מרכז רפואי מעיני הישועה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרכז רפואי מעיני הישועה
PikiWiki Israel 29685 Maayanei Hayeshuah medical center in Bnei Brak.JPG
המרכז הרפואי ממערב
גאוגרפיה
כתובת רח' הרב פוברסקי 17
מיקום בני ברק
קואורדינטות 32°05′06″N 34°50′39″E / 32.085°N 34.8441667°E / 32.085; 34.8441667 קואורדינטות: 32°05′06″N 34°50′39″E / 32.085°N 34.8441667°E / 32.085; 34.8441667 
מאפייני הארגון
סוג בית חולים ציבורי-פרטי
שם המנכ"ל הרב שלמה רוטשילד
היסטוריה
נוסד 1990
שירותים
מיטות 223
מרכז רפואי מעיני הישועה
(למפת גוש דן רגילה)
Tel-aviv area.svg
 
מרכז רפואי מעיני הישועה
מרכז רפואי מעיני הישועה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמליל בית החולים

מרכז רפואי מעיני הישועה הוא בית חולים חרדי הנמצא במזרח בני ברק, בפאתי שכונות רמת אהרן ואור החיים. בבית החולים מחלקות רפואיות, מרפאות ומכונים, חדרי ניתוח, חדרי מיון ומעבדות. בית החולים משרת את תושבי גוש דן בכלל ואת תושבי בני ברק בפרט.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"בית רפואה מעיני הישועה" הוקם על ידי ד"ר משה רוטשילד במטרה להעמיד לרשות תושביה החרדים של בני ברק ושל גוש דן בית חולים המתנהל על פי ההלכה. בנוסף, לגישת מקימיו, בתי החולים הסמוכים לעיר, בילינסון ושיבא, היו רחוקים למדי, ולעתים הייתה לכך משמעות מכרעת בהצלת חיים ובמתן עזרה רפואית דחופה. מסיבות אלו עודדו הרבנים יעקב ישראל קנייבסקי, אלעזר מנחם שך וישראל אבוחצירא את ד"ר רוטשילד להקים את בית החולים. בהשראתו של רבי מנחם מנדל שניאורסון נקרא המרכז "בית רפואה" ולא בית חולים[דרוש מקור].

המרכז הרפואי נקרא על שמו של הנדבן יהושע פרישווסר מלונדון, שתרם סכום ראשוני לבנייתו ('פריש וואסער' בעברית: מים רעננים; מעיין. ו'ישועה' רומז על שמו יהושע), והצירוף נלקח מהפסוק "וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה" (ישעיהו יב ג).

הבניין שתוכנן על ידי האדריכלים יוסף שנברגר וטוביה קץ, נחנך בשנת 1990. תחילה כלל בית החולים מחלקת יולדות בלבד, אך תוך שנים ספורות נפתחו מחלקות רבות נוספות.

הפעלת בית החולים נעשתה במשך שנה על ידי נציג משרד הבריאות דוד שלזינגר, שהניח את יסודות הניהול וגייס את צוות העובדים.

המרכז הרפואי עומד תחת הכוונתו של "ועד ההלכה", שבמשך השנים היו חברים בו רבנים ומורי הוראה ידועים: הרב שמואל וואזנר (עד פטירתו ב-2015), הרב נסים קרליץ והרב יצחק זילברשטיין. בשנת 2014 צורף ל"ועד ההלכה" הרב חיים קנייבסקי. רבני המרכז הרפואי הם הרב יוסף ברוך הופנר והרב משה שאול קליין. לאחר פרישת ד"ר רוטשילד מניהול בית החולים שימש ד"ר יורם ליוור כמנכ"ל בית החולים, ואחריו גרשון לידר, לשעבר מנכ"ל בית חולים לניאדו בנתניה. המנהל הרפואי הוא פרופ' מרדכי רביד וד"ר מנחם ברייר הוא סגן המנהל הרפואי.

במאי 1999 הוקמה מחלקת ילדים בבית החולים, כאשר חלק מהתקציב הועבר על ידי ראש הממשלה באמצעות משרד הבריאות, שאף כיבד בנוכחותו את אירוע חנוכת המחלקה (ערב הבחירות לכנסת ולראש הממשלה).

באפריל 2005 רכש בית החולים לראשונה מכשיר סי טי.

ביוני 2014 מונה דירקטוריון חדש לבית החולים ובנו של ד"ר רוטשילד, שלמה, מונה כממלא מקומו.[1] במאי 2015 מונה למנכ"ל בית החולים.

בית החולים משרת כ-100,000 מטופלים מדי שנה. פועלים בו יותר מ-700 עובדים, ובהם כ-90 רופאים, כ-250 אחיות וכ-150 אנשי צוות פרה-רפואיים.

בית החולים זכה שלוש פעמים ברציפות במקום הראשון בסקר שביעות הרצון שערך משרד הבריאות בקרב מטופלי כלל בתי החולים בישראל .[2]

במאי 2016 חנכה הנהלת בית החולים את המרכז הרפואי לבריאות הנפש - חיב"ה בסמיכות לבית החולים.

מאפיינים ייחודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפייניו הייחודיים של בית החולים נגזרים מעובדת היותו מנוהל בקפדנות על פי כל כללי ההלכה. בכל פעולה רפואית שיש בה ספק הלכתי, מערב הצוות הרפואי את הצוות ההלכתי, בראשות רב בית החולים, ורק לאחר הכרעת ההלכה מתבצעת הפעילות הרפואית.

הפעילות הרפואית בשבתות ובחגים מתבצעת לפי כללי ההלכה. כל הפעילויות שאין בעשייתן משום פיקוח נפש, נעשות על ידי גויים בלבד. עם אלו נמנות הכתיבה, השימוש במחשבים, הדבקת מדבקות ועוד. הפעולות שהן בבחינת פיקוח נפש נעשות גם על ידי הצוות היהודי, כמותר בהלכה. (נושא השבת הוא בעל חשיבות נוספת להמצאות בית החולים בבני ברק. בכך יכולים התושבים להגיע אליו ללא מאמץ רב בהליכה רגלית, ללא חילול שבת, בזמן שהליכה לשיבא או לבילינסון מייגעת למדי).

על פי הוראת ועד הרבנים של בית החולים, לא הותקנו בו מעליות שבת לשימוש המבקרים. כאשר ישנו צורך של הסגל הרפואי והסיעודי, להתנייד בין הקומות, הם משתמשים במעליות הרגילות.

נוסף על כך, מקפיד בית החולים על שאר עקרונות ההלכה בשלל נושאים, כגון: שמירה על צניעות, והקפדה על הפרדה בין גברים לנשים במקומות שניתן.

בשל פיקוח הכשרות, הנהלת בית החולים לא מאפשרת להכניס לתחומו מזון מבושל, הוראה זו נאכפת בכניסה למתחם בית החולים.

בית החולים הוא מהמובילים בישראל במספר הלידות לשנה. לעומת זאת, ממעטים רופאיו לבצע ניתוח קיסרי, ועושים זאת רק בלית ברירה. מסיבה זו מספר הניתוחים הקיסריים המבוצעים בו הוא מהנמוכים בארץ.[3] בנוסף, מאפשר בית החולים ליולדות שחרור אחר שלושה ימים, בניגוד למקובל ברוב בתי החולים, המשלחים את היולדות לביתן לאחר יומיים בלבד.

על פי הגישה הנקוטה בבית החולים, מחייבת ההלכה בדרך כלל הארכת חיי החולה, מבלי להתחשב בגילו ובמצבו הרפואי. כמו כן היא אוסרת המתת חסד.

לבית החולים הקפדות מיוחדות כדי למנוע טומאת כהנים - הנפטרים מפונים מהמחלקות, תוך זמן קצר מאד (כעשרים דקות, כאשר הנוהל המקובל ברוב בתי החולים הוא שעה וחצי - שעתיים) דרך מעליות מיוחדות המותקנות בכל קומה (בכך נמנע איסור טומאה מדרבנן - סוף טומאה לצאת, לפיו גם מקום שאין בו מת נטמא, אם המת אמור לצאת דרכו). בנוסף, חדר המתים ממוקם בביתן נפרד לחלוטין מבית החולים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]