שיחה:מצוות שבין אדם לחברו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טעות !!!!![עריכת קוד מקור]

לא כתוב ברא"ש שמצוות שבבין אדם לחבירו חשובות יותר ממצוות שבין אדם למקום. אלא שכתוב שמצוות שיש בהם "גם" בין אדם לחבירו נוסף לבן אדם למקום - חשובות יותר.

אליהו בר-שלום, הרה"ר לבת ים.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

במחילה מכה"ר (אם בכלל) ברא"ש לא כתוב, לא מה שבערך ולא מה שהערת. בראש כתוב, שרצון הקב"ה שבני האדם, יקיימו במצוותיו את שני חלקי המצוות ולא יתמקדו רק בחלק אחד. וכשמתמקדים בשני החלקים זה חשוב בעיניו. אבי84 - שיחה 10:39, 29 במאי 2019 (IDT)
אבי84 לא הבנתי, אצלי ברא"ש כתוב: "כי הקדוש ברוך הוא חפץ יותר במצוות שיעשה בהם גם רצון הבריות, מבמצוות שבין אדם לקונו", האיך ניתן לפרש את כוונתו כפי שכתבת.
בהקשר להערת הרה"ר... מאחר ואין בנמצא מצווה שהיא רק בין אדם לחבירו ואינה כוללת בתוכה אף בין אדם למקום... כך שהניסוח "יש מהראשונים שכתבו שמצוות שבין אדם לחברו חשובות יותר מהמצוות שבין אדם למקום" אינו חוטא לאמת כלל... בברכה בן-ימין - שיחה 14:44, 29 במאי 2019 (IDT)
אתייג את בעלי הידע בהלכה. בברכה בן-ימין - שיחה 15:21, 29 במאי 2019 (IDT)
אני מבין את דברי הרא"ש כקרובים יותר למה שכתב המזדהה בשם הרבס בר שלום (ואיני יודע אם אכן זה הוא). הרי הרא"ש כותב שהקב"ה "חפץ יותר במצוות שיעשה בהם גם רצון הבריות...". קשה לי לקבל את הפרשנות שהכוונה שהואיל ובכל מצוות שבין אדם לחברו טמון גם קיום רצונו של מקום (שחפץ בעצם קיום מצוותיו) משמע שכוונתו למצוות שבין אדם לחברו. Biegel - שיחה 15:29, 29 במאי 2019 (IDT)
לדבריך, לאיזה מהמצוות התייחס הרא"ש ולאיזה לא?
מה שידוע (לי) בביאור הרא"ש הוא שמאחר וכל מצוה שבין אדם לחבירו כלול 'מצווה שבין אדם למקום', לכך היא חשובה ועדיפה יותר. היינו שמלבד המצוה עצמה, ישנה גם תועלת לבני אדם. זכרוני שישנם מקבילות לדברים אלה, אנסה לחפש... בברכה בן-ימין - שיחה 15:40, 29 במאי 2019 (IDT)
אין נפק"מ למעשה בין הניסוח של האלמוני שהזדהה כרב בר שלום לבין הניסוח שבערך, אולם ישנו הבדל עקרוני. הרא"ש (לפרשנותו של האלמוני, וכך גם נראה לענ"ד מלשון הרא"ש עצמו) איננו סבור שמצוות שבין אדם לחבירו חשובות יותר מצד עצמן ממצוות שבין אדם למקום, אלא משום שיש בהן (בנוסף להיותן מצוות שבין אדם למקום) גם מצוות שבין אדם לחבירו ולכן יש בהן שתי המעלות, לעומת מצוות שבין אדם למקום גרידא שיש בהן רק מעלה אחת.--Nahum - שיחה 15:45, 29 במאי 2019 (IDT)
כנהום, כביגל וכאלמונימי, לכאורה מהרא"ש הקדוש גם זו המילה לשים עליה את הדגש. (שלכאורה אם כפי בן-ימין לכאורה אין לה משמעות) Tshuva - שיחה 15:57, 29 במאי 2019 (IDT)

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── זוהי אף כוונתי. מצאתי כעת את הדברים בדוגמאות לביאורי אגדות על דרך הפשט שבסוף קובץ הערות לר' אלחנן וסרמן, עיי"ש. בברכה בן-ימין - שיחה 15:59, 29 במאי 2019 (IDT)

הראש מדבר על דברי הגמ' שחילקה בין צדיק טוב, לבין צדיק ללא התואר "טוב". שהגמ' כתבה על זה נוח לשמים ולבריות זה צדיק טוב, נוח רק לשמים זה צדיק בלבד. ועל זה פירש הרא"ש כי הקב"ה חפץ יותר בצדיק טוב, כלומר שהבני אדם יקיימו את כל חלקי התורה גם לשמים וגם לבריות. וזה הפירוש. ודו"ק כפי שכתבתי. (כלומר ראה את כל הקטע ולא רק את הציטוט בלבד). בברכה אבי84 - שיחה 22:11, 29 במאי 2019 (IDT)
אבי84, א. אין לשון הרא"ש סובל פירוש זה. ב. כפי שניתן לראות בפירוש הגרא"ו הנ"ל, אף הוא לא פירש כך בדברי הרא"ש. ג. מלבד הנ"ל - ראׂה ראיתי את כל הקטע, אם כדבריך: באותה מידה ניתן לקרוא 'צדיק' אף לאדם שמקיים מצות שבין אדם למקום, מלבד מה שמקיים מצות שבין אדם לחבירו (וכן מדוע מנתה המשנה דוקא מצות שבין אדם לחבירו...). ועל כרחך הפירוש הוא שדווקא מי שמקיים מצוות שבין אדם לחבירו שכולל בתוכו אף מצוות שבין אדם למקום נקרא צדיק - כפי שיבאר הרא"A שחפץ הקדוש ברוך וכו'... משא"כ מי שמקיים רק מצות שבין אדם למקום. ד. ברשותך אחזיר את דברי הרא"ש למקומם בערך - אם תרצה, בצירוף הערה שכך עכ"פ למד הגרא"ו. בברכה בן-ימין - שיחה 01:18, 31 במאי 2019 (IDT)