שיחה:מרכז רפואי מעיני הישועה

הערות

• "בתי החולים האחרים הסמוכים לעיר, בילינסון ותל השומר, היו רחוקים למדי" - אין לקבל זאת כקביעה של האנציקלופדיה, לכל היותר זו עשויה להיות דעה של מישהו, ובמצב זה יש ליחסה לבעל הדעה. עובדתית, מעטות הערים בישראל הקרובות כמו בני ברק לשני מרכזים רפואיים גדולים (ראו הרצליה, נתניה, ראשון לציון, אשדוד, בית שמש, אריאל, קריית גת ועוד).
• יתרון משמעותי שאינו מוזכר בערך: תושבי בני ברק יכולים להגיע אליו ללא מאמץ רב בהליכה רגלית, ללא חילול שבת, בזמן שהליכה לשיבא או לבילינסון מייגעת למדי.
• סגל בית החולים קטן מאוד (עד כדי עשירית) יחסית לזה של בתי החולים הגדולים. לפיכך אני מעריך שטיפולים רפואיים רבים אינם ניתנים בו, ומחייבים את תושבי בני ברק להסתייע בכל זאת בבית החולים שיבא או בילינסון.
• "פריש וואסער ביידיש = מעיין" - האמנם? "פריש וואסער" כפשוטו = מים טריים. דוד שי - שיחה 22:50, 11 ביוני 2009 (IDT)

תגובות:

• כאשר אנשים מתים בגלל ריחוקם של בתי חולים, לא מנחם אותם לדעת שיש בעיה דומה גם במקומות אחרים. העובדות הן שבני ברק היא עיר צפופה, אוכלוסייתה כמאה וחמישים אלף נפש, וזמן הנסיעה לתל השומר או לרבין עלול לקחת בשעות העומס כחצי שעה. זה בהחלט משמעותי במצב של סכנת חיים. (בהרצליה ובנתניה יש בתי חולים, ראשון לציון שוכנת כ-10 דקות נסיעה מקפלן או מוולפסון, אשדוד אכן זקוקה בהחלט לבית חולים ודומני שיש מעשים בנדון, בית שמש, אריאל וק"ג הן ערים קטנות בהשוואה לערים האחרות שהוזכרו. ברור שאין אפשרות להקים בי"ח בכל עיירה).
• אכן, ראוי לשלב את הדבר.
• ייתכן, אך ייתכן שגודל הצוות אינו קשור לכמות הטיפולים. בעוד שבמקומות אחרים יש 3 פנימיות, 3 אורטופדיות וכד', במעייני הישועה יש רק 1. בכל מקרה, מידי השערה לא יצאנו, והתוספת שלך בערך, הדנה בהשוואה בין גודלו של בית החולים לשכניו מדרום ומצפון, מיותרת לדעתי, ואין בה תוספת מידע אנציקלופדי.
• מילולית זה מים טריים, אך כנראה שכך אומרים מעיין ביידיש. בכל אופן כך כותב ביה"ח באתרו הרשמי. ברי"א • שיחה • כ"ב בסיוון ה'תשס"ט • 09:56, 14 ביוני 2009 (IDT)

בהרצליה אין ממש בית חולים (הרצליה מדיקל סנטר הוא בית חולים פרטי, לטיפולים מסוימים - אין בו חדר מיון). תושבי הרצליה משתמשים בשירותים של בתי החולים מאיר, בילינסון ושיבא.

בנתניה אכן שכחתי את בית החולים לניאדו, שמבחינות רבות דומה למעייני הישועה. אינני יודע האם בשעת חירום מפנים חולה ללניאדו או להלל יפה.

להשוואת גודלו של בית החולים יש חשיבות, משום שהוא קטן מאוד בהשוואה למרבית בתי החולים הציבוריים (סורוקה, הדסה, שערי צדק, איכילוב, מאיר, רמב"ם ועוד). אינני בקי בניהול בתי חולים, אך אני משער שיש סיבה לכך שבית חולים ציבורי מתוכנן לסגל של אלפי עובדים (למעט בתי החולים הנמצאים בפריפריה (נהריה, צפת, אילת), ששם עדיף בית חולים קטן על חוסר בית חולים בכלל). דוד שי - שיחה 15:36, 14 ביוני 2009 (IDT)

תודה על התשובות. מה דעתך על עריכה זו? אשמח לדעתך כאן. ברי"א • שיחה • כ"ג בסיוון ה'תשס"ט • 22:11, 14 ביוני 2009 (IDT)

לא מהרבי

הסרתי את הקביעה שהצעתו של הרבי מנחם מנדל שניאורסון לקרוא למקום "בית הרפואה" היא "מה ששימש השראה לשאר בתי החולים בארץ להיקרא מרכז רפואי". לא הרבי המציא גישה זו, ולמרכז הרפואי מעייני הישועה קדם בישראל בשנים אחדות "הרצליה מדיקל סנטר". דוד שי - שיחה 05:06, 12 ביוני 2009 (IDT)

מסכים. (הקטע, שהתווסף ע"י משתמש אחר שטרם בדקתי מי הוא, נלקח כנראה ממאמר באתר מסוים של חב"ד, וככל הנראה אמינותו לוקה בחסר). ברי"א • שיחה • כ"ב בסיוון ה'תשס"ט • 09:56, 14 ביוני 2009 (IDT)

מעניין שזה עדיין כתוב בערך ועדיין ללא ציון שום מקור

בריאיון עם הרב גרשון לידר ("הסיפור שלי", גיליון מס' 26, כ"ט כסלו תשע"ו, בהוצאת JEM) הוא מספר במפורש שהשם בית רפואה ל"מעיני הישועה" הוא בהוראתו של הרבי, ואני מעתיק את דבריו [הקטע הרלוונטי לכאן הוא בסוף דבריו, אך לשם הבנתם יש לקרוא את כל הציטוט, ולכן העתקתי את דבריו בשלימות]:

"עצה נוספת שנתן הרבי הייתה לקרוא לַמקום [=מרכז רפואי לניאדו] בית רפואה. לאורך הביקור שבנו והזכרנו "בית חולים לניאדו", והרבי כל פעם תיקן ואמר "תקראו לזה בית רפואה". אחד הנוכחים שאל, "מדוע דווקא 'בית רפואה'? הרי בארץ כולם קוראים לזה 'בית חולים'?" והרבי הסביר, "למה להדגיש את החולי? תקראו למקום על שם התכלית שלו - 'בית רפואה'". הרבי חזר על כך מספר פעמים לאורך היחידות. בפועל, עשינו מעין פשרה, וקראנו למקום "מרכז רפואי". אגב, כיום אני מנהל את "בית הרפואה מעייני הישועה" בבני ברק, שנקרא כך גם הוא בהכוונת הרבי מליובאוויטש. נשיא בית הרפואה, הד"ר רוטשילד, ביקר אצל הרבי ושמע ממנו את ההוראה, והוא קיים אותה במלואה".

- אשמח אם העורך יוסיף מקור זה לקטע: "בהשראתו של רבי מנחם מנדל שניאורסון נקרא המרכז "בית רפואה" ולא בית חולים[דרוש מקור]". דבריו של גרשון לידר שמנהל את מעייני הישועה הם מקור מוסמך ואמין. - לקריאת הריאיון עם גרשון לידר, חפש בגוגל: גרשון לידר הסיפור שלי [הסיפור שלי - Jewish Educational Media]

שם הערך

לפי האתר שלהם, השם הוא "מרכז רפואי מעייני הישועה", ללא ה' הידיעה. יש התנגדות להעברה? ‏eytanar‏ • שיחה • תרומות • 11:01, 15 ביוני 2009 (IDT)

על הבנין בחזית הפונה לכביש גהה כתוב: "בית-רפואה מעיני ישועה". שנילי • שיחה 22:29, 16 ביוני 2009 (IDT)

זה בוודאי שם היסטורי, שהערך רומז לקיומו. דוד שי - שיחה 22:40, 16 ביוני 2009 (IDT)

הערך הזה כבר זקוק לבית חולים. הוא סובל מטלטולים קשים. דוד, מדוע "מעיני" ולא "מעייני"? ואל נא תאמר לי שכך קורא ביה"ח לעצמו, משום שאם הם שוגים וכותבים בי' אחת, אין זו סיבה שנעתיק את השגיאה. בעיר ילדותי הייתה חנות שעל גבי השלט שלה התנוססה הכתובת "קפה פרידמן - קליהת קפה טרי יום יום". לו היה נכתב ערך על חנות זו האם היינו כותבים "קליהת קפה"?! ברי"א • שיחה • כ"ה בסיוון ה'תשס"ט • 23:50, 16 ביוני 2009 (IDT)

אבל יש הבדל בין "קליהת קפה" לבין "מעיני". במקרה של זה האחרון מדובר בכתיב נכון (תקני) - לפי חוקי הכתיב החסר. במקרה הזה אפשר לקבל את הכתיב ולא לתקנו, כפי שאנחנו בדרך כלל נוהגים לאמץ את הכתיב שבו גוף מסוים כותב את שמו (בתנאי שהוא אינו מכיל שגיאה בוטה). אלדד • שיחה 06:57, 17 ביוני 2009 (IDT)

שוין, זאל זיין. ברי"א • שיחה • כ"ה בסיוון ה'תשס"ט • 09:37, 17 ביוני 2009 (IDT)

הערה

הרבנים הרשמיים-הרב יוסף ברך הופנר ולא הרב נפתלי הופנר

צודק. עדכנתי בגוף הערך. מעט מן האור • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"א • 23:19, 7 באוקטובר 2010 (IST)

משוב מ-9 בינואר 2013

איני מכיר שום בעיה הלכתית בניתוח קיסרי, מהיכן הפיברוק הזה? הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
גינות מיכאל - שיחה 16:36, 9 בינואר 2013 (IST)

דיווח שאורכב ב-10 בדצמבר 2018

דיווח מויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: טופל

כ1400 עובדים. מתוכם כ 200 רופאים כ 400 אחיות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עודכן על פי אתר המרכז. תודה. אלעדב. - שיחה 11:33, 29 בנובמבר 2018 (IST)

משוב מ-20 בדצמבר 2021

כל הכבוד על פירוט המיטות הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
82.81.160.69 10:50, 20 בדצמבר 2021 (IST)