הגדרה: מחלות גופניות, שלהיווצרותן, השתמרותן או מהלכן יש תרומה של גורמים פסיכולוגיים.
רפואה התנהגותית: גישה בין-תחומית במדעי הרפואה, המשלבת ידע וגישות מתחומי הרפואה, הפסיכולוגיה והסוציולוגיה לטובת הבנה של חולי ובריאות ולטובת יישום ההבנות במניעה, באבחנה, בטיפול ובשיקום.
פסיכולוגיה של הבריאות (פסיכולוגיה רפואית): תחום בפסיכולוגיה העוסק בחקר התפקידים שממלאים גורמים פסיכולוגיים במניעת מחלות גופניות, בהופעתן, בהשתמרותן ובהתמודדות עמן.
גורמים פסיכו-חברתיים כלליים במחלות פסיכוגניות
1. גורמי מגן וגורמי סיכון לבריאות וחולי
תפיסת המחלה והחולה
- קשר בין עמדות של חוסר-תקוה וחוסר-אונים להשפעות שליליות על הבריאות.
- קשר בין תחושת אופטימיות ("אוכל להתמודד") לבין השפעות חיוביות על הבריאות.
- קשר בין אופטימיות יתר (הכחשה) להשפעות שליליות על הבריאות.
- אפקט פלצבו: שינוי חיובי בתסמינים בעקבות תרופה, שאין לה השפעות גופניות ישירות או רלוונטיות. מוכיח, כי יש חשיבות לכוח האמונה בריפוי והתפיסה של היות מטופל.
אירועי-חיים
- קשר בין רמות גבוהות של שינויים בחיים (דחק) לבין בעיות בריאות.
סגנון רגשי ואישיותי
- קשר בין רגשות שליליים לבין בעיות בריאות. נטייה להגיב ברגשות שליליים למצבי-חיים קשורה בחולי. רגשות חיוביים מגנים מפני מחלה ומסייעים בהתמודדות עמה.
- גורמים כמו תזונה, פעילות גופנית, מנוחה, ויסות לחצים ועומסים כתלוי משתנים אישיותיים.
2. המנגנונים הגופניים המתווכים בין גורמים פסיכולוגיים וגופניים
א. עוררות יתר של מערכת העצבים האוטונומית
במצבי דחק, עומס ואיום מופעלת מערכת העצבים האוטונומית, המכינה את האדם להגיב במצבי חירום. במצבי דחק, עומס ואיום מתמשכים אז מצב של עוררות יתר מתמשכת העלול להסב נזק בריאותי.
ב. מערכת החיסון (פסיכונוירואימונולוגיה)
נמצא קשר בין גורמי דחק פסיכו-חברתיים לבין רמת תפקודה של המערכת החיסונית.
בחשיפה לגורמי דחק נחלשת המערכת החיסונית ואז עולה הפגיעות לאנטיגנים ומוחלשת יכולת ההתנגדות להם.
גורמים פסיכו-חברתיים במחלות מסוימות
1. מחלת לב כלילית ודפוס התנהגות של טיפוס A
2. יתר לחץ דם
גורמים ביולוגיים: לא קיימים ממצאים מספקים לקשר את התופעות הנ"ל לבעיה ביולוגית כלשהי, חוץ מתרומה גנטית צנועה שעלולה להיווצר עקב למידה וחיקוי. כמו כן, ייתכן כי להמיספרה הימנית במוח, האחראית לתהליכים שכליים שאינם מילוליים, קיימת חשיבות בהתפתחות הפרעות אלה.
גורמים פסיכו-חברתיים: קיימות ראיות כי טראומה חמורה החוזרת בילדות, בין אם גופנית או מינית, היא גורם סיכון משמעותי להפרעות שונות בפרט (כמו הפרעות ניתוק - דיסאסוציאציה), ואפשר בהחלט שגם להיפוכונדריה.
גורמים חברתיים תרבותיים: בתרבויות שאינן מקבלות ביטוי בשל מצוקה רגשית, שיעור התחלואה של הפרעת סומטיזציה גבוה יותר.
שלום רב
אני מנסה לערוך את הערך, נרשמתי היום לויקיפידיה ואיני שולטת בכללים. עברתי על המדריך ועשיתי סדר ותיקון בערך אך הוא נחסם בפניי ואיני מצליחה לפרסם אותו.בנוסף, נחסמת מעריכה בלי להבין בדיוק מה לא היה בסדר בעריכה הקודמת. אשמח להכוונה אני נדרשת במסגרת קורס אוניברסיטאי לערוך ערך בויקיפדיה.
תודה ―Monaja54432 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
שלום, Monaja54432. קודם כל, בסוף קטע שנכתב בדפי שיחה, נהוג "לחתום" באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני טילדה), שהופכים ל"חתימה" עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה: . הוספת החתימה נדרשת כדי שנבין בקלות מיהו הכותב של כל קטע בדף, ולכן חשוב להקפיד עליה. שנית, העריכה בוטלה ע"י גילגמש עם הנימוק "ניסוח כזה לא מקובל בוויקיפדיה". כאשר עריכה בוויקיפדיה נתקלת בהתנגדות של משתמש אחר אסור לחזור עליה (זו מלחמת עריכה), אלא יש לפתוח דיון בדף השיחה ובו לדון על העריכה המבוקשת. אפשר יהיה להחזיר את התוכן לערך רק לאחר דיון, ובתנאי שרוב יתמוך בכך. Dovno - שיחה00:29, 18 בפברואר 2021 (IST)תגובה
היו שני חשבונות שניסו לערוך את הערך. החשבון השני שייך לAdidror כתבתי גם בדף שיחת המשתמש הזה הסבר נוסף. בקבלת מטלה אקדמית העסוקת בכתיבה בוויקיפדיה חשוב להקפיד על נהלי הכתיבה המקובלים בוויקיפדיה כי זה חלק אינטגרלי מהמטלה. הכתיבה עצמה צריכה להיות אנציקלופדית ונייטרלית. אני מפנה את שני האנשים שניסו לכתוב את הערך לדף הנהלים שלנו העוסק בכתיבה אודות מחלות: ויקיפדיה:מדריך לעיצוב דפים (מחלות). בנוסף, אפשר לקבל ליווי אישי מאחד המתנדבים בויקיפדיה:חממה. אם מדובר בקבוצה גדולה של סטודנטים אפשר לתאם הרצאת הכנה לקראת כתיבה בוויקיפדיה על ידי אחד המתנדבים שלנו בתיאום עם ויקימדיה ישראל. גילגמש • שיחה05:20, 18 בפברואר 2021 (IST)תגובה
. הוספת החתימה נדרשת כדי שנבין בקלות מיהו הכותב של כל קטע בדף, ולכן חשוב להקפיד עליה.
