גבריאלה אביגור-רותם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

גבריאלה אביגור-רותם (נולדה ב-1946) היא סופרת, משוררת ועורכת ישראלית. זכתה פעמיים בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים, בשנת תשנ"ג על ספרה "מוצרט לא היה יהודי" ובשנת תשס"ב על ספרה "חמסין וציפורים משוגעות", שזיכה אותה גם בפרס נשיא המדינה לספרות.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביגור-רותם נולדה בשם גבריאלה גורמן בבואנוס איירס, בירת ארגנטינה, ועלתה לישראל עם משפחתה בגיל שלוש. משפחתה התיישבה בקיבוץ מפלסים. בהמשך עברה לרמת חן. היא למדה ב"תיכון בליך" ושירתה בחיל האוויר. את לימודיה האקדמיים באוניברסיטת תל אביב סיימה בתואר בוגר בספרות עברית ובספרות אנגלית. עבדה כמורה לספרות בבליך עד שנת 1992.

ספר השירים הראשון שכתבה, "דולציניאה", יצא לאור בשנת 1980. ספר השירים השני שכתבה, "חומות וקיסרים", יצא לאור בשנת 1990.

הרומן הראשון פרי עטה, "מוצרט לא היה יהודי", התפרסם ב-1992. עדי אופיר הגדירו כ"מאה שנות בדידות יהודית, מרקס שנימול והובא בבריתה של העברית"[1]. הרומן תורגם, בין היתר, לסינית ולערבית.

בעקבות ספרה "חמסין וציפורים משוגעות", הכתיר אותה פרופ' גרשון שקד כיורשתו של יעקב שבתאי[2]. אבנר הולצמן כתב שהספר הוא יצירה מורכבת ונוגעת ללב, אך גם מתח ביקורת עליו בכמה נקודות, כגון שישנו משהו בלתי משכנע בעליל בעיצוב דמותה של הגיבורה[3].

ספרה "אדום עתיק" הוכנס לרשימת הניו יורק מגזין של תריסר הספרים הטובים ביותר בעולם משנת 2007 שעדיין לא תורגמו לאנגלית.[4] הסופר יצחק אוורבוך-אורפז שיבח את הספר ואת כתיבתה של אביגור-רותם כ"בעלי עוצמה עצומה של הקול הקולקטיבי הישראלי, שנשמע בעבר הקרוב בכִשרון שכזה רק אצל ס. יזהר"[5].

אביגור-רותם הרצתה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשנת הלימודים תשנ"ו ובאוניברסיטת חיפה בשנת הלימודים תשנ"ז, והיא משמשת עורכת לשונית בהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה.

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביגור-רותם נישאה בשנות ה-70 לדניאל רותם, עו"ד במקצועו. הזוג התגורר ברמת אפעל וגידלו שם את שני ילדיהם. ב-1988, לאחר גירושיה, פגשה את אהרן אביבי, כיום פרופסור לביולוגיה באוניברסיטת חיפה, שהפך לבן זוגה. מסוף שנות ה-90 היא מתגוררת באבטליון שבגליל.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריה תורגמו לשפות אחדות וזיכו אותה בפרסים רבים בארץ ובחו"ל.

עריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על ספריה:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עדי אופיר, מאה שנים של בדידות יהודית, מעריב, 14 בפברואר 1992, עמ' 49
  2. ^ ‫עמיחי שלו, בעיצומו של החמסין, באתר ynet, 22 באוגוסט 2008‬
  3. ^ ‫אבנר הולצמן, הישראלים, באתר ynet, 6 במאי 2001‬
  4. ^ הרומן הלא-מתורגם הטוב ביותר לשנת 2007, ניו יורק מגזין
  5. ^ עיתון עמדה, חוברת 19


זוכי פרס גפן
ספר המדע הבדיוני המתורגם תצפית עבר, אורסון סקוט קארד (1999) • חולית: בית אטראידס, בריאן הרברט וקווין אנדרסון (2000) • הצל של אנדר, אורסון סקוט קארד (2001) • פרנהייט 451, ריי ברדבורי (2002) • סולאריס, סטניסלב לם (2003) • ילד מלחמה, קארין לוואצ'י (2004) • קץ הילדות, ארתור סי. קלארק (2005) • סחרור, רוברט צ'ארלס וילסון (2006) • מלחמת האדם הזקן, ג'ון סקאלזי (2007) • אני אגדה, ריצ'רד מתיסון (2008) • בן אלמוות, רוג'ר זילאזני (2009) • כתבי אייזק אסימוב 1, אייזק אסימוב (2010) • משחקי הרעב, סוזן קולינס (2011) • משחקי הרעב - התלקחות, סוזן קולינס (2012) • מגדל הזכוכית, רוברט סילברברג (2013) • האלף בית של השטן, דריל גרגורי (2014) • לבד על מאדים, אנדי ויר (2015) • חולצות אדומות, ג'ון סקאלזי (2016) • הארץ בלהבות והארץ מתעוררת, אורסון סקוט קארד (2017)
ספר הפנטסיה המתורגם חרבות ומעשי שטן, פריץ לייבר (1999) • אבק כוכבים (ספר), ניל גיימן (2000) • שערי אנוביס, טים פאוורס (2001) • סופת החרבות, ג'ורג' ר. ר. מרטין (2002) • אלים אמריקאים, ניל גיימן (2003) • עשן ומראות, ניל גיימן (2004) • השתנות (ספר), קרול ברג (2005) • בני אנאנסי, ניל גיימן (2006) • ג'ונתן סטריינג' ומר נורל, סוזאנה קלארק (2007) • בני החורין הקטנים, טרי פראצ'ט (2008) • כובע מלא שמיים, טרי פראצ'ט (2009) • אומה (ספר), טרי פראצ'ט (2010) • אלבש חצות ליל, טרי פראצ'ט (2011) • בן נפטון, ריק ריירדן (2012) • ריקוד עם דרקונים, ג'ורג' ר. ר. מרטין (2013) • מהומה רבה על לא דוור, טרי פראצ'ט (2014) • אוקיינוס בקצה המשעול, ניל גיימן (2015) • הרוצח של הליצן, רובין הוב (2016) • הארי פוטר והילד המקולל, ג'ק תורן וג'יי קיי רולינג (2017)
סיפור המדע הבדיוני או הפנטסיה הקצר הישראלי אני וסבתא הולכות לקניות, חמוטל לוין (2002) • אניTM, גיא חסון (2003) • ביקורת דרקונים, רמי שלהבת (2004) • הנערה המושלמת, גיא חסון (2005) • קדמת עדן, חגי אברבוך (2006) • במראה, רותם ברוכין (2007) • במקום בו מאבדים ספרים, לילי דאי (2008) • כוכב ציפור האש, יעל מיכאלי (2009) • דוקטור ווטסון ומר הולמס – או הקללה של בית פנינגטון, ורד טוכטרמן (2010) • הגורגונה של הייזנברג, קרן לנדסמן (2011) • ואז היה חורף בעולם, הדס משגב + לבד, בחושך, קרן לנדסמן (2012) • "הפוך, לקחת", רותם ברוכין (2013) • וויסקי בקנקן, רותם ברוכין (2014) • "חמש ארבע שלוש שתיים אחת", הילה בניוביץ'-הופמן (2015) • "רקוויאם למתי", אביאל טוכטרמן (2016) • "אבידות ומציאות", רותם ברוכין (2017)
ספר המדע הבדיוני או הפנטסיה הישראלי לפעמים זה אחרת, ורד טוכטרמן (2003) • עולם הסוף, אופיר טושה גפלה (2005) • הלוויתן מבבל, הגר ינאי (2007) • המים שבין העולמות, הגר ינאי (2008) • הידרומניה, אסף גברון (2009) • החמישית של צ'ונג לוי, יואב אבני (2010) • מסופוטמיה:שתיקת הכוכבים, יהודה ישראלי ודוד רווה (2011) • הרצל אמר (ספר), יואב אבני (2012) • שדים ברחוב אגריפס, חגי דגן (2013) • כל סיפור הוא חתול פתאום, גבריאלה אביגור-רותם (2014) • שמיים שבורים, קרן לנדסמן (2015) • אגם הצללים, רוני גלבפיש (2016) • הקבוע היחידי, יואב בלום (2017)
תרגום גילי בר-הלל סמו, על תרגום: הארי פוטר ואוצרות המוות, מאת ג'יי קיי רולינג (2008)
ספר המדע הבדיוני או הפנטסיה המתורגם לילדים ונוער הארי פוטר ואוצרות המוות, ג'יי קיי רולינג (2008)
ספר הנוער המתורגם הטוב ביותר משחקי הרעב - עורבני חקיין, סוזן קולינס (2013) • מוריס המדהים ומכרסמיו המלומדים, טרי פראצ'ט (2014) • "עוצמה מעוץ" ו"דורותי והקוסם בארץ עוץ", פרנק באום (2015) • דם האולימפוס, ריק ריירדן (2016) • האורקל הנסתר, ריק ריירדן (2017)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=גבריאלה_אביגור-רותם&oldid=23826052"