אמבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


Information-silk.svgאמבה
Wilson1900Fig3.jpg
מיון מדעי
ממלכה: פרוטיסטיים
מערכה: אמבות
מחלקה: Tubulinea
סדרה: Tubulinida
משפחה: Amoebidae
סוג: אמבה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Amoeba

אמבהעברית: חִלּוּפִית) היא יצור זעיר שגופו בנוי מתא אחד בלבד.

האמבה נמנית עם על-מערכת החד-תאיים, ולמרות ממדיה הקטנים נחשבת לאחד היצורים הגדולים שבמערכת זו.

גודל ומבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטרו של תא כעשירית המילימטר, כלומר כקצה סיכה, והאמבה מבצעת בו רבות מן הפעולות הנעשות בגופם של בעלי החיים ולכן מהווה מודל טוב למחקרים רבים. גופה של האמבה עשוי ציטופלזמה - חומר רך ונוזלי שגרעין עגול נמצא בתוכו. בפרוטופלזמה אפשר להבחין בשתי שכבות, חיצונית אקטופלזמה ופנימית אנדופלזמה. האקטופלזמה שקופה, חד גונית וסמיכה מן האנדופלזמה. האנדופלזמה מכילה גופיפים, אברונים וגושי מזון. מבנה זה מאפשר לה לשנות את צורתה בכל זמן, ואף את הרבייה באמצעות התחלקות. הגרעין נמצא במרכז התא, ואחראי לפעילותה ולרבייתה של האמבה. איברים נוספים הם בועיות מתכווצות זמניות שתפקידן הוא הפרשה ורבייה.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמבה ניזונה באמצעות פגוציטוזה, שהיא "בליעת" חומרים על ידי קיפול פנימה של קרום התא. האמבה בולעת יצורים חד-תאיים אחרים קטנים ממנה. המזון נכנס אל האמבה בתוך בועית מזון, עובר פירוק בעזרת אנזימים ובסופו של התהליך מוצאת הפסולת אל מחוץ לתא באקסוציטוזה.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבייה באמבה היא רבייה אל מינית, כלומר אינה מצריכה בן זוג, התא משכפל את הגרעין ומתחלק לשני תאים נפרדים שבכל אחד גרעין.

תנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאמבה יכולת תנועה המתאפשרת בעזרת שימוש ב"רגלונים" (Pseudopod), הנוצרים על ידי שינויים ציטופלסמטיים (ציטופלזמה) המתרחשים על ידי הבדל לחצים אוסמוטיים - תנועה של מים מאזור ריכוז נמוך לגבוה, הם נשלחים קדימה ומושכים אחריהם את שאר הגוף. תנועה זו איטית למדי (עד 3 מיקרון בשנייה) אך עם זאת היא מספיקה כדי ללכוד את הטרף. הרגלונים משמשים בנוסף לתפיסת הטרף לפני הכנסתו אל תוך התא.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם כ-7000 מינים של אמבות [דרוש מקור]. האמבה חייה במים מתוקים ומלוחים, כמעט בכל חלקי העולם. יש מיני אמבות המצויות באדמה לחה או חיות כטפילים בגופם של בעלי חיים אחרים, על פי רוב במעיים. רוב האמבות אינן מזיקות לפונדקאים שלהן, אבל יש מינים כגון אנטאמבה היסטוליטיקה הגורמים למחלות, כמו מחלת הדיזנטריה למשל.

אמבה במעי האישה נפוצה מאוד בזמן ההיריון [דרוש מקור]. האבחנה נעשית בדרך כלל על ידי בדיקת צואה - מיקרוסקופיה ותרבית צואה, או בדיקת דם לנוגדנים. בזמן ההיריון יכולה המחלה להתבטא כמחלת מעיים.

לטפיל בהריון יש שתי צורות חיים - הציסטה (גוש או כיס לא תקין מלא בנוזל או בחומר מוצק למחצה, שעשוי להופיע בכל איבר או רקמה) והטרפוזואיט שהיא הצורה הגורמת למחלה. הטפיל מועבר בדרך כלל במים או במזון מזוהמים, או בהעברה בקליט-אורלית.