שיחה:יהדות בוקרשט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שם הערך[עריכת קוד מקור]

במקום "קהילת יהודי בוקרשט" עדיף לענ"ד "יהדות בוקרשט" כמקובל בערכים דומים (יהדות רומא, יהדות קרקוב וכד'). בהצלחה, ‏DGtal‏ 02:44, 10 באפריל 2007 (IDT)

גם אני התלבטתי בנושא השם והשם שאתה מציע היה בין החלופות ששקלתי. אני לא נעול על השם הנוכחי, אך הייתי מעדיף לחכות ולראות אם יש עוד הצעות או תמיכה בשם זה או אחר. בברכה. ליש 17:42, 10 באפריל 2007 (IDT)
דבריו של DGtal נראים לי הגיוניים. בעצמי רציתי להעיר בדיוק את אותה ההערה. המתעתקשיחה 18:48, 12 באפריל 2007 (IDT)

הבאת שיחה שמקומה כאן מדף השיחות של Yoavd:

שלום יואב,

כבר התרגלתי לראות את הגהותיך בערכים שכתבתי, לכן אשמח אם תמצא זמן ורצון לטפל גם בנ"ל. בברכה. ליש 15:30, 29 באפריל 2007 (IDT)
בשמחה! להלן מספר הערות:

הערך מעניין ובהחלט מחדש. אגב, האם השחמטאי אלכסנדר גונסברגר גם הוא משתייך אל האוכלוסיה האמורה? אם כן הוא בהחלט ראוי להצטרף בסיום הערך בקטגורית ספורטאים (אוכל לתת לך חומר לגבי השגיו הבינלאומיים).

תיקנתי כמה תקלדות , אנא בדוק שלא טעיתי וחס וחלילה קלקלתי.

סימנתי מטה באותיות מודגשות כמה מונחים שלא הסברת , ולא היו מוכרים לי. אני מניח שיהיו עוד קוראים שלא יזהו את המושגים הללו , ולשיקולך אם להסבירם.

היחסים בין הקהילה היהודית לבין הרומנים שבתוכם התקיימה, ידעו עליות וירידות (המשפט השני) הייתי מעדיף לו היה כתוב לבין האוכלוסיה המקומית שבתוכה. לגבי עליות וירידות הביטוי למיטב ידיעתי הוא עליות ומורדות

מהי התקופה הוולאכית? אני למשל לא יודע את התשובה...

מה זה "בשנת 1804 נזקק השליט קונסטנטין איפסילנטי לעזרת המיטרופוליט "?

מה זה : "רק בתחום הרגאט ניתנה הארכה ופקידים רבים הקשו על היהודים"?

למה הכוונה ב: בעיר היו 14 בתי כנסת, תלמוד תורה וחברת ש"ס ?

בהצלחה בתחרות! --Yoavd 07:25, 30 באפריל 2007 (IDT)

תודה על העריכות ועל הערות.

  • אין לי ידע או נתונים על אלכסנדר גונסברג, לכן גם איני יודע אם הוא מתאים לקטגורית המוזכרת. ברנרדו וקסלר, למשל לא מתאים למרות שנולד בבוקרשט, כי עזב בגיל 7, כך שלפעילותו השחמטאית אין קשר עם הקהילה היהודית של בוקרשט. אם תוכל לברר פרטים בסיסיים עליו (אולי תכתוב עליו ערך?), ניתן יהיה לבדוק אם הוא מתאים.
  • את הירידות - מורדות כבר תיקנה דליה יחד עם עוד כמה תיקונים ברוכים. את ענין האוכלוסייה ניסחתי מחדש.
  • שיניתי את הכותרת על התקופה הולאכית.
  • יצרתי קישור (אדום בינתיים) למטרופוליט וגם הבהרתי קצרות מה זה.
  • יצרתי קישורים לרגאט ולש"ס.
שוב תודה. בברכה. ליש 17:22, 30 באפריל 2007 (IDT)

מהומות ב1928[עריכת קוד מקור]

עלעלתי היום בעיתונים ישנים מן השנה וגילית פרעות ומצב די מסובך בתקופה ברומניה. היה רצון של הממשלה ללוות כספים מן היהודים ובדיוק במקרה היו פרעות, ובלגאן עם הסטודנטים. צילמתי את אחד מן הקטעים ואני אעביר לך, אם תהיה מעוניין. talmoryair 19:37, 30 באפריל 2007 (IDT)

אשמח לכל עזרה. בברכה. ליש 20:38, 30 באפריל 2007 (IDT)

הנה ציטוט מן העיתון שמצאתי. כמו שכתבתי, היה באיזור התאריכים הללו גם בקשה של הממשלה לקבל הלוואה מגורמים יהודיים. אלו 2 ציטוטים מדפים שצילמתי:

הארץ, 17 בינואר, 1928.
אין שלום ליהודי רומיניה
נסיון לחלל את בית הקברות בבוקארשט

בושארשט'[מילה לא ברורה) 16 (מיוחדת ל"הארץ") אמש ניסתה חבורת סטודנטים אנטישמים להתפרץ לבית-הקברות היהודי ולחללו, אבל נסיונם זה לא הצליח. כדי להתנקם ביהודים, התחילו הסטודנטים הפורעים להשליך אבנים בחלונות הבתים היהודיים שבקרבת בית-הקברות ושברו כמה חלונות.

הארץ, 4 במרץ, 1928
ממשלת רומניה תומכת בפורעים

בוקרשט 4 (מיוחדת ל"הארץ") מאוראדיאה-מארי מודיעים, שבעת בירור משפטם של הסטודנטים הפורעים התגלה עובדה משונה שהממשלה הרומינית נתנה לסטודנטים האנטישמים תמיכות כסף גדולות. לפני התכנס הקונגרס באוראדיאה-מארי, שגרם לפרעות ביהודים, קב[ל]ו (מילה לא ברורה) מארגני הקונגרס מאת הממשלה מאה אלף לי, ומיד לאחר הפרעות שולם להם סכום נוסף, שלשים אלף ליי. הדבר עשה רושם עצום על הצבור." talmoryair 19:17, 1 במאי 2007 (IDT)

שלום יאיר, בפרק על התקופה שבין מלחמות העולם אני מסיים עם המשפט "לא הכל היה טוב, מפעם לפעם היו התפרצויות אנטישמיות, במיוחד של חברי משמר הברזל, כמו הזעזועים המקדימים את רעידת האדמה העתידה לבוא." ואני חושב שזה מתאר גם את האירוע הראשון שהבאת. האירוע השני התרחש באורדאה ואני חושב שיש מקום לאזכר אותו כאשר יכתב הפרק על הקהילה היהודית של אורדאה. בברכה. ליש 22:50, 1 במאי 2007 (IDT)
אוקיי. זה פשוט היה לי מול העיניים. על חשיבות האירועים ברץף ההיסטורי אין לי שום מושג.... talmoryair 07:28, 2 במאי 2007 (IDT)
תודה על הרצון הטוב. בברכה. ליש 18:22, 2 במאי 2007 (IDT)

ערכים נלווים[עריכת קוד מקור]

במהלך כתיבת הערך הזה, כדי "להכחיל" קישורים, כתבתי גם את הערכים הבאים:

סולומון חלפון, היכל קורל של בוקרשט, ניקופול, מירצ'אה החמישי (הרועה), שטפאן קנטאקוזינו, ניקולאה מברוקורדט, אדולף שטרן, קונסטנטין איפסילנטי, דמבוביצה, יואן גאורגה קאראג'אה, ברלאד, יצחק איזיק טאובס, ולאדימיר קולין, מרצ'ל פאוקר, צ'יליבי מויסה, איסאק פלץ וטיאה פלץ, הינריך אלפרין, שטפן יורש.

כתיבת הערכים האלה הובילה אותי לכתיבת ערכים נוספים כדוגמת פטרו הצעיר וסטולניק, אך הקשר כבר נחלש.

בברכה. ליש 14:28, 11 במאי 2007 (IDT)

המספרים ואמינותם[עריכת קוד מקור]

ערך יפה ומחכים. לדעתי יש להכניס את הסעיף הקצרצר הזה לתוך הערת שוליים, או כתת סעיף בסעיף אחר בערך. במיקומו הנוכחי הוא קצת תקוע ומפריע לזרימה של הערך. Mort 03:12, 28 במאי 2007 (IDT)

הערות[עריכת קוד מקור]

"בשנת 1920 אושרה הקהילה האשכנזית של בוקרשט, נערכו בחירות וביום 6 בפברואר 1921 פורסם בעיתונות היהודית שמו של נשיא הקהילה היהודית, הבנקאי אלי ברקוביץ. בשנת 1931 הוכרה רשמית הקהילה היהודית כנציגת יהודי בוקרשט."

  • מה הכוונה ב"אושרה"? כדאי לנסח יותר ברור.
  • הוכרה הקהילה היהודית כנציגת יהודי בוקרשט? כלומר נציגה של עצמה? או שהיו יהודים שלא נכללו בקהילה? זה לא ברור.
  • הסיפור על הרב מלבי"ם מופיע פעמיים - נראה לי שכדאי לספר פעם אחת ולהזכיר אם צריך שוב אבל לא לפרט.
  • "הקהילה בתקופה הקומוניסטית" - כדאי להזכיר ממתי זה התחיל או איזה משפט רקע כללי על התקופה
  • כדאי להוציא את השנים מהתקופה הפוסט קומוניסטית מהפרק הזה
  • באופן כללי - לא יזיק לשלב קצת רקע כללי על מה שקרה ברומניה בכל פרק במקום הרלוונטי, כדי לחבר את הקורא עם הסביבה. אסור להניח שמי שקורא את זה קורא גם את כל הערכים המקושרים.

ST 02:55, 5 ביוני 2007 (IDT)

טופל. בברכה. ליש 11:35, 5 ביוני 2007 (IDT)

הסופר י. פלץ[עריכת קוד מקור]

הסופר י. פלץ מוצג כאן כ "לא היה ציוני" . לא יודע מאיזה מוח קודח יצא "מידע" זה , אבל, בתור הנכד היחיד של הסופר הנ"ל , אני יכול לומר ש י. פלץ היה ציוני רק שהמחלות וקשיי החיים השונים מנעו ממנו להגיע לישראל. דרך אגב , הוא סיפר לנו שהיו אלה דווקא שלושה סופרים שוליים יהודים שהלשינו עליו שקרים וגרמו לכליאתו במחנות העבודה הקומוניסטים ובבתי כלא הקומוניסטים כמעט למשך 4 שנים , תוך כדי משפט שקרי , עינויים פיזיים ונפשיים, שביתות רעב וכו'. לעומתם , היו דווקא סופרים מפורסמים רומנים שנלחמו לשחררו מהכלא ... במבט לאחור , אני , כנכד שלו , בכלל לא מצטער שהוא לא היגע לישראל אלא ההיפך, היה לו מזל שלא הגיע. ברומניה הוא חי כסופר ידוע ומוערך ובישראל היה בטח חי חיים של אנונימיות ומחסור כלכלי ורוחני. אבקש להבא לא לכתוב דברים דמיונים ומופרכים באנציקלופדיה מכובדת זאת. חותם : פלץ אלכסנדרו דורו.

שלום לך,
ציון העובדה שלא היה ציוני לא בא כדי לגנותו, חלילה, אלא כהנגדה למעצרם של הפעילים הציונים. לפי כל המקורות שאני הכרתי איסאק פלץ לא היה ציוני ואינני מדבר על ידע אישי (התגוררתי באותה שכונה), אלא על מקורות כתובים ובראיון זה של טיאה פלץ (אמא שלך או דודתך, אם אתה נכדו) על בית אביה, המילים ציונות וישראל לא מוזכרות אפילו פעם אחת. אם תוכל להציג מקורות הטוענים שהיה ציוני, אשמח להוסיף זאת לערך שלו ולתקן את הניסוח בערך זה. בברכה. ליש - שיחה 14:11, 30 בנובמבר 2009 (IST)

שחזור ותיקון[עריכת קוד מקור]

שיניתי את הנוסח ל"פדרציה של הקהילות היהודיות", משום ש"פדרציה" כשלעצמה מבטאת "איחוד" או "התאחדות" ואין צורך בכפילות.שלומית קדם - שיחה 11:18, 27 בפברואר 2011 (IST)