קודש הקודשים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הכהן הגדול בין הקודש לקודש הקודשים

קודש הקודשים או הדְּבִיר הוא החדר הפנימי, המערבי, החשוב והקדוש ביותר במשכן ובבית המקדש.

תכולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסופר במקרא, במשכן שבנה משה, שכן בתוך קודש הקודשים ארון הברית ובו לוחות הברית ועליו הכפורת עם הכרובים מעליה. בצד הארון הונחו צנצנת המן, ומטה אהרן הכהן.

בבית המקדש הראשון שבנה שלמה המלך, נצבו לצדי הארון שני פסלי ענק של כרובים עשויים עץ בציפוי זהב, שגובהם 10 אמות (כחמישה מטרים) ומוטת כנפיהם גם היא 10 אמות.

חז"ל מתארים[1] שלקראת סוף תקופת בית ראשון גנז יאשיהו את הארון כדי שלא יגזלו הבבלים את לוחות הברית שבארון, שלא ניתנים לשחזור, ובבית שני נותר רק סלע היסוד של ההר - אבן השתייה (בגובה של שלוש אצבעות ובאורכו ורוחבו של הארון), שהיא הנקודה המרכזית שממנה נברא העולם על פי המסורת היהודית.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידות קודש הקודשים היו 10 על 10 אמות (כחמישה על חמישה מטרים) במשכן, ו-20 על 20 אמה (כ-10 על 10 מטרים) בבית המקדש. אורך ורוחב קודש הקודשים זהים לאורך בדי הארון. אורך הבדים אינו כולל את רוחב הארון (שאליו חוברו הבדים). כמו כן מסופר שהבדים היו מדויקים באורך קודש הקודשים, ונראו מבחוץ כמין שתי בליטות על הפרוכת - "כשני דדי אישה", זאת כדי שביום הכיפורים יוכל הכהן הגדול לדעת היכן להזות את דם פר יום הכיפורים והשעיר לה' (ראו "יום הכיפורים בבית המקדש").

בין קודש הקודשים לבין הקודש - החדר הגדול יותר שלפני קודש הקודשים, שבו הוצבו המנורה, מזבח הזהב ושולחן הפנים - הייתה הפרדה. בבית המקדש הראשון - קיר אבנים שבשל עוביו נקרא 'אמת טרקסין', ובבית המקדש השני, שתי פרוכות ואמה מבדילה ביניהן. על-פי המסורת היהודית עמד הארון בנס[2].

כניסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרך-כלל חל איסור מוחלט להיכנס לקודש הקודשים, מלבד הכהן הגדול ביום הכיפורים. במקרים בהם נדרשו תיקונים בקודש הקודשים, היו משלשלים אומנים מהקומה השנייה בתיבות מיוחדות, הפתוחות רק מצד אחד, כדי שיראו רק את הקיר אותו הם אמורים לשפץ, ולא ייהנו מיופי המקום. כאשר היה צריך לתקן דבר מה בקודש הקודשים או להוציא דברים טמאים (כגון שרץ מת) היה מותר אף לאנשים שאינם כהנים להיכנס לקודש הקודשים (אך הייתה עדיפות שכהנים ייכנסו). אם היה צורך - היה מותר גם לטמאים להיכנס לשם, אך הייתה עדיפות לטהורים.

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – זיהוי מקום המקדש

לדעת רוב החוקרים, קודש הקודשים נמצא במקום שבו עומדת היום כיפת הסלע. עם זאת, יש דעות הממקמות את קודש הקודשים צפונית, דרומית, ומערבית לכיפת הסלע.

השוואה לארמון אחשורוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים[3] מצביעים על דמיון העולה מתיאוריו של מחבר מגילת אסתר, בין מבנה בית המקדש: חצר המקדש, ההיכל ולבסוף קדש הקדשים שהנכנס אליו שלא על פי הכללים עונשו מוות, למבנה ארמונו של אחשורוש: חצר חיצונה, חצר פנימית, ובית המלך, שהנכנס אליהם ללא רשות עונשו מוות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקי בית המקדש השני
     

Temple sketch- dvir.png

Arrowupgreen.png
צפון
לשכת העצים
לשכת הנזירים
לשכת השמנים
לשכת המצורעים
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
י
     
מקרא

1. לשכת הפרווה 2. בית החליפות 3. לשכת פרהדרין 4. בין האולם ולמזבח 5. תאים 6. מסיבה 7. אחורי בית הכפורת

שערי המקדש

א. שער עזרת נשים ב. שער העליון ג. שער הדלק ד. שער הבכורות ה. שער המים ו. שער יכניה/הניצוץ

ז. שער הקרבן ח. שער הנשים ט. שער השיר/המוקד י. שער בלי שם