שיחה:טבח מעלה עקרבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נאמר "עמדתו של משה שרת להמנע מפעולת תגמול לא ארכה זמן רב". האם שרת שינה את דעתו, או שצה"ל (כלומר משה דיין ואריק שרון) שם קצוץ על שרת ועשה את הפעולה חרף עמדתו של שרת? דוד שי 07:00, 24 ספטמבר 2005 (UTC)

ערכתי מעט את הערך ושיניתי חלק מהדברים הלא נכונים שהיו כתובים בו. כמו כן הוספתי את הפסקה בנוגע לשחזור הארוע על ידי הממשלה, חבל שזה לא הוזכר מקודם. משהו שלא שיניתי זה את הפסקה על הקומנדקרים. עד כמה שידוע לי, את האוטובוס ליווה ג'יפ עם זוג חיילים מקדימה וקומנדקר עם שלושה חיילים מאחוריו. ברגע שהשיירה הקטנה הגיעה למעלה העקרבים הגי'פ זינק למעלה וחיכה לאוטובוס ולקומנדקר במעלה ההר. החוליה של המחבלים התחבאה מאחורי הפסל של חיל ההנדסה שנבנה שם עוד בשנת 1950 בעת סלילת הכביש. וכשהאוטובוס הגיע הם ירו בו ובקומנדקר והרגו את הנוסעים ואת החיילים. שני החיילים שהיו בג'יפ שמעו את היריות ופשוט הסתלקו משם. והם אלו שנשפטו. זה לפחות מה שאני יודע אבל לא רציתי לשנות את זה לבד. אולי יש אנשים שיודעים יותר טוב ממני. שלום לכולם. --לב 01:47, 14 מרץ 2006 (UTC)

אבו באנדק[עריכת קוד מקור]

שלום רב דוד. ראיתי שהסרת את חלק מהתוספות שהוספתי לערך (אבו באנדק). המידע שיש בידי הוא נכון והכנופיה אכן הונהגה על ידיו. אני לא יודע אם זה צריך להופיע בערך או לא ולכן אשמח לתשובתך. אם תרצה, אוכל גם לומר מי המקור שלי בנושא הטבח. בברכה, לב 02:59, 21 מרץ 2006 (UTC)

בהמשך הערך נאמר "בדיקות הצבא העלו שהמחבלים הגיעו מירדן, וזו הייתה העמדה הרשמית, אם כי הועלו השערות שהמחבלים הגיעו ממצרים או שהיו תושבי הנגב", כלומר לא ברור מי בדיוק היו המחבלים. אם אתה אומר "מחבלים בראשותו של אבו באנדק" עליך לומר מיהו אבו באנדק, היכן התגורר, ומה האסמכתא לכך. דוד שי 03:53, 21 מרץ 2006 (UTC)
אוקי. בבדיקה שעשיתי עם המקור החוליה היתה חוליית פאדיון שהגיעה ממצרים. אבו באנדק היה מנהיג החוליה. אותו אבו בנדאק חוסל ליד ניצנה על ידי גשש צהלי בשם ירקוני בשנת 1970. לא ידוע היכן התגורר. המקור הוא היסטוריון שביצע מחקר על הארוע הזה וארועי טרור נוספים. לא שאלתי את רשותו ולכן אני לא חושב שיהיה זה ראוי לפרסם את שמו כאן. ברגע שיהיה לי זמן אני אדאג לשכתב את הערך.
בברכה, לב 04:15, 21 מרץ 2006 (UTC)

אוקיי, ערכתי מס' שינויים בערך כך שיוצג מה באמת קרה שם בכל הנוגע לליווי. מי שטען שאלו היו הבדואים הוא ירקוני הגשש. הוא טוען שאבו באנדק וחברי חולייתו משבט עזאזמה בעצם נקמו בישראל על כך שצה"ל פגע לפני כן בחולייה גדולה של מבריחים בין מצריים לירדן. אני לא מוסיף את זה בערך כי זה מידע שלא הצלחתי לאמת אותו עם מקור נוסף. כך שאם מישהו יודע בוודאות אשמח אם יציין זאת.

מועתק?[עריכת קוד מקור]

הקטע הזה:

במכת האש הראשונה נהרג הנהג ונפצעו נוסעים רבים. המחבלים נכנסו לאוטובוס וירו בנוסעיו מטווח קצר. ארבעת החיילים שהיו באוטובוס כמלווים לא הספיקו לפעול מכיוון שנשקם היה מוטל על המדפים העליוניים של האוטובוס. 11 מנוסעי האוטובוס, גברים, נשים וילדים נרצחו בפיגוע, שני נוסעים נפצעו קשה ושניים נוספים נותרו ללא פגע.

כעבור זמן קצר עבר במקום קומנדקר צבאי ובו שלושה חיילים. השלושה נתקפו בהלם למראה הזוועה, נטלו אתם ילדה בת חמש שניצלה מהתוקפים, ומחשש שהרוצחים עדיין נמצאים בשטח עזבו את המקום ונסעו במהירות למשטרה הצבאית בבאר שבע. שלושת החיילים נשפטו מאוחר יותר על שלא טיפלו ביתר הפצועים. קומנדקר נוסף שהגיע מהמושב חצבה נתקל באוטובוס ואסף ניצול ושני פצועים נוספים.

נראה מועתק מאתר הארגון לנפגעי פעולות איבה http://www.irgun.org.il/showPage.asp?pageCode=176 שנילישיחה 09:11, 8 בספטמבר 2006 (IDT)

ההעתקה היא דווקא בכיוון ההפוך. את הגרסאות הראשונות של הערך, ובהן גם חלק מהמשפטים שמופיעים באתר הארגון לנפגעי פעולות איבה, כתבתי אני, וציינתי את המקור שלי, שאיננו אתר זה. משפטים נוספים נכתבו על ידי ויקיפדים אחרים, ונחוץ נס מיוחד במינו כדי שטקסט שנכתב על-ידי אנשים אחדים יתגלה כמועתק בשלמותו ממקור אחד. ההפך הרבה יותר סביר. ניתן לזהות כי הגרסה שממנה הועתק הערך היא זו - רק בה מופיע השיבוש "הותקף בירי ע"י מחבלים תקפו מחבלים".
דרך אגב, האקרים פרצו לאתר של הארגון לנפגעי פעולות איבה וכתבו בו כתובת נאצה. דוד שי 06:07, 30 בנובמבר 2006 (IST)

מקורות בבקשה[עריכת קוד מקור]

הרבה פרטים בערך הזה לא מצויים במקורות שבדקתי (למשל, הכרזה שעל האוטובוס). אנא הוסיפו את מקור אמין לכל אחד מהנתונים בכתבה. מקור אמין יכול להיות כתבה בעיתון יומי נפוץ מאותה תקופה, או ספר שכתב אדם מהימן. תודה, -- ‏גבי‏ • שיח 13:15, 11 ביולי 2007 (IDT)

לגבי הכרזה, ניתן לראות אותה בתמונה המקושרת, שנמצאת באתר ממשלתי. --Karpada 13:41, 11 ביולי 2007 (IDT)

מושב חצבה[עריכת קוד מקור]

במאמר נכתב: "קומנדקר נוסף שהגיע מהמושב חצבה נתקל באוטובוס ואסף את הניצולה הנוספת ואת שני הפצועים". מושב חצבה הוקם כהאחזות נח"ל רק ב-1965. למיטב ידיעתי בעת הטבח במעלה עקרבים היתה קיימת נקודת משמר באזור חצבה וממנה הגיע הקומנדקר השני.

צודק/ת. את/ה מוזמן/נת לעדכן בהתאם. קלונימוס - שיחה 06:26, 19 בנובמבר 2008 (IST)

טעות בחשבון[עריכת קוד מקור]

בערך כתוב ש11 איש נהרגו במקום, ובנוסף היו שתי ניצולות ושני נפגעים - הילד שנפטר מאוחר יותר, ופצועה קשה (שלא נכתב אם נפטרה מפצעיה או לא!), ובסך הכל- 15 איש. עם זאת, בפיסקה הראשונה נמסר שהאוטובוס הכיל רק 14 גברים, נשים וילדים. לא טעות קריטית כל כך, ובכל זאת...

שמות ההרוגים[עריכת קוד מקור]

האם אין מדיניות השוללת ציון שמות ההרוגים?

קישור לשיר "שיר שמח" שבור[עריכת קוד מקור]

אני מציע לשנותו ל:

http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=806&wrkid=3630

תיקנתי. דוד שי - שיחה 22:10, 17 במרץ 2012 (IST)

אמנם זה יכל היה להיות סיפור מעניין, אך לפי יעקב אורלנד השיר חובר כשנה לפני הטבח, בפורים של שנת 1953. --Bish - שיחה 23:19, 25 באפריל 2013 (IDT)

משוב מ-25 במרץ 2016[עריכת קוד מקור]

הייתי חיילת שהשתחררה מהצבא נסענו לחגיגת אילת!!!יגענו ליום אילת בערב היינו במםיבת לציום 5 שנים!!!למחרת קמנו רצינו לחזור לתל אביב!!!לא היה כםף אז האוטובום נםע!!חזרנו באוטו צבאי גורל!!!שיגענו לבאר שבע הבננו שקרה משהו!בערב בתל אביב עוד לא ידעו על אוטובס הדמין של אילת !!!תמיד אזכור את הטיול הוא 1954!!! 80.178.137.3 22:16, 25 במרץ 2016 (IDT)

משוב מ-26 במרץ 2016[עריכת קוד מקור]

אוטובוס משוחזר ניצב כיום במוזיאון הרכב ההיסטורי, של אגד, בחולון. אינני יודעת אם זה במקום ההוא באילת או בנוסף, סביר שבִּמקום 46.116.219.152 23:09, 26 במרץ 2016 (IDT)

משוב מ-19 במרץ 2019[עריכת קוד מקור]

מעולה תודה 213.57.58.112 10:00, 19 במרץ 2019 (IST)

משוב מ-19 במרץ 2019[עריכת קוד מקור]

מירי פירסטנברג התראיינה לקלמן ליברמן ברשת ב' וסיפרה את הסיפור אפשר אולי להוסיף את זה למקורות https://www.kan.org.il/radio/player.aspx?ItemId=76815 החל מהדקה 1:32:35 5.29.170.59 10:23, 19 במרץ 2019 (IST)