שיחה:מרדכי שרעבי

למר מומחה, תבורך על כל מה שכתבת. ממני, איש יהודי.

תודה.

סימוכין

בערך חסר סימוכין. איך אפשר להאמין למה שרשום שם? ‏Yonidebest Ω Talk‏ 00:38, 16 בנובמבר 2008 (IST)

חלק קטן מופיע בקישור. כמו ערכים רבים אחרים, חסר אסמכתאות לחלק מהמידע. חזקה על המומחה שהוא מדייק, אז די בתבניות דרישה למקור ואין צורך למחוק את מה שכבר יש. ‏DGtal‏ 00:43, 16 בנובמבר 2008 (IST)

א. אכן, 'המומחה' מקפיד לדייק תמיד בעובדות. ב. בזמנו, כשערכתי/שכתבתי ערך זה וידאתי ת הדברים על סמך כמה מקורות בהם עיינתי (נדמה לי שחלקם אינטרנטים - האתר תימני נט, בין היתר). נריה - שיחה 14:30, 16 בנובמבר 2008 (IST)

"הרב מרדכי שרעבי סבר שדרכו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק נכון מדרכו של הרב זוננפלד‏‏" מהו המקור לכך?

המקור לכך הוא הספר "אתחלתא היא" לרב יצחק דדון.

נראה לי לציין שזו גם דרכם ועמדתם של רוב ככל רבני תימן בזמן קום המדינה

זקן המקובלים

מדוע כונה כך אדם שנפטר בגיל 75? נרו יאיר • שיחה • ט"ו באלול ה'תש"ע • 18:07, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

א. הוא נפטר בגיל 76 לפי השערה, אך יתכן שהוא היה מבוגר יותר. ב. אף אחד לא ידע את גילו האמיתי, והוא אכן היה נראה הזקן מכל המקובלים. ג. הוא היה גדול המקובלים, ולכן דבק בו התואר הזה. לפי זה יוצא ש"זקן" המקובלים פירושו "חכם המקובלים". זקן במובן של חכמה. לאחר פטירתו, השתמשו בתואר זה לרב כדורי שהיה כנראה ישיש ממנו.

הוא אכן היה נחשב לגדול המקובלים בזמנו, בפרט שהוא עמד בראש עדת המכוונים שזו המדרגה הגדולה ביותר בקרב המקובלים.

למה לא שמתם תמונה שלו?

הציור אינו דומה לו. יש הרבה תמונות שלו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם יש לך תמונה חופשית שלו, נודה לך מאד • חיים 7 • (שיחה) • ד' בחשוון ה'תשע"ב • 01:03, 1 בנובמבר 2011 (IST)

מצטער אין לי. עם זאת לא יתכן שתשאירו ציור במקום תמונה. בפרט שיש הבדל גדול בין תוארו בציור לבין תמונתו האמיתית.

הרב עובדיה יוסף אמר על הרב שרעבי שהוא היה גדול הדור!

עכשיו שמעתי בשיעור של הרב עובדיה יוסף שהרב מרדכי שרעבי היה גדול הדור. הוא אמר שהיה גדול בשס (תלמוד) ובפוסקים וגדול בקבלה לעילא ולעילא. עד כדי כך שאחד מגדולי התורה והקבלה בזמנו שהיה שמו הרב עובדיה הדאיה שחיבר חיבורים בקבלה מציע את שאלותיו וספקותיו לפני הרב שרעבי כיוון שהרב שרעבי עלה עליו בקבלה כלשון הרב עובדיה יוסף. לדעתי יש להוסיף את דברי הרב עובדיה יוסף שהרב שרעבי היה גדול הדור. כי אין ספק שהרב עובדיה יוסף יודע מי באמת גדול. השיעור שצולם והוקלט הסתיים כעת מוצאי שבת פרשת וירא שנת התשעב.

ממשיך דרכו בראשות ישיבת "נהר שלום"

ככל הידוע לי תלמידו וממשיכו של הרב שרעבי בראשות הישיבה הוא הרב שלום שמואלי המכונה "רבי שלום" ולא בנו הרב בניהו שמואלי כפי שכתוב ואת זאת אני כותב לאחר שהייתי מספר פעמים בישיבה ונפגשתי עם רבי שלום, מישהו יודע אחרת? אם אל יש לתקן את הערך בהתאם

בבקשה הערה חשובה...

בבקשה לכתוב את התואר "רבי" לפני שכותבים שם של רב עצום (ובכלל כל רב)... תודה... אם זה בשביל שאנשים יוכלו לחפש לפי שם ולמצוא בקלות, אז אנשים שמחפשים רב מסוים כותבים "רבי" בהתחלה, וגם גוגל מספיק חכם בשביל למצוא מה שצריך.. אודה לכם מאד.. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.181.175.108 22:59, 30 במאי 2012 (IDT)

זו החלטה שהתקבלה בפרלמנט • חיים 7 • (שיחה) • י' בסיוון ה'תשע"ב • 15:21, 31 במאי 2012 (IDT)

למה לא שמתם תמונה אמיתית של הרב?

יש כל כך הרבה תמונות ברשת.

הרב עובדיה יוסף היה תלמיד של הרב מרדכי שרעבי בקבלה

הרב עובדיה יוסף סיפר שהוא זכה ללמוד קבלה אצל הרב מרדכי שרעבי במשך 10 שנים בשנות הארבעים לחייו, כלומר, בשנות השישים של המאה ה- 20. זה היה שיעור כמעט אישי בו השתתף גם האדמו"ר מבעלז. ומכאן הקשר הקרוב והחם בין הרב עובדיה לאדמו"ר מבעלז. קשר שנוצר עת למדו אצל הרב שרעבי. הדברים מפורסמים בספר "רבינו מרדכי שרעבי" בהוצאת ישיבת נהר שלום, שנת התשע"ו עמודים 195-199, כולל תמונה בה נראים הרב עובדיה יוסף עם חמיו הרב פטאל לומדים קבלה בבית מדרשו של הרב שרעבי. וכן מספרים היום על כך הרב דוד יוסף והרב בניהו שמואלי. ההערצה של הרב עובדיה יוסף לרב מרדכי שרעבי מפורסמת, כי הוא תיאר אותו כיחיד בדורו בקבלה בכל העולם!! מי שמכיר את הרב עובדיה יוסף יודע שהערצה כזו של הרב עובדיה היא דבר נדיר ביותר. דברי הרב עובדיה על הרב שרעבי מתועדים בסירטונים ביוטיוב. אז נא להוסיף נתון חשוב זה בקורות חייו של הרב מרדכי שרעבי. תודה

"לא היה אחד כמוהו בכל העולם! הוא היה היחיד בדורו בקבלה! בפשט היו עוד כמה רבנים, אבל בקבלה לא היה דוגמתו! לא היה איש כמוהו..." כך אמר הרב עובדיה יוסף על הרב מרדכי שרעבי ב1:40 בסרטון זה https://www.youtube.com/watch?v=F6qYoBShUKM&t=125s

הוכחת שלדעתו הרב שרעבי היה גדול מאוד בקבלה (אגב, זה נמצא בקישור שלך לפני הנקודה שאליה קישרת). מאמין לך שיש תמונה שבה הוא יושב בבית המדרש של הרב שרעבי. נותר לך רק להוכיח את מה שאתה טוען בכותרת. אם אתה צריך לשם כך להיזקק לספר העוסק ברב שרעבי, ולא בשלל הספרים שיצאו על הרב עובדיה, זו כבר נקודת מוצא בלתי מוצלחת. וגם אם היה ביניהם קשר חזק, ואפילו שמע אצלו שיעורים במשך כמה שנים (וזה לדעתי עדיין לא הוכח) זה לא הופך אותו לרבו של הרב עובדיה במובן הפשוט והמקובל, כי הרב עובדיה לא התפרסם כלל כמקובל, והמשקל שייחס לקבלה בפסיקתו היה מצומצם. נרו יאיר • שיחה • י"ט בסיוון ה'תשע"ט • 23:55, 22 ביוני 2019 (IDT)

האם עדות הבן הרב דוד יוסף שאביו הרב עובדיה יוסף אמר לו כי הוא למד אצל הרב שרעבי קבלה במשך 10 שנים תספק אותך? אגב, הרב עובדיה ביקש ממנו לא לספר זאת לשום אדם, וזה מסביר מדוע לא התפרסם הרב עובדיה כבעל ידע גדול בקבלה. כמו כן, המשקל המצומצם שנתן הרב עובדיה לקבלה בתחום ההלכה אינו סותר את העובדה שהוא למד קבלה במשך שנים רבות אצל הרב שרעבי. כידוע לך, גם רבי יוסף קארו היה בעל ידע גדול בקבלה, ואף על פי כן, המשקל שנתן לקבלה בספריו שולחן ערוך ובית יוסף הוא מצומצם.

אם יש עדות אמינה של הבן אפשר אולי לציין בדיוק את מה שהעיד (ובפרט פעם בשבוע במשך 10 שנים, זה עדיין לא "למד במשך עשר שנים"). אני גם לא מתווכח אם היה לרב עובדיה "ידע גדול בקבלה". אני אומר שהרב עובדיה כלל וכלל לא בלט בתחום הקבלה (אפילו פחות מהבית יוסף, שכתב גם את המגיד מישרים). רבותיו של הרב עובדיה הם רבותיו בתורת הנגלה, לא רלוונטי אצל מי למד קבלה או כל תחום אחר שלא בלט בו, בין אם ידע אותו ובין אם לא. נרו יאיר • שיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ט • 00:49, 23 ביוני 2019 (IDT)

א. ללמוד במשך 10 שנים שעות רבות כל שבוע, זה יותר מידי ביחס של רב לתלמיד. בפרט שהשיעור היה אישי. כמה תלמידים זוכים היום לשעות אישיות כל שבוע? אחוז אפסי. לכן, אין ספק שמדובר בזמן איכותי רב ביותר. ב. הרב עובדיה לא בלט בתחום הקבלה כיוון שלא רצה שהדבר יתגלה, והוא שמר על כך בסוד. ג. ספר מגיד מישרים המיוחס לר' יוסף קארו "נתגלה" עשרות שנים לאחר פטירתו. בחיי ר' יוסף קארו לא נודע כלל שהיה זה סיפרו. אדרבא, הקבלה לא תפשה מקום בחיבוריו אלא בצורה מצומצמת ביותר. בפרט ביחס לחכמי דורו ומקומו שכולם היו מקובלים בולטים.

עוד לא הוכחת שלמד אפילו דקה. גם אם למד במשך שלושים שנה 24 שעות ביממה הוא לא הופך לתלמיד מובהק אם לא בלט בתחום זה, ואין זה משנה כלל למה לא בלט. פחות משנה הבית יוסף, אבל מה לעשות, בסוף הספר נתגלה. אם יתגלה ספר בקבלה של הרב עובדיה, ובו הוא מתאר את הרב שרעבי כרבו המובהק - אתמוך בעמדתך. נרו יאיר • שיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ט • 01:49, 23 ביוני 2019 (IDT)

עוד לא הוכחתי שלמד אפילו דקה? עוד לא הוכחתי שהרב עובדיה גילה בקיאות מדהימה בקבלה בספרים שחיבר בזכות הרב שרעבי? אז הנה לך עדות אחרת וחד משמעית שהרב עובדיה היה תלמיד של הרב שרעבי בקבלה, ובזכות הרב שרעבי הוא נהיה בקי גדול בקבלה והדבר ניכר בסדרת ספריו "יביע אומר". אני מתכוון לעדותו של הראשון לציון הרב יצחק יוסף בנו של הרב עובדיה יוסף. הוא מעיד שהוא זוכר איך במשך כמה שנים למד אביו אצל הרב שרעבי יום יום קבלה. ע"פ דבריו אלה היה זה במשך כחמש שנים בערך, בין שנת 1964 1965 ועד יוני 1969 שאז נאלץ הרב עובדיה לעבור לתל אביב לאחר שנבחר לרב ראשי שם. אז לפי עדות זו, זה לא 10 שנים אלא "רק" 5 שנים (אם כי יתכן שהרב עובדיה למד עוד כמה שנים אצל הרב שרעבי כשחזר לירושלים בשנת 1972), אבל מדובר כאן על לימוד אינטנסיבי של יום יום, וזה כמובן הרבה יותר. זו כמות עצומה של שעות אישיות כל שבוע במשך כ5 שנים. זאת אומרת זה פי כמה יותר ממה שחשבנו מקודם. וכך מעיד הרב יצחק יוסף: "בשנת כמדומני תשכ"ד או תשכ"ה בערך, הסבא חכם פטאל פנה לרב שרעבי 'יש לי חתן בעל יביע אומר', (הרב שרעבי) 'כן, מכיר, מהספרים אני מכיר'. (הרב פטאל) 'הייתי רוצה שכבודו יקח אותו וילמד איתו חברותא בקבלה, בתור חברותא, שידע גם את הדבר הזה, (הרב שרעבי) 'בשמחה רבה'. קבעו כל יום משעה שתיים וחצי ללמוד חברותא עם הרב. אני זוכר, מרן היה לוקח את הספר עץ חיים מרחוב אלקנה הולך ברגל דרך שפיצר, הולך ברגל מגיע לרב שרעבי, יושבים ולומדים יום יום, יושבים ולומדים עד שאבא נבחר לרב ראשי לתל אביב, אמר לו (הרב שרעבי) 'מספיק, אתה הולך לתל אביב, אתה עולה בפשט'. מרן בקי בשער הכוונות... אין נושא ביביע אומר שהרב מדבר עליו ויש בזה בקבלה המקובלים או שער הכוונות שהרב לא מזכיר אותו. אתה רואה את הבקיאות של מרן בקבלה, מדהים!" הנה לך הקישור מדקה 11:11 https://www.youtube.com/watch?v=FMCH1ddNzpc

אכן לפי עדות זו למדו בחברותא, לא ברור כמה זמן בכל פעם וכמה שנים אם בכלל נמשך הלימוד יום יום. קשה להאמין שמדובר בלימוד יומי במקביל לכך ששימש כדיין וזמנו הרי לא היה בידו, אבל אם קבלה היא נקבל. מדובר בעדות לאחר למעלה מיובל של מי שהיה אז בן 12 בערך, אבל בעיניי זה מספיק כדי לכתוב בערך שלמדו בחברותא. ולשאלתך הרטורית, לא, לא הוכחת שהרב עובדיה גילה בקיאות מדהימה בקבלה, וגם לא תוכל להוכיח שזה רק בזכות הרב שרעבי. אולי אם תביא עדות עצמית של הרב עובדיה עצמו, וגם אז צ"ע אם לא מדובר בהפרזה. הרב עובדיה לא היה צריך חברותא כדי להיות בקיא במשהו, מספיק היה שספר יהיה תחת ידו למשך יום או יומיים כדי שיהיה בקיא בו על בוריו. נרו יאיר • שיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ט • 10:13, 23 ביוני 2019 (IDT)

במוסף המבשר (זמין כאן https://tablet.otzar.org/he/pages/?&pagenum=7&book=192713 [המבשר 0308] עמוד 7 תחת הכותרת דברים גבוהים) אומר ר' משה יוסף, כי אביו לא למד קבלה לעומק, אלא רק מושגים, חמיו הכניס אותו לשיעורים של הרב שרעבי, והרב שרעבי הוא שיזם והפסיק את הלימוד עם הרב עובדיה. וראו שם עדויות על ידיעת הר"ע בלימוד הקבלה. אבי84 - שיחה 10:49, 23 ביוני 2019 (IDT)

יפה. תודה על המידע. נרו יאיר • שיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ט • 11:49, 23 ביוני 2019 (IDT)

אם הרב יצחק יוסף העיד כך, זה מספיק. לא משנה גילו, גם חוקר בודק דברים אחרי שהם התרחשו (וכאמור מדובר בעובדה מוכרת וידועה). אבל יש מקורות לרוב בספרים שנכתבו עליו מדוייקים ומפורטים יותר. אנונימי, אני מציע שתבדוק באחד מהם ונוכל לכתוב דברים ברורים יותר. יחיאל - שיחה 11:54, 23 ביוני 2019 (IDT)

זה ממש מה שחוקרים אמורים לעשות, להבחין בין מקורות אמינים בזמן אמת ובין עדות של ילד רך כעבור למעלה מיובל. עם זאת נראה שהעדות של האח שהביא אבי מאזנת את התמונה ובכל מקרה כתבתי שזה מספיק כדי לציין שלמד אצלו קבלה. נרו יאיר • שיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ט • 12:02, 23 ביוני 2019 (IDT)

כוונתי, שמן הסתם הרב יצחק לא הסתמך רק על זכרונו מגיל 12 אלא שמע דברים אלו ממקורות נוספים (בדיוק כמו עדות הרבנים דוד ומשה יוסף). יחיאל - שיחה 18:35, 23 ביוני 2019 (IDT)

א. חבל שנרו יאיר מדגיש שהרב יצחק יוסף היה בסך הכל רק בן 12, כאשר הוא יודע שבחמש השנים שהרב עובדיה למד אצל הרב שרעבי, הגיע הרב יצחק יוסף לגיל 17. אולי נרו יאיר לא שם לב לכך מרוב לימוד תורה. ב. נרו יאיר מדגיש שהם למדו בחברותא, כאילו שהם היו במעמד שווה בלימוד. וזה שקר! כי הרב שרעבי היה הרב והרב עובדיה היה התלמיד. הביטוי חברותא כאן לא בא לומר שהם היו שווים, אלא בא לומר שהרב עובדיה זכה ללימוד אישי בחברותא עם הרב שרעבי, ולא כתלמיד אחד מני רבים בשיעור. גם ריש לקיש למד בחברותא עם ר' יוחנן. אף על פי כן, היה ריש לקיש תלמיד של ר' יוחנן. ג. אינני יודע מדוע נרו יאיר אינו מבין כמה שנים לימד הרב שרעבי את הרב עובדיה, והוא אף מטיל ספק אם הלימוד נמשך יום יום. הרי דברי הרב יצחק יוסף ברור מיללו וכלשונו "יושבים ולומדים יום יום, יושבים ולומדים עד שאבא נבחר לרב ראשי לתל אביב". ד. נרו יאיר חושב שקבלה זה כמו גמרא וכביכול די לרב עובדיה לקרוא ספרי קבלה כדי להיות בקי בה. זה לא נכון. כל מי שלומד קבלה יודע שלא ניתן להיות בקי בקבלה ללא ביאור מפי מקובל, כל שכן בן בנו של קל וחומר כשהרב עובדיה למד אצל הרב שרעבי את ספר עץ חיים ושער הכוונות. ה. נרו יאיר טוען שלא הוכחתי שלרב עובדיה יש בקיאות מדהימה בקבלה. אבל מה לעשות שכך טוען הרב יצחק יוסף כפי שכתבתי לעיל וכולם יכולים לראות ולשמוע את דברי הרב יצחק יוסף. להזכירכם, הרב יצחק יוסף אומר שבקיאותו של אביו בקבלה מדהימה לא בגיל 12 ואפילו לא בגיל 17. לדעתי, הרב יצחק יוסף בקי ביביע אומר ומכיר את אביו אפילו יותר מנרו יאיר. לאור כל הנ"ל, יש יסוד סביר להניח שנרו יאיר לא ישנה דעתו ויהי מה.

גם הרב יעקב ששון, נכדו של הרב עובדיה יוסף, כותב באתר שלו במפורש שהרב עובדיה למד במשך שנים רבות קבלה אצל הרב שרעבי. להזכירכם, הרב יעקב ששון כתב את הספר "אביר הרועים" שהוא הספר המוסמך ביותר לתאר את תולדות חייו של הרב עובדיה יוסף, כי הוא נכתב מפיו. הנה המקור בשורה 22. http://halachayomit.co.il/he/ReadHalacha.aspx?HalachaID=4276

נאמר לך כבר כמה פעמים מה נדרש: להביא מקור טוב (לא הערה שנכתבה בסוגריים באתר הלכתי) מספר שנכתב על הרב עובדיה יוסף ולכתוב באופן מדוייק מה שנאמר שם. זה יספיק לכל הפחות בשביל להכניס את הנתון העיקרי שהרב למד אצלו. בקשר לסיווג שלו כרבו/תלמידו צריך לדון. לדעתי בערך של הרב שרעבי כן יש מקום להוסיף את הרב כתלמידו, מאחר והדבר מובן שמדובר ברבו בתחום הקבלה. יחיאל - שיחה 21:54, 24 ביוני 2019 (IDT)

א. האלמוני מדקדק היטב בלשונו של הרב יצחק יוסף, אבל מאשים אותי בדרמטיות ("וזה שקר!") על שכתבתי שלמדו בחברותא. דא עקא, כך התנסח הרב יצחק יוסף שעליו נסמך, וכפי שהאלמוני עצמו ציטט, ועליו תלונתו. ב. האלמוני מתעלם מדברי הרב משה יוסף, שכנראה פחות נוחים לו. ברשותו אצטט, המקור באדיבות הרב אבי: ”אבא לא היה מקובל ולא למד קבלה. הוא כן למד מושגים בקבלה אבל לא למד קבלה לעומק. הוא למד זוהר בשביל ההלכה ולא בשביל הקבלה”. בהמשך כותב שחמיו, שהיה תלמיד מובהק של הרב שרעבי, הכניס אותו אליו, אבל ”הלימוד המשותף בין השניים לא האריך ימים. הרב שרעבי, כך הוא סיפר לנו, עצר את הלימוד ואמר לו שהמושגים והידע שרכש בתורת הקבלה מספיקות לו ואין לו לעסוק בזה עוד, מכיוון ששורש נשמתו היא בלימוד ההלכה”. עוד בהמשך כתב שאמנם אביו למד עם "מבוגר נשוא פנים" עץ חיים, אבל סבר "שאין בזמננו בנמצא מי שיודע ללמוד את תורת הנסתר בעיון הראוי, כפי שהיה בדורות קודמים". לאור כל זה (ולאור מה שכתבתי ביחס לסדר יומו של הרב עובדיה) ממש לא סביר שהרב יצחק יוסף התכוון שלמדו יום יום במשך חמש שנים. גם לא נכון לומר שהרב עובדיה היה תלמיד הרב שרעבי בקבלה, כי הוא פשוט לא היה מקובל והתייחס לתחום זה בהסתייגות. הרב שרעבי עצמו הורה לו להפסיק את העיסוק בזה. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בסיוון ה'תשע"ט • 12:48, 25 ביוני 2019 (IDT)

א. נרו יאיר, אל תיתמם. הרב יצחק יוסף בניגוד אליך, לא מסתפק רק במילה חברותא, אלא מתאר באריכות איך אביו במשך שנים הלך ללמוד יום יום אצל הרב שרעבי. אם כן ברור שכשהוא אמר את המילה חברותא, הוא התכוון לחברותא של רב ותלמיד כמו ר' יוחנן וריש לקיש. אבל אתה כותב רק חברותא ומעלים את העובדה שהיה הרב עובדיה לומד קבלה במשך שנים באופן אישי אצל הרב שרעבי. ב. אינני מכיר את דברי הרב משה יוסף ולכן לא התעלמתי ממנו. אך גם מדברי הרב משה יוסף ברור שהרב עובדיה היה תלמיד של הרב שרעבי. שכן מה שאמר הרב משה שאביו לא למד קבלה ורק למד מושגים, זה היה רק בתחילת דרכו של אביו, שכן הוא מודה בעצמו שבהמשך, דאג הרב פטאל (חמיו של הרב עובדיה) לשדך את אביו לרב עובדיה כדי שילמד אצלו קבלה ולא ישאר רק עם ידע של מושגים. אלא שהלימוד הזה לא האריך ימים. ברור שהוא לא האריך ימים, כי הרב עובדיה עבר לתל אביב! ג. נרו יאיר מצטט את הרב משה שאביו למד אצל "מבוגר נשוא פנים". נו אז מה? מה אתה רוצה לומר בזה? הרי לא מדובר ברב שרעבי אלא באדם אלמוני. ד. כמו כן, הציטוט משם הרב עובדיה שאין בזמננו בנמצא מי שיודע ללמוד את תורת הנסתר בעיון הראוי, נוגע לתקופה שלאחר פטירת הרב שרעבי, שכן הרב עובדיה העריץ את כח עיונו של הרב שרעבי בקבלה מאוד, באומרו "לא היה אחד כמוהו בעולם!". ה. לצערי הרב, לאור כל הדברים הברורים הנ"ל, נרו יאיר אינו יודע להודות על האמת. זו מעלה גדולה וקשה להשגה.

אשריך שבניגוד אליי אתה מלא ענווה ורק רודף אחר הזדמנויות להודות שטעית. אני שוקל לקחת אצלך שיעורים בתחום הזה (כמובן לא "חברותא"). על כל פנים, בציטוט של הרב משה ברור שאחר כל המהלך, בסוף בסוף בסוף, אביו ידע רק מושגים. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בסיוון ה'תשע"ט • 00:37, 26 ביוני 2019 (IDT)

שוב אתה מתעלם מהעובדות. הרב משה מודה שבהמשך למד הרב עובדיה אצל הרב שרעבי באופן אישי (וברור שלאחר לימודו אצל הרב שרעבי הוא לא נשאר רק ברמת המושגים), אלא שהלימוד האישי הזה לא האריך ימים. כמה לא האריך? אתה לא יודע! אולי זה היה רק 5 שנים והרב עובדיה רצה יותר. וכיוון שהרב עובדיה רצה יותר (כך משמע מדבריו שכן הרב שרעבי הוא זה שהפסיק את הלימוד ולא הרב עובדיה) אז זה מוגדר כ"לא האריך ימים". חוץ מזה, גם אני יודע שהרב עובדיה לא נהפך להיות מקובל, אבל הוא בהחלט הפך לתלמיד בקבלה של הרב שרעבי. האם מי שזכה ללמוד קבלה בעיון אצל מקובל גדול, בהכרח חייב להיות מקובל? אתה יודע כמה גדולי עולם במהלך כל הדורות למדו קבלה אצל גדולי המקובלים ולא הפכו להיות מקובלים? דבר נוסף, עצם העובדה שהרב עובדיה למד קבלה במשך שנים באופן אישי אצל הרב שרעבי, ובפרט שידועה קליטתו המהירה והגאונית של הרב עובדיה, הופכת אותו לתלמיד מובהק של הרב שרעבי בתחום זה. אפילו אם נאמר שלמד אצלו שנה בלבד של מפגש שבועי אישי, זה המון זמן והמון ידע בדרגים כאלה של תלמידי חכמים כאלה מופלגים. כל שכן שמדובר פה בתקופה של שנים.

מי יודע, אמנם הרב משה יוסף אומר בשם אביו שהלימוד לא האריך ימים והרב שרעבי אמר לרב עובדיה שהוא לא מתאים ללימוד קבלה, אבל ייתכן שזה קרה לאחר עשרות שנים של לימוד רצוף, יומם ולילה. לי נשמע ש"לא האריך ימים" זה חודשים לכל היותר, אבל אני מודע לזה שהאמת אצלך ולכן אם אתה אומר שמדובר בחמש שנים - בטלה דעתי. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בסיוון ה'תשע"ט • 00:55, 26 ביוני 2019 (IDT)

"ועל כן כשהכיר הרב מרדכי שרעבי את הרב עובדיה יוסף, שמח בו שמחה גדולה, כי מצא לו חבר להאציל עליו מסודות תורתו, ולא היה לו צורך לאבד זמן להכשירו לקבל תורה בטהרתה, כי בעיקרי הדברים היה הרב עובדיה בקי, וגם מצד קדושתו וצדקתו נמצא שלם ללא דופי להעמידו באור הקבלה. ומיני אז במשך כמה שנים, ישב הרב עובדיה זצ"ל על בארו של רבי מרדכי שרעבי, ולמד ממנו מפעם לפעם כל ענייני הקבלה שהיו נצרכים לו, ובפרט בימי שישי. גם בשנים שלאחר מכן, היה הרב עובדיה זצ"ל דופק על דלתותיו של רבי מרדכי שרעבי, לשאול ממנו דבר מה בענייני הקבלה. ושמעתי מאת הרב עובדיה, כי רבי מרדכי שרעבי היה יחיד הדור בבקיאותו בקבלה, וכל רז לא אניס ליה. כמה פעמים דיבר הרב עובדיה עם תלמידיו הקרובים על ימי לימודו אצל רבי מרדכי שרעבי"

לאור הדיון לעיל ולאור הסכמתו של נרו יאיר, אז כמובן שנוסיף את הנתון החשוב הזה שהרב עובדיה למד אצל הרב שרעבי קבלה במשך כמה שנים בפרט בימי שישי.

במחשבה שנייה אני חוזר בי מן ההסכמה. אמנם ברור שכל מי שחולק עליך דעתו בטלה, ובכל זאת ייתכן שבמקרה הספציפי הזה הרב משה יוסף מכיר את העניין טוב יותר אפילו מאדוני. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 11:50, 30 ביוני 2019 (IDT)

זה בסדר, אתה לא מוכרח לחזור בך. כי הציטוט האחרון כאן הוא מספר אביר הרועים, שהוא ספר מוסמך ביותר על תולדות חיי הרב עובדיה יוסף. אז תנוח דעתך, אתה יכול להשאר בהסכמתך (עד שסוף סוף אתה מסכים). מה גם שכבר הישבתיך לעיל על דברי הרב משה יוסף. למותר לציין כי הרב משה יוסף לא התיימר לכתוב מפי אביו את קורות חייו. אבל הנכד הרב יעקב ששון כתב את קורות חיי סבו מפי סבו בספר "אביר הרועים". ולכן, אין ספק שהוא יותר בר סמכא בכל הקשור לקורות חיי סבו הגדול.

א. אני באמת לא מבין מה הרב משה יוסף טוען. מחד הוא כותב שאביו לא למד קבלה לעומק אלא רק מושגים. מאידך, הוא עצמו מביא עדות שהרב שרעבי אמר על הרב עובדיה ש"הפליג על כולנו" בקבלה. זה נשמע לי קצת מבולבל. ב. גם אם ניקח רק את דבריו הראשונים (ואלי העיקריים), אני לא יודע למה זה מפריע לנו לכתוב את מה שמעידים רבים, שהרב עובדיה למד קבלה במשך כמה שנים אצל הרב שרעבי (אז לא כל יום! רק בימי שישי או בעיקר בימי שישי, זה פחות משנה). כמה למד וכמה ידע נשאיר לדמיון של הקוראים. ג. הרב עובדיה התייחס לקבלה "בהסתייגות" רק כשהיא חולקת על ההלכה הנגלית. אין לזה דבר עם העובדה שלמד את התורה הזאת והעריך אותה. ד. העובדה שהרב עובדיה לא היה "מקובל" ולא התפרסם ככזה גם היא לא אמורה למנוע מאיתנו לכתוב בערך זה ובערך של הרב עובדיה שלמד אצלו כאמור. סוף סוף זה היה וזה חלק מהביוגרפיה של הרב עובדיה. כמו כן לדעתי כן יש מקום לדברי ההערכה של הרב עובדיה על הרב שרעבי. זה מחזק את הרושם שלמד אצלו והכיר את התחום, הוא הרי לא התבטא כך על אף מקובל אחר, ולא היה מתבטא כך אם לא היה לו ידע בתחום. ה. יחד עם זאת אני חושב שאיננו יכולים לכתוב שהרב עובדיה היה תלמידו של הרב שרעבי, אלא רק שלמד אצלו במשך תקופה וכו', עד שנשמע עדות מהימנה שהרב עובדיה או תלמידיו המובהקים (או חוקרים כמובן) ראו ברב שרעבי רבו בתחום זה. יחיאל - שיחה 13:20, 30 ביוני 2019 (IDT)

לאלמוני, אני מרשה לעצמי בכל זאת לחלוק על כבודו ולדעתי אביר הרועים הרבה פחות מוסמך מהרב משה ולמרות שלכבודו אין שום ספקות בעולם כלל. יחיאל, א. העדות שהביא בשם אנונימי כמובן משנית לדעת הרב משה עצמו, כי היא סותרת את דברי הרב עובדיה עצמו ואת גישתו הכללית לקבלה. אפילו אם נקבל את עדות האנונימי כאמת מוחלטת - מה אתה מבין, שהרב שרעבי סבר שהרב עובדיה היה גדול מהרב שרעבי עצמו? פשוט שגם לו יצויר שאמר לא באמת התכוון. ב, ד. אין לי בעיה לכתוב שלמד אצלו. הרב משה אומר שזה לא האריך ימים ושהרב שרעבי אמר לו שהוא צריך להפסיק ללמוד קבלה. כלומר לפי עדות הרב עובדיה עצמו זה לא נמשך שנים. אם זה חשוב לך אפשר גם לצטט בקצרה את שבחיו לרב שרעבי, אם יש לנו ציטוט ישיר. מה שמעיד בנו ששמע על דעתו בעניין זה כבר כלי שני שאין מקום להכניס לערך. ג. הרב עובדיה התייחס לקבלה בהסתייגות גם בהקשרים אחרים, ראה את הביקורת שהרב משה מתאר על עצם לימוד הקבלה בידי מי שלא מילאו כרסם ש"ס ופוסקים, ושלא רצה לענות בנושאים כאלה אפילו לרב משה, ושסבר "שאין בזמננו בנמצא מי שיודע ללמוד את תורת הנסתר בעיון הראוי, כפי שהיה בדורות הקודמים". נרו יאיר • שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 13:43, 30 ביוני 2019 (IDT)

לאור מלחמות העריכה של האלמוני אוסיף עוד שאין בכוונתי להתדיין איתו עד שלא יתחייב להפסיק עם מנהג מגונה זה. מניסיון של שנים בויקיפדיה, אני ממליץ לך להפסיק כדי שלא תוכרז כטרול. תאמין לי, יש לך מה להפסיד. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 14:00, 30 ביוני 2019 (IDT)

אל תרתח אדון נרו יאיר, אל תרתח! לא כל דבר נעשה בזדון! וחוץ מזה, הרי אתה לעיל התעקשת שאביא לך מקור טוב, אז הבאתי לך את המקור הביוגרפי הכי נאמן שהוא ספר "אביר הרועים". מה אתה עוד רוצה? ולעניין הערותיך האחרונות. א. אין שום סתירה בין הסתייגותו של הרב עובדיה מהקבלה, לבין לימודו אצל הרב שרעבי. הרב עובדיה לקח את הקבלה בפרופורציה הנכונה, הוא נזהר מלערב את הקבלה בתוך תחום ההלכה כי היא עוסקת בעניין אחר, בעולמות עליונים. חבל שאינך מעיין בספר הנפלא אביר הרועים כי אז היית מבין שאכן הרב עובדיה העריץ את הרב שרעבי ובודאי שראה ברב שרעבי גדול ממנו בקבלה. הרב עובדיה התבטל בפני הרב שרעבי בקבלה. הסיבה היחידה שהרב עובדיה החשיב את הרב שרעבי על פני כל שאר המקובלים והיה מוכן ללמוד לפניו (ולא היה מוכן ללמוד אצל מקובל אחר! עיין שם) היא בגלל שהרב שרעבי היה שלם בש"ס ובפוסקים. ב. כשהרב משה טוען שהלימוד לא האריך ימים הוא לא נוקב בזמן. אז אין שום סתירה לדברי אחיו הרב יצחק שנוקט בשנים (באופן יומיומי) ולא לדברי בעל "אביר הרועים" שגם הוא נוקט בשנים (באופן שבועי). אגב, כולם מסכימים שהלימוד היה אישי. אדגיש, הדברים המובאים בספר אביר הרועים הינם עדות הרב עובדיה עצמו!!! ג. גם בספר אביר הרועים מובאת הסתייגותו של הרב עובדיה מן הקבלה אך לא מהרב שרעבי שאותו העריץ ובו דבק. אתה צריך להבחין בכך. בספר אביר הרועים מובאים דברים קשים נגד ההפרזה מלימוד הקבלה ודברים קשים נגד מקובלים בטענה שהם לא בקיאים בש"ס ובפוסקים ועשו את העיקר טפל, ולכן הרב עובדיה אומר לא ללמוד היום קבלה אצל אף אחד, כי הם חלשים. לא כן הגאון רבי מרדכי שרעבי שהוא היה היוצא מן הכלל. מקווה שעכשיו יותר ברור לך.

כמובן לא טוב לרתוח (או לחשוב שהשני רותח כשהוא לא). אין לי כוונה לנהל דיון במקביל למלחמות עריכה. תצטרך לבחור. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 15:04, 30 ביוני 2019 (IDT)

כבר הבהרתי לך שלא כל דבר נעשה בזדון. כך שמבחינתי אין לי שום כוונה לצאת למלחמת עריכה. בכל אופן, ניכר מדבריך שאתה חס על כבודו של הרב עובדיה יוסף. כלומר, אתה חש (שלא בצדק) שאם חלילה יכתב בערך שהרב עובדיה למד קבלה אצל הרב שרעבי אז חס ושלום יפחת כבודו של הרב עובדיה. אדוני הנכבד, אתה כנראה לא יודע מי זה הרב מרדכי שרעבי. תחזיק חזק! לרב שרעבי היה כוח זיכרון בכל מקצוע ממקצועות התורה כולל גמרא ובית יוסף יותר מהרב עובדיה יוסף!! הרב שרעבי לא היה אדם רגיל, הוא בהחלט היה לא נורמלי במובן החיובי של המילה. בישיבת הרב שרעבי ניתנו שיעורים בכל יום בכל מקצועות התורה. גמרא, רמב"ם, טור בית יוסף, ספרי קבלה קשים, בן איש חי. כאשר הרב שרעבי היה זה שמבאר את הנלמד בעל פה! מה הכוונה בעל פה? ובכן, תחזיק חזק! הרב שרעבי מעולם לא החזיק ספר לפניו כשהיה מעביר שיעור, כי הוא ידע את הכל בעל פה מילה במילה בכל המקצועות. הוא נתן לתלמידיו לקרוא, ואם היה התלמיד מדלג מילה, הוא היה מיד מבחין בכך ומחזיר אותו על המקום, כי הוא זכר את הכל בעל פה!! אתה יודע מה זה לזכור בעל פה את כל הבית יוסף מילה במילה?! ואם אינך מאמין לי, הנה לך עדותו של הרב יצחק יוסף שראה זאת במו עיניו!!! משנייה 48 והלאה. https://www.youtube.com/watch?v=FMCH1ddNzpc&t=726s אולי זה יעזור לך להבין מדוע הרב עובדיה העריץ את הרב שרעבי.

אקבל זאת הפעם כהתחייבות. בפעם הבאה פשוט אפרוש, גם אם תטען שהחתול קפץ על המקלדת או שהצמידו אקדח לרקתך. אכניס עכשיו לשני הערכים את מה שאפשר לדעתי לכתוב, ומעבר לזה אני מתנגד. לגבי דבריך: א. אתה טוען שכל מילה בספר אביר הרועים נכתבה מילה במילה מפי הרב עובדיה? אני לא טוען שהרב עובדיה לא העריך את הרב שרעבי, זה לא הנושא. ב. אכן הרב משה לא נקב בזמן, ולכן נגזר עלינו להבין את המושג "לא האריך ימים" במובן הפשוט שלו בשפה העברית, שזה זמן קצר. חודשים לכל היותר. ג. לא, לא הבנת את עמדתי. אני מכבד מאוד את שניהם אבל אין לזה שום קשר לעמדותיי בדיון הנוכחי וזה גם לא צריך להיות רלוונטי. אני חס על האמת ועל הדיוק ועל הפרופורציות. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 15:57, 30 ביוני 2019 (IDT)

אני מתפלא עליך מאוד. האם כתבתי שספר "אביר הרועים" הוא מילה במילה מפי הרב עובדיה יוסף? עם זאת, אכן זהו ספר שהדברים הכתובים בו הם על פי עדותו של הרב עובדיה יוסף בעצמו לנכדו! ועוד תגדל תמיהתי עליך שאתה מעדיף את דברי הרב משה יוסף, האם הוא התיימר להעיד מילה במילה מפי אביו? ב. הספר הביוגרפי המוסמך ביותר "אביר הרועים" נוקב בזמן שבו למד הרב עובדיה אצל הרב שרעבי. הרב משה לא נוקב בזמן. אז מדוע אתה מעדיף לדייק דקדוקי עניות מהרב משה, ולעזוב דברים מפורשים שכותב לך ספר אביר הרועים?

כתוב שם בפירוש שהכול נאמר על ידי הרב עובדיה? אם כן (אנא הבהר) - יש כאן עדויות סותרות מפיו, ועדיין אעדיף את עדות הבן שהיה הקרוב ביותר לאביו במשך שנים רבות. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 16:13, 30 ביוני 2019 (IDT)

נרו יאיר, אתה שוב מנסה למחוק את העובדה שהרב עובדיה למד אצל הרב שרעבי קבלה. מדוע אתה כותב שהרב עובדיה למד איתו ולא לפניו?? הרב עובדיה לא למד איתו קבלה כשווה אליו, אלא הוא למד לפניו כתלמיד. בבקשה, תתקן את המעוות. אתה סתם מטייח את האמת.

אתה מתקשה לדון בנחת, הכול בדרמה ובהאשמות פומפוזיות. "לפניו" משמעו שישב לפניו ולמד בעצמו. אם אתה מסוגל להירגע אתה מוזמן להציע ניסוח אחר. מלבד זה, עוד לא הבהרת מניין לך שהכול ב"אביר הרועים" מפי הרב עובדיה. הוא תיאר כמה שמח הרב שרעבי ללמוד איתו? נרו יאיר • שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 16:53, 30 ביוני 2019 (IDT)

הנה הציטוט שהביא האלמוני: ”ועל כן כשהכיר הרב מרדכי שרעבי את הרב עובדיה יוסף, שמח בו שמחה גדולה, כי מצא לו חבר להאציל עליו מסודות תורתו, ולא היה לו צורך לאבד זמן להכשירו לקבל תורה בטהרתה, כי בעיקרי הדברים היה הרב עובדיה בקי, וגם מצד קדושתו וצדקתו נמצא שלם ללא דופי להעמידו באור הקבלה”. הכול אמר הרב עובדיה על עצמו?! באיזה עמוד זה בספר? נרו יאיר • שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 16:57, 30 ביוני 2019 (IDT)

אלמוני, אני באמת מציע לך להירגע ולדון בנחת (וכמובן לא להוסיף כלום לפני הסכמה כאן. אם תעסוק במלחמות במקום בתוכן גם אני אפסיק לדון איתך). אני חושב שאפשר פשוט לכתוב שלמד קבלה באופן אישי אצל הרב מרדכי שרעבי, ניסוח די מקובל בערכים (למשל בערכים הרב מאיר יהודה גץ ואפרים כהן). יחיאל - שיחה 18:24, 30 ביוני 2019 (IDT)

" ומיני אז במשך כמה שנים, ישב הרב עובדיה זצ"ל על בארו של רבי מרדכי שרעבי, ולמד ממנו מפעם לפעם כל ענייני הקבלה שהיו נצרכים לו, ובפרט בימי שישי. גם בשנים שלאחר מכן, היה הרב עובדיה זצ"ל דופק על דלתותיו של רבי מרדכי שרעבי, לשאול ממנו דבר מה בענייני הקבלה. ושמעתי מאת הרב עובדיה, כי רבי מרדכי שרעבי היה יחיד הדור בבקיאותו בקבלה, וכל רז לא אניס ליה. כמה פעמים דיבר הרב עובדיה עם תלמידיו הקרובים על ימי לימודו אצל רבי מרדכי שרעבי". "אביר הרועים" חלק ב' עמוד 214. ובעמוד 13 הוא כותב בפתח דבר שהוא עשה את כל עבודתו בחלק שני ושאחריו על פי דברו של הרב עובדיה יוסף. אגב, בחיבור הספר עזרו כל בניו של הרב עובדיה, וביניהם גם הרב משה יבל"א.

לא נראה לי שיש טענה שהרב עובדיה הוא זה שלימד את הרב שרעבי קבלה, וגם לא שלמדו בחברותא. ואני לא יודע למה אתה חושב כך. תודה על המקור. יחיאל - שיחה 18:34, 30 ביוני 2019 (IDT)

לי לא ברור מה זה "עשה על פי דברו" של הרב עובדיה. אודה לאלמוני אם יוכל כבר עכשיו לענות על השאלה שהצגתי כבר כמה פעמים, האם לדעתו המחבר שמע את הלשון שציטט מעמוד 214 מהרב עובדיה עצמו. אולי משתמש:דגש חזק יכול לבדוק בספר בפנים, בעמ' 214 ועמ' 13? נרו יאיר • שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 19:07, 30 ביוני 2019 (IDT)

כבר השבתי שברור שהספר אינו מילה במילה מפי הרב עובדיה, כמו ספר ביוגרפי ראוי.

כבר מזמן שכחנו מ"מילה במילה". תסביר בבקשה מה לדעתך הוא כן שמע ומניין הביטחון ששמע משהו בכלל מהרב עובדיה בעניין, כי מה שהבאת מעמ' 13 רחוק מלהספיק לצורך זה. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 19:13, 30 ביוני 2019 (IDT)

אני דברתי אישית עם המחבר. הוא שמע מהרב עובדיה שהוא למד אצל הרב שרעבי קבלה במשך כמה שנים בפרט בימי שישי באופן אישי. הרב עובדיה אמר לו שהרב שרעבי היה גדול בש"ס ובפוסקים ועליהם קבלה ולכן הוא למד אצלו ולא אצל מקובל אחר. כי באופן כללי הרב עובדיה לא החזיק מהמקובלים בגלל חולשתם בש"ס ובפוסקים. כל זה נכתב גם בספר. הוא אמר לי דברים נוספים. מה אתה עוד רוצה לדעת?

אני רוצה שתענה על השאלה שכבר שאלתי, מניין הציטוט ”ועל כן כשהכיר הרב מרדכי שרעבי את הרב עובדיה יוסף, שמח בו שמחה גדולה, כי מצא לו חבר להאציל עליו מסודות תורתו, ולא היה לו צורך לאבד זמן להכשירו לקבל תורה בטהרתה, כי בעיקרי הדברים היה הרב עובדיה בקי, וגם מצד קדושתו וצדקתו נמצא שלם ללא דופי להעמידו באור הקבלה”. אנא תענה על זה במקום לחזור על מה שכבר אמרת. אחר כך נמשיך הלאה. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 20:57, 30 ביוני 2019 (IDT)

כבר כתבתי לך לעיל שזה מאביר הרועים. מדוע אינך מבין?

הנה לך כל הציטוט מאביר הרועים שכבר הבאתי לעיל וכתבתי שזה מאביר הרועים. ”ועל כן כשהכיר הרב מרדכי שרעבי את הרב עובדיה יוסף, שמח בו שמחה גדולה, כי מצא לו חבר להאציל עליו מסודות תורתו, ולא היה לו צורך לאבד זמן להכשירו לקבל תורה בטהרתה, כי בעיקרי הדברים היה הרב עובדיה בקי, וגם מצד קדושתו וצדקתו נמצא שלם ללא דופי להעמידו באור הקבלה. ומיני אז במשך כמה שנים, ישב הרב עובדיה זצ"ל על בארו של רבי מרדכי שרעבי, ולמד ממנו מפעם לפעם כל ענייני הקבלה שהיו נצרכים לו, ובפרט בימי שישי. גם בשנים שלאחר מכן, היה הרב עובדיה זצ"ל דופק על דלתותיו של רבי מרדכי שרעבי, לשאול ממנו דבר מה בענייני הקבלה. ושמעתי מאת הרב עובדיה, כי רבי מרדכי שרעבי היה יחיד הדור בבקיאותו בקבלה, וכל רז לא אניס ליה. כמה פעמים דיבר הרב עובדיה עם תלמידיו הקרובים על ימי לימודו אצל רבי מרדכי שרעבי”.

כלומר גם זה מעמוד 214? נרו יאיר • שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 22:16, 30 ביוני 2019 (IDT)

בדיוק!

אז אפשר סוף סוף לתקן?

לא. מה נראה לך, הרב עובדיה אמר לו: "כאשר הכיר אותי הרב שרעבי - שמח בי שמחה גדולה, כי מצא לו חבר להאציל עליו מסודות תורתו, ולא היה לו צורך לאבד זמן להכשירני לקבל תורה בטהרתה, כי בעיקרי הדברים הייתי בקי, וגם מצד קדושתי וצדקתי נמצאתי שלם ללא דופי להעמידי באור הקבלה"? נרו יאיר • שיחה • כ"ח בסיוון ה'תשע"ט • 14:28, 1 ביולי 2019 (IDT)

שוב פעם אתה "מתחכם" וחוזר על אותו התרגיל? כבר השבתיך כמה פעמים שהספר אינו מצטט את הרב עובדיה מילה במילה. הספר מתאר את קורות הרב עובדיה מנקודת מבטו. ועכשיו שוב תתחכם האם הוא אמר "....."? וחוזרים חלילה עד אין סוף. אני מקווה שלא משעמם לך.

אם זאת התחכמות יש להניח שהיא אכן תימשך. אתה היחיד שממשיך לדבר על "מילה במילה". אדרבה, אשמח לשמוע איך לדעתך ניסח כביכול הרב עובדיה את כל זה באוזני הנכד. אמתין בסבלנות לתשובתך. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בסיוון ה'תשע"ט • 15:49, 1 ביולי 2019 (IDT)

עזוב אותי ממך. אני לא אבזבז את הזמן שלי בשביל צעיר פעור כמוך. הרבה בריאות.

אוקיי, אני מבין שהשאלה קשה, קח את הזמן. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בסיוון ה'תשע"ט • 16:48, 1 ביולי 2019 (IDT)

מתנצל על המענה המאוחר, לא היה סיפק בידי עד עתה לעיין בספר. הציטוטים שהביא האלמוני מהספר נכונים (למעט שינויי ניסוח קלים). להבנתי, הרב עובדיה עבר על הספר שכתב נכדו (לא יודע אם על כולו מילה במילה) והעיר פה ושם הערות. משתמש:נרו יאיר, תוכל למקד אותי על מה הוויכוח עתה? דגש — 09:39, 2 ביולי 2019 (IDT)

תודה. השאלה היא לגבי אמינות הדברים הבאים: ”ועל כן כשהכיר הרב מרדכי שרעבי את הרב עובדיה יוסף, שמח בו שמחה גדולה, כי מצא לו חבר להאציל עליו מסודות תורתו, ולא היה לו צורך לאבד זמן להכשירו לקבל תורה בטהרתה, כי בעיקרי הדברים היה הרב עובדיה בקי, וגם מצד קדושתו וצדקתו נמצא שלם ללא דופי להעמידו באור הקבלה”. בפרט לאור דברי הרב משה יוסף במוסף המבשר: ”הלימוד המשותף בין השניים לא האריך ימים. הרב שרעבי, כך הוא סיפר לנו, עצר את הלימוד ואמר לו שהמושגים והידע שרכש בתורת הקבלה מספיקות לו ואין לו לעסוק בזה עוד, מכיוון ששורש נשמתו היא בלימוד ההלכה”. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בסיוון ה'תשע"ט • 14:14, 2 ביולי 2019 (IDT)

לא נראה לי שכתיבה של נכד של הרב עובדיה בספר ביו-הגיוגרפי היא המקור המוצלח ביותר לקביעת רגשותיו של הרב שרעבי כלפיו. דגש — 14:19, 2 ביולי 2019 (IDT)

אין ספק, אבל כמדומני שזה מחזק את הרושם שדברי הרב משה יוסף בעניין מדויקים הרבה יותר. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בסיוון ה'תשע"ט • 14:29, 2 ביולי 2019 (IDT)

מר דגש, איננו דנים כעת מה הייתה דעתו של הרב שרעבי על הרב עובדיה אלא להיפך. נרו יאיר בכוונה ציטט לך רק את המילים המתארות את דעתו של הרב שרעבי על הרב עובדיה. הוא בכוונה לא ציטט לך את העיקר, כלומר, את המילים המתארות את מה שחשב הרב עובדיה על הרב שרעבי. בספר כתוב בצורה ברורה לחלוטין כי הרב עובדיה דבק ברב שרעבי ולמד אצלו קבלה. לא למד איתו כשווה, אלא למד אצלו כתלמיד. ”ומיני אז במשך כמה שנים, ישב הרב עובדיה זצ"ל על בארו של רבי מרדכי שרעבי, ולמד ממנו מפעם לפעם כל ענייני הקבלה שהיו נצרכים לו, ובפרט בימי שישי. גם בשנים שלאחר מכן, היה הרב עובדיה זצ"ל דופק על דלתותיו של רבי מרדכי שרעבי, לשאול ממנו דבר מה בענייני הקבלה. ושמעתי מאת הרב עובדיה, כי רבי מרדכי שרעבי היה יחיד הדור בבקיאותו בקבלה, וכל רז לא אניס ליה. כמה פעמים דיבר הרב עובדיה עם תלמידיו הקרובים על ימי לימודו אצל רבי מרדכי שרעבי”

האנונימי תוקפני ומעט אובססיבי אבל לא לגמרי סגור על עצמו. דעת הרב עובדיה על הרב שרעבי כבר כתובה בערך של האחרון, למרות שספק אם יש בכך צורך. נרו יאיר • שיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ט • 00:51, 3 ביולי 2019 (IDT)

כל הפוסל במומו פוסל. עדיין לא כתבת בערך זה שהרב עובדיה למד אצל הרב שרעבי.

אין צורך, הכוונה ברורה מן ההקשר. אציין גם כאן את הטעות החוזרת שלך: הרב שרעבי היה מוותר על הכבוד המיותר שאתה מנסה לתת לו. כבודו לא תלוי בדקדוקי העניות האלה. נרו יאיר • שיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ט • 01:02, 3 ביולי 2019 (IDT)

אין כאן שום דקדוקי עניות. לקורא לא ברור שהרב עובדיה למד אצל הרב שרעבי. כל מי שקורא את הערך חושב בטעות שהרב עובדיה למד עם הרב שרעבי. זהו הבדל משמעותי מאוד! אם אינך מבין זאת, עליך לחזור לכיתה א'.

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במרדכי שרעבי שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.meirtv.co.il/site/article/?id=1148 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20131029192250/http://www.meirtv.co.il/site/article/?id=1148 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 02:22, 19 בנובמבר 2022 (IST)

בעיה בקישורי ארכיון בערך (נובמבר 2023)

שלום. בתהליך הארכוב, החזיר הארכיון שגיאות לאחד או יותר מהאתרים ששלחתי לארכיון. להלן קישורים שהחזירו שגיאה והשגיאה המתאימה.

• https://www.youtube.com/watch?v=dZgLTNIj68U עם שגיאה

בכל מקרה זו תהיה ההודעה היחידה לגבי קישורים אלו, ולא יעשה ניסיון נוסף לארכוב קישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 19:52, 11 בנובמבר 2023 (IST)