פרץ הכהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרץ הכהן
תאריך לידה ה'ס"ה
תאריך פטירה ה'ק"ל (בגיל 66 בערך)
תאריך לידה לועזי 1304
תאריך פטירה לועזי 1370
השתייכות בית מדרשו של הר"ן
נושאים בהם עסק פרשנות תלמוד, פסיקה, קבלה
רבותיו אביו רבי יצחק הכהן
תלמידיו ר"ן, הריב"ש, מתתיה בן יוסף אב"ד פריש, אחיו רבי קרשקש הכהן ומשולם הכהן
בני דורו ר' וידאל די טולושא
חיבוריו פירושים למסכתות שבת, עירובין, סנהדרין, נזיר; ספר מערכת האלהות

רבי פרץ בן יצחק הכהן (רבנו פרץ, או הרפ"ך; ה'ס"ה 1304 - ה'ק"ל, 1370), היה מגדולי חכמי ספרד במאה ה-14, רבו של הר"ן ושל הריב"ש, כתב פירוש על התלמוד וספר דרשות בקבלה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי פרץ נולד בפרובנס בתחילת המאה ה-14. את תורתו למד מאביו רבי יצחק בן יהודה הכהן.

אביו רבי יצחק היה ניכר בדורו כתלמיד חכם ועניו, ונהג לחתום את איגרותיו "יצחק העלוב בן הרב יהודה הכהן". עדות על גדולתו בתורה מוזכרת בכתבי דוד בן שמואל מאישטילא (מחבר "ספר הבתים" על המשנה תורה לרמב"ם) שקוראהו "קדוש ה' מכובד מורנו רב יצחק הכהן מנוואשקה" (מאנאסק) Manosque.

בבגרותו שימש רבי פרץ כדיין ומורה הלכה בטולידו.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי פרץ הכהן התחיל לכתוב את פירושיו על התלמוד בהיותו בן 22. פירושיו על התלמוד הידועים לנו היום הם על ארבע מסכתות בלבד (שבת, עירובין, נזיר, וסנהדרין). יש הטוענים שרבי פרץ חיבר פירושים על כל המסכתות, אלא שאלו אבדו.[1] הוא רגיל להביא בפירושיו את דברי אביו כהקדמה, ולאחר מכן לדקדק ביותר בלשון התלמוד כדי להעלות את חידושיו. הרב יצחק אריאלי משער שחידושי הרשב"א על מסכת מנחות הם מרבי פרץ.

רבי פרץ כמקובל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבור נוסף של רבי פרץ הוא ספר מערכת האלהות הכולל דרשות קבליות על התורה. לא ברור האם דרש אותן בבית כנסת או בפורום מצומצם יותר, ובכל מקרה אלו דרשות מעמיקות אשר אין להבינן ללא ידיעה קבלית מוקדמת. אחד ממאפייני החיבור הוא הגדרה והשוואה של כל פרט מהחטאים בכלל התורה (לדוגמה חטא עץ הדעת, דור המבול, דור הפלגה, אנשי סדום, קורח ועדתו ועוד), והבנתם כבאים מאותו מקור ספציפי של רע, עם מטרה להגיע אל כוונה שווה - פירוד אלהות מן העולם.

תלמידיו וחבריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפורסם מבין חבריו הוא רבנו נסים, שהתייחס אליו בידידות וקרבה ואף עזר לו להגיע לברצלונה. יש אומרים שהר"ן התייחס אליו כמעט כתלמיד אל רבו, כעולה מכך שכינהו "מורנו הרב הכהן הגדול".[2] בשנת ה'קי"ז נקראו שניהם על ידי מלך ספרד, ככל הנראה פדרו הרביעי, מלך אראגון, לפסוק דין-תורה בעניין ירושה.[3]

תלמיד ידוע של ר' פרץ הוא הריב"ש (ר' יצחק בר ששת), אשר מרבה בכתביו לשבח ולתאר את גדולת רבו.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראה הקדמת משה הכהן בלוי להקדמת ספרו "שיטת הקדמונים" על מסכת נזיר.
  2. ^ ספר מקורות ומחקרים, עמ' קעז.
  3. ^ יצחק בער, תולדות היהודים בספרד הנוצרית.
  4. ^ שו"ת הריב"ש סימנים רפ, שפז, תעו.
תקופת חייו של הרב פרץ הכהן על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן