שיחה:גבריאלה אביגור-רותם

הוספת תאריך לידה

בס"ד הוספתי תאריך לידה עפ"י מה שכתוב בקישור החיצוני הראשון, ברשימת הקישורים המופיעה בתחתית הערך. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 14:34, 16 ביולי 2008 (IDT)

////// ואם זה כל כך חשוב עם מי היא התחתנה וממי התגרשה ואת מי פגשה אז תדייקו. קודם זה היה דר' אהרן אביבי. אז תיקנתי כי הוא פרופ'. אז הורדתם לגמרי את התואר והשארתם אותו טכנאי מעבדה

אוי, ויקיפידיה ויקיפידיה. חובבנות כוחנית של כמה אנשים ―109.66.10.203 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דאגתך לכבודו של פרופ' אביבי נוגעת ללב. הערך מציין שאביבי הוא ביולוג באוניברסיטת חיפה. דרגתו האקדמית הנוכחית אינה חשובה לקורא. מוזר שדייקן כמוך לא טרח לציין האם מדובר בפרופסור חבר או בפרופסור מן המניין. דוד שי - שיחה 00:21, 7 בפברואר 2011 (IST)

<<<<<< אז למה בנוסח המקורי שהיה כאן טרחתם לכתוב דר' אהרן אביבי? לפי האתר של המכון לאבולוציה אהרן אביבי (בלי ו'. אהרן. לא אהרון) הוא פרופסור למחקר. ומה חשוב שהיא התחתנה והתגרשה מעו"ד רותם?

מי בכלל הוסיף את הדף של הסופרת? לא עושה רושם שלה יש יד ורגל בזה לפי כל מיני שוליים רכילותיים לא רלוונטים אליה. האם בדף של עדי צמח כתוב שהוא התגרש כי הרביץ לאשתו?

אתם מפחיתים בערכו של האתר שלכם ובמקצועיות והאמינות שלו.

לאלמוני

שלום לך. הסרת בפעם השנייה את שנת לידתה ועוד כמה פרטים שמצאתי במקורות אחרים ברשת והוספתי לערך, זאת ללא כל נימוק. אם הנתונים שהוספתי שגוים אבקשך להסביר זאת כאן לפני מחיקה נטולת הסבר. אם תשחזר\י גרסה זו ללא דיון מוקדם, אפעל להגנת הדף ובמידת הצורך לחסימתך. בברכה Kippi70 - שיחה 12:02, 24 ביולי 2009 (IDT)

הסרתי כל מיני פרטים שאתה מתעקש לכלול

אשר שאין להם כל קשר להיותה סופרת, ומידע אישי קרוב, אין לה, לסופרת, עניין, שיופיעו בציבור.

תגובה Kippi70 לפי טענתך, תאריכי הלידה והעלייה של רוב האישים שמופיעים באנציקלופדיה הם מיותרים, לדעתי לטיעון כזה אין בסיס. לא מוזר שכל אנציקלופדיה נוהגת כך? אתה מוזמן להרשם ולהעלות נושא עקרוני מן הסוג הזה לדיון בפרלמנט. לא דליתי את הנתונים ממקור חסוי מצאתי אותם ברשת, מכאן שאינם בגדר סוד (ראה כאן וכאן, למשל). גם אם אתה או הסופרת לא מעונינים שדבר מסוים יופיע כאן, מקובל במיזם הזה להעלות את זה קודם לדיון בדף הזה. גם לפני ששיחזרתי פניתי אליך בנושא בדף הזה, מדוע לא הגבתך לעניין ומחקת את הפרטים בפעם השנייה??? מחטפים אינם מקובלים כאן. בברכה Kippi70 - שיחה 23:00, 25 ביולי 2009 (IDT)

לאלמוני/ת, ערך אנציקלופדי אינו רכושו של מושא הערך, ויש בו מקום גם לפרטים ביוגרפיים. כך מקובל. העריכות שלך הן חד צדדיות ובחלק מהמקרים בלתי סבירות. הדרישה ליחסי אנוש תקינים גם אינה עולה בקנה אחד עם סגנונך בדפי שיחה אחרים. נרו יאיר • שיחה • ה' באב ה'תשס"ט • 10:45, 26 ביולי 2009 (IDT)

שאלות והערות הנוגעות לערך

• לפי הערך זכתה אביגור לשבחים רבים. האם מעולם לא זכתה לביקורת?
• מה הכוונה "כיהנה כפרופסורית-סופרת"? האם מונתה לפרופסורית או שפשוט הוזמנה להרצות מספר מוגבל של הרצאות כמקובל במחלקות לספרות?
• אני מבין שאביגור כבר אינה נשואה לרותם. אם כן, יש מקום להבהיר שהיא הייתה נשואה לו.
• בניגוד לקורות חיים, אין חשיבות אנציקלופדית לרשימת הספרים שערכה עריכה ספרותית.
• כמו כן, אני מוסיף כמה בקשות מקור בערך. נרו יאיר • שיחה • ה' באב ה'תשס"ט • 10:59, 26 ביולי 2009 (IDT)

א. אתה נמצא פה כבר הרבה זמן, אנא השתדל לשים הזחה.

ב. לא לנו לקבוע מי חשוב ממי. כשיש שבחים - יש מקום גם לביקורות, בהנחה שישנן.

ג. בערך של עמוס עוז לא כתוב שהוא פרופסור. גם לא בערך של א"ב יהושע. כתוב שהוא מרצה באוניברסיטת חיפה, זהו הניסוח הנכון, אלא אם תציג ראיות לכך שהיא קיבלה תואר פרופסור.

ד. אדרבה, תיכנס לרוב ערכי הנשים ותראה שיש שם שנת לידה כאשר היא ידועה. משם עליך ללמוד ולא מן המיעוט. השאלה היא לא מה חשוב יותר, אלא האם מקובל או לא מקובל להזכיר את שנת הלידה של אדם באנציקלופדיה. נרו יאיר • שיחה • ה' באב ה'תשס"ט • 12:05, 26 ביולי 2009 (IDT)

א. הזחה אלו הנקודתיים ששמים במספר משתנה כדי להבדיל בין הדוברים בדף השיחה, אחד יותר מהדובר הקודם. עשית בתגובה האחרונה שניים בכל פעם, הוספתי עוד אחד. זהו דיון אחד, אין מקום לפתיחת פרק חדש בכל תגובה.

ב. כבר הרבה מאוד זמן ישנם תיקונים בערך הזה מה-IP הזה. אני מניח שאין זה צירוף מקרים.

ג. כאמור, לא כתוב על עמוס עוז וא"ב יהושע שהם פרופסורים, כנראה שהם לא. כך גם כאן. אני לא מתווכח כמה הם מקבלים, אלא מהי הדרגה האקדמית וזה ממש לא דבר סודי או שאפשר להסתיר.

ד. לא, כשהגיל ידוע. לא אתעקש על הזכרת מעמדה האישי הנוכחי של אביגור, אבל יש מקום להזכרת שנת הלידה. נרו יאיר • שיחה • ה' באב ה'תשס"ט • 12:37, 26 ביולי 2009 (IDT)

---

תגובת האלמוני:

• למה אסור לי למחוק את מה שאני כתבתי? ברגע שכתבתי זה שלכם?

• "אין צרוף מקרים" - אתה מאלה שהם תמיד צודקים? גם כשהם טועים?

נראה לי שמה שיצא לי בסוף זה רק צרות איתך. תיכף תשלח לשרת של ה-IP תלונת abuse ותסבך אותי ואת כל אלה שאי פעם הוסיפו פסיק לאיזה ערך בויקיפידיה. איזה נזק יקרה לך? כלום! איזה אי-נעימות (לפחות) תגרום לאחרים?

• יופי.מצאת הסתייגות בתוך ביקורת אוהדת. כל הכבוד.

בשביל ביקורות שלמות - יש קישורים חיצוניים, קריאה נוספת, הערות שוליים. מה שצוטט הם שבחים יוצאי יוצאי דופן. אתה רוצה ציטטות מכל ביקורת שנכתבה על הספרים ? אתה תוסיף אותם לצד ההסתיגות של הולצמן? או שאתה ממונה על האיזון ועל "אני אראה לך של מי יותר גדול"?

בבקשה:

על "חמסין וציפורים משוגעות"

"זה קורה אחת לכמה שנים: נולד ספר שעוצמת הכשרון הטמונה בו סוחפת את הקורא ומעניקה לו תחושה שנוצר כאן משהו מיוחד... ספור ישראלי מלא אהבה אנושית שלא כדאי להחמיץ את הקריאה בו... אחד מעשרה ספרים עבריים שהייתי לוקח איתי לאי בודד". פרופ' גרדון שקד, חתן פרס ישראל לספרות (ידיעות אחרונות)

"הצלחה ספרותית גדולה ומשמעותית... רומן מרתק על הפרט והכלל והמקום והבית... סוף סוף ספרות רצינית ואמיצה... טוב יעשו הקוראים אם יקראו רומן זה וירעננו את המושג 'יצירה' " יורם מלצר (מעריב)

"יצירה בעלת ערך ומעוררת כבוד, עשירה ורגישה. מעשה אמנות רציני ועמוק, מלא התבונניות מדויקות בהוויה הישראלית". פרופ' אבנר הולצמן (ידיעות אחרונות)

"זה ספר שקוראיו ינגסו בו בהנאה רבה כבמאכל אנין ועשיר... כתיבה מקורית ומיוחדת, מעשה אמנות שמתפענח בשקדנות ובאהבה... ספר נפלא, מרתק וססגוני, כתוב בעברית חושנית ומשכרת, אדיבה ונדיבה" (הסופרת יהודית רותם, מוסף 'ספרים', הארץ).

"ספר יחיד ומיוחד... גביראלה אביגור-רותם כתבה את הספר האחד על בני הארץ שנולדו בתחילת שנות החמישים. היא כתבה את הסיפור של הדור שנוךד בסערה והמריא בשובל תקוות כה רבות... אביגור-רותם כתבה ספר על דור, אבל יותר מכך - על בנות הדור, ועל ישראל ועל קץ החלומות... אני מודה לאביגור-רותם ושמחה איתה ועם הספרות העברית בכלל על שכתבה את הספר הזה. מפני שממנו אפשר להמשיך הלאה. הוא נדבך איתן בספרות העברית. זה הספר שחיכיתי לו שנים רבות כדי לקרוא ספרות מעולה. אביגור-רותם מלהטטת בשפה העברית, באוצרותיה, ובהמצואותיה החדשות... הסופרת הזו יודעת לבנות סיפור מרכב, רקום מאלף רקמות מגוונות המחוברות זו לזו במלאכת מחשבת. הספר הזה מבוסס, יושב טוב, אף לא לרגע אחד אין הלב מחסיר פעימה של אכזבה מאיזו נפילה של זיוף, או חוסר דיוק, אושקר רגשי, או חוסר אוטנטיות. הכול כאן נכון, תואם, ועם זאת כמו נוצר זה עתה. גבראילה אביגור-רותם היא סופרת רצינית ומעמיקה. גיחתו של הספר אל המודעות הציבורית אופינית לספר טוב, שאין לו מה למכור חוץ מעצמו. תלמה אגמון, מעריב

"ספר אדיר המחזיר לספרות את טעמה האבוד, מחקר פנימי בעקבות הזמן האבוד הצולל צלילה עמוקה מאין כמוה, בעברית נהדרת מאין כמוה, לתוך הנפש ולתוך כל מפת חיינו כאן בארץ, עם כל הטעמים והריחות והצבעים ... ומספר ספור שהו הלשון משמשת לא כדי להימכר אלא כדי לפענח וכדי לצייר את המראות וכדי לדייק את עצמה עד קצה גבול האפשרויות. זה מה שגבריאלה אביגור-רותם עושה, וזה מה שהופך אותה לסופרת הכי טובה בארץ (כפי שפרופ' גרשון שקד אמר קודם)". מנחם בן, זמן תל-אביב

אביגור-רותם היא סופרת-סופרת. יש לה ידענות יסודית בלתי רגילה, היא אשה מאוד משכילה, היא חיה בתוך עולם הספרות והיא חלק ממסורת בספרות. יש לה מחויבות לאמנותה, ומעטים היום הסופרים שבשבילם ספרות היא אורח חיים. אתה קורא אותה ואתה חושב על פוקנר, ולא רק ברמת האינטנסיוויות של החוויה אלא באיכות. היא סופרת ענקית, ותגובות שאני שומע על 'חמסין' לא שמעתי על אף ספר שנים רבות. פרופ' יגאל שוורץ בראיון לדליה קרפל, מוסף הארץ.

על "מוצרט לא היה יהודי"

"גבריאלה אביגור רותם היא סופרת גדולה. ואני חושבת שהיא תהיה סופרת גדולה מאוד..." " 'מוצרט לא היה יהודי' הוא סאגה משפחתית, חומרים המשתרעים על פני שנים ומרחבים, הכתוב בלשון המוכיחה שכל מלה עברית היא מילה עכשווית, גם אם היא תנ"כית..." "הכישרון של גבריאלה אביגור-רותם הוא בעל אופי של גייזר; היא מתיכה את כל הרבדים בבקיאות מעוררת הערצה" ... "לא מצאתי בספר טון מזויף, ולא ניסוח מלאכותי, ולא שום ביטוי שהוא 'על יד', ולא שם-עצם מרחוק יבוא, ולא שם-תואר שחמק בלי משים. רק עושר לקסיקלי מהמם ועושר חווייתי בצבע טעם וצליל" "איך זה שכוכב אחד מעז, איך הוא מעז..." יהודית אוריין, ידיעות אחרונות.

" 'מוצרט לא היה יהודי' מתרחש אי-שם בין בואנוס איירס לארץ האש. אלה 'מאה שנים של בדידות' יהודית. מארקס שנימול והובא בבריתה של העברית. עדי אופיר, מעריב

"מוצרט לא היה יהודי" הוא ספור עלילה גורטסקי-קומי, נוסח השְׂחוֹק והדמע של התיאטרון היהודי שמשתרע על פני שלושה דורות כמעט בארגנטינה של ראשית המאה ה-20..." וגבוה מעל גבוה מעל העלילה ומעל המיתוס נמצאת הלשון – הדיבר הראשון של מלאכת האמנות. גבריאלה אביגור-רותם כישפה את השפה העברית וארגה ממנה את התחרה הצבעונית ביותר שיצאה מזה שנים מנולו של יוצר... תוך הפגנה וירטואוזית של שליטה במכמני השפה לדורותיה, עם ציטטות מהתנ"ך, מאגדות חז"ל, מהמשנה ומן העברית המודרנית, לתוכם רָקְמָה בשיטתיות יידיש אוטנטית וספרדית-ארגנטינאית, יצרה המחברת לשון שכל שורה בה היא דליקטסן, או אם תרצו: אלפחורס. זוהי פרוזה שזכתה לטיפול שירי לאורך כל עמודיה" "בשתי מלים: חובה לקרוא" נעמי גוטקינד, הצופה.

ההשתאות הראשונה למקרא הרומן של גבריאלה אביגור-רותם הוא לנוכח התנופה האפית, הנדירה בספרות הישראלית בשנים האחרונות." "... גבריאלה אביגור-רותם מגביהה כאן לגבהים ורוקמת יריעה צבעונית של סאגה פנטסטית-פיוטית" "...ראשית הציונות, מלחמת האזרחים בספרד, נדודים יהודיים, מלחמת העולם השנייה הם רק חלק מהאירועים ההיסטוריים המשתקפים מהרומן הגדוש והמרתק הזה. את הרגשת השפע הצבעוני מעצימה העברית של אביגור-רותם ובעיקר המתח שבין היריעה האפית הרחבה לבין המרקם הלירי שמעצב אותה. משפטים תוססים וניתזים עשויים מכל רובדי הלשון, שברי ביטויים בחמש שפות לפחות, יצירת נגינת הדיבור הייחודית לכל אחת מעשרות הדמויות, והבזקי לשון מדהימים של המספֵר" בתיה גור, הארץ

גבריאלה אביגור-רותם, שהחלה את דרכה בקובצי שירים, העזה להיכנס לעולם הפרוזה בסאגה דו-משפחתית רחבת יריעה המשתרעת על פני מרחב וזמן. הקורא הנדהם מן השפע הזה, מתפעל מביטחונה העצמי של הסופרת, השולטת הן בחומריה הרבגוניים והן בכליה הספרותיים. יצירתה היא פרי בשל והיא תובעת מהקורא אורך נשימה, ריכוז מרבי ואפילו דריכות מתמדת" ..." הרומן של אביגור-רותם מעורר אסוציאציה ל'מאה שנים של בדידות' לגבריאל גראסיה מארקס, ולא רק בשל הרקע הדרום-אמריקאי שלו, אלא גם בשל עירוב פרטי המציאות היומיומית במיתוס, בהתרחשויות מופלאות ושאר שעשועי דמיון"..." קורות שתי המשפחות על צאצאיהן המרובים, על הריונות, לידות, מחלות ומיתות, חתונות ועיסוקים כאלה ואחרים – הן פנוראמה ססגונית אשר המחברת שוזרת, תוך שימוש בתחבולות שונות, לשלמות אחת... ". " כלל מוסכם הוא שהצורה חייבת להלום את התוכן, אבל לא כל סופר עומד במבחן הזה בצורה מבריקה, כמו גבריאלה אביגור-רותם" "לשון הרומן טבועה בחותם עירוב-תרבויות. העברית של אביגור-רותם שואבת מכל מכמני הלשון, מתיכה שברי פסוקים מו המקורות ויוצקת אותם לתבניות חדשות מבית היוצר של המחברת." איזה פרליס, על המשמר.

"אי אפשר שלא להתפעם מספרה של גבריאלה אביגור-רותם. היא הצליחה להתגבר על מהמורות ומכשולים, וליצור רומן בשל, ששלמותו מפתיעה. זהו רומן הכתוב במיומנות רבה, מתוך להט אוטנטי..." "דומה שאביגור-רותם נרתמה למלאכת הכתיבה מתוך חדווה אבל גם מתוך כורח של ממש. בסאגה משפחתית רחבת יריעה, המתפרשת על פני מאה שנים כמעט, היא מתמודדת עם משימה כבדה, לא רק מבחינה ספרותית אלא גם מבחינה תיעודית-היסטורית. בכתיבתה היא מפגינה, לצד דמיון עשיר ומקורי, כשרון כתיבה, חוש הומור וידע מפתיע, גם ניסיון ואורך רוח של מספרת מבטן ומלידה. אין ספק שלפנינו סופרת שנמשיך ונשמע עליה" הדה בושס, הארץ

" 'מוצרט לא היה יהודי' שבה את לבי מהעמוד הראשון. הרומאן, המתאר את קורותיהן של שתי משפחות יהודיות שהיגרו לארגנטינה בראשית המאה ה-20, שופע חדווה פשוטה ובסיסית של "לספר סיפור". הוא כתוב בשפה עשירה וגבוהה, במה שנראה כהתענגות חושנית על הלשון; וגיבוריו מלבבים, מעוררים הזדהות וחיבה מידיים , ומתוארים בדקות ובחן. יש כאן הרבה הומור ויש דרמה, כאב ונחמה... ומה עוד אפשר לדרוש? הקריאה ברומן היא בחזקת הנאה תמימה והספר שובה לב במלוא מובן המילה" אבנר שץ, הארץ.

אביגור-רותם מתארת להפליא מצבים, דמויות והלכי רוח. בולטת במיוחד השליטה המושלמת בלשון על רבדיה השונים, המתבטאת, למשל, בשעתוק של שפת מהגרים, ההולכת ונבללת בספרדית, ובסגנון הדיבור האופייני והמובחן של כל דמות, המחיה את הדמויות ונותן להם ממדים ממשיים. היא אינה חוששת מלשון 'גבוהה' ופיוטית הכתובה בצורה מעניינת ומקורית, כשירה של ממש, הגורמים לפעמים לקורא לחזור ולקרוא, ואגב כך להתענג על העושר הפיוטי... יש כאן, לכאורה, סיכון שסופרים מעטים מוכנים לקחת, אך ככל שהיומרה גדולה, מתגלה כי יש לה מלא הכיסוי. אביגור-רותם פורצת כאן באחת אל השורה הראשונה של הספרות הישראלית בת-זמננו". ראובן נמדר, מאזניים.

על "אדום עתיק"

לגבריאלה אביגור-רותם, יש סגולות ידועות. יש לה עברית בלתי נדלית, קריאה מאוד ושובבה וגמישה, שנתפרת על פי מידה לכל דמות ולכל תקופה. גם לדמויות שהיא בוראת יש כושר יצירה לשוני מבדר למשעי. ולצד היכולת הלשונית, ברשותה של גא"ר גם מכרות של ידע וזיכרון רב-תחומי, ויכולת לשחזר בדיוק – הו, כמה "בדיוק" ו"מדויק"– את ההווה הפועם ואת ההווי של פעם, ולהצביט געגועים. גבריאלה אביגור-רותם מזכירה לנו שמתחת לגסות ולצעקנות השולטות במרחב הציבורי שלנו מתרחשת לה עדיין ארץ ישראל הישנה והאצילית. מודעת לפגמיה, צינית פה ושם, אבל מחוברת היטב לקרקע ולקרקע המציאות. (צור ארליך, מקור ראשון)

ברומן פוטומטאז'י, אביגור-רותם מבקשת לחזור ולספר את ההיסטוריה העברית של מאה השנים האחרונות, ולתת קול ודיוקן לדמות הנשית שהושתקה... כך היא הופכת את האישה מעלמה אנונימית הטווה בפלך את בגדי הגברים, למי שעוטה עליה את מטווה הפלך ומעצבת את המציאות". "הספר אדום עתיק משקף את לפיתתו העזה כמוות של העבר בהווה, והתובנה שאפשר להתבונן בהווה ולהבינו אך ורק מן העפר" (דר' אסתי אדיבי-שושן, תרבות וספרות, הארץ)

'אדום עתיק' "ספרה האחרון של גבריאלה אביגור-רותם, כקודמיו, הוא מאורע ספרותי משמעותי וגם משמח, לאוהבי עברית מיטיבי-קרוא". (דר' פניה עוז-זלצברגר, מוסף ספרים, הארץ)

כשרון הכתיבה של אביגור-רותם מפתיע אותך פסקה אחר פסקה...אחרי צלילה לעומק הרומן, אפשר להכריז- למחמאות יש קבלות.(רן יגיל, מעריב)

"כמו בספריה הקודמים, לאביגור-רותם יכולת מרשימה להתבונן במציאות המקומית במבט רגיש מאוד, ולזקק אותו למין קפסולה מרוכזת, שהיא היא הספר" (גדעון טיקוצקי, ידיעות אחרונות)

אביגור-רותם שולטת בשפה העברית ומיטיבה לפרוט על כל רובד במנעדים השונים, הגבוהים והנמוכים שבה. היא מזגזגת בין העברית הארכאית, ספוגת האירופאיות של ראשוני המתיישבים בתל חי, כפר גלעדי, וזכרון יעקב, לבין העברית של שנות הארבעים והחמישים של הצברים הנוקשים, לבין עברית שנות האלפיים, מלאת ההשפעות, השיבושים, וסלנגים. אוהבי ספר לבטח יתענגו! (לילך וולך, נענע)

• הלאה:

דרושים מקורות? בבקשה:

http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3584235,00.html "אצל רותם דומה כי שני הקווים המקבילים (שירה ופרוזה) יצרו קו אחד חזק ובולט. העלילה של הספר הייתה עלילה ראויה, מעניינת, עומדת בפני עצמה, אך השילוב שלה עם הכתיבה הגבוהה, השירית, מלאת הדמיון, הפכה מהר מאוד את הרומן למשהו ייחודי ואמיץ בנוף הספרות המקומי. זה גרם בין היתר לפרופסור גרשון שקד ז"ל להכתיר אותה כיורשת של יעקב שבתאי."

הוכחות לדבריו של עדי אופיר? תשאל אותו. או תמצא את הביקורת על 'מוצרט' במעריב מ-1992.

אתה רוצה ציטוט לדברי אוורבוך-אורפז? תפתח את חוברת "עמדה" לראיון של הסופר והמבקר רני יגיל עם הסופר, ובחוברת אחרת לראיון של גדי יגיל עם אביגור-רותם שבו צוטט אוורבוך הנה המאמר באיזה בלוג ברשת: http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=171&itemID=9554 תקרא. תגלה את הציטטה.

ולסיום:

אתה החלטת שהם לא פרופסורים? זה באמת קשה להסתיר:

http://www.openu.ac.il/ascolot/literature-t4.html - הסופר פרופ' חיים באר http://web.bgu.ac.il/Home/News/Mapping_Of_Language.htm - הסופר פרופ' עמוס עוז http://media.haifa.ac.il/index.php?option=com_content&task=view&id=2338&Itemid=29 הסופר פרופ' א.ב

את היתר תמצא בעצמך, לפני שאתה קובע שהם לא פרופסורים. ותמשיך ותבדוק ותגלה שאצל כולם, מהסוג של עוז, א.ב. באר וכו' מוקדם ה'סופר' לתואר 'פרופ' הם לא יוצאי דופן. במחלקות לאמנות באוניב' ובבצלאל מכהנים אמנים שסימו את מכון אבני שספק אם יש לו סמכות להקנות איזשהו תואר שהם פרופסורים וראשי חוגים

א. אכן לפי המקובל כאן אינך יכול למחוק גם את מה שאתה כתבת. לכן מומלץ לחשוב לפני שכותבים ולא להפך. אני מבין שאתה נסער, אבל המטרות שלך יושגו הרבה יותר בקלות בדרך של שיתוף פעולה. אולי לא הבנת: לי ולאחרים שדנו איתך כאן אין שום דבר נגד אביגור.

ב. אני לא יודע אם זה משקף, אבל היה קל מאוד למצוא גם ביקורת, במקום הראשון שפתחתי. אני סומך עליך שאתה מכיר היטב את דברי השבח שזכתה להם אביגור, אבל מן הסתם אתה מתעלם מהביקורות. יש רגליים לסברה שאתה קרוב באופן אישי אליה, ולכן מלכתחילה לא היה ראוי שתכתוב עליה (ראה: ויקיפדיה:אוטוביוגרפיה). על כל פנים, כשיש מקום לשבחים יש מקום גם לביקורות, וגם לאחר ההוספה שלי יש הרבה יותר שבחים מביקורות (מדויק יותר: ביקורת אחת קטנה ומסויגת).

ג. בהנחה שאתה צודק, ועוז ויהושע הם אכן פרופסורים, אנא שים לב שאף אחד לא טרח להכניס את זה לערכיהם. לא הם ולא בני משפחותיהם. הם מרגישים מספיק מכובדים גם כך. לעומת זה ביחס לאביגור אתה לא מביא מקור, וזה הרי הנושא כאן. אם תביא ראיה כלשהי לכך שהיא קיבלה דרגה אקדמית של פרופסור - זה יצורף לערך.

ד. במשך למעלה משנה חוזרות שוב ושוב אותן עריכות מאותה כתובת באותו ערך (ומלבד עריכה אחת זו הכתובת האנונימית היחידה שממנה נערך הערך). אתה מצפה שנאמין שאין שום קשר בין כל העריכות האלה?

ה. לגבי המקורות שהבאת, יש בהן מקור משני ובו אישור חלקי לגבי שקד, אני מוכן לקבל את זה. לגבי אוורבוך, מדובר בעדות שמיעה שמובאת בפי המראיין בריאיון שמובא בבלוג. זה לא מספיק טוב לדעתי עבור אנציקלופדיה. אנחנו לא נחפש איפה עדי אופיר אמר משהו. מי שרוצה להוסיף את זה לערך צריך להביא מקור. נרו יאיר • שיחה • ה' באב ה'תשס"ט • 19:49, 26 ביולי 2009 (IDT)

תגובת האלמוני

אתה מוזמן לערוך את הערך כרצונך.

(אתה יכול לחסוך את התגובה שלך. אני לא נכנס לכאן יותר)

ביחס לעדי אופיר - ראה פה http://library.osu.edu/sites/users/galron.1/00002

מחיקת דברי האלמוני

האלמוני ביקש למחוק (ליתר דיוק - מחק) את הדברים שכתב פה. נראה לי שראוי לכבד את רצונו באשר לדף שיחה זה. אני סבור שבהזדמנות זו ניתן למחוק גם את התגובות לדבריו, אך אם כותבי התגובות מתנגדים לכך, ניתן להשאירן. דוד שי - שיחה 22:08, 26 ביולי 2009 (IDT)

יש כאן שתי בעיות. א) האלמוני מחק שוב ושוב גם בערך וגם בדף השיחה כל מה שבא לו. הוא נחסם לזמן קצר (משום שהוא כותב מכתובת משותפת כביכול), ושוב מחק. כך כמה וכמה פעמים (ראו ביומן החסימות שלו). משנחסמה גם אפשרות זו על ידי הגנת הערך ודף השיחה עולה עכשיו בקשה (איני בטוח אם הוא עצמו אכן מבקש). ב) לאור דפוס הפעולה שלו מזה למעלה משנה, יש חשש שבעתיד הוא יחזור ויעלה אותן מחיקות או טענות, מכתובת זו או מכתובת אחרת, ולא יהיה רישום של הדיון שכבר התנהל. אם יימצא פתרון לזה - אני לא מתנגד. נרו יאיר • שיחה • ו' באב ה'תשס"ט • 12:10, 27 ביולי 2009 (IDT)

5 מרץ 2009: אם אתם מתווכחים על התואר האקדמי של א.ב יהושע ועמוס עוז (כאן בדיון. תשובה לכך אפשר למצוא באתר אוני' חיפה ואוני, ב"ש בהתאמה), הרי שאין שאלה שעדי אופיר הוא פרופ'- ראו אתר אוני' ת"א. גם אתם צריכים לדעת ובוודאי יודעים, שזה גם מקנה תוקף לביקורת שלו.כמו שזה היה מקנה משנה תוקף לדבריו של אורפז אם לא הייתם מוותרים על התואר שלו כזוכה פרס ישראל לספרות. גם ההשוואה שעשה אותו אורפז בין אביגור-רותם לבין ס.יזהר היא לא 'ממקור נסתר'. היא פורסמה בראיון איתו בעיתון עמדה: ביטאון לספרות, גל' 19 (סתיו-חורף 2008). לצערי אין אתר לעיתון באינטרנט. מן ההגינות לראות את התיקונים האלה מסופחים.

משיחת משתמש:חגי אדלר

גבריאלה אביגור-רותם הייתה נשואה בעבר הרחוק לאדם ונישואים אלו הגיעו לידי סיום מזמן. מאז, במשך שנים רבות היא מקיימת חיי זוגיות עם אחר.

מאז שאינה נשואה לאב ילדיה עשתה רבות, פירסמה והתפרסמה בזכות עצמה. העובדה שהייתה נשואה לאדם זה אינה מעלה ואינה מורידה דבר ואם ציון העובדה מפריע לה מותר להתחשב. (גם אתה לא היית רוצה שיזכירו לך כל הזמן טעויות שעשית). אני מסירה את הפרט הפיקנטי חנה ק. - שיחה 21:52, 26 ביולי 2009 (IDT)

5 מרץ 2009 חנה ק. היקרה - לא רק שאת צודקת, אלא שכל יצירתה הספרותית של אביגור רותם נעשתה אחרי שנפרדה מאבי ילדיה. אם בכלל זה חשוב - אז מרביתה נעשתה בתקופה שהיא בפרק ב'," מקיימת חיי זוגיות עם אחר "

החליפי את גבריאלה אביגור-רותם באלברט איינשטיין למשל. אם ללכת לשיטתך, צריך להסיר כל אזכור של מילבה מאריץ' מקורות חייו מהטעמים לעיל. זה לא עובד כך. הוא פרט בביוגרפיה שלה, יחד ילדו שני ילדים. אנו לא מייפים פה מידע, אלא שוטחים אותו בפני הקורא. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ו' באב ה'תשס"ט • 21:57, 26 ביולי 2009 (IDT)

אחד ההבדלים הוא שאיינשטיין לא ביקש להסיר את המידע. מותר לאדם לבקש להסיר פרטי טריוויה מערך עליו. בייחוד שאין בכך ללמד עליו או על חשיבותו. זה להבדיל מביקורת או מידע על תביעה שהוגשה נגדו שעשוי להיות בהם עניין לציבור. 22:02, 26 ביולי 2009 (IDT)

הראייה שלך של פרט ביוגרפי זה כטריוויה היא לא עין בעין עם המקובל כאן. לא תמצאי כמעט שום ערך ביוגרפי ללא התייחסות לבן או בת הזוג. זה שמישהו מבקש להסיר פרט זה או אחר כבר נידון עשרות פעמים והוחלט כי אנו הולכים לפי האמת, ולא איך שמישהו רוצה להציג אותה. מה עוד שראיתי, שהמבקש בכלל נחסם על התפרעות יתר. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ו' באב ה'תשס"ט • 22:06, 26 ביולי 2009 (IDT)

אינפורמציה על בן/בת זוג היא לא טריוויה. אינפורמציה על בני זוג לשעבר אצל פוליטיקאים או נושאי משרות ציבוריות היא כנראה לא טריוויה. אבל יש אנשים שהערך עליהם לא קשור להתנהלותם בחיים האישיים, מה עוד שמדובר על פרט שלא רלוונטי כבר כ-30 שנה. החסום לא שייך לבקשתה (הלגיטימית לדעתי) חנה ק. - שיחה 22:10, 26 ביולי 2009 (IDT)

בכל מקרה, מזל טוב פעם נוספת, חזרה נעימה הבייתה, ולהתראות כאן לכשאחזור חנה ק. - שיחה 22:12, 26 ביולי 2009 (IDT)

מוזר ביותר: אם היא רוצה למחוק אדם זה מקורות חייה, מדוע אינה מוחקת אותו משמה? ואיך יבין הקורא את מקור שמה, אם לא נספר על האדם שתרם חלק ממנו? דוד שי - שיחה 22:26, 26 ביולי 2009 (IDT)

טיעון המחץ הייתי אומר... חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ו' באב ה'תשס"ט • 22:39, 26 ביולי 2009 (IDT)

לא אחד הרומנים הבודדים בספרות העברית שתורגמו לערבית ולסינית

נכון לשנת 2007 תורגמו לסינית כ-60 רומנים ישראליים. לערבית תורגמו הרבה יותר. נרו יאיר • שיחה • ו' באב ה'תשס"ט • 14:21, 27 ביולי 2009 (IDT)

עורכת ספרותית?

בערך נאמר שגבריאלה אביגור-רותם "משמשת עורכת ספרותית בהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה" - האמנם? לא זכור לי שהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה מפרסמת סיפורת, ולכן לא ברור מדוע היא זקוקה לעורכת ספרותית. כהוצאת ספרים היא בוודאי זקוקה לעורכת, אך מה תעשה שם עורכת ספרותית? דוד שי - שיחה 00:28, 7 בפברואר 2011 (IST)

מדובר בעריכת לשון, כמפורש בחלק מהספרים שערכה (למשל: זהות - ספרויות יהודיות בלשון לעז, מאת גרשון שקד, הוצ' הספרים של אוני' חיפה תשס"ו). נרו יאיר • שיחה • ג' באדר א' ה'תשע"א • 23:39, 7 בפברואר 2011 (IST)

אומנם באיחור של 10 שנים, אבל רק עכשיו קראתי את הדברים. גבריאלה אביגור-רותם ערכה גם את התרגום של יהושע בן-עמי ושלי לספרו של רודולף ורבה, "ברחתי מאושוויץ", ומן הסתם ערכה עוד ספרים אחרים.שלומית קדם - שיחה 00:08, 19 בספטמבר 2021 (IDT)

תאריך לידה

פה כתוב שנולדה ב-1955, לא ב-1946. 109.64.212.8 04:58, 22 ביוני 2012 (IDT)

שאני אתקן? 109.64.212.8 14:13, 22 ביוני 2012 (IDT)

לא. בכל יום אנחנו נולדים מחדש. דוד שי - שיחה 14:23, 22 ביוני 2012 (IDT)