חסדאי קרשקש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי חסדאי קרשקש
חסדאי קרשקש, Hasdai Crescas, Hasdai Cresques
תאריך לידה בסביבות ה'ק'
מקום לידה ברצלונה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פטירה אחרי ה'ק"ע
מקום פטירה סרגוסה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך לידה לועזי 1340 בערך
תאריך פטירה לועזי אחרי 1410
השתייכות רבני ספרד, ראשונים
תחומי עיסוק פילוסופיה, אמונה, השקפה
רבותיו ר"ן
תלמידיו רבי יוסף אלבו, רבי יוסף חביבא
חיבוריו "אור השם", "ספר ביטול עיקרי הנוצרים", "דרשת הפסח"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי חסדאי (בר' אברהם) קְרֶשְקַשראשי תיבות: רח"ק; ה'ק', 1340 בקירוב, ברצלונה – אחרי ה'ק"ע, 1410, סרגוסה) היה רב, פילוסוף ומנהיג יהודי בימי הביניים. נחשב לאחד מחשובי הפילוסופים והתאולוגים היהודים. מהראשונים שהטילו ספק בקביעותיה של הפילוסופיה היוונית ובייחוד זו של אריסטו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רח"ק הוא נכדו של חסדאי קרשקש הראשון, רב ספרדי ומורו של יצחק בר ששת. כך הוא עצמו כתב בהקדמתו לספרו אור השם: "אני חסדאי, בן אברהם, בן חסדאי, בן יהודה, בן חסדאי". את עיקר תורתו למד רח"ק מר' ניסים בן ראובן - הר"ן, שבבית מדרשו עסקו גם בפילוסופיה, ושם גם הכיר את ר' יצחק בר ששת - הריב"ש, שהיה לידידו. עם תלמידיו של רח"ק נמנה ר' יוסף אלבו, מחבר ספר העיקרים. קרשקש היה למנהיג בקרב יהדות ספרד ולתלמיד חכם שיהודים רבים שלחו אליו שאלות בהלכה ובמדיניות.

בשנת ה'קמ"ג (1383) עמד קרשקש במרכז משא ומתן עם מלך קטלוניה פדרו הרביעי בנוגע לזכויות היהודים, ולאחר מכן, כאשר התקרב יותר למלך חואן הראשון, קיבל את התואר "קרוב לבית המלכות".

למרות מעמדו של רח"ק ומעמדם של הר"ן והריב"ש, שלושתם נאסרו עם כמה מראשי הקהילה בברצלונה בשנת ה'קכ"ז (1367) בעקבות עלילת שקר. אירוע חמור זה היה סימן לבאות. בשנת ה'קנ"א (1391) התחוללו בספרד פרעות הקרויות גזירות קנ"א ובהן נהרג בנו היחיד של רח"ק ונגזרו גזרות שמד על יהודי ספרד. קרשקש תיאר את המאורעות באגרת ששלח לקהילת אביניון:

"רבים קידשו שם שמיים ובתוכם גם בני יחידי, חתן בן כ' שנה, שה תמים העליתיו לעולה, אני אצדיק עלי הדין ואתנחם לטוב חלקו"

נספח לספר שבט יהודה

.

תקופת חייו של הרב חסדאי קרשקש על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

הפילוסופיה של קרשקש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפילוסופיה של רבי חסדאי קרשקש, כמו של שאר הפילוסופים היהודיים בזמנו, היא בעיקרה פילוסופיה דתית. הוא עסק רבות בתחום ההכרה האנושית, בבעיית היחס בין דטרמיניזם ובחירה וכן ביחס שבין אמונה וחופש רצון. בכתביו ניכרת עמקות פילוסופית וחירות מחשבתית. חיבורו המרכזי הוא הספר אור השם. בתחילה רצה רח"ק לכתוב אותו במתכונת של משנה תורה לרמב"ם, והקטעים שכתב (או שתיכנן לכתוב) היו אמורים להיות כנגד הלכות יסודי התורה לרמב"ם, אך כנראה שהדבר לא עלה בידו והוא לא השלים את חיבורו.

אפיסטמולוגיה - רח"ק טען שאין לעסוק בהכרת האל ובתאולוגיה לפני שעוסקים בהכרה עצמה. דבריו מזכירים את קביעותיו של הפילוסוף עמנואל קאנט - נולד שלוש מאות שנה לאחר פטירת רח"ק - שאמר שאין לעסוק בהכרת העולם (אונטולוגיה = חקר היש) לפני שחוקרים כיצד תופסת ההכרה האנושית את היש.

רח"ק ביקר את תורות ההכרה של אפלטון, של אריסטו ושל כל הפילוסופים שנמשכו אחרי שיטותיהם. בהבחנות העיקריות של תורתו בתורת ההכרה הוא טען, כמו קאנט:

"אין המושאים הנמצאים מושגים כפי טבעם - של הנמצאים - אלא כפי טבע המשיג"

אור השם

דטרמיניזם ובחירה חופשית - רח"ק התחבט רבות בשאלת חופש הבחירה של האדם, ולא הכריע חד משמעית כרמב"ם על ברירות הבחירה החופשית. רח"ק הסיק שתי מסקנות אפשרויות בנוגע לשאלה זו. אפשרות ראשונה היא שעיקר מרחב הבחירה של האדם נמצא ברצון שלו ולא בתוצאה הסופית של הדברים, ולכן האדם נשפט על רצונו הפנימי, גם אם לא עלה בידו לממש במעשה את רצונו. האפשרות השנייה היא שהבחירה של האדם היא מוחלטת, אלא שהמושאים נמצאים לפי טבע המשיג, ולכן אינסוף האפשרויות שבידי האדם כלולות במחשבה האלוהית האחת האינסופית. רח"ק מסכם את שיטתו בסוגיה זו בדברי המשנה מפרקי אבות "הכל צפוי והרשות נתונה", ובזה הוא חושף - חרף נועזותו המחשבתית - את קרבתו ונאמנותו הבסיסית לגישת התורה וחז"ל שהאדם הוא חופשי מיסודו.

רח"ק כתב שהתשובה היא חסד שהאל מאציל על האדם.

הרח"ק, כמו הרמב"ם, התייחס אל האסטרולוגיה בפיקפוק, אך לא שלל אותה לחלוטין כפי שהרמב"ם שלל אותה.

הפולמוס נגד הנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רח"ק כתב בספרדית ספר בשם "ביטול עיקרי דת הנוצרים", בו הוא מונה את עיקרי יסודות האמונה הנוצרית ומערער עליהם בנימוקים פילוסופיים שונים. חיבור קצר זה נחשב לאחד הספרים החשובים בוויכוח עם התאולוגיה הנוצרית.

טיעוניו של רח"ק נעשים תוך כדי עיון בברית החדשה אותה הוא סותר באמצעים לוגיים ובהצבעה על סתירות הקיימות בתוכה.

לדוגמה:

" לדברי הנוצרים הבן - ישו - הנולד מהאב - האל - דומה לאביו. אם כן האב גם כן נולד; ואם האב נולד הוא עלול ומסובב והוא מצוי גם כן מזולתו ואינו מחויב המציאות. וכן נאמר ברוח הקדש, אם הרוח נאצל מהאב והבן ודומה להם, אם כן גם האב נאצל, ואם כן אינו מחויב המציאות...

ביטול עיקרי הדת הנוצרית

השפעת הגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבורו העיקרי של קרשקש, אור השם, השפיע על ההגות הפילוסופית היהודית, ובייחוד על חסידי משנתו של הרמב"ם כרשב"ץ וכרבי יצחק אברבנאל, שהתפלמסו איתו על שיטתו המבקרת את משנת הרמב"ם.

רח"ק השפיע רבות על הוגים שבאו אחריו. חוקרים הצביעו על הקשר ההדוק בין התפיסה הדטרמיניסטית של רח"ק לבין זו הנמצאת בכתביו של שפינוזה וכן על ההשפעה של תורת התארים הדומה אצל שניהם.[דרוש מקור] בקרב ההיסטוריונים של המדע יש הטוענים שאייזק ניוטון הושפע מהספר אור השם.[דרוש מקור]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אור השם
  • ספר ביטול עיקרי הנוצרים
  • דרשת הפסח

ספרו "אור השם"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר, שכתיבתו הסתיימה ב-1410, היה חיבורו העיקרי של ר' חסדאי שהקנה לו שם בספרות הפילוסופית. הוא תוכנן להוות חלק ראשון מחיבור כללי יותר שייקרא "נר אלוהים"; ספר זה היה אמור לכלול את מצוות התורה בסיבותיהן לפי חומר נושאיהן, ביאור של המצוות וציון ההקשרים שלהן לתלמוד. תוכנית זו לא יצאה לפועל.

פתיחת רחוב קרשקש, ירושלים

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתביו

עליו