שיחה:בחירה חופשית

שלום, ערכתי היום (20.12.2016) את הערך אך הוא מיד שוחזר לגרסתו הקודמת מסיבות של: ניסוח שאינו אנציקלופדי. אודה למשוב כיצד לנסח את השינויים המהותיים שניסיתי לבצע בערך באופן אנציקלופדי. הגרסה שלי לערך נמצאת בתוכן העניינים ברובריקה בהמשך. תודה רבה. שם המשתמש שלי הינו: michaleisig

הערך דורש שכתוב יסודי. אין משמעות לתפיסת המקרא ביהדות, ובעצם אפילו לא ניתן לדבר על גישת חז"ל. יש צורך להתחיל את הערך בגישות השונות (רובם בעד בחירה חופשית) מימי הביניים ואז לציין את המקורות המקראיים והחז"ליים עליהם התבססו ופרשו. ניסיתי לעשות את זה על רגל אחת אבל אני לא מצליח. יעקב בויקי 21:40, 12 מרץ 2006 (UTC)

מי זה הופמן יאיר? יש אפשרות לתת קישור למאמר שלו שמצוטט פה כל הזמן?

יאיר הופמן הוא פרופסור ידוע בחוג למקרא באוניברסיטת תל אביב, ופירסם הרבה חיבורים בעניין. --Hmbr 12:42, 1 יוני 2006 (IDT)

אני גם לא מבין למה מצטטים דווקא את הפסוקים האלו הקשר שלהם לנושא הוא יחסית עקיף ביחס לפסוק כמו "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע" (דברים ל יד) בעד הבחירה החופשית, או "...הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ..." (דברים לא טז) שהוא דטרמיניסטי. כל פרשת האזינו היא דטרמינסטית בבירור. לעומת זאת בתחילת ספר בראשית הרבה פעמים ניתן לפרש י.ד.ע=ב.ח.ר. מ"עץ הדעת טוב ורע" ועד ל"כי ידעתיו למען יצוה את בניו..." (בראשית יח יט) ולפי פירוש זה סיפור גן עדן מדבר על הבחירה החופשית.
הפסוקים כאן בעיקר מעלים את השאלה מה האחריות של הבנים לגבי חטאי האבות ולכך מתכוון יחזקאל בשלילתו (בוודאי לפי הפשט).

הנך שוכב עם אבותיך

ידיעת העתיד אינה בהכרח סותרת בחירה חופשית. מאחר והנושא איננו טריוויאלי, ואין זה המקום לעסוק בו, יש להוריד את הפסוק הזה. ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 13:31, 1 יוני 2006 (IDT)

ערך הבחירה החופשית הינו בדיוק המקום לעסוק בשאלת הידיעה והבחירה כל עוד אין לזה ערך נפרד, אך יש צורך בדיון יותר רחב ומעמיק ממה שיש כאן. מה שאתה אומר שאין בהכרח סתירה זו דעה, שבהחלט אמורה להיכלל בדיון.

הגדרת המושג בחירה חופשית

בניגוד לאמור, למיטה ידיעתי המושג בחירה חופשית משמעותו שמעשיו של האדם מעוצבים במו ידיו ולא שגורלו מעוצב במו ידיו (הטענה האחרונה היא אבסורדית כיוון שהיא מופרכת מדי יום: אנשים מתים למרות רצונם) יש כאן הבדל עצום. כך גם בויקיפדיה האנגלית. הערך דורש שכתוב עמוק גם מבחינות אחרות. יש לציין, ששינוי ההגדרה כנדרש יוביל לשינוי הערך כולו, כיוון שהוא מתבסס על ההגדרה הקיימת, שלעניות דעתי היא מוטעה. צב יבשה 13:24, 26 יוני 2006 (IDT)

בהחלט יש כאן סלט גדול בין סוגיית הגורל (שכמו שאמרת, זה אבסורד), השכר והעונש (שזה דומה אבל לא אבסורד) והבחירה החופשית. גם הערך לוקה בפרשנויות סובייקטיביות למדי בעניינים הנכללים תחת הכותרת "בחירה חופשית ביהדות". חובה לענ"ד להוסיף הערה חמורה לגבי העניינים הנ"ל.

מעבר לעניין הבחירה כמעשים והחלטות לעומת בחירה כגורל, שתוקן, לדעתי יש מקום להתייחס אפילו למחשבות ותהליכים קוגניטיביים אחרים. חוץ מזה, אני לא מסכים עם הציטוט הבא:

הדתות המונותאיסטיות הכפיפו לשליטת האל כל מאורע, וייחסו לו גם את בחירותיו של האדם

לא רק שזה מציג רק צד אחד של התמונה המורכבת של בחירה חופשית בדת, זה בעצם מפספס את כל הדיון האדיר על בחירה חופשית בדת שמופיע אחר כך ואפשר לסכמו בפרדוקס: "הכל צפוי והרשות נתונה".Giant - שיחה 10:13, 3 בספטמבר 2014 (IDT)

צריך לפי דעתי להתחיל בזה שיש שתי הגדרות. הקומפטיביליסטית (עם דטרמיניזם היפותטי) לעומת זו שלא. Michaleisig - שיחה 00:16, 20 בדצמבר 2016 (IST)

בחירה חופשית לפי הקבלה

הידרו, מדוע לדעתך הלינק בחירה חופשית לפי הקבלה אינו מתאים לערך? האתר אינו פרסומי ומכיל תוכן רב בנושא בחירה חופשית שמאוד יעשיר את הערך. Gwisso 17:11, 24 באפריל 2007 (IDT)

הכל בידי שמים

בקטע שאומר הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים לדעתי יש חוסר הבנת המשפט, הכותב לקח כנק' הנחה שיראת שמים קובעת את גורלו של האדם דבר שאני לא יודע מאיפה הביאו ועוד העז הוא לכתוב שהם התחמקו? מה משעמם להם אז הם כותבים שטויות? קצת יותר להתאמץ בדבריהם ולא ישר לפסול.

קודם כל - זה נכון, אבל תמיד כדאי לדבר יותר בנחת ובאופן יותר מנומס. שים/י לב שעריכתך השאירה שלל משפטים חסרי קשר ולמרות הניקוש ההתחלתי (והחיובי) שלך נותרו באותה פסקה משפטים רבים לא רלוונטיים. אני ממליץ לך להירשם לוויקיפדיה או ולהמשיך לערוך. בהמשך עבודתך כדי למנוע שחזורים מיותרים עדיף לא למחוק פסקאות, אפילו עם הסבר כמו שנתת כאן, ובמקום זאת כדאי לנסות להחליף אותן במשהו סביר יותר. תודה, יאיר ח. 20:04, 2 בדצמבר 2007 (IST)

משמעות הבחירה חופשית עפ"י מקובלים

מוזר שאין התייחסות לחכמת הקבלה בערך זה. מקובלים רבים בני דורנו מדברים על כך. מושג הבחירה החופשית בחכמת הקבלה מתייחס לכך שיש לנו חירות אחת - להתקיים בטבע שלנו הגשמי או להתעלות מעל הטבע הגשמי(האגואיזם).

לדוגמא: הרב יהודה אשלג (בעל הסולם) כותב במאמר מיוחד "מאמר החירות": "אולם כשנתבונן במעשיו של היחיד, נמצא אותם כהכרחיים. ובעל כרחו יעשה אותם, ואין לו כל אפשרות של בחירה. והוא דומה בזה, לתבשיל השפות על כירה, שאין לו כל בחירה, והוא מוכרח להתבשל, כי ההשגחה חבשה את כל החיים בשני מוסרות, שהם התענוג והמכאוב. ואין לבעלי החיים שום בחירה חפשית, לבחור ביסורים, או לדחות את העונג. ומותר האדם על בעלי החיים הוא: שהאדם יכול להסתכל למטרה רחוקה, זאת אומרת: להסכים לקבל עתה שיעור ידוע של מכאובים, מתוך בחירתו את העונג, או התועלת שעתידה לבא אליו לאחר זמן."

---

הערה קטנה - אולי פיספסתי את זה, אבל נדמה לי שאין התיחסות לכל ש"ה' הקשה את לב פרעה" ולפרשנויות עליו ויש גם כמה מקרים נוספים שאלוהים במקרא מכתיב את מעשיהם ומחשבותיהם של בני אדם ....

הסרת שטות

הסרתי יחוס חוסר בחירה חופשית לרב קוק. למי שמתעקש על צטוט שמוכיח זאת, אז הנה:

"דבר פשוט הוא שהאדם הוא בעל בחירה חופשית ואין מכריח על צדקו ורשעו. אמנם גם זה פשוט שאם האדם חפץ בדרך צדקה מסייעין אותו." (עין אי"ה, ברכות, עמ' 48. ). --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 18:53, 23 באפריל 2009 (IDT)

קהלת

עד כמה שידוע לי הכוונה לגנוז את ספר קהלת לא היתה קשורה לשאלת הבחירה החופשית / דטרמיניזם, אלא לפסוק "שמח בחור בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורותיך".

נתון נוסף לחלק:"בחירה חופשית ביהדות"

בחלק "בחירה חופשית ביהדות", לא הובאה אמרת חז"ל לגבי ההזדרזות בנישואין עם בחירת לב: "שמא יקדימנו אחר ברחמים" וזאת כביכול בניגוד לאמרה אחרת "ארבעים יום קודם יצירת הוולד....." וההסבר: אפילו שאלוקים קובע את הזיווג עדיין ניתן לשנותו - בגלל הבחירה החופשית! הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
31.44.138.216 23:55, 8 באפריל 2012 (IDT)

משוב מ-9 במאי 2013

ערך מקסים, מאיר, ומלמד. Ben-Natan - שיחה 08:19, 9 במאי 2013 (IDT)

משפט בל

משתמש כבד - האם תוכל להסביר מדוע הסרת את ההוספה שלי לגבי משפט בל ואת הקישור ? תודה F15 - שיחה 09:59, 19 בינואר 2014 (IST)

כן, והייתי מסביר מיוזמתי לו היית משתמש פעיל. המשפט שהוסף שגוי כי כפי שמובהר במשפט בל#ההשלכות הפילוסופיות של משפט בל, הוא אינו מוכיח "אקראיות אמיתית", אלא רק את העדרו של דטרמיניזם לפי הנחות פיזיקליות מסויימות. לדוגמא, הוא אינו שולל דטרמיניזם טרנצנדנטלי זה או אחר. כמו כן, לכאורה "אקראיות אמיתית" דווקא סותרת את הבחירה החופשית. הקישור הוסר כי הוא לבלוג של אנונימי ואינו עומד בסטנדרטים המוגדרים בויקיפדיה:קישורים חיצוניים. בברכה, משתמש כבד - 10:24, 19/01/14

סבבה, קיבלתי. אני אתקן. האקראיות הפיזיקלית פותחת אפשרות להשפעת הצופה על מציאות פזיקלית - כמו פעילות המח, לכן העדרו של דטרמיניזם פיזקלי מחזק את הטענה שיש בחירה חופשית. מה שבעצם נטען במשפט בל#ההשלכות הפילוסופיות של משפט בל זה שאם הנחות מאוד בסיסיות של תורת הקונטים לא נכונות אז משפט בל יתכן ויש דטרמיניזם. בא ננהל שיחה ולא מלחמת מחיקות F15 - שיחה 14:53, 19 בינואר 2014 (IST)
לא עדיף להוסיף איזשהו קישור שמסביר את הגישה שמוסברת במשפט מאשר להשאיר טענה של "הוגים רבים" סתם בלי מקור ? F15 - שיחה 14:39, 19 בינואר 2014 (IST) (הועבר מדף שיחתי - מ"כ)

גם בהנחה שהשפעה כלשהי של פעילות המוח היא בגדר מימוש עיקרון הבחירה החופשית, עדיין לא ברור כיצד קיום פעילות כזו נתמך על ידי משפט בל, כי לכאורה היא יכולה להתגשם גם באופנים פיזיקליים שאינם נסתרים על ידי המשפט. וגם אם טעיתי בדברי, אין בהשערתך בסיס לעריכת הערך, אלא רק באמצעות הסתמכות על הוגים בעלי חשיבות שסברו כן. אם רצונך להימנע מביטול עריכות שגויות, מוטב שתמתין למיצוי הדיון ולהסכמה בדף השיחה.

ומאחר שאתה מתעניין בנושא, אכוון אותך לדברי הרב יצחק שילת, שבספרו "הקדמות הרמב"ם למשנה" (בביאורים) העלה השערה המזכירה את אלו שהעלית כאן, ולדעתי ראויה לציטוט בערך זה. איני זוכר היכן בדיוק כתב זאת.

באשר לעניין השני, אם הבלוג היה מצטט ממהדורות חופשיות לשימוש של דברי הוגים כרס"ג, ר' חסדאי קרשקש ואחרים שכתבו שהידיעה קודמת לבחירה אך אינה סותרת אותה, הייתי מותיר את הקישור אליו עד שיימצא מקור מוסמך יותר להצגת דעותיהם. אך הבלוגר רק מחווה את דעתו האישית, ולה אין שום חשיבות אנציקלופדיה. בברכה, משתמש כבד - 15:02, 19/01/14

הפיסקה על תורת הקוונטים מעלה 2 אפשרויות - או שאין דטרמיניזם פיזיקלי אלא רק ניבוים סטטיסטיים, או שיש דטרמיניזם פיזיקלי ואנחנו לא יודעים איך למדוד בדיוק, ולכאורה נראה שאין היום הכרעה בענין. רציתי לציין שלפי משפט בל ההכרעה המקובלת היא שהאפשרות הראשונה היא הנכונה , אא"כ הנחות בסיסיות של תורת הקונטים תתגלינה כלא נכונות. בכל מקרה הניסוח היה בכוונה זהיר כדי להפנות את הקורא לערך משפט בל ושיכריע בעצמו.

להבנתי זה פחות או יותר מה שהרמב"ם התכוונן לומר, וכך הבין אותו הרב משה שטרנבוך: http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=19854&rid=428 אפשר אולי להוסיף קישור לדבריו ? 15:27, 19 בינואר 2014 (IST)

בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם.

אם כוונתך שהרמב"ם התכוון שהידיעה קודמת לבחירה אך אינה סותרתה כפי שהידיעה האנושית אינה מחייבת דבר (שזו עמדת רס"ג לדוגמא), ושכך פירש את דבריו הרב שטרנבוך, אז איני מסכים עימך. הרמב"ם הסביר את העניין במורה הנבוכים ואילו הרב שטרנבוך הסביר את דבריו במשנה תורה על סמך תורת היחסות. אפשר להוסיף קישור לדברי שניהם. בברכה, משתמש כבד - 17:04, 19/01/14

אם אתה מסכים אני אוסיף קישור לדברי הרב שטרנבוך כהערת שוליים למשפט על "הוגים רבים".

לגבי תורת הקוונטים נראה לי לא נכון ששתי הפרשנויות של תורת הקונטים מוצגות כשוות ערך כאשר יש כבר הכרעה מדעית, גם אם שנויה במחלוקת. צריך לפחות לתת קישור לענין ולא להשאיר זאת כך. איך נראה לך לציין זאת ?

לגבי "השערת העורך" - אפשר לומר ש 90% מהערך זה "השערת עורך" אני לא רואה סיבה למה לא לאפשר הצגת סברות מבוססות גם בלי להביא להן מקור מודפס. בכל מקרה אני אנסה לצטט את הרב שילת

F15 - שיחה 09:12, 20 בינואר 2014 (IST)

דברי הרב שטרנבוך אינם דוגמא טובה לגישה המתוארת בגוף הערך, והוא עצמו אינו דוגמא טובה להוגים מרכזיים בתחום מחשבת ישראל. אבל כשתהיה הפניה לחיבורים מרכזיים, יהיה ניתן להוסיף גם הפניה לחיבורו. איזו הכרעה מדעית ישנה בעניין ההשלכות של תורת הקוונטים לשאלת הבחירה החופשית? בברכה, משתמש כבד - 09:56, 20/01/14

מה לעשות שמי שאתה מגדיר כהוגים מרכזיים בתחום מחשבת ישראל לא הכירו את תורת היחסות ולא ידעו לנסח את דבריהם לפיה. המשפט מדבר על הוגים רבים והרב שטרנבוך בהחלט הוגה יהודי מפורסם ומקובל לא פחות מהוגים אחרים המוזכרים בפסקה. מצטער - אני לא מבין את ההתעקשות שלך לא להוסיף מקור כלשהו שיכול להחכים את הקוראים. לגבי תורת הקוונטים: המשפט ניתן תמיד לומר שהשפעת הצופה על התצפית הייתה חייבת להתרחש עקב מכלול הנסיבות, והניבוי הוא סטטיסטי רק כיוון שאיננו יודעים עדיין כיצד לחשב את הסיבתיות בעולם הקוונטים. זה לא אומר שתורה זו חסרת סיבתיות לא נכון על פי משפט בל. יתכן ותורת הקונטים שגויה - אבל הוכח מדעית שלפי תורת הקונטים השפעת הצופה אכן משנה את התנהגות המערכת ואין רק בעיה טכנית של מדידה - צריך לתקן את זה. בברכה F15 - שיחה 11:21, 20 בינואר 2014 (IST)

כבר חיוויתי את דעתי על טענות אלו בפעם הראשונה שהצגת אותן. בברכה, משתמש כבד - 13:01, 20/01/14

אז יש ניסוח שיכול להניח את דעתך או שאתה מתנגד לשינוי ?F15 - שיחה 09:57, 22 בינואר 2014 (IST)

אני תומך בהרחבת הערך לפי מקורות ומתנגד לשיבוש שלהם ולמחקר מקורי. בברכה, משתמש כבד - 10:10, 22/01/14

בחירה חופשית במדע

הסעיף הדן בבחירה חופשית במדע צריך להכיל תת סעיף לגבי התייחסות של מדענים שונים בהיסטוריה ותת סעיף אחר לגבי התייחסות המדע כיום אל הנושא הזה. תת הסעיף הראשון יכול להכיל דעות שאינן מקובלת כיום אך יהיה ברור שזו לא הגישה המדעית העכשווית. תת הסעיף השני צריך להיות קצר וברור ולייצג את הדעה הרווחת כיום בין המדענים לגבי הנושא הזה.
באופן כללי קיים ערבוב בין שני מושגים: דטרמיניזם (העתיד נקבע בצורה סיבתית על בסיס העבר) או סיבתיות, ובחירה חופשית. מבחינה לוגית נכון הדבר שאם העולם דטרמיניסטי אזי אין בחירה חופשית, אבל ההיפך לא נכון. אם העולם לא דטרמיניסטי, ייתכן וקיימת בחירה חופשית וייתכן שלא קיימת בחירה חופשית. במילים אחרות, אם אין בחירה חופשית העולם יכול להיות דטרמיניסטי או לא דטרמיניסטי. מכאן שכל עניין אי הוודאות והשפעת התצפית על תוצאת הניסוי הוא דיון באם יש או אין דטרמיניזם, ואינו קשור בהכרח לעניין הבחירה החופשית.
המדע נוקט בגישה שאם משהו לא הוכח כקיים בניסוי או בהוכחה תאורטית, אזי הוא לא קיים. כך למשל המדע לא מכיר בתופעות על-חושיות, או בקיום אלוהים, או בקיום ניסים וכו', פשוט בגלל שזה נוגד את הגישה המדעית. מאותה סיבה בדיוק המדע דוגל בכך שאין בחירה חופשית. כל ההחלטות של בני האדם, החיות, הצומח והדומם הן תוצאה של פעולת חומר ואנרגיה תוך שימור חוקי הטבע ולא שום דבר מעבר אליהם. להלן מספר דוגמאות שיבהירו את הנושא:

• החלטה של אדם מתי לבצע את הצעד הראשון בתחילת צעידה מתבצעת במוח שלו על ידי הנוירונים, הסינפסות, החומרים הכימיים והזרמים החשמליים במוח תוך הסתמכות על הזכרון הטבוע במוח. המוח מבצע לעיתים השוואה בין מספר אלטרנטיבות (לעשות את הצעד הכי מהר שאפשר, או להמתין מספר שניות ולקחת נשימה עמוקה קודם לכן וכו') והוא זה שמחליט איזו אלטרנטיבה היא אופטימלית עבורו (הוא לא יכול להחליט אחרת), ושולח פקודות ביצוע לגוף. אין מעבר למוח משהו חיצוני אשר מתערב בהחלטה הזו. כלומר אין בחירה חופשית. גם אם ברגע ההחלטה מתקיים ארוע קוונטי אקראי, שמשפיע על ההחלטה זה לא הופך את ההחלטה לחופשית. היא עדיין איננה חופשית. הרצון החופשי הוא רק אילוזיה שיוצר המוח ונותן לנו תחושה מוטעית שהבחירה היא חופשית (נכון שהיו עוד אלטרנטיבות שנשקלו במוח, אך ההחלטה הייתה בלתי נמנעת). גם החלטה שלא לעשות את הצעד בכלל אינה שונה במובן זה כי גם היא מתבססת על פעילות המוח ותו לא (בהקשר לנאמר שאולי יש החלטה חופשית שלא לעשות משהו).
• החלטה של אמבה מתי להתחלק לשניים היא החלטה המתקבלת מתוך נתונים פיזיים הקיימים באמבה ומחוצה לה, ואינה החלטה חופשית. גם אם אין לנו ידיעה מלאה מה בדיוק גורם לה להתחלק דווקא ברגע מסויים, אנו יכולים להגיד שכל עוד לא התגלה בניסוי או הוכח תיאורטית שקיים "רצון חופשי" לאמבה, אז הוא לא קיים.
• החלטה של אטום אורניום 238 להתפרק לאטום תוריום 234 ועוד חלקיק אלפא (קרינת אלפא). ההחלטה הזו מתקבלת באטום אולי בצורה דטרמיניסטית ואולי בצורה אקראית לא דטרמיניסטית ולא סיבתית, אבל בכל מקרה אין כאן רצון חופשי של האטום.
  

באופן מכוון השתמשתי במושג החלטה בשלושת המקרים, משום שאין הבדל מהותי בין 3 ההחלטות. ההבדל הוא רק במורכבות הגוף המקבל את ההחלטה.
YYwiki - שיחה 13:44, 1 באוגוסט 2015 (IDT)

תיקון בפתיח

"לשאלה זו קיימות השלכות דתיות ואתיות. מצד אחד, הדתות המונותאיסטיות הכפיפו לשליטת האל כל מאורע, וייחסו לו גם את בחירותיו של האדם; ומאידך, אחד העקרונות העומדים בבסיס המוסר, ובכלל זה המוסר המונותאיסטי, הוא שהאנושות נתבעת על מעשיה ונדרשת לתת עליהם דין וחשבון, ועקרון זה מבוסס על אחריותו של האדם על מעשיו ובחירתו החופשית בהם." הסרתי זאת מפני הטעיות. דבר ראשון לא כל הדתות המונותאיסטיות דוגלות בדטרמיניזם (למשל יהדות והנצרות הקתולית). כמו כן הדתות הדרטרמיניסטיות אינן מקבלות את היסוד ההומניסטי ולכן אין שום בעיה או השלכה אלה שתי גישות הפוכות. יוסף לברן - שיחה 11:22, 10 באפריל 2016 (IDT)

משכתבים כל שני וחמישי

וכל אחד מסביר על איך שתיקן טעויות. בלגן שלם. Michaleisig - שיחה 08:57, 8 ביוני 2016 (IDT)

שחזור העריכה ב20.12.16

אני מתייגת כאן את משתמש:gilgamesh שביטל/ה לי את השינויים גם בכדי לבקש משוב. שוב תודה.

העריכה שלי הייתה לכך:

למושג בחירה חופשית/רצון חופשי יש שני הגדרות. הגדרה אחת היא ההגדרה הקומפטיביליסטית והשנייה היא הלא-קומפטיביליסטית. קומפטיביליסטי באנגלית זה 'אינו סותר' והכוונה בהקשר של בחירה חופשית היא האם ההגדרה הייתה סותרת עקרון של עולם היפותטי בו היה קיים דטרמיניזם מוחלט או שלא. השאלה אם בכלל קיים דטרמיניזם לא רלוואנטית כאן. אנחנו שואלים רק באופן היפותטי בכדי להבין מה בכלל הכוונה כשמשתמשים במושג הזה.

דוגמא להגדרה לא-קומפטיביליסטית תהיה שבחירה חופשית זהו ביטוי שבא לציין שהתנהגותו של האדם (מעשיו, החלטותיו, מחשבותיו ורגשותיו) הם פרי רצון עצמאי ובן-חורין ואינם קבועים מראש ומוכתבים בידי סיבתיות דטרמיניסטית או במצב של קיום אל כל-יודע. מי שמשתמש בהגדרה זאת מבין שאילו היפותטית היה דטרמיניזם מוחלט, לא היה לו את החופש הזה ולכן אדם שמשתמש בהגדרה הזאת מאמין בהכרח שהעולם אינו דטרמיניסטי. ובמקרה שמדובר באדם המאמין כי אכן קיים אל כל-יודע הוא בהכרח יטען שמשמעות הדבר כלל אינה שמעשיו של האדם קבועים מראש או מוכתבים ע"י אותו כוח עליון.

דוגמא לשימוש בהגדרה הקומפטיבליסטית תהיה שבחירה חופשית זה ביטוי שבא לציין שלאדם יש יכולת להחליט וחופש לבחור את מעשיו והלכי-רוחו ולקבוע במידה מסוימת את השתלשלות חייו. הגדרה זאת אינה סותרת עקרון של דטרמיניזם, פשוט אותן החלטות וקביעות יהיו חלק משרשרת נסיבתית.

בניגוד לרעיון הבחירה החופשית עומדת ההשקפה הפטליסטית שלפיה גורלו של האדם קבוע מראש, השקפות דתיות מסוימות שלפיהן הכל בידי שמיים, ההשקפה הדטרמיניסטית, הרואה כל התנהגות אנושית כנובעת משרשרת נסיבתית קודמת הכרחית, ועקרונות נוספים בפיזיקה, שמצביעים על כך שגם עצם עובדת קיומן של מאורעות שמתרחשות באופן שאינו-דטרמיניסי כגון מאורעות שמתרחשות באופן הסתברותי ו/או אקראי משמעותן כלל אינה שהן מביאות בחירה חופשית לאדם, ושלכן גם בעולם שלא דטרמיניסטי או שהוא שילוב כלשהו בין דטרמיניזם וחוסר-דטרמיניזם, לא "מביאות" בחירה חופשית לאדם. תפיסות אלו טוענות שמבחינה פילוסופית וכעקרון לא היינו יכולים לבחור/לעשות אחרת ממה שעשינו ושלהפנמה של העקרון הזה יהיו השלכות חיוביות על החברה.

עריכה זו מתאימה אולי לספר לימוד, לא לערך אנציקלופדי. ניתן להיעזר במדריכי הכתיבה שלנו או לעיין בערכים אחרים כדי להתרשם מהניסוח המקובל. גילגמש • שיחה 12:15, 20 בדצמבר 2016 (IST)

משתמש:gilgamesh האם אתה סבור שהרעיון עצמו של לתת את שתי ההגדרות בהתחלה אינו מוסיף להבנת הערך? כי לפי איך שזה עכשיו שתי ההגדרות ביחד. תודה.

לא הבנתי על איזה "שתי הגדרות עכשיו" אתה מדבר. גילגמש • שיחה 06:14, 22 בדצמבר 2016 (IST)

משתמש:gilgamesh למושג בחירה חופשית יש שתי הגדרות. אחת לפי הגישה של הקומפטיביליזם ואחת לפי גישת האינקומפטיביליזם. לפי הגדרה אחת בחירה חופשית תעלה בקנה אחד עם רעיון של דטרמיניזם ובהגדרה האחרת בחירה חופשית לא תעלה בקנה אחד עם רעיון של דטרמיניזם. שתי ההגדרות שונות לחלוטין במהותן כמו שמיים וארץ ויש הסטוריה מכובדת לשתי הגישות. המשפט שכתוב שם עכשיו שמנסה להסביר את המושג מערבב את שתי ההגדרות יחד. לא חשוב לפי דעתך להתחיל את הערך בעניין הזה? תודה.

לא. זה צריך להיות בגוף הערך. פרק הפתיחה לא יכול להתייחס לדברים כאלה כי דיון כזה לוקח מקום רב. פרק הפתיחה צריך להיות קטן יחסית ולהתרכז בעיקר. אפשר להזכיר את זה בפרק הפתיחה אבל ללא הרחבה. ההרחבה עצמה צריכה להיות בגוף הערך. גילגמש • שיחה 06:57, 26 בדצמבר 2016 (IST)

דעת השל"ה וכביכול הרד"ק ורש"י

מפורש שדעתם היא לא ככה, שאין לאלוהים ידיעה במעשי האדם. מי שכתב את זה עיוות את כל התוכן. אני מצטט חלקים מלשון השל"ה. "אבל הכל הוא במקור העליון בשורש הרצון, והרצון הוא הידיעה, כי אין הידיעה חוץ ממנו" בנוסף ל "כטעם כי ירא אלקים אתה, שהוא הידיעה בפועל, כי הידיעה בעתיד בכח". כתוב שחור על גבי לבן שיש ידיעה, רק שהחילוק הוא בין הידיעה בכח לבין הידיעה בפועל. וזה כבר נושא למאמר אחר, אבל הלשון מוטעית פה לחלוטין! Snfdfk - שיחה 21:04, 20 באוגוסט 2018 (IDT)

ניב הדר

"כנגד תפיסה זו טוען המרצה ניב הדר, אשר גם הוא שומר מצוות, שהיכולת לראות ולדעת מה יתרחש וכיצד האדם יבצע את הפעולה נובעת בעומק תת-ההכרה של האדם. מכיוון שכך, לכאורה נראה שהאדם לא שולט על מעשיו ומעשיו מוכתבים מראש, אולם האמת היא שההכרה הפנימית שבו היא אשר יוצרת את הפעולה עוד לפני שעלתה במחשבת האדם. כפי שסוברים רוב הוגי הדעות בעולם היהודי ובראשם הרמב"ם שראה בבחירה החופשית כאחד מעיקרי האמונה היהודית". - קצת מוזר להביא דעתו של מרצה לצידם של הוגי דעות נחשבים. בנוסף, הדברים מובאים ללא שום ציון מקור. שחרחר - שיחה 01:14, 14 בינואר 2019 (IST)

אתה צודק. הורדתי את החלק הזה. גילגמש • שיחה 12:20, 14 בינואר 2019 (IST)

ובחרת בחיים

(דברים ל יט) - האם אינו פסוק הקשור לכך? --אמת ה' לעולם - שיחה 01:36, 29 באפריל 2022 (IDT)

סליחה, עכשיו ראיתי שמוזכר. --אמת ה' לעולם - שיחה 01:40, 29 באפריל 2022 (IDT)

בחירה חופשית בפסיכולוגיה

"שלוש התאוריות הפסיכולוגיות המרכזיות של המאה ה-20 דוגלות באופן יסודי בחוסר בחירה חופשית: האדם אינו מחליט לפתח מחלות נפש, אלא הן נגרמות באופן מכניסטי". באופן יסודי? הם טוענות שמחלות נפש אינם באות מבחירה חופשית, האם הם בהכרח סוברות שאין בחירה חופשית בכלל? האם ה בהכרח חולקות על פרויד? כלל וכלל לא.

"שלוש התאוריות הפסיכולוגיות המרכזיות של המאה ה-20", "לעומתן, קמה במאה ה-21 תורת הבחירה הרציונלית בפסיכופתולוגיה" - זה נראה כאילו במאה העשרי שלטו התיאוריות האחרונות, ואז במאה 21 קמה תורה זו האחרונה שהחליפה את קודמותיה, מה שכמובן לא נכון. למיטב ידיעתי הדלה בפסיכולוגיה, שלושת התאוריות עדיין שולטות באופן כללי.

בכל אופן אין שום קשר בין המחלוקת הספציפיצ במחלות נפש בין התאוריות הראשונות לתאוריה זו האחרונה (שכמדומני היא די מחודשת) לבין זיגמונד פרויד ולבין השאלה הכללית של בחירה חופשית כנ"ל. --אמת ה' לעולם - שיחה 02:40, 1 במאי 2022 (IDT)

בחירה חופשית באדם ובשאר הברואים

צריך להדגיש בכל מקום (אינני יודע אם אני יכול לעשות זאת מדוייק) האם הנידון הוא בחירה חופשית באדם או בשאר ברואים אחרים. לדוגמא ביהדות - ביחד עם ההדגשה על ההסכמה על בחירה חופשית של האדם, צריכה להיות השלילה של בחירה חופשית בשאר הברואים. --אמת ה' לעולם - שיחה 02:43, 1 במאי 2022 (IDT)