שיחה:ארכימדס

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חוק ארכימדס[עריכת קוד מקור]

נראה לי שלמיטב זכרוני יש עוד נוסחאות מפי ארכימדס ואישית על מה שאני למדתי בכיתה אני לביינתים יודעת אחד שמשקל המים הנדחה מהגוף שווה לכוח העילוי וזהו חוק ארכימדס מקווה שתתיחסו לכך.

התייחסנו לחוק ארכימדס. דוד שי 08:00, 24 דצמבר 2005 (UTC)

תיקנתי את הסיפור על אאורקה. הגרסה המקובלת מוצגת באתר של מוזיאון המדע בירושליים: כתר המלך מלמד כץ 01:27, 10 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]

חוק המאזניים?[עריכת קוד מקור]

בויקי האנגלית הניסוח מתייחס ל"חוק המנוף", וגם תוכן החוק אינו קשור אסוציאטיבית למאזניים אלא למנוף. אלא אם זה השם המקובל (באקדמיה או בספרות המקצועית), אני ממליצה לשנות ל"חוק המנוף". ארנבת 21:07, 9 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

"מגדולי המתמטיקאים של כל הזמנים??"[עריכת קוד מקור]

לא כתבנו משפט כזה על דיוויד הילברט או על ברנרד רימן למשל. למה על ארכימדס כן? לירן (שיחה,תרומות) 16:22, 14 במאי 2007 (IDT)[תגובה]

אריק טמפל בל בספרו הקלאסי Men of Mathematics מכתיר שלושה בתור הנסיכים הבלתי מעורערים: ארכימדס, ניוטון וגאוס. ‏Harel‏ • שיחה 16:27, 14 במאי 2007 (IDT)[תגובה]
מצוין, אפשר להוסיף זאת בתור מקור או להגיד על פי TE Bell וגם להוסיף את המקור. אשמח לעשות זאת אם יש לך גם את מספר העמוד במקרה...? יונתן שיחה 16:31, 14 במאי 2007 (IDT)[תגובה]
ארכימדס הוא מגדולי המתמטיקאים של כל הזמנים גם אלמלא Bell. עוזי ו. 16:34, 14 במאי 2007 (IDT)[תגובה]
לדעתי - גם הילברט ורימן הם מגדולי המתמטיקאים של כל הזמנים, כך שאם כותבים זאת על ארכימדס יש לכתוב זאת גם עליהם. לירן (שיחה,תרומות) 16:35, 14 במאי 2007 (IDT)[תגובה]
לא אמרתי שחייבים להגיד לדעת בל אך ניתן להגיד לדעת מומחים רבים ולהביא אותו בתור מקור (כמובן שכדאי גם להביא אחרים). יונתן שיחה 16:48, 14 במאי 2007 (IDT)[תגובה]
האם שייקספיר הוא "גדול מחזאי אנגליה לדעת מומחים רבים, וביניהם פרופסור מ.חזאי מאוניברסיטת נוטרדם", או "גדול מחזאי אנגליה"? עוזי ו. 17:05, 14 במאי 2007 (IDT)[תגובה]
(באיחור:) בנוסף, דיוקנו מופיע על מדליית פילדס, כך שאולי באמת יש עוד כמה החושבים שהוא ראוי במיוחד לציון.

חיים פדידה: מעולם לא נתקלתי במישהו שציין את הילברט או רימן בשלשיה המובילה. לגבי ארכימדס יש הסכמה גורפת. הוא מופיע כמעט בכל הערכה של מתמטיקאי כאחד הגדולים, אולי הגדול. ארכימדס היה האיש שהתחיל את החשבון הדפרנציאלי והאינטגראלי, כ-1800 שנה לפני ניוטון ולייבניץ (על פי דבריהם הם!), למרות שרוב כתביו אבדו (!). למזלנו - כהוכחה - הוא ציווה לחרוט על קברו את תמונת הכדור והגליל. לרשותו לא עמד כל הפיתוח המתמטי שבא אחריו, אפילו הספרות הערביות לא עמדו לרשותו. תרומתו לפיזיקה? ובכן, הוא המציא את הפיסיקה. בכל הצגה של מתמטיקאים ופיסיקאים גדולים - אי אפשר לפסוח עליו.

האגדה אודות ארכימדס[עריכת קוד מקור]

ברור שמדובר באגדה ולא בסיפור אמיתי. הנימוק אודות הפרשי הנפחים אינו רלוונטי לעניין, היכולת של ארכימדס למדוד את נפח הכתר, נותנת לו אפשרות לחשב את משקלו הסגולי וכך לזהות האם הוא עשוי זהב או לא. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

כתוב "על פי אנקדוטה מפורסמת שסופרה על ידי ויטרוביוס" - אולי אגדה, אולי לא, אנו נותנים לקוראים את העובדות הידועות בנושא.
הנימוק אודות הפרשי הנפחים הוא רלוונטי, משום שאם ההפרש במשקל הסגולי הוא קטן, ומדובר בגוף די קטן, דרוש דיוק גבוה במדידת הנפח כדי לזהות אם המשקל הסגולי מתאים לזהב טהור, או לא. הצפיפות הסגולית של זהב היא בערך 19 גרם לסמ"ק וזו של כסף היא בערך 10 גרם לסמ"ק, כך שאם משקל הכתר הוא נניח 200 גרם, נפחו יהיה 10.4 סמ"ק אם הוא מזהב טהור, 13.3 סמ"ק אם הוא מתערובת 50:50 זהב וכסף, או 11.4 סמ"ק אם הוא מתערובת 80:20 זהב וכסף. כלומר, כדי לוודא שמדובר בזהב בדרגת ניקיון גבוהה, צריך למדוד את נפחו של כתר כזה בדיוק שהוא טוב יותר מ-1 סמ"ק. אם מנסים לעשות זאת בכלי בצורת תיבה שצלעה 20 ס"מ, נדרש למדוד את גובה פני המים בדיוק של 0.025 מ"מ. לא סביר שהיה אז מד כל כך מדויק. ‏odedee שיחה 18:01, 7 במרץ 2010 (IST)[תגובה]


אופייני לגאון כמו ארכימדס שלא לחשוב באופן תקני כמו שהוצג כאן. אפשר ליצור בקלות דיוק של 1 סמ"ק במדידה, ואף גבוהה יותר, כדלקמן:
ממלאים לחלוטין קערה במים. כלומר שכל טיפה נוספת תגרום לגלישת מים. ודואגים שהמים ישפכו באופן מבוקר: ממקום אחד, דרך משפך פשוט אל תוך בקבוק עם צוואר צר וגבוה. בצינור שכזה אין בעיה לאתר הבדלים אפילו של מ"מק (מילימיטר מעוקב)
לאחר שהקערה מולאה מים, מנקים את בקבוק הניקוז שלצידה (איפוס), ומשקיעים את כתר המלך בתוך המים. כתוצאה מכך - מים נשפכים מתוך הקערה הראשית אל תוך הבקבוק - ונפחם שווה לנפח הכתר. מסמנים על פני הבקבוק את גובה המים.
חוזרים על התהליך, אלא שהפעם שופכים אל תוך המים גרגירי זהב אמיתיים. עושים זאת עד שהמים מגיעים לגובה של הניסוי הקודם.
עתה נותר רק להשוות את משקל הכתר למשקל גרגירי הזהב ששפכנו למים. כל הדברים שאמרתי - היו ניתנים לביצוע בימי ארכימדס.
חיים פדידה

לא הבנתי, מי המציא את השיטה הזאת - אתה או ארכימדס? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 19:31, 19 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]

סליחה. אני המצאתי את השיטה. אך חזקה עלי שארכימדס יכל לחשוב כך... ובעצם הראתי לספקנים שלארכימדס לא היתה מגבלה טכנית. וסיפור כתר הזהב לאו דווקא מפוברק.
חיים פדידה

אבל כאן לא כותבים מה שהגיוני או שהיה אפשרי אלא את מה שיש מקורות מתועדים לקיומו. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 18:14, 20 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]


[מסכים. רק הבעתי דעתי נגד ה"הפרכה" שהוצגה לפני דברי. חיים]

תיקון ניסוח קטן של חוק ארכימדס[עריכת קוד מקור]

בערך רשום: חוק זה קובע שעל גוף השקוע בנוזל פועל כוח עילוי השווה למשקל המים הנדחים על ידי הגוף.

יש לשנות את המילה מים למילה נוזל. כך זה כמובן יהיה מדויק יותר, כיוון שלא רק מים מפעילים כוח עילוי על גופים השקועים בהם - אלא כל נוזל, בהתאם למשקלו הסגולי.(רצוי לציין גם את זאת).

נפחו ושטח פניו של הגליל[עריכת קוד מקור]

בפסקה: "על פי תיאורו של קיקרו, שביקר בקברו כ-150 שנה לאחר מותו, על מצבתו של ארכימדס היה חרות הישגו המתמטי המועדף של ארכימדס - כדור החסום בגליל בעל גובה וקוטר זהים [1]. ארכימדס הוכיח שנפחו ושטח פניו של הכדור מהווים 2/3 מאלו של הגליל (כולל הבסיסים שלו)."

האם לא כדאי להבליט את ההוכחה שנפחו של הכדור הוא 2/3 מנפחו של הגליל על פני ההוכחה ששטח פניו הוא 2/3 מזה של הגליל? ולציין במקום זאת רק את ההישג הראשון על פני ההישג השני (ההישג השני מוזכר בהמשך תחת הכותרת מתמטיקה)? הרי חישוב נפחו של הכדור הוא שממחיש את פיתוחו של החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי בידי ארכימדס ואילו השני היה רק הוכחה יפה (נכון שזה הצריך גם חישוב שטחו של עיגול אבל לשם כך אפשר להיעזר בהוכחה גאומטרית) עשו 12:00, 21 באוגוסט 2012

שלום גילגמש, אני באמת לא מבין מה אינו כשורה בעריכה שלי. בראו גם קישרתי לכל הנושאים שקשורים לארכימדס. המטרה בכך הייתה גם לארגן את כל החומר שקשור לארכימדס (כדי שיהיה אפשר יותר לפתח את הערך אחרי זה). 94.159.220.86, 21:31 5 בנובמבר 2012

אין בזה צורך. פרק "ראו גם" לא משמש לארגון כל החומר הקשור למושא הערך. דבר כזה איננו מקובל ואיננו אפשרי מהבחינה הטכנית. לארגון "כל החומר" משמשת קטגוריה. בראו גם ניתן להביא מספר מצומצם של קישורים לערכים בעלי זיקה ישירה וגדולה מאוד למושא הערך, לא זיקה עקיפה. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 21:36, 5 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]

או קיי בסדר עדיין כל מה שכתבתי בראו גם הוא בעל זיקה ישירה וגדולה מאוד למושא הערך. 94.159.220.86 , 21:45 5 בנובמבר 2012

יש לקמץ בקישורים אלה ולשמור רק את הקישורים החשובים ביותר. תאר לעצמך את כמות הקישורים שהיה אפשר להוסיף בפרק "ראו גם" בערך על אירוע כמו מלחמה. מספר הקישורים לגנרלים, קרבות, כלי נשק וכו' היה גדול עד מאוד. לכן, יש לקמץ במספר הקישורים. עודף קישורים לא מסייע אלא מריץ את הקורא בין שלל ערכים. לאיסוף מידע מרוכז יש להשתמש בקט'. אפשר ליצור קט' "ארכימדס" ולאגד תחתה את המידע הרצוי. אפשר גם תבנית. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 21:59, 5 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]

לא התכוונתי להוסיף עוד קישורים. כל הקישורים שכתבתי בראו גם היו חשובים ביותר ואי אפשר לקמץ יותר מהם. 94.159.220.86 , 22:14 5 בנובמבר 2012

או קי. אז לא הגענו להסכמה בנושא זה. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 22:17, 5 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]

הי רק רגע בוא נסיים את הדיון הזה, אני רוצה לעבור הלאה ולא להתחיל עכשיו מלחמת עריכות. קודם כל אין כל כך הרבה קישורים בראו גם שעשיתי (9 בסה"כ הכל) ואין לי כוונה להוסיף יותר, ודבר שני בכל זאת יש הבדל בין ערך על דמות לבין ערכים מסוג אחר. ערך על דמות מטבעו צריך להיות מקושר ולהפנות את הקורא להרבה נושאים (הרי המטרה בקריאה על דמות היא למידה והחכמה), ובטח כאשר מדובר בדמות בסדר גודל כזה. אז אני עדיין חושב שזה בסדר מה שעשיתי. נסה לשכנע אותי אחרת. 94.159.220.86 , 22:52 5 בנובמבר 2012

אין לי צורך לשכנע אותך. מלחמת עריכה תביא בלאו הכי לדבר אחד בלבד - חסימה, לכן מראש אין בה תועלת. בשלב זה הערך בגרסתו היציבה ואתה מבקש לערוך בו שינוי. לכן, עליך חלה חובת השכנוע ולא על מי שמצדד בגרסה היציבה. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 23:09, 5 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]
אכן אין כל טעם בכל כך הרבה קישורים בראו גם. לא לזה נועדה הפסקה. יכול להיות שבאמת יש מקום לקטגוריה או תבנית. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 23:12, 5 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]

או קיי בסדר נמשיך את הדיון בפעם אחרת (מקווה שמחר, או שאולי אני אשתכנע שאתם צודקים). בכל מקרה רק כדי שאבין איך זה הולך כשיש מלחמת עריכות איך קובעים את מי לחסום? 94.159.220.86 , 23:26 5 בנובמבר 2012

את מי שמתחיל בה. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 05:25, 6 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 04:33, 27 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

בעיית ניסוח בהקדמה לערך[עריכת קוד מקור]

משהו לא מסתדר לי במשפט הבא: "ההיסטוריונים של רומא העתיקה הראו עניין רב בארכימדס וכתבו חיבורים רבים על חייו ועבודתו, וזאת באמצעות ההעתקים הספורים של חיבוריו ששרדו במהלך ימי הביניים..." א.ג.הרץ - שיחה 10:11, 16 ביולי 2013 (IDT)[תגובה]

תיקנתי. טוקיוני 12:57, 16 ביולי 2013 (IDT)[תגובה]


קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 13:38, 30 בדצמבר 2013 (IST)[תגובה]


קישור שבור 3[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 13:39, 30 בדצמבר 2013 (IST)[תגובה]

זה אמור להיות שיווי משקל הידרוסטטי[עריכת קוד מקור]

משתמש:עשו תודה שפירטת. הסתייגות: שיווי משקל של גופים צפים (למשל בים) כולל גם תופעות נוספות לציפה ולמשקל. לדעתי שיווי משקל הידרוסטטי מתאים יותר. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 18:45, 18 בספטמבר 2015 (IDT)[תגובה]

אני דווקא חושב ששיווי משקל מכני מתאים יותר, כי בשיווי משקל הידרוסטטי הכוונה שהזורם עצמו נמצא בשיווי משקל, ולא העצם שצף בו. למשל המשוואה ששמה משוואת שיווי המשקל ההידרוסטטי קובעת שהפרש הלחצים ההידרוסטטים משני צדי שכבת זורם תלוי במשקל השכבה, וכך הזורם בשיווי משקל. החקירה של ארכימדס נוגעת לשיווי משקל מכני כי היא מנסה למצוא את האוריינטציות של עצם צף בהם סך הכוחות והמומנטים הנוצרים על ידי הציפה והמשקל שווה לאפס, וזה בדיוק ההגדרה של שיווי משקל מכני. אני טועה? עשו - שיחה 19:09, 18 בספטמבר 2015 (IDT)[תגובה]

אני חושב שאתה טועה, אבל לא נלך לרבנות על זה... קריצה אולי שווה לשאול כמה פיזיקאים. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 10:39, 20 בספטמבר 2015 (IDT)[תגובה]

ממה שקראתי התרשמתי שלא ארכימדס המציא את הבורג, אלא שיפר משמעותית את הנצילות שלו, כפי שכתבתי בהערת שוליים מספר 2. אבל גם לגבי הפרופורציות שויטרוביוס תיאר אני לא בטוח שמקורם בארכימדס, ועל כן ראוי לבדוק את זה - למצוא אזכור בספרות על ידי אחד המלומדים הקלאסיים לכך שארכימדס שיפר את הפרופורציות של הבורג. אם זה נכון אז ניתן לשער שהוא פיתח תיאוריה גיאומטרית מורכבת (באופן די אופייני לו) להנעת המים על ידי הבורג, כמו שנעשה במאמר בהערת שוליים מספר 2. עשו - שיחה 15:43, 20 בספטמבר 2015 (IDT)[תגובה]

התותח של דה וינצ'י[עריכת קוד מקור]

לאונרדו דה וינצ'י מתאר סוג של תותח יורה סלעים הבנוי על עיקרון חוק הסליל שדרוש אדם אחד בלבד להפעילו. יש למישהו מושג אודות התותח המדובר עם הסבר איך הוא עובד? נשמח לשמוע. 195.60.235.70 18:57, 4 בינואר 2017 (IST)[תגובה]

איך זה קשור לערך על ארכימדס?‏ Uziel302שיחה 15:05, 5 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
בדיוק כמו שבורג ארכימדי קשור. בשביל זה יש ערך תגליות והמצאות. נריה מגן האלף - שיחה 17:53, 5 בינואר 2017 (IST)[תגובה]

דיווח שאורכב ב-18 באוגוסט 2019[עריכת קוד מקור]

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

לפי האגדה החיילים הרומאים מצאו את ארכימדס, לאחר שמפקדם פקד עליהם להביא אותו חי, מצייר בחול והוא (ארכימדס) ביקש מהחייל הרומי: "בבקשה אל תדרוך על העיגולים שלי" לחייך הרומאי ערף את ראשו

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בארכימדס שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 15:17, 1 באוקטובר 2022 (IDT)[תגובה]