיהיה, וההקבלה לגוגל ספרים לא מדוייקת. בעוד בגוגל ספרים אתה לא יכול לקבל, גם לא תמורת דמי מנוי, גישה מלאה לרוב מוחלט של הספרים. כאן, כל ה-64,500 זמינים במלואם (דמי מנוי לא ממש יקרים, ולכן ספריות רבות מחזיקות במנוי כזה). דבר נוסף, החיפוש נגיש חינם, ויעיל בכמה רמות מהמקבילה החינמית, ו-40 דפים ראשונים נגישים חינם. אני משתמש בזה המון. יהיה אשר יהיה, אדם בודד שיזם דבר כזה, הוא איש חזון ומעש. ואם הוא גם מו"ל ומהדיר ספרות תורנית, לדעתי הוא עובר את הרף. האם התכוונת לומר לא כך? ביקורת - שיחה 01:03, 21 ביולי 2014 (IDT)
- למיזם עצמו אין ערך עצמאי, הקישור מפנה לפסקה קצרה בערך מאגר תורני. רק אציין שמדובר בכ-64,500 ספרים מצולמים, בעוד במקבילה החופשית, HebrewBooks יש 51,712. בגוגל ספרים יש מעל 30 מיליון ספרים סרוקים. Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 00:55, 21 ביולי 2014 (IDT)
- בהחלט בעד שחזור. מייסד אוצר החכמה ראוי לערך בזכות הפרוייקט, שמהווה (כנראה) את הספריה הסרוקה הגדולה בעברית. איתן96 (שיחה) כ"ג בתמוז ה'תשע"ד 19:08, 20 ביולי 2014 (IDT)