קונסטנטין איפסילנטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ציור דמותו של קונסטנטין איפסילנטי

קונסטנטין איפסילנטי (יוונית: Κωνσταντίνος Υψηλάντης, רומנית: Constantin Ipsilanti, בערך 1760 - 1816) היה מהנסיכים הפאנאריוטים, שליט נסיכות מולדובה בין ה-8 במרץ 1799 ל-4 ביולי 1801, אוקטובר 1806 - נובמבר 1806; שליט ולאכיה בתקופה 1 בספטמבר 1802 - אוגוסט 1806, 27 בדצמבר 1806 - 31 במאי 1807 ומושלה מטעם רוסיה במהלך 3 שבועות באוגוסט אותה שנה.

קונסטנטין איפסילנטי היה בנו של השליט אלכסנדר וודה איפסילנטי ואביו של אלכסנדר איפסילנטי, מנהיג הפיליקי אטריה. הוא התחיל את הקריירה שלו כמתורגמן דיפלומטי (דרגומן) בחצר הסולטאן העות'מאני, בתקופת השלטון השנייה של אביו בארצות הרומניות. במהלך שירותו כמתורגמן קשר יחסים עם נציגים רוסים ואנגלים ובעזרתם הגיע לשלטון בנסיכות מולדובה ב-1799. בעקבות מדיניות פרו-רוסית מודגשת הודח ב-1801 ושב לקונסטנטינופול. לפי ההסכם הרוסי-טורקי מ-1802, הרוסים קיבלו אפשרות להשפיע על מינוי שליטים בארצות הרומניות לתקופה של שבע שנים והביאו למינויו של ניקולאה מברוקורדט לשליט נסיכות ולאכיה.

הוא הצטרף לפעילות לשחרור יוון וכשמעורבותו התגלתה הוא נמלט לווינה, ובשנת 1799 קיבל חנינה מידי הסולטאן ומונה לשליט של נסיכות ולאכיה. בשנת 1805 הודח ונמלט לסנקט פטרבורג, ובשנת 1806 חזר לבוקרשט בראש 20,000 רוסים, כדי לחדש את המאבק לשחרור יוון. אולם תוכניותיו נקטעו בעקבות חוזה טילזיט. הוא חזר לרוסיה ונפטר בקייב.

בתחילת המאה ה-19 הגן על יהדות בוקרשט מפני עלילת דם.

בניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

* Constantin C. Giurescu, Istoria Românilor, volumul III

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.