ויקיפדיה:לשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סגנון כתיבה ועיצוב
סגנון כתיבה
עקרונות וקווים מנחים
מדריך לכתיבת ערכים
הלשון העברית
ניקוד
מקף וקו מפריד
מדריך לתרגום ערכים
שגיאות תרגום נפוצות
תעתיק שמות זרים
רשימת שמות
מדריך לנקודת מבט נייטרלית
מתן שם לערך
תאריכים
ביבליוגרפיה
ציטוט
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
ייעוץ לשוני
נגישות בוויקיפדיה
סגנון עיצוב דפים
מדריך לעיצוב דפים
מדריך לעיצוב פורטלים
כתיבת מונחון
דפי תאריכים
פורטל

לכתיבה בעברית קווים מנחים ייחודיים, שבהם יש להתחשב, בנוסף לעקרונות ולקווים המנחים הכלליים של ויקיפדיה. עמוד זה כולל סדרה של כללים שנועדו לשפר את איכותם הלשונית של הערכים בוויקיפדיה.

תוכן עניינים

סגנון[עריכת קוד מקור]

ראו גם: ויקיפדיה:מדריך לכתיבת ערכים.

יחידות מידה[עריכת קוד מקור]

יחידות מידה בסמוך למספר ייכתבו בסימול הבינלאומי המקובל, באותיות לטיניות, למשל ‎1×10-16 m/s‎. לסיוע בכתיב זה משמשת התבנית:SN.

כתב נטוי והדגשות[עריכת קוד מקור]

כתב נטוי (italics) אינו חלק מהטיפוגרפיה העברית התקנית. לפיכך, יש להימנע מכתב נטוי, ובעת תרגום ערכים יש להשתמש בתחליפים הולמים.

  • שמות יצירות בטקסטים בעברית מוקפים במרכאות: "מלחמה ושלום" ולא מלחמה ושלום.
  • הדגשה לצורך חיזוק יש לעשות בעזרת אות שמנה (אות מודגשת - bold). יש למעט בשימוש בהדגשה עד כמה שניתן ולייחד אותה לסימון שם הערך בשורת הפתיחה. לעתים קרובות, עדיף ליצור את ההדגשה באמצעות ניסוח טקסט חריף יותר, במקום להשתמש בהדגשה ויזואלית. במקום ליצור רשימות עם התחלה מודגשת של כל רשומה (כאשר ישנה חשיבות שתחילת כל רשומה תהיה דווקא מודגשת, ולא רק מופרדת רק באמצעות קו מפריד (מקף ארוך)), מומלץ לפרקן לתצורה של פרקים ותתי-פרקים, שכותרותיהן מודגשות באופן אוטומטי.
  • הגדרות מופיעות לעתים בטקסט אנגלי, כשהמילה המוגדרת כתובה, בהופעתה הראשונה, בכתב נטוי. בעברית, יש להחליף זאת במרכאות (כשהמוגדר הוא מילה) או בכתב מודגש (כשהמוגדר הוא מה שהמילה מייצגת). לדוגמה:
    • "זרחן" היא מילה בת 4 אותיות.
    • זרחן הוא חומר כימי. (כך מקובל גם בפתיחת ערכים)
    • נְכַנֶּה בשם "זרחן" את החומר המתקבל. (ההתייחסות היא לשם ולא לחומר)

מקומות נוספים בהם נעשה שימוש בכתב נטוי בוויקיפדיה האנגלית:

השימוש בתבניות אלו חוסך לוויקיפדים עבודה רבה של עדכון ערכים בשל כל שינוי קטן בעיצוב.

"הארץ" במובן "ישראל"[עריכת קוד מקור]

הביטוי "הארץ", בעברית המדוברת בישראל, מתייחס ל"ארץ ישראל" או לפעמים "מדינת ישראל". בכתיבה בוויקיפדיה, הקפידו, לפחות באזכור הראשון, לכתוב במפורש את המילה "ישראל" או "ארץ ישראל", ובהתאם לצורך ולהקשר גם הפכו אותה לקישור לישראל או לארץ ישראל. כך, לדוגמה, במקום לכתוב "עלה לארץ" יש לכתוב "עלה לישראל". כמו כן יש להימנע מלהשתמש במילה "חו"ל" ובביטוי "בארץ ובעולם" - ישראל היא חלק מהעולם ולכן יש לכתוב: "בישראל ומחוצה לה". זכרו: ויקיפדיה העברית איננה ויקיפדיה הישראלית! שיטה טובה להיפטר מסגנון כתיבה ישראלי-מקומי היא לדמיין שאתם כותבים בשפה אחרת (למשל, באנגלית) והטקסט שלכם מיועד לקוראים ברחבי כל העולם.

הערה זו נוגעת גם להתייחסויות אחרות לישראל כאל מדינת המוצא של הקוראים: כאן - בתור ישראל, בצבא - במקום בצה"ל, המדינה - במקום ישראל וכו'.

כימיה[עריכת קוד מקור]

SiO2 הוא "צורן דו-חמצני" או "דו-תחמוצת הצורן"? בסוף שנות השישים נעשה המעבר בכתיבה עברית של תרכובות, מהצורה "דו-תחמוצת הצורן" לצורה "צורן דו-חמצני". קל להבין את השינוי: הצורה החדשה נותנת תיאור מדויק של מבנה המולקולה: אטום צורן ושני אטומי חמצן. הביטוי "דו-תחמוצת" הוא ביטוי מוזר, שהרי יש הבדל בין תחמוצת לבין חמצן, וברור שבמולקולה שלפנינו אין שתי תחמוצות אלא שני אטומי חמצן. בדיקה בגוגל מראה שהכתיב המודרני אכן נפוץ יותר, והוא בולט באתרים שניתן לסמוך עליהם. בוויקיפדיה נכתוב, אם כן, "צורן דו-חמצני".

איך לכתוב עברית בוויקיפדיה האנגלית[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה האנגלית תומכת ביוניקוד (UTF-8), ולכן ניתן לכתוב בעברית היכן שנדרש. יש לשים לב לבעיות פיסוק למיניהן שיכולות לצוץ בגלל אי תאימות של כיוון הכתיבה.

תוארו של אדם[עריכת קוד מקור]

במהלך חייו אדם מחליף תפקידים ותארים. בעת התייחסות לאדם יש לציין את תפקידו/תוארו בעת ההתרחשות המתוארת, ולא במועד אחר, כדי שלא ליצור אנכרוניזם. דוגמאות:

  • אין לתאר את צחי הנגבי: "נולד בשנת 1957 בעיר ירושלים לח"כ גאולה כהן מהתחיה", משום שבעת לידתו לא הייתה אמו חברת כנסת (אלא רק שנים לאחר מכן), ולכן יש לתקן ל"נולד בירושלים לגאולה כהן (לימים ח"כ מהתחיה)".
  • בעת ציטוט פסק דין של מאיר שמגר יש לתארו במילים "מאיר שמגר, נשיא בית המשפט העליון", ואין זה נכון לכתוב "מאיר שמגר, נשיא בית המשפט העליון לשעבר", משום שבעת מתן פסק הדין מאיר שמגר כיהן בתפקיד זה, וטרם הפך ל"לשעבר".
  • תיאורה של ועדת אגרנט ממחיש היטב כלל זה: "בראש הוועדה ישב שמעון אגרנט, נשיא בית המשפט העליון, ולצדו ישבו השופט משה לנדוי, מבקר המדינה יצחק נבנצאל, והרמטכ"לים לשעבר יגאל ידין וחיים לסקוב". רק לרמטכ"לים מוצמד התואר "לשעבר", משום שבעת שמונו לחברים בוועדת אגרנט כבר לא היו רמטכ"לים.

בהתאם לעיקרון זה, אין להצמיד לשמו של אדם את התואר ז"ל, שליט"א או ע"ה.

במקרים של חשש מחוסר בהירות ניתן להשתמש במילה "דאז", למשל "מאיר שמגר, נשיא בית המשפט העליון דאז".

בעניין אזכור חוזר ונשנה של תוארו של אדם בערך העוסק בו, ראו ויקיפדיה:פרלמנט/ארכיון 5#תארים.

השפה הכתובה שונה מהשפה המדוברת[עריכת קוד מקור]

על ההבדל שבין השפה הכתובה לשפה המדוברת עמד חיים בלנק בספרו "לשון בני אדם":

רצונך לדבר כמו כל הבריות, אמור "אני לא שומע"; רצונך לדבר כמו מיעוט בעל צביון מיוחד, אמור "איני שומע"; רצונך לכתוב כמו כל הבריות, כתוב "איני שומע"; רצונך לכתוב כמו תינוקות דבית רבן, כתוב "אני לא שומע".

כלל "בראשית ברא"[עריכת קוד מקור]

כלל "בראשית ברא" מעלה פלאים את רמת הכתיבה. דוגמאות:

  • "בהתחלה הלך דני למכולת" במקום "בהתחלה דני הלך למכולת" (ובסגנון גבוה יותר: "תחילה הלך דני למכולת").
  • "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ" במקום "בראשית אלוהים ברא את השמים ואת הארץ".

כתיבה בצורה שונה אינה נחשבת לטעות ואין לה משמעות דקדוקית, אבל היא שייכת למשלב לשוני נמוך יותר. עם זאת, תיתכן חריגה מכלל זה, כאשר יש רצון להדגיש את הנושא הדקדוקי ("אתמול, דני הלך למכולת, ולא יוסי").

כשנתקלים בביטוי שאינו פועל, הכלל אינו תקף: "כל אימת שהוא פוגש את אמו, דני מאושר", ולא "כל אימת שהוא פוגש את אמו מאושר דני" – המילה "מאושר" אינה פועל (למעשה, אם רוצים לדקדק עוד יותר, יש אומרים שהכלל לא בתוקף בכל צורת הווה – "מדי יום ה' בורא את העולם מחדש" ולא "מדי יום בורא ה' את העולם מחדש").

כדאי לשים לב לכלל זה בעת תרגום מאנגלית. למשל, אם המקור הוא:

After his birthday, Danny purchased a cat

התרגום ה"מידי" הוא:

לאחר יום הולדתו, דני קנה חתול.

תרגום שמודע לכלל "בראשית ברא" יניב את השיפור הניכר הבא:

לאחר יום הולדתו, קנה דני חתול.

צריך להיות מודעים להבדלי פיסוק בין השפות, ולכן:

לאחר יום הולדתו קנה דני חתול.

בהמשך, כדאי באופן כללי לבחור במשלב מעט גבוה יותר בעת כתיבת ערכים:

לאחר יום הולדתו רכש דני חתול.

ולבסוף, ראוי לשנות את סדר המילים כך שיתאים לעברית שבה הנושא והנשוא פותחים את המשפט בדרך כלל:

דני רכש חתול לאחר יום הולדתו.

ביטויים מיותרים[עריכת קוד מקור]

חרף המקום המצומצם בשלט הרחוב, בחר יוצרו של שלט זה לכתוב בו את המילים המיותרות ראוי לציין ש־
  • יש הכותבים בגוף הערך עובדה מעניינת היא, או יש לציין כי. אין להשתמש בביטויים אלה – תנו לקוראים להחליט אם העובדה אכן מעניינת וראויה לציון. דבר אינו נגרע מהערך כאשר נמחקות ממנו מילות סרק אלה.[1]
  • כמו כן - מילות קישור שאפשר בלעדיהן.
  • כידוע – השימוש במילה "כידוע", למשל במשפט "כידוע, מדינת ישראל הוקמה בשנת תש"ח", מיותר מכיוון שמטבע הדברים, מילה זו/צורת התבטאות שכזו מובילה רק לאחד משני ה"תרחישים" השליליים הבאים:
    • האמור אכן ידוע, ולכן אין טעם להטריד את הקוראים בלעיסתו מחדש;
    • האמור ידוע רק לכותבים, וגורם לקוראים תחושת בּוּרוּת.
  • כמובן – כמו כידוע
  • כשמו כן הוא - כמו כמובן
  • למרבה הצער, למרבה המזל – אלה ביטויים שאין מקומם באנציקלופדיה, המביאה מידע בצורה נייטרלית, ואין לערב בה את רגשות הכותבים, גם אם הם מקובלים על הכל.
  • הוא שמו – לעתים מתחיל ערך בצורה "מוצאי שבת הוא שמו של הזמן שבין צאת השבת לבין עלות השחר". המילים "שמו של" בהגדרה זו מיותרות, ויש לכתוב "מוצאי שבת הוא הזמן שבין צאת השבת לבין עלות השחר". הסיבה לכך היא שכל ערכי האנציקלופדיה עוסקים בשמות של עצמים – "אמריקה הוא שמה של יבשת גדולה", "יבשת היא מושג המתאר שטח אדמה גדול" – ככה זה כשחומר הגלם הוא מילים.
  • נולד להוריו – מן המפורסמות שאדם נולד להוריו, ולכן במקום לכתוב "יצחק נולד להוריו, אברהם ושרה", די לכתוב "יצחק נולד לאברהם ושרה".
  • נֶחְשָׁב – בדרך כלל זוהי מילה מיותרת. אם יש עובדות שמוכיחות כי דבר מה נכון, אז הוא לא נחשב לכזה אלא הוא באמת כזה. אם יש מישהו שלדעתו משהו הוא נכון אז יש לכתוב מיהו בעל הדעה. כשראוי לכתוב "נחשב", יש להקפיד לכתוב "נחשב ל־" ולא "נחשב כ־".
  • ראה את עצמו – אי אפשר להיכנס לראש של אדם ואי אפשר לדעת איך הוא ראה את עצמו. דוגמאות לניסוח מדויק יותר: "ראובן יצחקי הציג את עצמו כפילוסוף" או "שמעון לוי כתב במאמרו שהוא רואה את עצמו כפיזיקאי".
  • מונה לתפקיד - די לכתוב מונה ל. דוגמה: במקום לכתוב "אברהם מונה לתפקיד המנהל" עדיף לכתוב "אברהם מונה למנהל".

כפילות[עריכת קוד מקור]

יש להימנע מביטויים שיש בהם כפילות. דוגמאות:

  • אין לכתוב "בתקופת תור הזהב", אלא "בתור הזהב", משום שהמילה "תור" בביטוי "תור הזהב" פירושה "תקופה".
  • אין לכתוב "כמו לדוגמה", אלא "כמו", או "כגון".

אל תסתבכו לחינם[עריכת קוד מקור]

כותבים רבים מרגישים שבסגנון אנציקלופדי "רציני" יש להרבות ככל האפשר במילים גבוהות, בעוד שלעתים קרובות המילים האלו אינן תורמות דבר להבנת הטקסט ורק מקשות על הקריאה. לעתים הניסיון להשתמש בלשון גבוהה אף גורם לטעויות של ממש. אם אתם מתלבטים בין מילה פשוטה למילה "גבוהה" יותר, שוות משמעות, אל תהססו להשתמש במילה הפשוטה והברורה. זכרו תמיד את עצתו של הנרי דייוויד תורו: פשטות, פשטות, פשטות.

  • במקום אולם וברם אל תהססו לכתוב פשוט אבל או אך.
  • במקום "כתב העת בו התפרסם המאמר" עדיף לכתוב "כתב העת שבו התפרסם המאמר".[2]
  • במקום "שארל דה גול, אשר תיעב את האנגלים בכל לבו..." עדיף לכתוב "שארל דה גול, שתיעב את האנגלים בכל לבו..."
  • במקום "המחזה נסוב סביב חיי הנסיך הדני" עדיף לכתוב "המחזה עוסק בחיי הנסיך הדני"[3] (אלא אם כוונתכם להדגיש שחיי הנסיך הדני הם הציר המרכזי של המחזה).
  • רצוי למעט בשימוש במילה "טרם", וכאשר מחליטים להשתמש בה, יש להקפיד על שימוש נכון. אם אינכם בטוחים, עדיף להימנע משימוש במילה זו. דוגמאות לשימושים לקויים: "מחלה זו טרם מובנת עד תומה", "רקעו הצבאי וקורות חייו, בתקופה טרם הגיעו לארץ ישראל, לוטים בערפל". דוגמה לשימוש תקין, אך מסורבל ומיותר: "שיר ערש הוא שיר המושר באוזני ילדים טרם לכתם לישון". עדיף לכתוב "שיר ערש הוא שיר המושר לילדים לפני השינה". ברוב המקרים פשוט ובהיר יותר להשתמש ב"לפני" או "עד".

שימוש באוגד – הוא, הנו[עריכת קוד מקור]

בשפות אחדות, למשל באנגלית, בכל משפט חייב להיות פועל או אוגד, למשל "Washington is the capital of the USA" – "וושינגטון היא בירת ארצות הברית". באנציקלופדיה, מטבעה, מופיעות הגדרות של דברים ולכן באנציקלופדיות בשפות שבהן השימוש באוגד נדרש הוא נפוץ מאוד. בעברית, לעומת זאת, האוגד אינו נדרש תמיד וגם כשמשתמשים בו, יש להפעיל שיקול דעת – להשתמש במילה הנכונה ולעשות זאת על דרך העברית ולא להעתיק מילה במילה משפות אחרות. זה אומר, למשל, שאין סיבה לכתוב "הוא" בכל מקום שבו באנגלית כתוב "is".

האוגד המקובל בעברית בזמן הווה הוא הכינוי של גוף שלישי – הוא, היא, הם, הן: "נעמי היא הנשיאה". בזמן עבר ובזמן עתיד בדרך כלל יש להשתמש בצורה המתאימה של הפועל "להיות": "נעמי הייתה הנשיאה", "נעמי תהיה הנשיאה לאחר שתושבע".

הימנעו ככל האפשר משימוש בפועל להוות. ברוב המקרים אפשר להחליף אותו בפועל "להיות" או באוגד (הוא, היא), בהתאם למקרה:

  • Pictogram voting delete.svg במקום: "מובי דיק היווה צעד חשוב בהתפתחות הרומן האמריקאי"
  • Pictogram voting keep.svg עדיף לכתוב: "מובי דיק היה צעד חשוב בהתפתחות הרומן האמריקאי".
  • Pictogram voting delete.svg במקום: "רכס ההרים במרכז צרפת מהווה מכשול לסלילת כבישים ממזרח למערב"
  • Pictogram voting keep.svg עדיף לכתוב: "רכס ההרים במרכז צרפת הוא מכשול לסלילת כבישים ממזרח למערב".

המילים "הנו / הנה / הנם / הנן" (נכתב גם "הינו / הינה / הינם / הינן") הן המילה "הִנֵּה" בצירוף כינוי, כלומר "הנו" = "הנה הוא". טעות נפוצה היא להשתמש בהן בתור אוגד:[4]

  • Pictogram voting delete.svg לא תקני: הכוח הגרעיני החזק הנו כוח יסוד.
  • Pictogram voting keep.svg תקני: הכוח הגרעיני החזק הוא כוח יסוד.

אל תצטטו בשפה שונה משפת המקור[עריכת קוד מקור]

בעת ציטוט של ביטוי בשפה זרה, יש לוודא שאכן זו שפת המקור. למשל אין טעם לאזכר את ספרו של קופרניקוס ולציין את שם הספר באנגלית, שהרי קופרניקוס כתב את ספרו בלטינית, ולכן אין כל יתרון לשם האנגלי על פני השם העברי.

העבר חלף ואיננו[עריכת קוד מקור]

אין לכתוב על אירועי עבר בלשון הווה. לדוגמה, אין לכתוב "ב־1989 נופלת חומת ברלין", אלא "ב־1989 נפלה חומת ברלין". לא "ב־1945 גרמניה מובסת במלחמה, ומתחילים לשקם אותה", אלא "ב־1945 הובסה גרמניה במלחמה והחלו לשקמה".

יוצאי דופן לכלל זה הם דפי התאריכים והשנים: בדף של 29 בנובמבר, למשל, ייכתב: "1947 – האו"ם מחליט על תוכנית החלוקה של ארץ ישראל".

המאה שעברה, המאה הקודמת, בשנים האחרונות, לאחרונה[עריכת קוד מקור]

"המאה שעברה" הוא ביטוי מבלבל, משום שלא בקלות ברור האם כוונתו למאה העשרים או למאה התשע עשרה. בעייתיים עוד יותר ביטויים תלויי זמן כגון "בשנים האחרונות", "בימים אלה" – ויקיפדיה איננה עיתון אלא אנציקלופדיה הנכתבת לשנים רבות. לפיכך אין לכתוב בה "לאחרונה" או "כיום" גם כאשר מתואר אירוע שקרה בימים האחרונים ממש. תנו תאריך שמשמעותו אינה משתנה עם כל יום שחולף. במקום לכתוב "לאחרונה יצא לאור ספרו" יש לכתוב "בינואר 2007 יצא לאור ספרו". חריג למקרה זה הוא סטטוס פוליטי שהשתנה באזור מסוים. במקרה זה כן מותר לכתוב "כיום". לדוגמה: עיר מסוימת שהייתה במדינה כלשהי (למשל ברית המועצות) והמדינה הזאת התפרקה ולא קיימת יותר וכעת העיר נמצאת בשטחה של מדינה שקמה על חורבותיה של המדינה הקודמת (למשל קזחסטן) במקרה זה אפשר לכתוב: "כיום בקזחסטן".

מישהו אמר משהו[עריכת קוד מקור]

יש להימנע ככל האפשר משימוש במילים "מישהו" ו"משהו". קשה להעלות על הדעת הקשר שבו שימוש במילים האלו ייראה טוב באנציקלופדיה. "מישהו" יכול להיות מוחלף ב"פלוני", "אדם זה או אחר" או ב"מאן דהוא" וכו'. "משהו" יכול לפנות מקומו ל"דבר מה".

"רבים סבורים כי..."[עריכת קוד מקור]

ביטויים מהצורה רבים סבורים כי..., המבוססים על התרשמות הכותבים ולא על סקר דעת קהל, מבטאים כשל לוגי מסוג אד פופולום. הם עלולים להטעות את הקורא ואמינותם נמוכה, לכן רצוי שלא להשתמש בהם. אין להשתמש בהם כשמדובר בעניינים רגישים:

  • ביקורת חריפה שהפנה פלוני נגד אלמוני. למשל, אי אפשר לכתוב: "רבים סבורים שמוישה זוכמיר, ראש ממשלת שטוחלנדיה, הוביל את מדינתו לאבדון". אם באמת רבים סבורים כך, צריך להביא לפחות מראה מקום אחד.
  • עניינים פוליטיים – למשל: "סקרים מראים שמפלגת 'עוז ועזוז' היא הגדולה במדינה". כאן חייבים לכתוב אילו סקרים מראים כך.
  • מידע שעלול לפגוע בקבוצת אנשים כזו או אחרת. למשל: "החוקים בשטוחלנדיה מתירים לגנוב מכל אורח תלת ממדי". במקרה כזה צריך להביא איזשהו מראה מקום לחוק.

ראו גם דיון קודם בדף השיחה.

לא להגזים בשימוש במילות תואר[עריכת קוד מקור]

העיתונאי בני ציפר כתב ("הארץ", 29 באוקטובר 2004):

כשבאתי לעבוד ב"הארץ" לפני 26 שנים קרא לי העורך אז, גרשם שוקן, והזהיר אותי מפני שימוש מיותר במילות תואר, שהן, בעיתונות הכתובה, סימן של חנופה ומניפולטיביות. לדוגמה: ייסורים היא מילה חזקה דיה, אבל כשמוסיפים לה את התואר "קשים", מתגלה מיד הזיוף שבאמירה.

כלל זה יפה גם לכתיבה בוויקיפדיה.

למרות ובגלל[עריכת קוד מקור]

הצירופים "למרות ש־" ו"בגלל ש־" רווחים בכתב, אבל אינם מומלצים לדעת עורכי לשון אחדים.

במקום בגלל ש־, אפשר לכתוב כיוון ש־, מכיוון ש־,[5] משום ש־ או פשוט כי.[6]

במקום למרות ש־, אפשר לכתוב אף על פי ש־. אפשר גם לשקול לנסח מחדש את המשפט ללא ש־: "למרות שהאיש טען..." ← "למרות טענת האיש...".

שלילה – אף, כלום, שום[עריכת קוד מקור]

שגיאה שנוצרה מריבוי שלילות במשפט

בשפת הדיבור ולעתים אפילו בספרות נפוץ השימוש במילים "אף", "שום" ו"כלום" להבעת שלילה או אי־קיום. עם זאת, בשפה התקנית המילים הללו כשלעצמן אינן מביעות שלילה, ומה שמביע את השלילה הוא המילה "לא" או "אין" שמופיעה באותו משפט. באנציקלופדיה רצוי להקפיד על כך:

אף = אפילו, גם[עריכת קוד מקור]

  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: אף אחד אינו יודע את זהותה.
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: איש אינו יודע את זהותה.

כלום = משהו, דבר־מה, דבר כלשהו[עריכת קוד מקור]

  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: לפרטים ניתנה ההזדמנות לתת כסף, לתת כלום או לקחת כסף.
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: לפרטים ניתנה ההזדמנות לתת כסף, לא לתת כלום או לקחת כסף.

אם המילה "כלום" היא חלק מציטוט מילולי או משם עברי של סרט, תקליט וכיו"ב, אין לשנות אותה.

שום = כול[עריכת קוד מקור]

  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: רחבעם אמר שאביו שום דבר לעומתו.
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: רחבעם אמר שאביו הוא לא־כלום לעומתו.

סלנג[עריכת קוד מקור]

"מילון הסלנג המקיף" של רוביק רוזנטל הוא ספר מצוין – בכל המילים המופיעות בו אין להשתמש בעת כתיבת ערכים בוויקיפדיה (מלבד, כמובן, ערכי הסלנג עצמם, כדוגמת הערך שולת!!!1). גם הוספת מרכאות לביטוי בסלנג אינה מכשירה אותו להופעה בוויקיפדיה. דוגמאות למילות סלנג שמסתננות לוויקיפדיה:

תרגום מאנגלית[עריכת קוד מקור]

בתרגום מאנגלית מתגלה נטייה לתרגום מילולי במקום תרגום ענייני, המכניס לשפה העברית, לא רק בוויקיפדיה, ביטויים שאינם טבעיים לה. דוגמאות:

  • התרגום שחרר במשמעות של הוציא לאור, בעקבות released באנגלית. מיקרוסופט איננה משחררת תוכנה, זמרים אינם משחררים דיסקים, ואולפנים אינם משחררים סרטים. במקום זאת, ניתן לכתוב שמיקרוסופט הוציאה תוכנה, או שהאולפן הציג סרט בהקרנת בכורה.
  • התרגום לטובת לציון העדפה, בעקבות in favor of באנגלית. כך יש לנו "ג'ופלין עזבה את טקסס לטובת סן פרנסיסקו", "עסקים שיכולים להרשות לעצמם עוזבים את העיר לטובת הפרברים". זהו סגנון גרוע ולא בהיר, שכן אין פה שום טובה (שהיא, לפי מילון אבן־שושן: "מעשה טוב, דבר חסד, פעולה חיובית ומועילה"): יש להימנע מה"טובות" האלה: אם רוצים לומר שג'ופלין עזבה את טקסס ועברה לסן פרנסיסקו, כך בדיוק יש לכתוב, בלי לערבב "טובות".
  • התרגום חייו המוקדמים (early life): יש להעדיף "ראשית חייו", "ילדותו", "נעוריו" וכדומה.

ראו הרחבה בדף ויקיפדיה:שגיאות תרגום נפוצות.

זכה לביקורת[עריכת קוד מקור]

פעמים רבות נכתב על אדם כי "זכה לביקורת" או "זכה לגינוי נרחב". אמנם נאמר בספר משלי "נאמנים פצעי אוהב", ולכן ניתן לטעון שביקורת מאוהב היא זכייה שיש לברך עליה, אך בוודאי אין לומר זאת על ביקורת משונא. לפיכך, במקום לכתוב "זכה לביקורת" יש לכתוב "ספג ביקורת".

על פי מקורות זרים[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה אינה אתר השייך למדינה כלשהי. לפיכך, אין טעם לדבר על "מקורות זרים". אין להשתמש במטבע לשון זה שמקורו בצורך של עיתונים ישראלים להתמודד עם מגבלות הצנזורה הצבאית.

זה בזה[עריכת קוד מקור]

הצירוף "זה בזו", לתיאור קשר בין גבר לאישה אינו תקני. קשר כזה, כמו קשר בין שני גברים, מתואר במילים "זה בזה" (אך אין אנו מקפידים על כך). קשר בין שתי נשים יתואר במילים "זו בזו".

יידוע שמות עצם פרטיים[עריכת קוד מקור]

יידוע שמות עצם פרטיים הוא שגיאה נפוצה. כך למשל, תאריך, כמו "22 ביולי", הוא שם מיודע מטבעו, ועל כן יידועו בה"א הידיעה – "ה-22 ביולי" – הוא כפילות שגויה. כך גם לגבי שמות אחרים שהם מיודעים מטבעם, כמו "אוסקר", "אמי" וכדומה. אין לכתוב "פרס האוסקר" או "פרס האמי", כי אם "פרס אוסקר" ו"פרס אמי". שגיאה זו נפוצה גם ביידוע של "ויקיפדיה".

  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: כתב העת יוצא לאור מאז ה-22 ביולי; השחקן זכה בפרס האוסקר; החלטה של הוויקיפדיה העברית.
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: כתב העת יוצא לאור מאז 22 ביולי; השחקן זכה בפרס אוסקר; החלטה של ויקיפדיה העברית.

בעניין זה יש יוצאי דופן. למשל "קשר העשרים ביולי" הוא צורה מיודעת שגויה, אך כזו שתפסה אחיזה בשפה העברית. הצורה "קשר עשרים ביולי" אינה מקובלת ועל כן תיקון לצורה זו יהיה לא טבעי ולא ברור.

שמות של מקומות, מחוזות וחבלי ארץ ניתן לכתוב עם יידוע או בלי יידוע. לכן הנהר "קולורדו" יכול להיכתב "נהר הקולורדו" כמו "נהר קולורדו". כך גם "הכינרת", "הגולן", "הלבנון", "הכרמל" ועוד. עם זאת, מתוך שתי האפשרויות האופציונליות, יש להעדיף את הסגנון הרווח יותר באותה מילה ולהימנע מזרויות.[7]

קיצורים וראשי תיבות[עריכת קוד מקור]

יש להמעיט בשימוש בראשי תיבות. ויקיפדיה אינה עשויה מנייר, וקיצור של מספר אותיות גורם לחיסכון זניח אך מקשה על הקריאה. אין לקצר כלל צירופי מילים נפוצים – אין בזה תועלת ולעתים זה אפילו פוגע בבהירות, משום שיש קיצורים שניתן לפרש במספר אופנים, למשל "ע"י" זה גם "על יד" וגם "על ידי". יוצאים מן הכלל ראשי תיבות שנקראים כמילה, כגון רמטכ"ל.

  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: ע"י, בכ"ז, אחה"צ, ע"פ, עי"ז, כ"כ, אא"כ, בינ"ל
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: על ידי או על יד (לפי ההקשר), בכל זאת, אחרי הצהריים, על פי או לפי, על ידי זה, כל כך, אלא אם כן, בין־לאומי

כמו כן, אין לקצר שמות של ארצות ויישובים:

  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: ארה"ב, ברה"מ, רע"מ, י־ם, ת"א
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: ארצות הברית, ברית המועצות, הרפובליקה הערבית המאוחדת, ירושלים, תל אביב

אותיות סופיות בראשי תיבות ובשנים עבריות[עריכת קוד מקור]

באופן שכן יש צורך בכתיבת מילה בראשי תיבות (כגון בהבהרה בפתיח), יש לנהוג על פי הכללים המוכרים.[8]

מילים הנכתבות בראשי תיבות ומבוטאות כמילה אחת, נכתבות באות סופית.

  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: ש"צ, עב"מ, תנ"כ, נדל"נ.
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: ש"ץ, עב"ם, תנ"ך, נדל"ן.

חורגות מכך מילים שהאות הסופית שלהן היא כ או פ דגושות, בהן לא תיכתב האות הסופית.

  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: ח"ך, שב"ך, צמ"ף, שר"ף.
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: ח"כ, שב"כ, צמ"פ, שר"פ.

מילים הנכתבות בראשי תיבות אך מבוטאות במלואן, או שנקראות באותיותיהן ("מ"ם מ"ם"), נכתבות באותיות לא סופיות.

  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: חוה"ם, אחה"ץ, מ"ם.
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: חוה"מ, אחה"צ, מ"מ.


כמו כן בכתיבת שנים עבריות, שהן כמובן כן נכתבות בראשי תיבות, הוחלט לאמץ את הצעת האקדמיה ללשון העברית ולהשתמש בהן באותיות סופיות,[9] וכך נהוג בערכי השנים.

  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: ה'תר"פ, ה'תר"צ, ה'תש"כ, ה'תש"מ, ה'תש"נ.
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: ה'תר"ף, ה'תר"ץ, ה'תש"ך, ה'תש"ם, ה'תש"ן.

יוצא מכלל זה ביטויים הכוללים שנים בתוכם, שהשנים נהגות בהן כמילה אחת. לדוגמה, מאורעות תר"פ.

מילים טעונות[עריכת קוד מקור]

פעמים אחדות עלו לדיון בוויקיפדיה מילים שיש מאחוריהן מטען רגשי או פוליטי. בחלק מהמקרים נקבעו קווים מנחים, ובמקרים אחדים התקבלה החלטה אד הוק. דוגמאות:

חידושי האקדמיה ללשון העברית[עריכת קוד מקור]

האקדמיה ללשון העברית אישרה יצירת צורות נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה, אם וכאשר יווצרו בפי הדוברים בעברית. לדוגמא: "רֹאשַׁת ממשלה", "המשנָה לנשיא בית המשפט העליון", "רב־טוראית" ו"רבת סרן".[15] בעקבות החלטה זו נערך דיון במזנון, ורוב של המשתתפים התנגדו לשימוש ב'ראשת'.[16] גם חידושי מילים נוספים, כגון "מרשתת", לא התקבלו בהתלהבות בוויקיפדיה, אך "חמרמורת" ו"מסרון" התקבלו, וזכו שכך ייקראו הערכים העוסקים בנושאים אלה.

המסקנה היא שיש להתייחס בזהירות לחידושי האקדמיה, ולהשתמש בהם כאשר יהיו מקובלים על ציבור הוויקיפדים, כחלק מהתקבלותם בציבור הרחב. כדי לוודא את התקבלות המושג יש לקיים דיון בדף השיחה של הערך (כאשר מדובר במילה שהיא שם של ערך מסוים), או במזנון (כאשר מדובר במילה כללית).

בעבר[עריכת קוד מקור]

פעמים רבות יש נטייה להשתמש במילה "בעבר" כדי להדגיש שאירוע מסוים התרחש בעבר, למשל "בעבר כיהן כראש הממשלה". הדגשה זו מיותרת, משום שהפעלים בעברית מציינים האם מדובר באירוע שהתרחש בעבר, מתרחש בהווה או יתרחש בעתיד. בדוגמה שהבאנו, די במילים "כיהן כראש ממשלה".

כתיבת שמו של אלוהים[עריכת קוד מקור]

בעברית מקובל שלא להגות את השם המפורש יהוה ככתבו, אלא בכינוי אדני או "השם". בעקבות זאת, רבים גם נמנעים מלכתוב את השם המפורש ובמקומו כותבים ה', קיצור של "השם". בוויקיפדיה הוחלט[17] להשתמש בקיצור ה', גם בציטוטים ישירים, כגון מהמקרא, אך למעט בערכים העוסקים בשם המפורש או בדברים הכוללים את השם המפורש (כגון עדי יהוה) וכן למעט בציטוטים של כתובות ארכאולוגיות.[18] לעומת זאת, השם "אלוהים" מוצג בוויקיפדיה כפי שהוא, למרות שיש הקוראים ואף כותבים במקומו "אלוקים". הכינוי "אלוקים" משמש בוויקיפדיה רק בציטוטים הכוללים את הכינוי עצמו.[19]

סופרים ומשוררים[עריכת קוד מקור]

יש להשתמש במונח "סופר" רק לתיאור אדם שכתב לפחות שני ספרים (ראו באתר של אגודת הסופרים) אשר יצאו לאור בהוצאת ספרים מוכרת, או בעלי היקף מכירות מסחרי. אין הגבלה כזו לגבי המונח "משורר".

תחביר[עריכת קוד מקור]

פיסוק[עריכת קוד מקור]

בסימני הפיסוק יש להשתמש בהתאם להנחיותיה של האקדמיה ללשון העברית, כפי שהן מופיעות בחוברת כללי הפיסוק שבהוצאת האקדמיה (תשס"ב) ובתקציר שבאתר האקדמיה.

יש לשים לב לרווחים לפני ואחרי סימני הפיסוק:

  • אין רווח לפני נקודה (.), פסיק (,), נקודה ופסיק (;), מקף (־ או -), נקודתיים (:), סימן שאלה (?) וסימן קריאה (!). כן יש רווח אחד אחרי כל אחד מהסימנים הנ"ל. דוגמאות:
    • Pictogram voting delete.svg שגוי: אני כותב בעברית ,אבל עם שגיאות .אם לא אתקן אותן , זה לא יהיה טוב : הערכים שלי יהיו קשים לקריאה !
    • Pictogram voting keep.svg נכון: למדתי לכתוב ולהשתמש נכון בסימני הפיסוק, איזה יופי! עכשיו אתחיל לעשות משהו מעניין: אלך לכתוב ערכים בוויקיפדיה.

מקף (־) המשמש להפרדה בין אות יחס לבין מספר יהיה תמיד צמוד ללא רווחים גם לאות היחס וגם למספר. לדוגמה: "ב־2008" או "מ־14:00 עד 16:00" או "הלכתי ל־15 הצגות". אם המקף אינו זמין במקלדת שלכם, אפשר לכתוב במקומו מינוס (-).

קו מפריד (–) דומה בצורתו למקף, אבל הוא נמצא תמיד בגובה אמצע השורה. בדרך כלל יש רווח לפניו ואחריו. כאשר הקו המפריד מסמן טווח, למשל 09:00–18:00 או אילת–מטולה, אין רווח לפניו ואחריו. הכללים המלאים לשימוש בקו מפריד רשומים באתר האקדמיה (ר' קישור למעלה). אפשר להקליד את הקו המפריד באמצעות לחיצה על אלט וסימן = בחלונות 8 וגרסאות מודרניות של לינוקס.

אלא אם יש סיבה לנהוג אחרת, השתמשו בסוגריים עגולים בכתיבה (שיפט־0 ושיפט־9), ולא בסוגריים מרובעים או מסולסלים. כמו־כן, השתמשו במירכאות כפולות לציטוטים ולשמות של יצירות, והשתמשו במירכאות בודדות כאשר יש צורך לכתוב מירכאות בתוך מירכאות. בעת שימוש במירכאות כפולות, שימו לב להשתמש במירכאות כפולות אמִתיות (", שיפט־פסיק, מימין לאות ף במקלדת) ואל תקלידו במקומן מירכאות בודדות פעמיים (''), מכיוון שמירכאות בודדות כפולות משמשות בקוד ויקי לסימון טקסט נטוי.

שימוש חוזר במילות יחס[עריכת קוד מקור]

כאשר יש כמה מושאים עקיפים, חוזרים על אותיות היחס לפני כל אחד מהם:

  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: הקרקע שייכת לדני, אלי ומשה. התגוררתי בחיפה, ירושלים ותל־אביב
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: הקרקע שייכת לדני, לאלי ולמשה. התגוררתי בחיפה, בירושלים ובתל־אביב.

יוצא מן הכלל: מקרה שבו מספר אנשים עבדו יחד:

  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: "ב־1948 פורסמה תאוריה על הפיזיקה של ראשית היקום, שנכתבה בידי ג'ורג' גאמוב, בידי רלף אלפר ובידי רוברט הרמן".
  • Pictogram voting keep.svg כתבו "ב־1948 פורסמה תאוריה על הפיזיקה של ראשית היקום, שנכתבה בידי ג'ורג' גאמוב, רלף אלפר ורוברט הרמן".

הפרדה בין נסמכים ובין פעלים[עריכת קוד מקור]

אין להפריד בין הנסמך לבין הסומך. אין אומרים "במהלך ואחרי השבוע אלמד לבחינה" אלא "במהלך השבוע ואחריו אלמד לבחינה", כי "מהלך השבוע" הוא מבנה של סמיכות. אין לומר "הצעצועים פוזרו מתחת ומעל המיטה" אלא "הצעצועים פוזרו מתחת המיטה ומעליה".

אפשר לומר: "שיפצתי וטייחתי את הדירה" ולאו דווקא: "שיפצתי את הדירה וטייחתי אותה". אפשר לומר "הבחור חיבק ונישק את חברתו", ולאו דווקא "הבחור חיבק את חברתו ונישקה".

יש להקפיד שלא לצרף פעלים שצמודות אליהם מילות יחס שונות. "אמא חושבת על ילדיה ואוהבת אותם" ולא "אמא חושבת ואוהבת את ילדיה", שכן "חושבת" לא יכול להתייחס ל"את ילדיה". אין לומר: "לא יכולתי לעיין ולהתרשם מהספר", כי לעיין לא יכול להתייחס ל"מהספר". יש לומר: "לא יכולתי לעיין בספר ולהתרשם ממנו".

שימוש נכון בשי"ן מחברת[עריכת קוד מקור]

יש להשתמש בשי"ן כדי ליצור זיקה בין חלקי משפט:[2]

  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: הדירה בה התגורר ראובן. הארץ אליה הגיעה דורותי.
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: הדירה שבה התגורר ראובן, או: הדירה שראובן התגורר בה, או: הארץ שדורותי הגיעה אליה.

פעמים רבות משפטים כאלה כתובים עם מילת היחס "את", שמביעה יחס של מושא ישיר (אותו, אותה, אותם, אותן). במשפטים כאלה מספיק בדרך כלל לכתוב את שי"ן הזיקה ולהשמיט את מילת היחס – הן כאשר מילת היחס "את" מופיעה לבדה והן כאשר יש לפניה שי"ן הזיקה. למשל:[20]

  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: הספר אותו סיים לכתוב שמעון. האנציקלופדיה שאותה כולם יכולים לערוך.
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: הספר ששמעון סיים לכתוב. האנציקלופדיה שכולם יכולים לערוך.

פעמים רבות מחליפים שי"ן בווי"ו במילות קישור מסוימות: אך בכתיבה תקנית, יש להקפיד לכתוב "מאחר ש־" ולא "מאחר ו־".[21] יוצאת דופן היא המילה "הואיל", שאחריה באה האות ו' דווקא:

כתבו כך ולא כך
כמעט ש־ כמעט ו־
יש ש־ יש ו־
אפשר ש־ אפשר ו־
מאחר ש־ מאחר ו־
ייתכן ש־ ייתכן ו־
במידה ש־ (ר' הערה בהמשך) במידה ו־

אבל:

כתבו כך ולא כך הערה
הואיל ו־ הואיל ש־ במובן של "מכיוון ש־"
עוד מעט ו־ עוד מעט ש־ במובן של "כמעט ש־"

הביטויים היות ש־ והיות ו־ – שניהם תקינים לשונית,[22] אבל הוחלט שהכתיב המועדף בוויקיפדיה הוא היות ש־.[23]

שי"ן הזיקה אינה תחליף לוי"ו החיבור. משפטי זיקה בעברית מציינים עובדה קיימת הקודמת למתואר במשפט.[24] דוגמאות:

  • Pictogram voting delete.svg שגוי: נתתי את המתנה לאמי, ששמחה בה מאד.
  • Pictogram voting keep.svg נכון: נתתי את המתנה לאמי והיא שמחה בה מאוד.

במידה[עריכת קוד מקור]

הצירופים במידה ו־ ובמידה ש־ כצירופים הפותחים משפט תנאי אינם תקניים. יש להחליף אותם במילה הפשוטה "אם".

נכון לכתוב במידה ו־ ובמידה ש־ כאשר באמת מדובר במידה של דבר־מה:[25] משפטים תקניים:

  • "הרופאים ממליצים לאכול במידה ולהתעמל כל בוקר."
  • "במידה שהאדם מודד - בה מודדים לו" (סוטה, פ"א, משנה ז')
  • "הילדה אינה אוכלת במידה שמתאימה לגילהּ"
  • "במידה שחיינו הפנימיים הבאים לידי גילוי בלשון חשובים יותר, כן אנו מוסיפים יותר לאוצר הלאומי הבלתי נראה." (רחל כצנלסון-שזר)

אות השימוש ב'[עריכת קוד מקור]

  • כדי לציין תכלית, כתבו כדי ולא בכדי. פירוש הצירוף בִּכְדֵי הוא "בשיעור".[26] ניתן לומר את הצירוף "לא בִּכְדִי" שפירושו – "לא לשווא".
  • המלה בְּאִם שימשה במשפטי תנאי מסוימים בלשון ימי הביניים וקיימת גם בעברית החדשה, אבל מילון אבן־שושן, מילון ההווה ויצחק פרץ ממליצים להימנע ממנה וממילא אין בה צורך.[27] במקום "באם" יש לכתוב "אם", "האם" או "כאשר", בהתאם להקשר.

הפועל לשמש[עריכת קוד מקור]

  • יש לכתוב שימש ולא שימש כ, למשל:
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: משה שימש יושב ראש. בתקופה הצלבנית חזרה ביירות ושימשה עיר מסחר.
  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: משה שימש כיושב ראש. בתקופה הצלבנית חזרה ביירות ושימשה כעיר מסחר.

במקרים מסוימים אפשר להחליף את הפועל שימש בפועל כיהן, ולכתוב "האדון כיהן כיושב ראש". לחלופין, ניתן לכתוב גם "שימש בתפקיד": "שימש בתפקיד היושב ראש".

קפיצה מיחיד לרבים[עריכת קוד מקור]

אין לעבור מיחיד לרבים באותו משפט. לדוגמה:

  • "הסתדרות הרופאים החליטה על שביתה. הם טענו שמשכורתם נמוכה מדי". צריך להיות "הסתדרות הרופאים החליטה על שביתה. החברים בה טענו שמשכורתם נמוכה מדי".
  • דוגמה נוספת: "הקצונה הבכירה בצה"ל היא משכילה; כולם למדו באוניברסיטה לפחות כמה שנים". צריך להיות "הקצונה הבכירה בצה"ל היא משכילה; כל הקצינים הבכירים למדו באוניברסיטה לפחות כמה שנים".

משפטים ארוכים מדי[עריכת קוד מקור]

המשפט הבא, שיש בו 95 (תשעים וחמש) מילים, נלקח מהערך פרויקט הלביא:

"לאחר כשבע שנים וחצי של פיתוח מואץ בהשתתפות אלפי מהנדסים וטכנאים, החליטה ממשלתו של יצחק שמיר, ב-30 באוגוסט 1987, בעצתם של שר הביטחון יצחק רבין ושר החוץ שמעון פרס, לעצור את הפרויקט, ולפטר כ-6,000 מהנדסים וטכנאים, לאחר שהתברר שישראל לא תוכל לממן את ייצורו לבדה, ושהפרויקט מעלה אותה למסלול התנגשות עם האמריקנים, שסירבו בתוקף להסב אליו את כספי הסיוע האמריקני, במיוחד לאור העובדה שהוא מתחרה ביצרני המטוסים שלהם, וגורם למרמור רב אצל כוחות היבשה בצה"ל, שחששו שפרויקט זה ישאב את רוב תקציבי צה"ל בשנים הקרובות על חשבון התקציבים שיועדו להם".

משפט כזה ארוך ומסורבל, וכשהקורא מגיע לסופו הוא כבר איננו זוכר מה קרא בתחילתו. אפשר, בקלות יחסית, לשבור את המשפט באמצעו ולפצל אותו למשפטים קצרים יותר (גם הם בעצמם לא משפטים פשוטים, אבל אפשר לעקוב אחרי המבנה הלוגי שלהם) למשל כך:

"לאחר כשבע שנים וחצי של פיתוח מואץ בהשתתפות אלפי מהנדסים וטכנאים, החליטה ממשלתו של יצחק שמיר, ב־30 באוגוסט 1987, בעצתם של שר הביטחון יצחק רבין ושר החוץ שמעון פרס, לעצור את הפרויקט, ולפטר כ־6,000 מהנדסים וטכנאים. ההחלטה התקבלה לאחר שהתברר שישראל לא תוכל לממן את ייצורו לבדה, ושהפרויקט מעלה אותה למסלול התנגשות עם האמריקנים, אשר סירבו בתוקף להסב אליו את כספי הסיוע האמריקני, במיוחד לאור העובדה שהוא מתחרה ביצרני המטוסים שלהם. מלבד זאת גרם הפרויקט להתמרמרות רבה בקרב מפקדי כוחות היבשה בצה"ל, שחששו שפרויקט זה ישאב את רוב תקציבי צה"ל בשנים הקרובות על חשבון התקציבים שיועדו להם".

ביניהם – בהם[עריכת קוד מקור]

רבים משתמשים במילה "ביניהם" במקום שראוי להשתמש במילה "בהם". "ביניהם" באה לתאר מצב שבו עצם מסוים נמצא בין שני עצמים אחרים, למשל: "וּפְלִשְׁתִּים עֹמְדִים אֶל הָהָר, מִזֶּה, וְיִשְׂרָאֵל עֹמְדִים אֶל הָהָר, מִזֶּה; וְהַגַּיְא בֵּינֵיהֶם" (שמואל א, יז, ג). "בהם" באה לתאר מצב שבו עצם מסוים נכלל בקבוצת עצמים, למשל: "כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה, וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה" (דברים, לב, כח). בהתאם לכך, אין לכתוב "במצב דומה היו יישובים ערביים רבים, וביניהם הכפר באסה", אלא "במצב דומה היו יישובים ערביים רבים, ובהם הכפר באסה".

ו' החיבור אחרי פסיק[עריכת קוד מקור]

  • כאשר ו' החיבור מחברת בין שמות עצם (נושא או מושא) בתוך המשפט, לא יבוא לפניה פסיק. לדוגמה: "יוסי, דני ואיציק הלכו לטייל" או "אכלתי את התפוח, את הבננה ואת האפרסק".
  • כאשר ו' החיבור מחברת בין שני חלקים של משפט מחובר והחלק השני בעל נושא אחר, כן יבוא לפניה פסיק. לדוגמה: "יוסי הלך לטייל, ואבי נשאר בבית". (אבל אם הנושא בחלק השני זהה לזה שבחלק הראשון, לא יבוא לפניו פסיק, אלא אם כן רוצים להדגיש אותו.)

מספרים[עריכת קוד מקור]

  • תחומי מספרים ייכתבו מימין לשמאל, כלומר יש לכתוב "משקל ‏‏40–60 ק"ג" ולא "משקל 40-60 ק"ג". ספרותיו של כל מספר נקראות משמאל לימין, אך המספר בשלמותו כמוהו כמילה, והוא נקרא מימין לשמאל - כך החליטה האקדמיה ללשון העברית (הצורה הרשומה כאן מוצגת תקינה באינטרנט אקספלורר, אך יש דפדפנים שמציגים אותה הפוכה). לכתיבה נאותה של הטווח משמש הסימן "–" (קו מפריד) שאינו נמצא במקלדת. במצב עריכת קוד מקור יש בחלון העריכה מצד ימין למטה "סימני פיסוק", ובהם השני מימין הוא הקו המפריד הנדרש למטרה זו.
  • תחום של אחוזים ייכתב בצורה ‏‏20%–‏‏‏‏30%, ולא "‏20-30 אחוז". (מקלידים את התווים בסדר הבא : 2;0;%;–;3;0;% כדי שיוצגו בצורה תקינה (הסימן ; מפריד בין התווים המוקלדים).)
  • כאשר המספר גדול מ-999 יש לכתוב אותו עם פסיקים המפרידים את הספרות לקבוצות בנות שלוש ספרות, כלומר יש לכתוב 1,000 ולא 1000. יוצא מן הכלל: תאריך ייכתב ללא פסיק, למשל 2003.
  • פי עשר או פי עשרה? : אף שבלשון הדיבור נפוצה הצורה "פי עשר", הרי לפי כללי השפה העברית יש לומר "פי עשרה", משום שפי היא צורת הנסמך של פה, ופה הוא זכר. כך גם יש לנהוג ביחס לכל מספר אחר המופיע לאחר "פי" – המספר יופיע בצורת הזכר שלו.
  • שלושה מיליון וחצי עותקים או ארבעה תפוחים וחצי?
גם וגם.
כדי לדעת היכן לכתוב את ה"חצי" (או "רבע", לצורך העניין), יש לשים לב מתי המילה "חצי" מתייחסת למספר ומתי לשם העצם שאנו סופרים. הדבר נגזר ממיקומה:
  • שלושה מיליון וחצי עותקים – הכוונה למספר 3,500,000. המילה "חצי" מתייחסת ל"מיליון". ברור שלא נכתוב "שלושה מיליון עותקים וחצי", כיוון שאז המילה "חצי" מתייחסת ל"עותקים" ונקבל 3,000,000.5 עותקים, כלומר שלושה מיליון עותקים ועוד חצי עותק – ולא לזה התכוון המשורר (עם זאת, "שלושה וחצי מיליון עותקים" הוא גם ניסוח תקין).
  • ארבעה תפוחים וחצי – הכוונה למספר 4.5. המילה "חצי" מתייחסת ל"תפוחים". בעוד זהו הניסוח המועדף, מותרת גם הצורה "ארבעה וחצי תפוחים".[28]
במקרים מסוימים יש כפל משמעות, ואז יש להקפיד ולבחון היכן ממקמים את המילה "וחצי". "תריסר תפוחים וחצי" הם 12.5 תפוחים, אבל "תריסר וחצי תפוחים" הם 18 תפוחים (12 ועוד חצי מ־12).

כתיב[עריכת קוד מקור]

כללי[עריכת קוד מקור]

בגלל ייחודו של הכתיב העברי וההבדלים המשמעותיים שבין הכתיב המנוקד והלא־מנוקד מתעוררות בעיות רבות של כתיב. כתיב חסר הוא אנכרוניסטי. כבר עשרות שנים שהכתיב המלא שולט בשפה העברית בטקסט שאינו מנוקד. כל העיתונים והספרים נכתבים בכתיב מלא - זו הנורמה. באנציקלופדיה העברית מאויתים המושגים בכתיב חסר, מפני שהם מנוקדים ומפני שזו אנציקלופדיה שנולדה לפני יותר מחמישים שנה, לפני שנקבע הכתיב המלא כנורמה. כללי הכתיב המלא מופיעים באתר האקדמיה ללשון העברית (ונקראים "כללי הכתיב חסר הניקוד"), ומומלץ להיצמד אליהם. פרק זה מנסה לענות על כמה בעיות נפוצות ולהציג כמה נושאים שבהם הנוהג בוויקיפדיה שונה מהמלצות האקדמיה.

דיונים נוספים על כתיב ניתן לקיים בדפים הבאים:

מילונים[עריכת קוד מקור]

המהדורה של מילון אבן־שושן משנת תשס"ד מנוקדת באופן מלא וברוב המקרים גם מספקת את הצורה חסרת הניקוד של מילים כאשר היא שונה מהצורה המנוקדת. מילון ההווה לא מנוקד באופן מלא, אך מקפיד על כללי הכתיב חסר הניקוד. מילון ספיר ורב מילים לא מנוקדים באופן מלא ולא מקפידים על כללי הכתיב חסר הניקוד.

בודק איות[עריכת קוד מקור]

מומלץ להשתמש בבודק איות (spell checker). בודקי האיות עוזרים במקרים רבים להימנע משגיאות הקלדה וכתיב, אם כי תוך כדי השימוש בהם יש לזכור כי הם לא מושלמים מכמה סיבות:

  • המילה יכולה להיות תקינה מבחינת בודק איות, אך לא להתאים למשפט הדרוש. למשל, המשפט הבא יהיה תקין מבחינת איות, אבל לא הגיוני: "הוא נתן לו סתירה", משום שהכוונה כנראה ל"סטירה". הוא גם לא יתקן שגיאות תחביר שהוזכרו לעיל, כגון פי עשר/פי עשרה.
  • ההמלצות של בודק האיות יכולות להיות שונות מההחלטות שהתקבלו בדיונים בוויקיפדיה בדפים כגון ויקיפדיה:ייעוץ לשוני וויקיפדיה:בוט/בוט החלפות. למשל, בודק האיות יעדיף את הכתיב "תכנית" התקין לפי כללי הכתיב חסר הניקוד, אבל בוויקיפדיה מקובל לכתוב "תוכנית".

אם זוכרים את הבעיות הללו ולא מסתמכים על בודק האיות בעיניים עצומות, הוא יכול להיות שימושי במניעת שגיאות.

תמיכה בבדיקת איות המקפיד על כללי הכתיב חסר הניקוד מובנית בדפדפן מוזילה פיירפוקס. אם מילון האיות העברי לא מותקן, ניתן להתקין אותו כך: לחיצה ימנית בשדה עריכה ← שפות ← הוסף מילונים (באנגלית: Languages → Add Dictionaries).

כמו כן ניתן לערוך את הערך במעבד תמלילים חיצוני, כגון אופן אופיס או מיקרוסופט וורד, להשתמש בבודקי האיות שלהם ואז להעתיק את הטקסט הבדוק לחלון העריכה של ויקיפדיה. הבודק של אופן אופיס מקפיד על כללי הכתיב ואילו זה של מיקרוסופט וורד מקפיד עליהם פחות (הוא מבוסס על מילון רב מילים).

מילים שמקורן בארמית[עריכת קוד מקור]

שמות עצם שמקורם בארמית, כמו דוגמה, נוסחה, קופסה, משכנתה וכדומה נכתבו בעבר באל"ף או בה"א בסופן (דוגמא, קופסא וכולי). לפי החלטת האקדמיה ללשון העברית,[29] יש לכתוב את כל המילים שמקורן בארמית בה"א בסופן – דוגמה, נוסחה, פסקה וכדומה. יוצאות דופן המילים: סבתא, סבא, אמא, אבא. בצורת הרבים מקובל כתיב עם א' או בלעדיה: דוגמות או דוגמאות, נוסחות או נוסחאות.

כן נכתבות באל"ף מילים שאולות מארמית שאינן שמות עצם, כגון דווקא, גרידא, אדרבא.

במילים שנהוג לכתוב אותן בצורת רבים ב"־ין" או ב"־ים", בדרך כלל נעדיף "נישואים, גירושים, אירוסים" על פני "נישואין, גירושין, אירוסין".

האות וי"ו, חולם וקמץ קטן[עריכת קוד מקור]

שורוק, קובוץ וחולם – שולחן, מאוד, צוהר[עריכת קוד מקור]

לפי כללי הכתיב חסר הניקוד, כל מילה שמנוקדת בשורוק, בקובוץ, בחולם חסר או בחולם מלא תיכתב בווי"ו בכתיב חסר ניקוד:

  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: רב האנשים, טוב מאד, רשות הדאר, צהר אל עולם הרפואה, כהני בית המקדש, אלהים, שלחן השבת
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: רוב האנשים, טוב מאוד, רשות דואר, צוהר אל עולם הרפואה, כוהני בית המקדש, אלוהים, שולחן השבת

כלל זה לא חל על שמות פרטיים של אנשים: שם המקצוע "כוהן" ייכתב תמיד בווי"ו, אך אם נהוג לכתוב את שם משפחתו של אדם בלא וי"ו – "כהן", יש לכתוב אותו כך.

ר' בסעיף "קמץ קטן" את ההערות על כתיב המילים צהריים, מחרת, כל, הכול, אמנות ואומנות ומספר מילים בעייתיות אחרות.

וי"ו עיצורית – ויליאם, הוועדה, תו, לוי[עריכת קוד מקור]

כאשר האו"ת וי"ו מסמנת את העיצורים w או v, היא נכתבת:

  • בודדת בראש מילה: ויליאם, ויסקי, ורד.
  • כפולה באמצע המילה ואחרי מיליות (למעט ו' החיבור): בוויקיפדיה, לוויליאם, הוויסקי, הוורד; תווך (תָּוֶךְ), תקווה, תווים, עכשווי.
  • בודדת בסוף מילים בנות שתי אותיות: תו, קו, צו, וו, גו.
  • ־יו בסוף מילים ארוכות משתי אותיות: עכשיו, סתיו, יחדיו, בנותיו.

אין לכפול את הוי"ו בראש מילה אחרי ו' החיבור: יין וויסקי, סביונים וורדים.

כלל זה לא חל על שמות פרטיים או שמות משפחה של אנשים, אם נהוג לכתוב אותם אחרת, כגון "לוי".

קמץ קטן וחטף קמץ[עריכת קוד מקור]

הצליל o נכתב בעברית במקרים מסוימים בקמץ קטן או בחטף קמץ (ר׳ הערך קמץ). הכללים לכתיבתם מורכבים מעט, ובוויקיפדיה אף מקובלות חריגות אחדות מהכללים שהגדירה האקדמיה ללשון (לדוגמה: תוכנית, ולא תכנית).

בנטייה – רובד, צורך, שורש[עריכת קוד מקור]

במילים במשקל קֹטֶל, כגון תוכן, רובד, צורך, צליל o הופך לשווא ברבים ולכן, כמובן, הווי"ו אינה נכתבת: תכנים, רבדים, צרכים. אבל בצורת הנסמך ביחיד וברבים קיים צליל o שבכתיב בווי"ו:

  • צורת היסוד: תוכן (תֹּכֶן) – תוכן של ספר.
  • צורת הנפרד ברבים: תכנים (תְּכָנִים) – תכנים של ספרים.
  • צורת הנסמך ברבים: תוכני־ (תָּכְנֵי־) – תוכני הספרים (ולא: תכני הספרים).
  • Pictogram voting delete.svg שגוי: תכני הספרים, רבדי הלשון, צרכי השוק, קבצי מידע, עדפי ייצוא, אזני המן.
  • Pictogram voting keep.svg נכון: תוכני הספרים, רובדי הלשון, צורכי השוק, קובצי מידע, עודפי ייצוא, אוזני המן.[30]

הווי"ו נכתבת בכל הנטייה כאשר האות הראשונה של המילה גרונית: חודש חורפי, חודשים חורפיים, חודשי החורף.[31] הווי"ו נכתבת בכל הנטייה במילים אחדות נוספות: קודש – קודשים, שורש – שורשים, בוטן – בוטנים.[32]

בצורת היסוד – תוכנית, אונייה, צהריים, כל העולם, סך הכול[עריכת קוד מקור]

צורת היסוד של מילים רבות בעברית נכתבות בקמץ קטן או בחטף קמץ שנשמע כמו o האנגלית (קרי: אוֹ). לפי הנחיות האקדמיה ללשון העברית, במקרה זה אין לכתוב וי"ו גם בכתיב חסר הניקוד: "וי"ו לא תיכתב במילים שבהן תנועת o מסומנת בניקוד בקמץ קטן או בחטף קמץ שקיים בכל צורות המילה. למשל: אמנם, אפנה, יזמה, תכנית, למחרת, צהריים (לא כן מילים דוגמת חָמְרִי הנכתבת בווי"ו, משום שצורת היסוד שלה, חֹמֶר, מנוקדת בחולם)." מכאן נגזר שיש לכתוב "תכנית" ולא "תוכנית", "קרבן" ולא "קורבן", "חמרה" ולא "חומרה", "אנייה" ולא "אונייה".

למרות הנחיותיה של האקדמיה ללשון העברית, במקומות רבים כיום נכתבת וי"ו במקום הקמץ הקטן. ניתן לראות בעיתונות ובמקומות רבים אחרים שהכתיב המקובל הוא תוכניות, תוכנה, חומרה, אובדן וכדומה. גם מבחן גוגל תומך בדרך כלל בהוספת וי"ו. בוויקיפדיה הוחלט לקיים במקרה זה את הכלל "קול המון כקול שדי", ולהעדיף את הכתיב תוכנית, חומרה וכן הלאה. כאשר מדובר בשם ערך, אפשר לציין בתחילת הערך גם את עמדת האקדמיה, באמצעות תבנית:קמץ קטן, ויש לתת הפניה מהכתיב התקני (ללא וי"ו) לכתיב המקובל בוויקיפדיה (עם וי"ו).

יוצאים מן הכלל:

  • המילה אמנות (אָמָּנוּת), וזאת כדי להבדיל בינה לבין המילה אומנות (אֻמָּנוּת).
  • המילה כל, כול: כשמילה זו מופיעה בסמיכות למילה שאחריה יש לכתוב "כל", אולם כאשר המילה מופיעה שלא בסמיכות למילה שאחריה, היא נכתבת בווי"ו – "כול". סימן לדבר: כאשר למילה "כל" קודמת התנועה a, בדרך כלל היא אינה בסמיכות ולכן תיכתב "כול". דוגמאות: "הכול בסדר", "הוא היה נוח לכול" – שלא בסמיכות; "לכל דבר יש סוף", "כל הכבוד" – בסמיכות.
  • המילים צהריים, מחרת, מחרתיים מנוקדות בקמץ קטן ובחטף קמץ ויש להגות אותן כאילו כתוב צוהוריים, מוחורת, מוחורתיים.[33] עם זאת, גם בוויקיפדיה נהוג לכתוב אותן בלא וי"ו.

כתיב האות יו"ד[עריכת קוד מקור]

לפי כללי הכתיב חסר הניקוד של האקדמיה ללשון, הכללים העיקריים הנוגעים לאות יו"ד הם אלה:

  • יש להכפיל יו"ד עיצורית שאינה בראש מילה ושאינה סמוכה לאם קריאה (אהו"י).
  • יש לכתוב כל תנועת i באות יו"ד, אלא אם:
    • היא מופיעה לפני שווא נח בצורת היסוד של המילה.
    • היא לא מופיעה בצורת היסוד של המילה.

הניסוח הדקדוקי של הכללים האלה נשמע מעט מורכב, אך יישומם פשוט בדרך כלל והמקרים הנפוצים שלהם מפורטים בסעיף זה.

מילים לועזיות – היסטוריה, מיליון, אצטדיון[עריכת קוד מקור]

הצליל i במילים לועזיות מובהקות שנכנסו לשימוש בעברית בדורות האחרונים נכתב תמיד ביו"ד:

  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: הסטוריה, אנטליגנציה, מליון (1,000,000)
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: היסטוריה, אינטליגנציה, מיליון (1,000,000)

שימו לב: ז'אן מישל ז'אר הגיע מליון (עיר בצרפת) והוא מרוויח מיליונים מההופעות שלו.

ישנן גם מילים לועזיות שנכנסו לעברית בתקופות קדומות ובאופן מסורתי נכתבות בלא יו"ד, למשל אצטדיון (ולא איצטדיון).

מילה, סיפור, תיאור[עריכת קוד מקור]

בעבר היה נהוג לכתוב בלא יו"ד מילים רבות שנכתבות בלא יו"ד בכתיב מנוקד, כי אחרי החיריק יש דגש חזק: מִלָּה, מִדָּה, סִבָּה, כִּכָּר. עם הזמן נוצר חוסר אחידות – חלקן נכתבו רוב הזמן ביו"ד ואחרות רוב הזמן בלעדיה. האקדמיה החליטה שכל המילים הללו תיכתבנה ביו"ד:

  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: מלותיו האחרונות. מלון אבן־שושן. הסבה לכך שכתב את הספור לא התבררה במדה מספקת. הוא הלך לככר העיר.
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: מילותיו האחרונות. מילון אבן־שושן. הסיבה לכך שכתב את הסיפור לא התבררה במידה מספקת. הוא הלך לכיכר העיר.

מילים במשקל קיטול (קִטּוּל) כגון תיקון, דיבור, נכתבות תמיד ביו"ד, גם כאשר באמצען יש אות גרונית שמשנה את החיריק לצירי (תשלום דגש):

  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: תאור המקרה, ברור הנסיבות, שרותים צבוריים, שעת חרום.
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: תיאור המקרה, בירור הנסיבות, שירותים ציבוריים, שעת חירום.

מילים שמסתיימות ב"־יה"[עריכת קוד מקור]

מילים רבות מסתיימות בצירוף האותיות "־יה". מתי יש לכתוב ־יה ומתי ־ייה?

רוב המילים הלועזיות שמסתיימות ב־ia‏, iya נכתבות ביו"ד אחת: דמוקרטיה, איטליה, אילוסטרציה.[34] לעתים ניתן לכתוב מילים לועזיות ב"־ייה" כדי להדגיש את הגיית היו"ד, למשל טורטייה. כמו כן, נהוג לרשום ב"־ייה" שמות צרפתיים כגון מונפלייה, מונטסקייה, פורייה. במקרה של ספק אפשר לנהל דיון בדף השיחה או בדף הייעוץ הלשוני.

המילים העבריות שמסתיימות בצלילים iya נכתבות בשתי יו"דים: שנייה, עלייה (למעלה), גבייה (של חובות), תושייה, צרפתייה.[35] לעומת זאת, מילים עבריות שמסתיימות בצלילים eiha נכתבות ביו"ד אחת: עליה (על האישה), לגביה (לגבי האישה), ילדיה (של האישה). שימוש נכון ועקבי בהכפלת היו"ד מקל על הקריאה. למשל:[36]

  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: העליה השניה. היא ידעה שהשופט כבר קיבל החלטה לגבייה. רשות השידור ערוכה לגביה של אגרת הטלוויזייה.
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: העלייה השנייה. היא ידעה שהשופט כבר קיבל החלטה לגביה. רשות השידור ערוכה לגבייה של אגרת הטלוויזיה.

מספר מילים בעברית מסתיימות ב־ya ללא תנועת i, בהן כנופיה, שוליה, אכסניה, ערבוביה. הכלל הוא: אם לפני היו"ד יש חיריק, יש לכתוב ־ייה (תּוּשִׁיָּה – תושייה), ואם לפני היו"ד יש שווא, יש לכתוב ־יה (אכסניה – אַכְסַנְיָה). במקרה של ספק מומלץ להיעזר במילון או בבודק איות.

מילים שמסתיימות ב־aya נכתבות ביו"ד אחת, מכיוון שהה"א הסופית היא אם קריאה ("ה"א שותקת"):

  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: הבעייה נפתרה, בן לווייה, חווייה קשה.
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: הבעיה נפתרה, בן לוויה, חוויה קשה.

במילים כגון יופייה, עובייה (היופי שלה, העובי שלה) היו"ד מוכפלת, משום שהיא עיצור ולא תנועה (yofyah) והה"א אינה אם קריאה ("ה"א שותקת"), אלא עיצור.[37]

מילים שמסתיימות ב־aya נכתבות ביו"ד אחת, מכיוון שהה"א הסופית היא אם קריאה ("ה"א שותקת"):

מילים שמסתיימות ב־ye אחרי עיצור נכתבות ביו"ד אחד, מכיוון שיו"ד בהם אינה אם קריאה:

  • אריה (בעל חיים), ולא "ארייה"; אבל "ארייה" הוא הכתיב הנכון של המילה אֲרִיָּה שפירושה "קטיף תאנים".
  • "מנהיג המפלגה הבטיח כי נחיה בעושר בקרוב" ולא "נחייה"; אבל נכון לכתוב בשתי יו"דים: כלב נחייה, "אנחנו נחייה את המיזם הזה" (נפיח בו חיים).

בית, דיג, גרביים, שמים, מצרים[עריכת קוד מקור]

מילים שלקראת סופן מופיעים הצלילים -ayi- נכתבות ביו"ד אחת: קיץ, זית, בית. זה מתקיים בכל הנטייה של אותה המילה:

  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: ביית הרוס, חייץ מסתיר, דייג עם חכה. תנור בייתי, הולך הבייתה, אוכל זייתים.
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: בית הרוס, חיץ מסתיר, דיג עם חכה. תנור ביתי, הולך הביתה, אוכל זיתים.

אבל במילים אחרות שגזורות מאותו השורש נכתבות לפי כללי הכתיב המתאימים: האדם ביית את הכלב (בִּיֵּת); דייג עוסק בדיג ותופס דגים ברשת (דַּיָּג). צורת הרבים של המילה "בית" נכתבת, כמובן, "בתים".

יוצאים מן הכלל מילים שבאופן מובהק מביעות מספר זוגי. אותן יש לכתוב בשתי יו"דים: גרביים, נעליים, עיניים, שיניים.[38]

מילים שנגמרות ב־-ayim, אבל אינן מילים זוגיות, נכתבות ביו"ד אחת: מים, שמים, מצרים, ירושלים:

  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: יציאת מצריים. ירושליים. שמיים כחולים. עלה השמיימה.
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: יציאת מצרים. ירושלים. שמים כחולים. עלה השמימה.

אבל: העברים והערבים הם עמים שמיים (שֵׁמִיִּים).

המספר 2 נכתב שתיים, שניים, והמספר 12 נכתב שתים עשרה, שנים עשר.

יו"ד עיצורית – מצוין, בנויה, אויב, הילדים[עריכת קוד מקור]

יש להכפיל יו"ד עיצורית באמצע ובסוף המילה כאשר אינה צמודה לאם קריאה – אות אהו"י שאינה עיצור.

לפיכך, במילה מסיים (מְסַיֵּם) יש להכפיל את היו"ד, משום שהיא עיצורית וסמ"ך ומ"ם הן לא אמות קריאה. לעומת זאת, במילה מסוים (מְסֻיָּם) אין להכפיל את היו"ד, משום שכאן האות וי"ו היא אם קריאה:

  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: מסויים, מדוייק, מצויין. אוייב, עויין. ירושלים הבנוייה.
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: מסוים, מדויק, מצוין. אויב, עוין. ירושלים הבנויה.

אין להכפיל את היו"ד אחרי מיליות:

  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: מסדר היישועים. הוריש ליילדיו.
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: מסדר הישועים. הוריש לילדיו.

מקרה, מנהל, רצפה, אכפת, גלגול[עריכת קוד מקור]

מקרה נפוץ של צליל i לפני שווא נח הוא שמות עם תחיליות: מקרה, מפקד אוכלוסין, מנהל שכונתי.[39] במילים אלה אין לכתוב י', אלא אם כן מדובר בשם מסוים ומקובל, כגון מינהל מקרקעי ישראל.

ישנן גם מילים ללא תחיליות עם צליל i לפני שווא נח: רצפה, סדרה, גזרה, פסגה.[40] כך נכתבת גם המילה אכפת (אִכְפַּת):

  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: נפל על הריצפה. סידרת טלוויזיה. גיזרת הצפון. אזרחים שאיכפת להם.
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: נפל על הרצפה. סדרת טלוויזיה. גזרת הצפון. אזרחים שאכפת להם.

לפי כללי הכתיב חסר הניקוד, מילים בעלות שורשים מרובעים במשקל פִּלְפּוּל, כגון מִחְזוּר, אִגְרוּף, גִּלְגּוּל יש לכתוב בלא יו"ד, משום שהשווא בהן נח. עם זאת, בוויקיפדיה מקובל לכתוב יו"ד כאשר הדבר עוזר לקריאה נכונה, למשל "מיחזור נייר" ולא "מחזור נייר" – כדי לא להתבלבל עם המילה "מַחְזוֹר".

"י" ו"יי" בראש מילה[עריכת קוד מקור]

יש לכתוב יו"ד כפולה כאשר הצליל הוא yi (יִי):

  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: ישוב, יצור, ישום, יקור
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: יישוב, ייצור, יישום, ייקור

כמו כן, יש לכתוב יו"ד כפולה במילים במשקל הזה כאשר האות אחרי היו"ד גרונית והיו"ד מנוקד בצירי:

  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: יעור, יאוש, ירוט
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: ייעור, ייאוש, יירוט

במקרים אחרים יש לכתוב י"ד אחת:

  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: ייבול, יילודה, יישועה
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: יבול, ילודה, ישועה

לפי החלטת האקדמיה ללשון את המילים יְבוּא/יִבּוּא, יְצוּא/יִצּוּא אפשר לרשום בשני האופנים: יבוא/ייבוא, יצוא/ייצוא.

במקרה של ספק מומלץ לבדוק במילון.

"י" ו"יי" בסוף מילה[עריכת קוד מקור]

מילים עבריות שמסתיימות ב־-ay נכתבות תמיד בשתי יו"דים: בני הקטן ובנותיי הגדולות ניגשו אליי; כולם היו בניי; לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי.

יוצאות דופן המילים אולי, מתי, חי, שי ודי.[41] כמו כן, נכתבים ביו"ד אחת שמות פרטיים אחדים: סיני, חגי, איתי ועוד.

כמו כן, נכתבים בשתי יו"דים שמות לועזיים כגון סטיבן פריי, דניאל דיי לואיס, בריאן מיי.

מילים בסיומת ־אי (בעיקר מקצועות) נכתבות כך: גבאי, בנאי, חשמלאי.

צורת הנסמך ברבים נכתבת ביו"ד אחת:

  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: ילדיי הצל. על פניי המים. עיניי כל העולם.
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: ילדי הצל. על פני המים. עיני כל העולם.

במילים שבהן היו"ד היא חלק מצורת היסוד של המילה יש שתי יו"דים: במתקן נערכים ניסויי טילים; ערביי ישראל.

מילים כגון לגמרי, שלהי נכתבות ביו"ד אחת (ולא לגמריי, שלהיי).

אחרי מיליות[עריכת קוד מקור]

לעולם לא תיכתב יו"ד לציון תנועת i של המיליות ב־, כ־, ל־, מ־ ושל המילית הארמית ד־, אשר משמשת בביטויים אחדים:

  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: ליפני הספירה. נישמרו מיפגיעה ביכבודו. מיפני ש־. מישום ש־. מיכיוון ש־. כילאחר יד. לאחר מיכן. מיחוץ לבית. כל דיכפין. בין הייתר. העניק ליילדיו חינוך טוב.
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: לפני הספירה. נשמרו מפגיעה בכבודו. מפני ש־. משום ש־. מכיוון ש־. כלאחר יד. לאחר מכן. מחוץ לבית. כל דכפין. בין היתר. העניק לילדיו חינוך טוב.

המילים "דְּבָעֵי" ו"כִּדְבָעֵי" נכתבות ביו"ד אחת בלבד בסופן: דבעי, כדבעי.[42] צורות הכתיב דבעיי, כדיבעי, כידבעי וכיו"ב – שגויות.

בניין נפעל – להיכנס, כנראה, הינתקות[עריכת קוד מקור]

ברוב הפעלים בבניין נפעל יש לכתוב את האות יו"ד בתחיליות בשם הפועל, בזמן עתיד ובשם הפעולה. אין לכתוב את היו"ד בזמן עבר ובהווה (בינוני).[43] דוגמאות:

כתבו כך ולא כך הערה
להיכנס להכנס שם הפועל
ייפגש יפגש זמן עתיד
נראה, כנראה ניראה, כניראה זמן עבר והווה (בינוני)
בהישארותו בהשארותו "בכך שהוא נשאר"
בהיכנסה בהכנסה "כאשר היא נכנסה"
הינתקות הנתקות שם פעולה
ייתכן, תיתכן יתכן, תתכן "אפשר", "יכול להיות"[44]

הפועל לֵהָנוֹת (לקבל הנאה) נכתב בכתיב חסר ניקוד כך: "ליהנות". גם הכתיב "להיהנות" תקין. "להנות" הוא כתיב חסר שאינו מומלץ לפי כללי האקדמיה בטקסט לא מנוקד, ואילו הכתיב "להינות" שגוי לחלוטין.[45]

זיכרונות, עקרונות, פתרונות[עריכת קוד מקור]

יו"ד נכתבת במילים במשקל קִטָּלוֹן: זיכרון, ניסיון, כישלון. לפי הכללים, כאשר היו"ד נכתבת בצורת היסוד, היא נכתבת גם בצורות הנטויות, גם אם אחרי הצליל i מופיע שווא:

  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: הזכרונות של צ'רצ'יל. הוא הודה בכשלונו.[46]
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: הזיכרונות של צ'רצ'יל. הוא הודה בכישלונו.

להבדיל ממילים במשקל קִטָּלוֹן, מילים במשקל קִטְלוֹן נכתבות בלא יו"ד, משום שיש בהן שווא נח. בגלל הדמיון בין המשקלים יש מספר מילים נפוצות שאנשים כתובים והוגים באופן שאינו תקני:[47]

משקל קִטְלוֹן (קטלון)
  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: מדע בידיוני. דימיון מפותח. ייתרון יחסי. הפיתרון הסופי. שיוויון בין המעמדות.
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: מדע בדיוני. דמיון מפותח. יתרון יחסי. הפתרון הסופי. שוויון בין המעמדות.
משקל קִטָּלוֹן (קיטלון)
  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: גזרון המילה. חסרון בולט. כשרון מבוזבז. פצצת סרחון. פתיון במלכודת. רשיון נהיגה.
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: גיזרון המילה. חיסרון בולט. כישרון מבוזבז. פצצת סירחון. פיתיון במלכודת. רישיון נהיגה.

צורות היסוד של מילים כגון עיקרון, חילזון והיגיון נכתבות ביו"ד לפי אותו הכלל, אבל הצורות הגזורות מהן נכתבות בלא יו"ד: עקרונות, חלזונות, הגיוני. זאת משום שהאותיות הגרוניות ה"א, חי"ת ועי"ן גורמות לשינוי הניקוד מחיריק לסגול: עֶקְרוֹנוֹת, חֶלְזוֹנוֹת, הֶגְיוֹנִי.

  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: חילזונות הגינה. פיתרון היגיוני. חסר עיקרונות. חיסרון כיס. חיסרונות בולטים. היריונות לא רצויים.
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: חלזונות הגינה. פתרון הגיוני. חסר עקרונות. חסרון כיס. חסרונות בולטים. הריונות לא רצויים.

במילים במשקל קִטָּלוֹן שבהן האות השנייה של השורש גרונית מתקיים תשלום דגש והאות הראשונה מנוקדת בצירי, למשל: גֵּרָעוֹן, הֵרָיוֹן. אף־על־פי־כן, בכתיב חסר ניקוד צורת היסוד שלהן נכתבת ביו"ד, אבל צורת הנסמך והצורות הנטויות נכתבות בלא יו"ד:

  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: אישה בהריון. גרעון תקציבי.[48] היריונות קשים. היריון האישה.
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: אישה בהיריון. גירעון תקציבי. הריונות קשים. הריון האישה.

נבנית, נבנתה[עריכת קוד מקור]

בפעלים מגזרת ל"ה, כגון נבנה, נהנה, גילה[49] האות יו"ד נכתבת בסיומת בזמן הווה ובזמן עבר בגוף שני:

  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: בעיר נבנת שכונה חדשה. המדינה נהנת מצמיחה כלכלית. כשנגלת לי, התאהבתי בך.
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: בעיר נבנית שכונה חדשה. המדינה נהנית מצמיחה כלכלית. כשנגלית לי, התאהבתי בך.

היו"ד לא נכתבת בסיומת בזמן עבר בגוף שלישי:

  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: תל־אביב נבניתה בשנת תרס"ט.
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: תל־אביב נבנתה בשנת תרס"ט.

תיבה, דעה, שינה[עריכת קוד מקור]

שמות עצם בנקבה בני שתי הברות שבראשונה בהן יש צירי ייכתבו ביו"ד, אם תנועת הצירי מתקיימת בנטייה ולא משתנה לצליל אחר, למשל:

  • משה בתיבה – תיבות דואר
  • היריון ולידה – מספר ממוצע של לידות לאישה
  • זיעה קרה – ניגב את זיעתו

אבל אין כותבים יו"ד, אם צליל הצירי משתנה, למשל:

  • מאה – מאתיים (צירי משתנה לקמץ)
  • העֵדָה האשכנזית – השד העֲדָתִי (צירי משתנה לחטף פתח)
  • דעה צלולה – דעת הרוב (צירי משתנה לפתח; הכתיב "דיעה" – אינו תקני!)

יוצאת מן הכלל המילה שינה:

  • שינה עֲרֵבָה – שנת ישרים (הצירי משתנה לשווא, אבל היו"ד נכתבת בצורת היסוד כדי להבדיל בין שינה ובין שנה)

אין כותבים יו"ד במילים שנגזרו מזכר:

  • העד הוא איש כן וישר – העדה היא אישה כנה וישרה

יו"ד בשמות תואר[עריכת קוד מקור]

שם תואר שמסתיים ביו"ד ביחיד ייכתב בדרך כלל בשתי יו"דים ברבים:

  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: אופיינים. מזערים.
  • Pictogram voting keep.svg כתבו: אופייניים. מזעריים.

מקרה יוצא דופן בולט הוא שמות תואר שמתארים השתייכות לאומית של בני־אדם, שבהם נכתבת יו"ד אחת או שתיים בהתאם להקשר: "סופרים אוקראינים" והן "סופרים אוקראיניים", אבל אין לכתוב "ספרים אוקראינים" וצריך לכתוב "ספרים אוקראיניים".[50]

  • Pictogram voting keep.svg כתבו: סופרים אוקראינים; סופרים אוקראיניים; אבל: ספרים אוקראיניים
  • Pictogram voting delete.svg אל תכתבו: ספרים אוקראינים!

מילים שנכתבות לא פעם בשגיאה[עריכת קוד מקור]

  • המילה בינתיים תיכתב ביו"ד (לא: בנתיים). ביסוד המילה "בינתיים" נמצאת המילה "בין" ("בין לבין").
  • איפוא לעומת איפה: איפוא פירושה "לכן", "אם כן"; איפה – תיאור מקום.
  • אם לעומת עם: מילת התנאי תיכתב באל"ף - אם; עם בעי"ן פירושה "יחד".

תיקון אוטומטי וחצי אוטומטי של שיבושי לשון[עריכת קוד מקור]

בוויקיפדיה העברית פועלים כלים אחדים לאיתור שיבושי לשון ולתיקונם או למתן המלצה לתיקונם. כלים אלה הם:

  • בוט ההחלפות - בוט זה משמש להאחדת הכתיב של מילים שלהן צורות כתיב שונות. לדוגמה: החלפת "פיסיקה" ל"פיזיקה" או "פרוייקט" ל"פרויקט". הבוט כולל יותר מ-900 החלפות.
  • שתי שקל - בוט המציג מקרים של חוסר התאמה בין מספר למין (כגון "שתי שקל", "שלושה בחורות" ו"חמשת הספינות"), כדי לאפשר את תיקונן. הבוט אינו מתקן את הטעויות, אלא מציג רשימה שלהן לתיקון אנושי, בין השאר משום שבמקורות שונים (בעיקר מקורות ישנים) נעשה שימוש שונה מאשר בימינו (למשל: "שתיים דובים") וכן משום שלעתים למילים משמעות שונה ("לחמש עבדים בנשק").
  • כפתור הבדיקה (צ'קטי): כולל שלל בדיקות, המתבצעות בערך בעת עריכתו, בעקבות לחיצה על הכפתור "בדיקה". חלק מהבעיות (כולל אלה שמוגדרות לבוט ההחלפות) מתוקנות מיד, ועל אחרות יוצאת המלצה לתיקון אנושי.

ראו גם[עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]

שום מדריך סגנון, כולל דף זה, אינו "תורה מסיני" – חיבורים כאלה מושפעים מהטעם האישי של כותביהם ולעתים סותרים אחד את השני; הם גם עשויים להתיישן במהירות. עם זאת, שימוש מושכל בספרים כאלה עשוי לעורר מחשבה ולעזור לקורא לקבל החלטה נבונה ומתאימה בנושא ניסוח.

  • החלטות האקדמיה בדקדוק
  • אבא בנדויד, מדריך לשון לרדיו ולטלוויזיה, ירושלים תשל"ד
  • יצחק אבינרי, יד הלשון, תל־אביב, תשכ"ד – 1964
  • יצחק פרץ, עברית כהלכה: מדריך בענייני לשון, תל־אביב, 1968
  • יעקב בהט ומרדכי רון, ודַיֵּק: תיקוני לשון ושיפור הסגנון
  • לאה צבעוני, עברית כהווייתה
  • לאה צבעוני, עיינו ערך עריכה: מדריך לכותב ולעורך, תשס"ב
  • איתן אבניאון, רפאל ניר ויהודית אוריין, מילה במילה
  • אהרן מירסקי, סגנון עברי, ירושלים, תשנ"ט
  • אהרן בן־אור, לשון וסגנון, תל־אביב, תשי"ט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ אלון עידן, צריך לומר ש"צריך לומר" הפך למגיפה, באתר הארץ, 10 בינואר 2014
  2. ^ 2.0 2.1 למבנה המשפט: משפט זיקה לא מקושר. החלטות האקדמיה בדקדוק סע' 4.3 א'.
  3. ^ הצורה "נסוב" נפוצה למדי בשפה הכתובה, אבל איננה תקנית. הצורה התקנית היא "נסב" (החלטות האקדמיה בדקדוק סע' 3.6 ד) ומשמעותה "פנה, נטה הצידה; הועבר; הקיף; התגלגל" (מילון אבן־שושן).
  4. ^ יד הלשון, הערך "הנה"; 'הנו' בתפקיד אוגד, אתר האקדמיה ללשון העברית
  5. ^ ההבדל בין "כיוון ש־" ו"מכיוון ש־" אינו ברור די הצורך. יש הגורסים שלביטויים משמעות שונה: "כיוון ש־" מביע זמן ו"מכיוון ש־" מביע סיבה; למעשה, בימינו שניהם משמשים בשתי המשמעויות. ראו גם: עברית כהלכה סע' 235, מילון אבן־שושן, מילון ההווה.
  6. ^ אתר האקדמיה ללשון העברית – שאלות ותשובות: בגלל ש־.
  7. ^ יוסף מנחם מרגלית, הא־הידיעה בשמות מקומות, באתר האקדמיה ללשון העברית. למאמר המלא - ראו כאן.
  8. ^ ראו החלטת האקדמיה ללשון עברית בנושא.
  9. ^ ראו בדף השיחה של קטגוריית שנים עבריות.
  10. ^ ויקיפדיה:רשימת ערכים במחלוקת/:טבח ליל הסדר
  11. ^ ויקיפדיה:רשימת ערכים במחלוקת/:אסון מעלות
  12. ^ שיחה:רצח נערי לח"י ברעננה
  13. ^ שיחת תבנית:חייל#עבד אל קאדר אל חוסייני
  14. ^ ויקיפדיה:פרלמנט/ארכיון 7#התנחלויות, ויקיפדיה:פרלמנט/ארכיון 11#התנחלויות
  15. ^ פוסט בדף הפייסבוק של האקדמיה
  16. ^ כמה שנים מאוחר יותר הועלה העניין לדיון חוזר במזנון, שהסתיים עם רוב קל לטובת המתנגדים לשימוש בראשה. לאחר מכן היה נסיון להגיע להכרעה והובאה דעתו של הבלשן רוביק רוזנטל שקיבל את המילה ראשה, אך לא הובאה התייחסותו לטענות שעלו בדיון הקודם. כנגדו הובאה דעתו של הבלשן אבשלום קור שמצדד בראש. משתמשים מעטים מאוד (כ-15 לעומת כ-100) הגיבו, ולכן הדיון נסגר ללא הכרעה.
  17. ^ ראו ויקיפדיה:פרלמנט/ארכיון 14#השם המפורש
  18. ^ לפי קונצנזוס בדיון ויקיפדיה:מזנון/ארכיון 347#תעתיק שם ה' בכתובות ארכאולוגיות
  19. ^ ראו דיון בויקיפדיה:מזנון/ארכיון 351#אלוהים או אלוקים
  20. ^ מדריך לשון לרדיו ולטלוויזיה, עמ' 135, 246
  21. ^ עברית כהלכה סע' 265.
  22. ^ עברית כהלכה סע' 255; מילון ההווה, הערך "היות".
  23. ^ ויקיפדיה:בוט/בוט החלפות/ארכיון 10#היות ו... ← היות ש..., ויקיפדיה:בוט/בוט החלפות/ארכיון 17#היות ו-->היות ש.
  24. ^ החלטות האקדמיה בדקדוק סע' 4.3 ב'.
  25. ^ יד הלשון, הערך "במדה ו"; עברית כהלכה סע' 231; החלטות האקדמיה בדקדוק סע' 4.1.3 ו'.
  26. ^ לפי מילון אבן־שושן, הערך "דַּי".
  27. ^ אורי מור, שלוש בי"תין מפוקפקות: באם, בכדי, נקט ב־, לשוננו עח, תשע"ו, עמ' 305—333
  28. ^ האקדמיה ללשון העברית - השימוש בשם המספר
  29. ^ החלטות האקדמיה בדקדוק סע' 2.2.3.
  30. ^ הניקוד הוא תָּכְנֵי־, רָבְדֵי־, צָרְכֵי־, קָבְצֵי־, עָדְפֵי־, אָזְנֵי־.
  31. ^ הניקוד הוא חֹדֶשׁ, חֳדָשִׁים, חָדְשֵׁי־, כלומר חולם בצורת היסוד, חטף קמץ ברבים נפרד וקמץ קטן ברבים נסמך.
  32. ^ הניקוד הוא קֹדֶשׁ – קֳדָשִׁים, שֹׁרֶשׁ – שֳׁרָשִׁים, בֹּטֶן – בָּטְנִים.
  33. ^ באלפבית פונטי: [tsohorayim]‏, [moħorat]‏, [moħoratayim].
  34. ^ בכתיב מנוקד האות לפני יו"ד בדרך כלל מנוקדת בשווא ולא בחיריק: דֵּמוֹקְרַטְיָה, אִיטַלְיָה, אִילוּסְטְרַצְיָה.
  35. ^ בכתיב מנוקד האות לפני יו"ד מנוקדת בחיריק. חיריק הוא תנועת i והיא נכתבת באות יו"ד, והיו"ד השנייה היא יו"ד עיצורית: שְׁנִיָּה, עֲלִיָּה, גְּבִיָּה, תּוּשִׁיָּה. הכתיב ביו"ד אחת וללא ניקוד אינו שגוי לגמרי, אך הוא מנוגד להמלצת האקדמיה ללשון.
  36. ^ הניקוד הוא עָלֶיהָ, לְגַבֶּיהָ, יְלָדֶיהָ.
  37. ^ הניקוד הוא יָפְיָהּ, עָבְיָהּ – הקמץ קטן ונהגה o ובה"א יש מפיק.
  38. ^ בכתיב מנוקד הן נכתבות ביו"ד אחת: גַּרְבַּיִם, נַעֲלַיִם, עֵינַיִם, שִׁנַּיִם.
  39. ^ הניקוד הוא מִנְהָל, מִפְקָד, מִקְרֶה.
  40. ^ הניקוד הוא רִצְפָּה, סִדְרָה, גִּזְרָה, פִּסְגָּה.
  41. ^ על פי כללי הכתיב של האקדמיה ניתן לכתוב את המילה דַּי גם "דיי" ו"דאי", אבל "די" היא הצורה הנפוצה.
  42. ^ "בעי" בארמית = צריך, מבקש. לכל מאן דבעי = לכל מי שמבקש; כ־ד־בעי = כפי שצריך.
  43. ^ זהו לא כלל ייחודי לבניין נפעל, אלא יישום נפוץ של כלל שלפיו יו"ד לא נכתבת אם היא מופיעה לפני שווא נח בצורת היסוד של המילה. שווא נח מופיע בבניין נפעל בזמן עבר ובבינוני (נִכְנַס – נכנס, נִפְקָד – נפקד) ולא מופיע בעתיד, בשם הפועל ובשם הפעולה (יִשָּׁמֵר – יישמר, לְהִנָּתֵן – להינתן, הִצָּמְדוּת – היצמדות).
  44. ^ המילים ייתכן, תיתכן, ייתכנו וכו' במובן "יכול להיות" נכתבות בשתי יו"דים, מכיוון שזהו זמן עתיד של הפועל "להיתכן". "יתכן" הוא הכתיב הנכון של זמן עתיד של הפועל לְתַכֵּן (למדוד, לערוך, לקבוע, לתכנן).
  45. ^ מילון ההווה, מילון אבן־שושן, החלטות האקדמיה בדקדוק 3.2 ב'. נדון גם בבוט החלפות: ויקיפדיה:בוט/בוט החלפות/ארכיון 17#להינות --> ליהנות.
  46. ^ כתיב כזה אינו שגיאה גמורה. הוא נכון בכתיב מנוקד – זִכְרוֹנוֹת, כִּשְׁלוֹנוֹת. הוא אף נפוץ בפרסומים רבים שאינם מנוקדים. עם זאת, הכתיב חסר הניקוד התקני הוא זיכרונות, כישלונות.
  47. ^ הרשימות על פי החלטות האקדמיה בדקדוק סע' 2.1.5.
  48. ^ הכתיב "הריון", "גרעון" נכון בכתיב חסר, אולם הכתיב התקני במקרים האלה הוא "היריון", "גירעון".
  49. ^ בכתיב מנוקד: נִבְנָה, גִּלָּה.
  50. ^ חרדים וחרדיים, חילונים וחילוניים – סיומת םִים לעומת סיומת םִיִּים, באתר האקדמיה ללשון