שיחה:מקדש אדפו

מומלץ לעדכן את השם בערבית: معبد ادفو. ‏Lionster‏ • שיחה 22:10, 4 בנובמבר 2013 (IST)

דביר

האם המילה דביר לא שמורה לבית המקדש היהודי בלבד? Mr.Shoval - שיחה 00:50, 10 בנובמבר 2013 (IST)

לא, משמעות המילה היא המקום הקדוש ביותר במקדש, וזה קיים במקדשים בכל רחבי העולם העתיק. וזו המילה שהארכאולוגים משתמשים בה כשמציינים את המקום הקדוש ביותר במקדש כל שהוא. בכלל זו שגיאה שהמילה דביר מפנה לערך קודש הקודשים העוסק בבית המקדש היהודי. תסתכל בערך תל חצור יש שם תמונה של דביר בשטח ח' בעיר התחתונה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 00:59, 10 בנובמבר 2013 (IST)

תודה (: Mr.Shoval - שיחה 01:02, 10 בנובמבר 2013 (IST)

זה מקביל למושג היווני "נאוס". אולי זה עדיף. • חבר לחיים - אמצו כלב! ‏Ori‏ • PTT‏ 09:07, 10 בנובמבר 2013 (IST)

יש לנו מחסור בעברית למונחים בתחום האדריכלות המתייחסת לעת העתיקה. ראיתי בויקיפדיה האנגלית שהם משתמשים במונח קפלה שהגיע מהעולם הנוצרי לציון חדרי הפולחן במקדש (אשמח להצעה מתאימה). בערך זה אני מתלבטת רבות במינוחים. בויקיפדיה האנגלית יש את הערך Naos (shrine) . הם גם אומרים באגיפטולוגיה: The naos as a small shrine is known in its typically Egyptian form since the beginning of Ancient Egyptian history. הם שאלו מונח מהעולם היווני לציון אלמנט הקיים הרבה לפני שהעולם היווני נולד. וגם כאן יש בעיה. בכל אופן המונח דביר הוא בשימוש של ארכאולוגים לציון החדר המקודש ביותר במקדשים. לא מתייחס רק לעולם היהודי. ובמקדש הזה יש דביר ובתוכו יש את מבנה הפולחן של נכתנבו השני שלא מצאתי לו מונח בעברית, ובויקיפדיות ובפרסומים אחרים משתמשים במונח "נאוס" לתאר אותו כשהדביר אצלם הוא Shrine. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 09:27, 10 בנובמבר 2013 (IST)

פתח הכניסה

מציע להחליף את המונח פתח הכניסה במונח שער המקדש או השער. פתח נשמע כמו כניסה קטנה, והרי זו כניסה רחבה מאד וגבוהה מאד עם "דלת מונומנטלית". בתמונה העליונה אכן רשום "שער הכניסה", אבל רק שם. Mr.Shoval - שיחה 23:11, 1 בדצמבר 2013 (IST)

שיניתי, תודה על ההערה ועל ההגהה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 23:54, 1 בדצמבר 2013 (IST)

הערות

1. כתוב ואני מצטט: "גודלו של המקדש משקף תקופת שגשוג." - יש פה בעיה כי בתקופת הבנייה (237‏-57 לפנה"ס) היה מרד במצרים אחרי חימוש המצרים הילידים בקרב רפיח (217 לפנה"ס) המורדים השתלטו על מצרים העליונה ושלטו בה תקופה שנמשכה כמה עשרות שנים. לכן, השאלה מה הוא השגשוג פה והאם אירוע התקופה השתקפו בבניית המקדש?
2. כתוב ואני מצטט: "מיקומו של האתר לא רחוק מתבאי אפשר למלכי תלמי לאזן את השפעתם של כהני האל אמון שלא אהדו את השלטון התלמיי." - מורגש חסרונו של פרק הרקע. צריך להסביר את שאיפות המצרים (בניגוד לשליטים סלאוקים) להשתלב בסביבה הילידית. שאיפות אלה לא היו חזקות במיוחד, אך עדיין היו קיימים. נישואי קרובים הוא אחד הביטויים לשאיפה זו. גם הצגתם בתור פרעונים מצריים על קירות מקדשים וכו'. לכן בעצם הצורך של שליט הלניסטי זר להתערב בסכסוך פנים מצרי שאין לו קשר אליו מבחינה אישית. זה כתוב בהמשך בפסקה הבאה, אבל שם זה לא נמצא בהקשר המתאים. מציע להעביר את הפסקה הזאת לפרק רקע ולהוסיף עליה מידע אודות התקופה התלמיית.
3. כתוב ואני מצטט: "המקדש הפסיק לתפקד כאתר דתי לאחר שהקיסר הרומי תאודוסיוס הראשון שמלך במאה ה-4 לספירה הוציא בשנת 391 צו האוסר פולחן דתי שאינו נוצרי ברחבי האימפריה הרומית" - מה שמו של הצו? לפי en:Edict of Thessalonica צו שקבע את הנצרות כדת הרשמית של האימפריה הרומית ניתן ב380. כמו כן, לפי הערך אודות הקיסר הזה הוא אסר בשנת 393 את המשחקים האולימפיים. כתוב גם שהוא חיסל את הפאגניות בהדרגה. אני לא בטוח שהיה צו מיוחד שאסר על קיום הפולחן הפגאני אצל הביזנטים בתקופתו, אבל אני לא בקיא בתולדות האימפריה הביזנטית המוקדמת וצריך לבדוק מתי בדיוק ניתן הצו, אם היה כזה. אכן יתכן שהיה ואכן יתכן שהיה בשנת 391, אבל חשוב למצוא את שמו. אין לי ספק שאם היה צו כזה, מדובר במשהו מאוד מפורסם ובטוח יש לו שם.

גילגמש • שיחה 17:32, 2 בדצמבר 2013 (IST)

תודה על ההערות. להלן התייחסותי

1. שים לב שלקח לבנות את המקדש 180 שנה, זמו זה משקף גם תקופות סוערות במצרים כשהתלמיים היו עסוקים בבעיות אחרות. כל התאריכים של שלבי בניית המקדש מופיעים על קירותיו. הבניה החלה בשנת 237 והשלב הבא שמצויין הוא:17 באוגוסט 212 לפנה"ס - תחילת העיטורים של ההיפוסטיל. העיטורים הסתיימו בשנת 206 לפנה"ס. ]]קרב רפיח]] התרחש בשנת 217. בערך על הקרב לא כתוב דבר על מורדים, אבל לפי התארוך, יש שלב נוסף שהחל בשנת 212 5 שנים לאחר קרב רפיח. ייתכן והמצב השפיע על דחיית תחילת עיטור ההיפוסטיל. אבל כנראה שהמורדים לא שלטו על כל מצרים העליונה. ולגבי תקופת שגשוג, יש להתייחס לכך באופו כללי, תוך השוואת התקופה התלמיית לתקופות אחרות. בכל זאת התלמיים בנו רבות. ההתייחסות לכך כתקופת שגשוג מצאתי במקורות שקראתי המסביר את הבניה הרבה.
2. מדובר בערך על מקדש לא על התקופה התלמיית כולה. הערך בויקיפדיה העברית הוא מסכן, אבל ערך זה לא יפתור את הבעיה. שם לדעתי מה השכנסתי מספיק בשביל להבין את הרקע למה הם טרחו כה רבות בבניית המקדשים. לא הבנתי את ההצעה של להעביר פסקה. האם כוונתך להוציא את המידע מפרק היסטוריה ולכתוב פרק רקע?
3. את המידע לגבי תאודוסיוס מצאתי במקורות. אני לא זוכרת אם השנה מופיעה במקור או שמצאתי זאת בויקיפדיה האנגלית. ראה הערך על שנת 391 בויקפדיה האנגלית. אני צריכה לבדוק את הנתון הזה שוב. גם אני חיפשתי ערך על צו בשנת 391 ולא מצאתי וזה הפתיע גם אותי. בכל אופו זה האירוע שהפסיק את תפקוד המקדש, צריך רק לבדוק שוב את השנה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 20:01, 2 בדצמבר 2013 (IST)

לגבי הערה ראשונה - נכון שלא כתוב דבר בערך על הקרב. המרד היה כמה שנים אחרי הקרב. צריך לבדוק מה בדיוק הלך שם במרד הזה. צריך לחפש אצל האנגלים או הגרמנים מידע. יתכן שאוכל למצוא מידע אצלי בספרות, בכל אופן המרד היה ארוך (משהו כמו 20 שנה) ויתכן שהם אכן פגעו בעבודות הבנייה. צריך לבדוק על מה הם שלטו בדיוק.

לגבי הערה שניה - פרק הרקע אכן חשוב. נכון שהערך על מצרים התלמיית בעברית לא שווה הרבה, אבל זה לא משנה. צריך פרק רקע קצר (3-4 פסקאות) ואכן הצעתי להוציא את הפסקה המדוברת מפרק ההיסטוריה לפרק הרקע (שלא קיים כרגע).

לגבי תאודוסיוס - יתכן שמדובר בצו שהוצא לפני 391 והשפעתו במצרים הייתה רק בשנת 391 - אולי לקח זמן למושל לציית לצו או שהמושל היה פוליתאיסט. בכל אופן, חשוב מאוד לאתר את השם של הצו ולקשר (אפילו בקישור אדום). אין ספק שזה אירוע מכונן בתולדות הקיסרות הביזנטית. גילגמש • שיחה 20:23, 2 בדצמבר 2013 (IST)

לגבי המרידות האם פגעו או לא פגעו, זו כבר הערכה של היסטוריונים, קשה לי להניח שהתלמיים עצמם היו מציינים זאת במפורש. וכפי שכתבתי התארכות הבנייה יכולה להראות שהיו בעיות לאורך זמן. אם מצאת משהו אז בבקשה. אני אנסה לחפש במקביל.

לגבי תאודיסיוס. לא הייתי מתעקשת לחפש את שנת 391, ייתכן והשנה שגויה, וייתכן שהכוונה הייתה להחלת הנצרות כדת רשמית בשנת 380. אני ממשיכה לחפש, אבל אם לא אמצא מקור נוסף לצו בשנה זו, אשנה את הניסוח. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 21:33, 2 בדצמבר 2013 (IST)

דווקא סביר שהתלמיים כן היו כותבים על כך. כמו כן, יתכן שהמורדים עצמם היו כותבים. אין מידע במקרה על כתובות של המורדים על קירות המקדש? גילגמש • שיחה 21:40, 2 בדצמבר 2013 (IST)

על קירות המקדש היו אלפי כתובות, אבל אני מניחה שאם המורדים היו מציירים גרפיטי על המקדש, היו מתקנים זאת בעת העתיקה. אין אזכור לכך במקורות שקראתי.

לגבי סגירת המקדש כאן מצאתי משהו אחר, אבל זה קטע קטן, והפרק לא זמין לקריאה. אולי לך יש גישה דרך האוניברסיטה למה שלי אין גישה. צריך להמשיך לבדוק. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 21:57, 2 בדצמבר 2013 (IST)

מצאתי את ההמקור הזה לגבי מתי המקדש הפסיק לתפקד, זה ספרו של פרופסור דיטר קורט מייסד פרויקט אדפו ולטעמי הוא סמכות גדולה בנושא. אני אנסח את הפסקה מחדש. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 22:21, 2 בדצמבר 2013 (IST)

יישר כוח

יישר כוח לכותבים ולעורכים ולכול מי שסייעו בידיהם על הערך העשיר והמרתק. כל הכבוד!

 הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
5.28.191.50 20:00, 4 בדצמבר 2013 (IST)

תודה רבה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 20:20, 4 בדצמבר 2013 (IST)

בעד • חבר לחיים - אמצו כלב! ‏Ori‏ • PTT‏ 11:00, 5 בדצמבר 2013 (IST)

הערות מרשימת ההמתנה

ערך על מקדש מצרי עתיק מהתקופה התלמיית שכתבתי. התחלתי לכתוב אותו במסגרת מיזם פרטי שלי של כתיבת ערכים על 4 מקדשים מצריים שהוכרזו בשנת 2003 כאתרי מורשת עולמית. במקדש זה התאהבתי והשקעתי בכתיבתו הרבה יותר. אני מקווה שימצא חן גם בעיניכם. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 19:37, 4 בדצמבר 2013 (IST)

ליוויתי את הערך ועזרתי לחנה לאסוף חומר ואף שלחתי לה מידע רב. הוספתי גם ביקורת עמיתים (אפשר לראות בדף שיחת הערך). אני סבור שערך זה הוא אחד הטובים שיש לנו על מצרים העתיקה ובהחלט ראוי להיות מומלץ. גילגמש • שיחה 19:54, 4 בדצמבר 2013 (IST)

ערך מצוין, קריא וברור. שתי בעיות קטנטנות: 1. יש מידע בפרק על בית הלידה שדורש הערת שוליים - שמתי "דרוש מקור". 2. אין מידע ביבליוגרפי מלא ב"לקריאה נוספת". Yoav Nachtailer - שיחה 20:23, 4 בדצמבר 2013 (IST)

באמת מגיעה לגילגמש תודה על הסיוע במקורות.

תודה יואב, הורדתי את דרישת מקור. המידע מופיע באחד המקורות שציינתי בערך. חלקו הגדול זמין לכל הקוראים. לא סביר לשים מקור ליד כל משפט. לגבי לקריאה נוספת, ציינתי את המקורות בהם השתמשתי. חלקו נמצא בקישורים החיצוניים. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 20:27, 4 בדצמבר 2013 (IST)

לגבי 1. - אני דווקא חושב שלמשפט כזה ראוי שיוצמד אליו מקור - אבל אני מעריך את עמדתך בתור כותבת מנוסה. לגבי 2. סליחה, הייתי לא ברור, ב"פרטים ביבליוגרפים מלאים" התכוונתי לשנת הוצאה, שם ההוצאה וכד, שבחלקם חסרים בפרק. Yoav Nachtailer - שיחה 20:31, 4 בדצמבר 2013 (IST)

או קי הוספתי, היה חסר בשני ובשלישי. הכיווניות שם הרגה אותי, כל כך הרבה ניסיונות עד שהצליח לי להיכנס כמו שצריך. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 20:52, 4 בדצמבר 2013 (IST)

יופי - מבחינתי מוכן למימלוץ. Yoav Nachtailer - שיחה 20:55, 4 בדצמבר 2013 (IST)

המחקר על כתובות המקדש - רצוי להוסיף בפרק הנ"ל מידע על תוכן הכתובות עצמן. מן הכתוב אין שמץ של מושג במה מדובר. --אילילה - שיחה 21:56, 4 בדצמבר 2013 (IST)

אני לא בטוח שזה מעשי. זה המון כתובות. גילגמש • שיחה 22:00, 4 בדצמבר 2013 (IST)

התכוונתי לדוגמאות, לטעימה כלשהי שתבהיר את אופי הכתובות, אחרת הטקסט נותר בערפל. --אילילה - שיחה 22:02, 4 בדצמבר 2013 (IST)

על המקדש יש אלפי כתובות, ויש פרסומים על המחקר המחודש. אבל הכתובות מופיעות לכל אורך הערך. חלק גדול מהמידע המופיע בערך הוא מהכתובות. הפסטיבלים, התאריכים של בניית המבנה, סיפור המאבק בין הורוס וסת. ללא הכתובות האלה לא היה כמעט ערך. בכל מקום שיש מקדש חלק גדול מהמידע עליו הוא מהכתובות על המקדש, כי המלכים תעדו את מעשיהם. יש לך שפע טעימות בתוך הערך. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 22:06, 4 בדצמבר 2013 (IST)

נכנעתי. ובכל זאת, הייתי שמחה לראות דוגמה של טקסט ולא רק על מה מדבר הטקסט. :) --אילילה - שיחה 22:17, 4 בדצמבר 2013 (IST)

תסתכלי בפרק על הפסטיבלים במקדש, יש לך שם תיאור של טקסט. את רוצה ציטוטים, אני לא חושבת שזה אפשרי, כי צריך להיות לשם כך מומחה גדול בשפה ובכתב. הוא לא נכתב במבנה משפטים כמו שאנחנו כותבים. תסתכלי בקישור בספר הראשון המופיע בפרק לקריאה נוספת, יש שם טקסט שמופיע בעמוד XII, את מוזמנת לפענח את הציורים . חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 22:27, 4 בדצמבר 2013 (IST)

אתר מורשת עולמית

הקישור מהתבנית http://whc.unesco.org/en/list/1824 שבור. הנדב הנכון - שיחה 18:07, 23 בפברואר 2021 (IST)