שיחה:ויקטור יעקובסון

תמונתו

באוסף הארכיון הציוני שבאונ' הרווארד יש כמה וכמה תמונות שלו: אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, שמונה, ועוד אחת שבה הוא מצולם עם אדם נוסף. ניתן בוודאי להעלות אחת מהן לערך, כשימוש הוגן. אביעדוס • שיחה כ"ה בניסן ה'תשע"א, 01:28, 29 באפריל 2011 (IDT)

מאמרים להרחבה

ע"פ מפתח חיפה למאמרים בעברית, יעקובסון נזכר במאמרים הבאים:

• גבריאל כהן, 'רעיון חלוקת ארץ-ישראל ומדינה יהודית', הציונות , ג' (1973), 346–417;
• אליקים רובינשטיין, 'הטפול בשאלה הערבית בשנות העשרים והשלושים: היבטים מוסדיים', הציונות, י"ב (1987), 209–241; וכן:
• משה יגר, 'האם הגולן הוא חלק מישראל? התנועה הציונית נאבקה למען דריסת רגל בגולן מאז הותווה הגבול על ידי בריטניה וצרפת, בתום מלחמה"ע הראשונה', כיוונים חדשים, 20 (2009), 188–207.

אביעדוס • שיחה כ"ה בניסן ה'תשע"א, 01:37, 29 באפריל 2011 (IDT)

דבריו לאביו של מוסא אל-עלמי

בראיון לגבריאל כהן, ב-22.8.1964 (מ"המדינה זה אני!" – ל"אחרי המבול!", בתוך: יעקב ורנה שרת (עורכים), שוחר שלום, עמ' 532–533), מספר משה שרת שיעקובסון נפגש בתקופת שהותו בקושטא "עם עלמי, אביו של מוסא עלמי", שאמר לו: "זה לא נכון שאנו מתנגדים לבוא היהודים לארץ-ישראל. להפך, היהודים רצויים, הם גורם מעורר, מתסיס, מקדם. אבל השאלה היא שאלה של כמות. הם כמלח בלחם. כמות קטנה – חיונית, אבל כמות גדולה מדי גרועה מחוסר כמות קטנה". יעקובסון השיב לו: "אתה טועה. אנו איננו רוצים להיות מלח. אנו רוצים להיות הלחם!". בויקיפדיה אביו של מוסא הוא פיידי אל-עלמי, אבל בהערת שוליים 2 בעמ' 532 בספר, נכתב כי שמו היה "יוסף אל-עלמי (1865–1924). היה בשעתו ראש עיריית ירושלים". נראה כי מדובר באותו אדם. Liad Malone - שיחה 19:09, 29 בדצמבר 2018 (IST)