מאיר יהודה גץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב מאיר יהודה גץ
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

הרב מאיר יהודה גֵץ (ט"ו באב ה'תרפ"ד - כ"ג באלול ה'תשנ"ה; 15 באוגוסט 1924 - 18 בספטמבר 1995) היה רב ומקובל, שימש כרב הכותל המערבי והמקומות הקדושים וכראש ישיבת המקובלים בית אל.

פעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בתוניס בט"ו באב ה'תרפ"ד. למד אצל הרב מצליח מאזוז בתקופת מלחמת העולם השנייה. וכמו כן הוסמך לרבנות בתוניס בגיל שמונה עשרה וכיהן כרב אזורי בצפון מערב תוניסיה. כדי לקבל הכרה מהשלטונות בפעולותיו כרב, למד משפטים בהתכתבות והוסמך כעורך דין. היה פעיל בתנועה הציונית בתוניס והשפיע על בני קהילתו לעלות לארץ. כמו כן, דאג שבני הקהילה ילמדו להשתמש בנשק, מחשש לפרעות מצד הערבים. בשנת ה'תש"ט (1949) עלה לישראל.

בשנות החמישים הגיע למושב כרם בן זמרה שבגליל העליון והיה ממייסדי בית הספר "בניהו" ביישוב. כיהן כרב היישוב ומנהל בית הספר הממלכתי דתי האזורי, ובנוסף שימש כמפקד הצבאי של החבל ופעל בגבול לבנון במסגרת שירותי המודיעין. כרב היישוב דאג שיהיו תפילות משותפות לבני כל העדות, ורק בראש השנה התפצלו לשני מניינים: אשכנזי וספרדי.

הרב גץ ראה חשיבות רבה בגיוס לצבא הגנה לישראל ועודד גיוס לצבא וכל בניו שרתו בצבא. במלחמת ששת הימים שכל את בנו השני אבנר אבנר בקרב לשחרור ירושלים. לפני צאתו של אבנר למלחמה הוא למד עם אביו הלכות מלחמה של הרמב"ם שאפילו חתן מחופתו יוצא למלחמת מצווה. אבנר נהרג בדרך אל הכותל, בגלויה הוא כתב להוריו אבא ואמא אני יוצא להילחם במקום שאתם מאוד תשמחו כשאגיע לשם, אבנר נהרג בחצר המטרה מימי ירמיהו הנביא מכדור של צלף ירדני. בנו יאיר נהרג תאונת דרכים שנים לאחר מכן.

בשנת ה'תשכ"ח (1968) עבר לגור בירושלים ומונה למתאם ברחבת הכותל. אחר-כך מונה על ידי הרבנות הראשית ל"רב הכותל ויתר המקומות הקדושים מסביב להר הבית", ובשנת תשנ"ב מונה גם כרב של כל המקומות הקדושים בישראל. גץ היה בעל ידע במספר שפות, דבר שסייע לו בקבלת אורחים רשמיים בכותל במהלך השנים. הרב גץ היה לא רק רב הכותל ,אלא שגריר ודובר הכותל הוא הגן על עם ישראל שלא יוציאו את דיבת הארץ דרך המשקפיים של הכותל. הרב גץ דיבר שבע שפות וכל אורח שנתקבל בכותל דיבר בשפתו. בשמשך עשרים ושמונה שנות כהונתו כרב הכותל כתב את 12 יומני הכותל ה מספרים את הקורה בארץ ובכותל ואת סדר יומו בניהול הכותל והתמודדות עם הקשיים ביישום התפקיד. היומנים כתובים בכתב יד קריא ומסודר, היומן כתוב לפי שעות וימים, העדכון האחרון נכתב יומיים לפני פטירתו.

בשנת ה'תשל"ג (1973) שיקם הרב גץ את המבנה של ישיבת המקובלים בית אל, הקים את הישיבה מחדש ועמד בראשה. שלושה ימים לפני מותו הושלמה בניית הישיבה במקומה המקורי, והוא השתתף בחנוכת הישיבה. בראש הישיבה אחריו עומד תלמידו הרב ישראל אביחי.

הרב גץ נפטר בכ"ג באלול ה'תשנ"ה ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים.

המדרגות העולות מרחבת הכותל לכיוון הרובע היהודי ושער יפו נקראו על שמו: "מעלות הרב מאיר יהודה גץ", וכך גם בית הכנסת ע"ש הרב גץ השוכן במנהרות הכותל, אשר הוקם ביוזמתו. היום קרוי על שמו. לאחר מותו יצא ספר רב הכותל על ידי שמחה רז המספר את קורות חייו. וכן סרט שהפיק אדיר זיק "איש האמונה".

אישיותו ומשנתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב גץ נהג בפרישות כדרך המקובלים, וכך היה קם לומר תיקון חצות במנהרות הכותל מול מקום קודש הקודשים, לומד עד לתפילת שחרית כותיקין, וממשיך ללמוד לאורך כל היום עד לתפילת ערבית אלא אם כן היה נצרך למשהו אחר.רק בשעות המעטות שבין ערבית לחצות הלילה היה ישן. בהיותו בירושלים התעמק בעולם הקבלה ולבש בגדי לבן כמנהג המקובלים. הרב גץ למד קבלה אצל הרב מרדכי שרעבי והרב עובדיה הדאיה. אף שהיה ידוע כמקובל גדול, סירב לעסוק בקבלה מעשית, במיוחד לאור אזהרת האר"י על כך.

לבניו ותלמידיו הדגיש את נושא השלום כחשוב מכל: "אל תשימו לב למקטרגים... הרבו שלום על כל צעד ושעל" אמר, ובנוסף לכך "תהא ידכם תמיד פתוחה למתן צדקה".

בצוואותיו, אותה כתב בגיל ארבעים,מתחלקות לשלוש צוואות: צוואה רוחנית למשפחה, צוואה לקבורה, וצוואה לתושבי כרם בן זמרה. בצוואתו הרוחנית למשפחה כתב "אודה לה בכל לבב אשר זיכני משחר ילדותי לחיות כיהודי, זכיתי ללמוד תורה ודרך ארץ, זכיתי להקים בית נאמן בישראל, זכיתי באשה כשרה ויראת שמים. זכיתי בבנים ובבנות חמישה חומשי תורה ושישה סדרי משנה , האל ברחמיו יגן עליהם.

כתביו ומאמריו הרב גץ כתב פירוש לתורת הסוד "רשפי אש" המיועד אך ורק ליודעי ח"ן .כמו כן כתב פרוש לחומש "גיצי תורה" "קונטרס הכותל" מאמרים: מאמר ירושלים, מאמר ארץ ישראל, מאמר שלום בית,ושני שירים על ירושלים אחד בעת מלחמת ששת הימים ואחד לאחר המלחמה. משפחתו ממשיכה את מורשתו וביתו ברובע - בית הרב גץ אשר שימש בסוף המאה ה-19 כתלמוד תורה לילדים יהודים מהקהילה הספרדית - משמש כיום כמוקד הארחה לקבוצות ומטיילים אשר חפצים בהכרת דמותו של הרב.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחוב על שמו בעיר העתיקה

בתחילת שנת 2012 הקימו נכדיו סיור אשר עוקב אחר מהלך חייו של הרב ומספר את סיפורה המיוחד של המשפחה, נפילת הבן אבנר במלחמת ששת הימים כלוחם בחטיבת הצנחנים. את הסיור מעבירים נכדו יפתח גץ ושחקן התיאטרון עמיחי עזר, אשר ביחד משלבים יצירה עם תיאטרון רחוב שמעצים את פועלו וחייו של הרב.

בשנת 2015 קמה עמותת 'בית הרב גץ', שמטרתה להפגיש בין כלל החברה הישראלית לבין דמותו ופועלו של הרב גץ. העמותה שמה לה כחזון לפשט את דמותו של הרב גץ ולתת לה ביטוי ברחוב הישראלי לפי גוני קהלי היעד וגילאי הקבוצות. טקס הוקרן סרט על ידי אולפני אתרוג המתאר את קורות חיוו של הרב גץ.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הילה וולברשטין (כתיבה ותחקיר), שמחה רז (עורך), רב הכותל : מסכת חייו של הרב מאיר יהודה גץ, קול מבשר, תשס"ג. ‬

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי ישיבת המקובלים בית אל
הרב גדליה חיון הרב שלום שרעבי הרב יום טוב אלגאזי הרב חזקיהו יצחק שרעבי הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי הרב חיים אברהם גאגין הרב ידידיה רפאל אבולעפיה הרב אהרן עזריאל
תקצ"ז (1737) -
תקי"א (1751)
תקי"א (1751) -
תקל"ז (1777)
תקל"ז (1777) -
תקס"ו (1806)
תקס"ו (1806) -
תקס"ח (1808)
תקס"ח (1808) -
תקפ"ז (1827)
תקפ"ז (1827) -
תר"י (1850)
תר"י (1850) -
תרל"א (1871)
תרל"א (1871) -
תרמ"א (1881)
הרב שלום משה חי גאגין הרב ששון בכר משה פרסיאדו הרב מסעוד הכהן אלחדאד הרב שלום הדאיה הרב עובדיה הדאיה (במערב העיר) הרב שלום מרדכי חיים הדאיה (במערב העיר) הרב מאיר יהודה גץ הרב ישראל אביחי
תרמ"א (1881) -
תרמ"ג (1883)
תרמ"ג (1883) -
תרס"ג (1903)
תרס"ג (1903) -
תרפ"ז (1927)
תרפ"ז (1927) -
תש"ה (1945)
תשי"ח (1958) -
תשכ"ט (1969)
תשכ"ט (1969) -
תש"ע (2010)
תשל"ג (1973) -
תשנ"ה (1995)
תשנ"ה (1995) -
מכהן


הקודם:
יוסף משה שכטר
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים הבא:
שמואל רבינוביץ