שיחה:לטרינה
הוספת נושאהוספתי קישורי בינוויקי לערכים מקבילים ל-Latrine האנגלי, למרות שבפועל רובם עוסקים בשירותים ציבוריים רגילים, ולאו דווקא כאלה שבהם ישבו יחד. תמרה ♣ שיחה 00:08, 19 באוקטובר 2008 (IST)
- אז אולי כדאי לוותר על בינוויקי לערכים שאינם מקבילים לזה. יוספוס • שיחה 00:17, 19 באוקטובר 2008 (IST) שכחתי לכתוב, ערך מאלף, ישר כוח! י.
- אבל זהו התרגום המילולי, ואין כל התייחסות בערכים אחרים ללטרינות הרומיות. חוץ מזה, תודה על המחמאה, וחוץ מזה רציתי לספר שלצורך ההדמיות השתמשתי בתוכנה החדשה של גוגל שנקראת sketch-up. איזה כיף! תמרה ♣ שיחה 01:51, 19 באוקטובר 2008 (IST)
- מזל טוב על הערך החדש - המעניין מאוד! אלדד • שיחה 01:55, 19 באוקטובר 2008 (IST)
- אבל זהו התרגום המילולי, ואין כל התייחסות בערכים אחרים ללטרינות הרומיות. חוץ מזה, תודה על המחמאה, וחוץ מזה רציתי לספר שלצורך ההדמיות השתמשתי בתוכנה החדשה של גוגל שנקראת sketch-up. איזה כיף! תמרה ♣ שיחה 01:51, 19 באוקטובר 2008 (IST)
חז"ל[עריכת קוד מקור]
חלק משמעותי מהלכות בית הכיסא שיש בערך נאמרו באופן כללי ביחס לשירותים, בין אם פרטיים ובין אם ציבוריים. הלכות כמו פטור ממזוזה, בשמים של בית הכסא, ברכת אשר יצר, או כל פסקת "יחס חז"ל" למעט עניין הזימון (שצריך תרגום לעברית) אינם מוגבלים ללטרינה (מציאות של עניית אמן רלוונטית גם ליושב בשירותים ששמע מישהו מברך מחוץ לבית הכסא). הערך לטרינה, לעומת זאת, עוסק בדגם מסויים של שירותים ציבוריים ולא בהיבטים כלליים. את מרבית ההתייחסויות בחז"ל צריך להעביר לפיסקה או יותר בערך בית שימוש. DGtal 11:43, 20 באוקטובר 2008 (IST)
- נקודת ההנחה היא שבימי חז"ל לא היו שירותים פרטיים במרחב, ואם כן, הם היו מעטים מאד. אי לכך, סביר להניח שההלכות המדוברות היו רלוונטיות במיוחד ללטרינה. יתרה מכך, גם אילו היו שירותים פרטיים, הרי שאין סיבה לטעון שההלכות המדוברות לא רלוונטיות כלל ללטרינה, כלומר - הן מתאימות גם לכאן וגם לכאן. אם כן, תוכל (אם תרצה) להעתיק אותן גם לערך בית שימוש, אבל אין שום סיבה למחוק אותן במקביל מפה. תמרה ♣ שיחה 09:12, 22 באוקטובר 2008 (IST)
- נקודת ההנחה הזו מחייבת הוכחה כשלעצמה, אבל זה לא הדיון. אני יודע על דוגמה אחת של שירותים ציבוריים, שהיה בהם מקום לאדם אחד: "במסיבה [=מנהרה] ההולכת לו תחת הבירה [=הר הבית] ונרות דולקין מכאן ומכאן עד שהוא מגיע לבית הטבילה ומדורה היתה שם ובית הכסא של כבוד, זה היה כבודו - מצאו נעול יודע שיש שם אדם פתוח בידוע שאין שם אדם" (מסכת תמיד, פרק א משנה ב'), ואפשר להוסיף את בית הכסא של עשיר הנזכר בערך. הנקודה היא שההלכות ברובן הגדול רלוונטיות באותה מידה לבית כסא פרטי וציבורי, של רבים ושל יחיד, ואף לסתם "מקום של טינופת" (החל ממזבלה ועד רחובות "ממוקשים" בערים מסויימות). אם דבריי נכונים, אז איזכור ההלכות דווקא בערך זה הוא כמעט הטעייה. רק חלק קטן מההלכות קשור בהכרח ללטרינה, והקישור של שאר ההלכות לכאן הוא ספקולטיבי בלבד. DGtal 10:08, 22 באוקטובר 2008 (IST)
- קראתי בעיון את הערך, ואני נוטה לגישתה של תמרה. חלק מדברי חז"ל מתייחסים בוודאות ללטרינה (למשל "כל עיר שאין בה עשרה דברים הללו", המפרטת דברים ציבוריים), וחלקם רלבנטיים גם ללטרינה, ולכן יש להם מקום בערך זה, שבו הם מובאים בהקשר נאות (כדברי תמרה, אפשר לתת אותם גם בערך בית שימוש). רק את המסופר על הלל הזקן אני מציע לסלק מהערך שלפנינו, משום שאין בסיפור כל רמז לכך שמדובר בלטרינה ולא בבית שימוש אישי.
- עניין אחר הוא משקלם הגדול של דברי חז"ל בערך. הרי מדובר ביצירה רומית, ששימשה בכל רחבי האימפריה. הדעת נותנת שגם לרומאים עצמם היה מה לומר בעניין זה. הוספתי את הסיפור הנודע על אספסיאנוס, בוודאי יש עוד. דוד שי - שיחה 22:05, 22 באוקטובר 2008 (IST)
- נקודת ההנחה הזו מחייבת הוכחה כשלעצמה, אבל זה לא הדיון. אני יודע על דוגמה אחת של שירותים ציבוריים, שהיה בהם מקום לאדם אחד: "במסיבה [=מנהרה] ההולכת לו תחת הבירה [=הר הבית] ונרות דולקין מכאן ומכאן עד שהוא מגיע לבית הטבילה ומדורה היתה שם ובית הכסא של כבוד, זה היה כבודו - מצאו נעול יודע שיש שם אדם פתוח בידוע שאין שם אדם" (מסכת תמיד, פרק א משנה ב'), ואפשר להוסיף את בית הכסא של עשיר הנזכר בערך. הנקודה היא שההלכות ברובן הגדול רלוונטיות באותה מידה לבית כסא פרטי וציבורי, של רבים ושל יחיד, ואף לסתם "מקום של טינופת" (החל ממזבלה ועד רחובות "ממוקשים" בערים מסויימות). אם דבריי נכונים, אז איזכור ההלכות דווקא בערך זה הוא כמעט הטעייה. רק חלק קטן מההלכות קשור בהכרח ללטרינה, והקישור של שאר ההלכות לכאן הוא ספקולטיבי בלבד. DGtal 10:08, 22 באוקטובר 2008 (IST)
מחקתי קטע האחרון משום שהכותב כנראה לא ראה את הפסקות שהוא ציטט בהקשרם ולכן לא הבינם אל נכון. לא ניתן להגיד שנערכו דיוני הלכה בבית הכסא מפסקה שרק מתרת אמרית הלכות הרלוונתיות לבית הכסא. הדבר להיפוך ממש, ובמקום אחר נאמר שאסור אפילו להרהר בדברי תורה בבית הכסא (שבת מ:). כמו כן אי אפשר להגיד שהתפללו בבית הכסא מהפסקה שצוטט. התלמוד דיבר על מי שהזמין בנין לשימוש בית הכסא וחקר אם הוא מקבל את הדין של בית הכסא שאסור להגיד בו דברי קדושה רק בהזמנה או אם צריך להשתמש בו מעשי כדי לקבל דין בית כסא, אבל מעולם לא עלה על הדעת להתפלל בבנין שכבר משמש בתפקידו. גם מה שמובא מהירושלמי לא נכון. אין כל הוכחה שמדובר במי שבירך בית הכסא עצמו אלא השאלה היה אם מישהוא בבית הכסא שמע ברכה מממי שבירך מחוץ לבית הכסא. טועיות אלו מגוחכות כמעט למותר לפרט את הדיבור.Ephrayim
מרשימת ההמתנה למומלצים[עריכת קוד מקור]
― הועבר מהדף ויקיפדיה:ערכים מומלצים/הוספה למומלצים/רשימת המתנה
לא ארוך למדי, אך די מעניין. ―אנונימי לא חתם
- קצר מדי. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 17:52, 27 בספטמבר 2009 (IST)
- בתור כותבת הערך אני קצת מופתעת שהוא מועמד להמלצה. אני, בניגוד לגילגמש, לא חושבת שהגודל קובע, אבל חסר לדעתי מידע בפרק על לטרינות בכלל, ולאו דווקא בארץ ישראל ובכתבי חז"ל. אם מישהו ימצא לנכון להרחיב את הפרק הזה, אזי יהיה מקום להמלצה (: תמרה ♣ שיחה 21:42, 28 בספטמבר 2009 (IST)
- אני גם מופתע Ori • PTT 22:00, 28 בספטמבר 2009 (IST)
- בתור כותבת הערך אני קצת מופתעת שהוא מועמד להמלצה. אני, בניגוד לגילגמש, לא חושבת שהגודל קובע, אבל חסר לדעתי מידע בפרק על לטרינות בכלל, ולאו דווקא בארץ ישראל ובכתבי חז"ל. אם מישהו ימצא לנכון להרחיב את הפרק הזה, אזי יהיה מקום להמלצה (: תמרה ♣ שיחה 21:42, 28 בספטמבר 2009 (IST)
סוף העברה
לגבי הענף בעל הספוג ושימושו.[עריכת קוד מקור]
ראיתי שיש מי שטוען שהוא שימש דווקא לניקוי האסלה עצמה (אחד הנימוקים שלו הוא שמצאו כתובת שבה כתוב "נא להשתמש בספוג") ומדוע שיגידו לאדם דבר כזה?? כמו ללכת לשירותים ציבוריים שיהיה כתוב "נא לנגב את התחת אחרי השימוש" האם יש להתייחס אליו בערך?? Samuelcaligula - שיחה 17:37, 12 באוקטובר 2022 (IDT)