שיחה:הספרים החיצוניים

הוספת קישורים לויקיספר

את ספר צוואות השבטים ניתן לקרוא בוויקיספר, כאן. אם יש איזושהי דרך לשלב את זה בערך, זה יהיה יעיל. אחיה פ. 14:17, 25 אוגוסט 2005 (UTC)

רעיון נפלא, אתה מוזמן להוסיף לינק. אין לי זמן כרגע כך שאם לא תעשה זאת, אעשה זאת מחר...--רמי נוידרפר 19:04, 25 אוגוסט 2005 (UTC)

אני לא יודע איך בדיוק ואיפה (עדיין לא קראתי את כל הערך, אני אעשה זאת בהקדם - זה נושא ממש מעניין!) לשים את הקישור, כך שתיאלץ לעשות זאת אתה. אחיה פ. 14:23, 25 אוגוסט 2005 (UTC)

צוואת אברהם?

בגרסה הקודמת של הערך נזכר הספר "צוואת אברהם" כמופיע בספרו של אברהם כהנא ומשוייך לספרים על התורה. בגרסת הספרים החיצוניים של כהנא שבידי משנת 1956, לא מופיע הספר "צוואת אברהם" בכלל, והשאלה היא, אם יש כאן מישהו שמבין בנושא הזה, אם הספר מופיע , כפי שהיה כתוב, במהדורת כהנא? ―רמי נוידרפר (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חזון ברוך האתיופי??

בערך כפי שהוא מופיע כיום, מופיע "חזון ברוך האתיופי". בספרו של כהנא הסםר אינו נזכר. מישהו יודע על זה משהו? ―רמי נוידרפר (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST) "חנוך האתיופי" מופיע אצל כחנוך א'. נקרא כך משום שנשתמר בגעז.

תשובות

כהנא בהחלט לא מקיף את כל החומרים של ספרות בית שני (מונח "קצת" יותר מדוייק לטעמי מ"ספרים חיצוניים", אך כיוון שזה נשתגר, אין טעם לשנות את כותרת הערך). הקובץ המקיף ביותר קיים באנגלית, שני הכרכים של ספרים פסיאודואפיגרפיים, בעריכת ג'יימס המילטון צ'ארלסוורת' James H. Charlesworth. בהחלט יש ספר שנקרא "צוואת אברהם". "חזון ברוך האתיופי"? מוכר לי ברוך הסורי (ברוך ב') וברוך היווני (ברוך ג'). כנראה הכוונה ל"איגרת ירמיה" המכונה גם ברוך ד'4 Baruch. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש לציין כי הכרך של צ'רלסוורת לא כולל את הספרים האפוקריפיים שנתקדשו על-ידי הכנסייה הקאתולית, ובהם בן-סירא, טוביה, יהודית, מכבים א-ב ועוד. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ספר חנוך ג'?

ויקיפדיה באנגלית מספרת על ספר שלישי הנקרא חנוך, שנכתב במקורו בעברית en:3 Enoch. הוא לא מוזכר כאן. האם קוראים לו אצלנו בשם אחר? דב ט. 12:44, 1 בינואר 2008 (IST)

חנוך השלישי הוא חיבור יהודי מאוחר בהרבה, חלק מספרות ההיכלות ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תרגום לאמהרית או לגעז?

על כמה ספרים נאמר שנשמרו בתרגום לאמהרית - לדעתי הכוונה לגעז, שפה קדומה שמשמשת את הכנסייה באתיופיה. דב ט. 12:48, 1 בינואר 2008 (IST)

בברית החדשה

חסר פירוט על הספרים בנצרות. דניאל ב. 22:11, 29 במאי 2008 (IDT)

גישת הרמב"ן לספרים חיצוניים

בתוך הכתבה מובא: מאידך גיסא, הביע הרמב"ן דווקא יחס חיובי אליהם, ובהקדמתו לפירוש התורה הוא מביא קטעים מספר חכמת שלמה וספר חשמונאים, שהיו מצויים אצלו ככל הנראה בתרגומם הסורי

חפשתי ולא מצאתי אזכרה לס' חשמונאים/מכבים בהקדמת הרמב"ן לפירושו על התורה

ש.ה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ספר שושנה

ידוע משהו על ספר שושנה, מקורו ותולדותיו? מצאתי קובץ ישן בשם כתובים אחרונים ומכיל ספר טוביה ובן סירא ועוד ובתוכם שושנה. היכן אוכל למצוא חומר אודות זמנה והכותבים וכו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בוודאי: סיפור שושנה (ומעט יותר פרטים בערך האנגלי). אביעדוס • שיחה 11:41, 7 במאי 2009 (IDT)

ספרים חיצוניים

הספרים החיצוניים הם ספרים שהתגלו לאחר חתימת התנ"ך והיה אסור להכניס אותם ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תומך באלמוני. במיוחד לאור הטענה הבעייתית לכשעצמה, שהומרוס מותר בקריאה כי נכתב לאחר בית שני. ע"פ המקובל, הומרוס כתב במאה ה-8 לפני הספירה, דהיינו כ-400 שנה לפני בניין בית המקדש השני. עיין הומרוס. AaronShapira - שיחה 11:51, 2 בינואר 2011 (IST)

לא הבנתי מה הטענה בדיוק. בכל מקרה, יש ספרים ממה שמכונים "החיצוניים" שנכתבו בתקופת הקאנוניזציה ממש ויש קדומים יחסית, ומשתי הקבוצות יש ספרים שלא נכנסו. אציין שהתהליך עצמו כנראה התפרס על מאות שנים רבות. המילה "נתגלו" לא מדוייקת (נתגלו על ידי מי?). נא להסביר. ‏DGtal‏ 11:59, 2 בינואר 2011 (IST)

במבט שני גם לי לא ברור מה התכוון האלמוני מעבר לטענה כללית כלשהי. אך אני טוען בכל מקרה, שההסבר על הציטוט מתלמוד ירושלמי לפיו הומרוס מותר בקריאה, כי נכתב לאחר תקופת בית שני אינו נכון. AaronShapira - שיחה 13:10, 2 בינואר 2011 (IST)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

שלום,

לידיעתכם, הטיית הרבים של התואר חיצון הוא חיצונים, לא חיצוניים. לכן תיקנתי בהתאם את הערך הזה, אבל צריך לתקן גם את הכותרת שלו. בנוסף, באופן גורף לכל ערכי הוויקיפדיה, צריך לתקן את ההפניה "קישורים חיצוניים" ל"קישורים חיצונים".

בברכה, שמעון בוזגלו

מקור: ראו לדוגמה מילון אבן שושן, ואתם מוזמנים להתייעץ עם האקדמיה ללשון העברית. דווח על ידי: שמעון בוזגלו 77.127.97.137 12:58, 29 באפריל 2017 (IDT)

http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hasfarim.htm ―2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אלדד? אור • שיחה • 14:34, 29 באפריל 2017 (IDT)

האם התואר ביחיד הוא לא חיצוני? Liad Malone - שיחה 21:08, 29 באפריל 2017 (IDT)

התואר הנהוג ביחיד (בעברית המודרנית) הוא "חיצוני". לכן - "חיצוניים". "חיצוני" = מן החוץ, לא מבפנים. שם התואר "חיצון", לעניות דעתי, עבר תהליך של התיישנות, ובעברית המודרנית משתמשים בו לעתים רחוקות (אם בכלל). אלדד • שיחה 21:50, 29 באפריל 2017 (IDT)

זה נכון, אבל למונח הספציפי הזה (בשונה מ"קישורים חיצוניים" למשל) יש מסורת ותיקה שאי אפשר להתעלם ממנה. הוספתי את החלופה בפתיח. ראובן מ. - שיחה 22:03, 29 באפריל 2017 (IDT)

דיווח שאורכב ב-10 בספטמבר 2020

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא טעות

לא רשום את השמות

ראו בפרק רשימת הספרים החיצוניים שבידינו. אלעדב. - שיחה 11:52, 9 בספטמבר 2020 (IDT)

הגדרה

ציטוט פתיח הערך: "הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת חתימת התנ"ך .
התרגומים של חלק מספרים אלו נחשבים מקודשים אצל חלק מהנוצרים ונכללים בברית הישנה."
אם כן, מה כוללת ההגדרה "ספרים חיצוניים? את כל ספרות בית שני? מן הסתם לא.
בהמשך הערך: "בשל הדמיון הסוגתי, ניתן לשער שחיבורים אלו היו מתוייגים כ"ספרים חיצוניים" גם כן אילו נשתמרו בכנסיות בתרגומים.".
חסרה אפוא איזו הבחנה, מהו המאפיין שכולל ומגדיר את כל הספרים האלה תחת שם אחד.
(ההגדרה בויקינתונים מעגלית: "הספרים החיצוניים - ספרים שיהודים החשיבו כספרים חיצוניים") --בברוך - שיחה 21:58, 27 ביוני 2022 (IDT)