שיחה:יום טוב

מי אמר שצריך לנצל את דף השיחה רק לביקורת וויכוחים? אני רוצה לפרגן לך כאן על ההשקעה הרבה בערך הזה- כולל הקפת הנושא, תמונות, ובהירות העניין. שכוייח! ובכל זאת, אני לא יכול בלי הערה קטנה- נדמה לי שגם לימים טובים שאינם ממש חגים, כמו חנוכה, פורים, ט"ו בשבט, ט"ו באב וכדומה מגיע אזכור כאן, מה דעתכם? יאיר • שיחה 16:25, 8 בנובמבר 2007 (IST)

ראשית תודה על הברכות, אני שמח לראות שאנשים כאן מעריכים את ההשקעה! ובקשר לשאר המועדים שהזכרת, התלבטתי בכך רבות. בסופו של דבר החלטתי לא לשלב אותם מפני שהן אינם "יום טוב" בהגדרה אל "מועדים", "חגים" או "ימי שמחה". לכן הם שייכים יותר לערך חגי ישראל ומועדיו ולא לערך דידן שעוסק בעיקר בפן ההלכתי של יום טוב. אגב, אפילו יום כיפור בעצם לא שייך לכאן (ראה בהמשך השיחה) ושילבתי אותו בדרך אגב בעקבות ההערה של האברך היקר שיהיה ברי"א.

תוספת מעניינת- הגמרא במסכת מגילה אומרת שמהפסוק "ומאבל ליום טוב" שכתוב במגילת אסתר לומדים שאסור בעשיית מלאכה. ומוסיפה הגמ' שישראל לא קיבלו על עצמם דין זה. מה שאומר שפורים, וכן שאר המועדים שדומים לו, אינם יום טוב... בברכה מוטל (שיחה | תרומות) 00:21, 9 בנובמבר 2007 (IST)

יום טוב

הועבר משיחת משתמש:ברי"א -

כתבתי ערך זה מחדש. אשמח לשמוע את תגובתך והערותיך/הארותיך בברכה מוטל (שיחה | תרומות) 17:31, 7 בנובמבר 2007 (IST)

בשמחה. וזה החלי: ממנ"פ, אם יום הכיפורים אינו יו"ט, מדוע הוא מוזכר בפיסקה השניה, ואם להוא כן יו"ט, מדוע איננו בראשונה? ברי"א • שיחה 20:01, 7 בנובמבר 2007 (IST)

יו"כ אינו יום טוב, כידוע, עם זאת הוא מופיע בפסקה השנייה מפני שגם בו שייך הטעם להחיל יו"ט שני כמו בשאר היו"טים, זאת בניגוד לשבת כמובן. יוצא שיו"כ הוא שילוב בין שבת ליו"ט. הוא מתאים לפסקה השנייה אך לא לראשונה. מוטל (שיחה | תרומות) 21:49, 7 בנובמבר 2007 (IST)

ידעתי, בני, ידעתי. אולם רצוי שיהיה כתוב כבר בפסקה הראשונה משהו בסגנון "י' בתשרי - יום הכיפורים. מועד זה חמור בהגדרתו ההלכתית משאר המועדים, אך פחות משבת". כמו כן צריך לשנות בתחילה מששה לשבעה. שקול זאת. ברי"א • שיחה 21:52, 7 בנובמבר 2007 (IST)

איך זה כעת? תודה רבה על ההערה, אכן חשוב. אגב, לא שניתי לשבעה מפני שאין שבעה ימים טובים אלא רק שישה. מוטל (שיחה | תרומות) 22:09, 7 בנובמבר 2007 (IST)

מצויין! אבל עכשיו להערה הבאה: הפרק על יו"ט שני של ר"ה אינו מדוייק. לא קבעו שיקיימו יומיים כי לא ידעו אם יהיה מעובר, אלא שמרו את הראשון מספק שמא יבואו, ואם באו לא נהגו את השני בירושלים. בכל העולם כן, שהרי לא יכלו לדעת שבאו עדים. פעם אחת אחרו העדים וכו' ותיקנו שלא יקבלו אלא עד המנחה, ואם באו אח"כ לא קיבלום ור"ה היה ביום השני. אעפ"כ המשיכו לשמור גם את שארית היום הראשון, שמא יזלזלו בשנה הבאה. אחרי החורבן נתבטלה התקנה. כיום נוהגים יומיים, בעיקר (לפי רוב הדעות) משום שמספק נהגו ברוב א"י יומיים ומנהג אותינו בידינו, ולא משום שישנה תקנה של הסנהדרין שינהגו יומיים. מסתמא ידוע לך כל מה שכתבתי, אבל בכל אופן רציתי להבהיר זאת. היה ברכה - ברי"א • שיחה 22:21, 7 בנובמבר 2007 (IST)

על פיסקה זו חשבתי רבות וניסיתי ניסוחים שונים ומגוונים. אני כמובן לא חולק על כת"ר מבחינה עובדתית, אך אני לא מצליח לנסח את זזה בצורה שגם מי שלא מבין בנושא יבין. אשמח מאוד אם תצליח לערוך זאת כיאה. מוטל (שיחה | תרומות) 22:26, 7 בנובמבר 2007 (IST)

אוקיי. ניסחתי מחדש את הפיסקה המדוברת, והוספתי ביאור לפיסקה שלפני פניה. כעת אתה תבדוק אותי :-). ברי"א • שיחה 22:38, 7 בנובמבר 2007 (IST)

יפה מאוד! רק תיקון קל- עדיף לא להשתמש ב"נהגו רוב העולם" או "נהוג גם היום" מפני שאין זה מנהג אלא תקנה ברורה שאין חולקים עליה. אם אין התנגדות אשנה מייד. יישר כוחכם מוטל (שיחה | תרומות) 22:46, 7 בנובמבר 2007 (IST)

100%! ברי"א • שיחה 22:49, 7 בנובמבר 2007 (IST)

להמקיימים מצוות אכילת בשר בחג

בעניין מצוות אכילת בשר בחג (כחלק משמחת יום טוב) יש עניין חשוב להעיר, עקב הפסק בשולחן ערוך הרב (הלכות גזלה, יא) "לענין מצוה שלא תהיה באה בעבירה מחמירים אפילו בסתם" (היינו שלא יודעים בבירור שגזולה היא אלא ישנה ספר בדבר, כמ"ש באו"ח סי' תרמט ח-ט), כלומר רואים שכולם מקיימים מצוות "שמחה בבשר" כדרוש (לבריאות ולחיים!, אם שאיננה בשר קדשים שעליו אמרו חז"ל ש"אין שמחה אלא בבשר") -אולם האם מפקחים שהבשר איננה גזולה מבחינת באה מבהמה שלא הורמה מתנותיה?פרץ הכהן • שיחה •הידעת, אסור לאכול בשר בקר מבהמה טרם הרמת מתנותיה?• כ"ח בסיוון ה'תש"ע • 00:37, 10 ביוני 2010 (IDT)

ב

לדעתי גם ב' בתשרי הוא יום טוב

שיחזור

א. זה לא רק מקורות מהמאה ה20 אלא גם 19 (התמים) ולכן ציינתי במפורש.
ב. האם תוכל לתת לי גישה למחקר שהזכרת? ובמיוחד שהרבה ערכים כמו סעודת משיח (שפספסת) מביאים דברים בשמו.
ג. ממה שכתוב כעת מובן שחסידות חב"ד עושים סעודה כי כך נהג הגאון מוילנה בשונה מהמציאות (הם מאמינים לרבי הריי"צ).
ד. גם אם המקור מהמאה ה21 מה ההיגיון שבערך סעודת משיח יהיה כתוב דבר אחד ובערך אחר שאמור לתמצת את הערך יכתב דבר שונה? ● קער א וועלט - שיחה 16:12, 7 בינואר 2020 (IST)

א. התמים אינו מהמאה ה-19. ב. לא מומלץ לחסידי חב"ד תמימים להיכנס לכל העניין. אם אתה חייב אני מאמין שמשתמש:AddMore-III יביא לך מקורות. ג. חולק על הטענה הזאת, ולדעתי בכלל אין צורך להזכיר כאן את סעודת משיח. ד. בערך סעודת משיח היו כתובים דברים הרבה יותר קרובים לאמת, ודייקתי עוד טיפה יותר. נרו יאיר • שיחה • י' בטבת ה'תש"ף • 16:20, 7 בינואר 2020 (IST)

א. אם היית פותח את הקישור אז היית רואה שיש בצילום מהתמים מכתבים מהמאה ה19.
ב. אני לא יכנס לוויכוח על אמונה, במיוחד שאני נוגע בדבר ואתה כבר טיפסת על עץ.
ג. תודה רבה על התיקון! רק חבל שעוד שנה יגיע אחד וישים {{הבהרה|איזה סיבות}.
ד. ההבדל הוא באורך ובניסוח ולא בתוכן (אא"כ תיתפס לפרטים שוליים). ● קער א וועלט - שיחה 03:35, 8 בינואר 2020 (IST)

א. לא מבין לאיזה קישור כוונתך. ג. אם זה יקרה נפנה אותו לסעודת משיח. ד. גם את זה לא הבנתי. נרו יאיר • שיחה • י"א בטבת ה'תש"ף • 15:08, 8 בינואר 2020 (IST)

נרו, אז אתה טוען שדברי הריי"צ לא נכונים ? בגלל מחקר ? מי בכלל עשה את המחקר יהודים ? גויים ? לחיים • י"א בטבת ה'תש"ף 18:32, 8 בינואר 2020 (IST)

א. לזה - בעמוד 15 צילום מחוברת התמים שם יש מכתבים מתקי"ט - זה מספיק ישן?
ג. נשמע לך יותר הגיוני להפנות אותו מאשר פשוט לכתוב בקצרה את הכתוב בערך שם?
ד. כתבת שבערך סעודת משיח כתוב דברים יותר קרובים לאמת אז אולי תכתוב את מה שכתוב שם...
ה. באם טענתך היא שהבעש"ט לא עשה סעודה אתה לא יוצא רק נגד חסידות חב"ד אלא נגד כל החסידויות שעושים סעודת הבעש"ט (כך שיש הרבה אדמו"רים לא אמינים) ואם אתה סובר שהבעש"ט כן עשה סעודה אז תכתוב את זה... ● קער א וועלט - שיחה 20:38, 8 בינואר 2020 (IST)

לחיים, אני אומר שבמחקר יש קונצנזוס שדברים שנאמרו במאה ה-20 אינם ראיה מוצלחת למה שקרה במאה ה-18, ובפרט הועלו ספקות גדולים בעניין מקורות היסטוריים אצל הריי"צ. ראה דוגמה מיד. קער, א. זו גניזת חרסון, גם היא מהמאה ה-20, וכאן לא רק חוקרים, גם רוב החרדים ואפילו החסידים סבורים שמדובר בזיוף. ג. לגמרי. בעיניי לא נשמע הגיוני שמישהו ישים תבנית הבהרה במקום להסתכל בערך ההוא. הנושא כאן הוא בכלל יום טוב. ד. כנ"ל. ה. לא טוען מה עשה, זה בכלל לא התפקיד שלנו, בין אם אנחנו חסידים או לא. טוען שהמקור לא מספיק. למיטב הבנתי מהערך סעודת משיח אין הרבה חסידויות שעושות את זה, וגם הן לא אומרות שהוא עשה סעודה. נרו יאיר • שיחה • י"ב בטבת ה'תש"ף • 12:52, 9 בינואר 2020 (IST)

א. התשובה היא כתשובה ב'. אגב, מי אמר לך שזה משם? ג. אז למה לכתוב חצי דבר? או שתכתוב מינימום של פרטי הסעודה או שלא תכתוב. ד. כנ"ל. ה. אם הבעיה זה רק המקור אז אין צורך לצאת נגד העובדות. תוכל לסגנן את זה בצורה כמו "חסידים מאמינים ש..." אגב, יש מספיק חסידויות שעושות סעודה כדי שזה יכנס ולהלן חלק מהם: חב"ד, ברסלב, סקווירא, טשרנאביל, מכנובקא, לעלוב, ווילעדניק, רוזין ועוד..

א. פשוט למי שקצת מכיר. בדוק ותמצא. מניח שהתמים נמצא בהיברו בוקס או ברשת. ג. לדעתי המקסימום בערך כזה הוא להזכיר שיש כזאת סעודה בחב"ד. המינימום הוא לוותר על זה. ה. רבים עושים סעודה, רק לא קוראים לה סעודת משיח. אני מסופק אפילו לגבי ברסלב בכללותה, קל וחומר השאר. קרא היטב מה הנטעי גבריאל אומר ומה לא. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בטבת ה'תש"ף • 14:21, 12 בינואר 2020 (IST)

א. יפה שזה פשוט לך - אין כ"כ איך לבדוק את זה. ג. אז או שתלך עם המקסימום ותכתוב שיש סעודה כזאת בחב"ד 'והם טוענים' שמקור המנהג הוא מהבעש"ט. או שתלך עם המינימום ותוותר גם על הגר"א וכו' כי אין קשר בין זה לכל החסידויות. ה. אין בעיה, אבל כולם עושים את זה בגלל הבעש"ט ולא בגלל הגר"א... ● קער א וועלט - שיחה

א. אז תסמוך עליי. יש ידינו מעט מאוד איגרות אותנטיות של הבעש"ט. ג. הגר"א זה עניין הלכתי, חב"ד זה מנהג של חסידות אחת. ה. גם בחב"ד (שעדיין אינה "כולם") עושים את זה בגלל הרש"ב והריי"צ. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בטבת ה'תש"ף • 20:39, 12 בינואר 2020 (IST)

א. כתר שם טוב - הספר של הבעש"ט הוא ודאי אותנטי, ואני מאמין שיש עוד הרבה מכתבים שהוא שלח לאנשים בספריית אגו"ח או במקומות אחרים בלי קשר לכל ה'גניזת חרסון' וכד'. ג. אז כמו שכתבתי או שתכתוב על מנהג הלכתי ואז אין צורך להזכיר שם כלל את סעודת משיח או שתכתוב על סעודת משיח ותכתוב יחד מה הסיבה שעושים אותה (בלי קשר להלכה). ה. אף אחד לא אמר שחב"ד היא כולם. אתה כתבת שיש רבים שעושים סעודה וכתבתי שהסיבה היא הבעש"ט. ועכשיו אני יכתוב בצורה אחרת שאהיה יותר מובן - אף חסידות מתוך אלו שהזכרתי לא עושה בגלל הגר"א ● קער א וועלט - שיחה 02:42, 13 בינואר 2020 (IST)

א. כתר שם טוב אינו ספר של הבעש"ט אלא ליקוט של דברים בשמו. ג. מנהג זה מנהג, ודעת הלכתית זו דעה הלכתית. קל וחומר כשמדובר במנהג של חסידות (חשובה) אחת. ה. לא טענתי שהחסידים עושים בגלל הגר"א. נרו יאיר • שיחה • ט"ז בטבת ה'תש"ף • 12:47, 13 בינואר 2020 (IST)

א. הוא הודפס הרבה לפני מציאת הגניזה החיסונית. ג. לא הבנתי את תשובתך. אמרתי שאו שאתה כותב על המנהג או שלא, אתה לא יכול לכתוב רק חצי מהמנהג... וזה לא חסידות אחת כפי שכבר כתבתי, המנהג הוא של הרבה חסידויות (ולא מצד הגר"א). ה. אז לא ענית לי על שאלתי. יש הרבה חסידויות שעושות סעודה. אתה טוען שצריך לכתוב מצד הלכתי על הגר"א ומצד שני על סעודת משיח (כפי שכתוב בערך). אז חסידים (לא חב"ד) עושים את זה בגלל הבעש"ט (ומספרים בסעודה את סיפורו), כך שברגע שאתה כותב שאם אין מקור כנראה זה מגניזת חרסון וכד' אתה לא יוצא רק נגד מנהג חב"ד אלא נגד מנהג כל החסידויות שעושות בגלל הבעש"ט ולא בגלל הגר"א (בלי מקור קדום) ● קער א וועלט - שיחה 10:11, 14 בינואר 2020 (IST)

א. נכון, אבל לא רלוונטי למה שכתבתי או לסעודת משיח. ג. לא כתבתי חצי מנהג. ה. יש כמה חסידויות שעושות סעודת הבעש"ט (לא משיח), זה עוד פוחת בולט מחב"ד. אם אני צריך עכשיו להיכנס גם למנהגים האלה אני מעדיף להוריד גם את סעודת משיח של חב"ד, שאינה רלוונטית כלל למושג יום טוב. אולי נעצור כאן. נרו יאיר • שיחה • י"ז בטבת ה'תש"ף • 10:29, 14 בינואר 2020 (IST)

יום טוב שני של גלויות

יום טוב שני של גלויות כלול כבר בנושא 'תקנת חכמים - יום טוב שני של גלויות', ולכן אין טעם לפתוח עליו עוד כותרת,

ולכל הפחות כשלא כתוב עליו כלום...

חכםקלאסי - שיחה 16:10, 15 בינואר 2024 (IST)