שיחה:ניכור הורי

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ועדת שניט[עריכת קוד מקור]

חוק חזקת הגיל הרך חי וקיים בישראל, ובכלל אין חוק כזה "חוק האישות" וממילא גם לא סעיף 25. המלצות ועדת שניט טרם יושמו אוהד - שיחה 02:56, 24 באפריל 2013 (IDT)תגובה

לא יאמן שאיש אקדמיה מתקן את הערך שוב ושוב ועדיין מראי המקום המדוייקים שלי נמחקים. מעניין מי בעלי העניין שמנסים להשפיע על הערך. ודאי שאשמח להציג זאת לגורמי נוספים (הרי רק לפני שבועות ספורים התיאוריה נדונה בכנסת) ולהראות כמה החובבנות והאינטרסנטיות שולטת.

תסמונת הניכור ההורי[עריכת קוד מקור]

אני מצרף סקירה בנוגע לתסמונת הניכור ההורי שכתבה ד"ר טלי וישנה, פסיכיאטרית מומחית; החומר מועתק לכאן ברשותה, ואפשר להעתיק חלקים ממנו לערך (בהתחשב בכך שהסקירה נכונה לזמנה). מטרת הסקירה היא לתאר את התופעה כאשר היא חלה, יותר מאשר להתייחס לשכיחות שלה. אני מוסיף עוד הערה עקרונית, כעומד מהצד: יש מטוטלת חברתית שנעה בין הקצוות של אימוץ מלא והכחשה מוחלטת של האפשרות לניכור הורי, כמושג ההופך כלי משפטי, והיא כופה את עצמה גם על הגופים המדעיים העוסקים בכך. המציאות כרגיל יותר מורכבת: יש מקרים ברורים שבהם אחד ההורים מסית את הילדים נגד ההורה השני, בין אם נקרא לזה "ניכור הורי" ובין אם לאו. ישנם מקרים שבהם הילדים מסרבים להיפגש עם הורה אחד משום שבאמת עברו התעללות או פגיעה, ולא מתוך הסתה של ההורה האחר. וישנם הרבה מקרים שבהם האמת באמצע - הורה אחד בעל גישה מוצלחת פחות לילד, והיה יכול להיעזר בהדרכה והכוונה, והורה שני שמנצל את הקושי של ההורה הראשון (לא פעם לא בזדון, אלא מתוך תחושה שלילד באמת נגרם סבל) ומרחיק את הילד אפילו יותר. ההכרעה איפה יושב מקרה נתון על הספקטרום היא שאלה קלינית ולא מדעית. "ניכור" הוא בסך הכל שם לאחד הקצוות של הספקטרום הזה. עוזי ו. - שיחה 18:01, 16 בספטמבר 2018 (IDT)תגובה

תסמונת הניכור ההורי (באנגלית: "Parental Alienation Syndrome", PAS) היא מצב נפשי בו ילד, לרוב בהקשר של תהליך גירושין רווי מחלוקות של הוריו, מזדהה באופן חזק עם הורה אחד ודוחה כל קשר עם ההורה השני ללא הצדקה הגיונית, ולמרות שמערכת יחסים עם הורה זה היתה יכולה להטיב עימו אילו היה מאפשר אותה. ישנה מחלוקת בקהילה המדעית סביב ההגדרה המדויקת, סביב זיהוי התופעה וכן סביב הגורמים האפשריים לתופעה, אולם אין כמעט מחלוקת בנוגע להגדרה הבסיסית שהוצגה לעיל [1]. כמעט כל המטפלים ואנשי המקצוע העוסקים בתיקי גירושין בסכסוך גבוה מסכימים כי מקרב הילדים המסרבים לקשר עם אחד מהוריהם ישנו אחוז לא מבוטל העושה זאת ללא רקע של פגיעה פיזית או נפשית. מודלים התפתחותיים של פסיכולוגיית הילד מעלים את האפשרות שהתנהגות זו של הילד הינה תוצר לוואי של אירוע הגירושין הטראומתי, אולם ישנו בסיס רחב של עדויות מהן עולה כי ישנם גם מקרים רבים בהם להורה השני יש יד בדבר במישרין ובעקיפין.
המונח הוטבע לראשונה על ידי ד"ר ריצ'רד גארדנר, פסיכיאטר אמריקני, במאמר בשנת 1985 [2]. כדי לסייע בזיהוי, גארדנר אסף שמונה התנהגויות האופייניות לילד אשר עבר ניכור ואינן מאפיינות כלל ילד אשר עבר פגיעה או הזנחה אמיתית על ידי ההורה הדחוי. התנהגויות אלו הן: מערכת השמצה של הילד מול ההורה המנוכר, הצדקות קלות דעת של הביקורת על ההורה המנוכר, היעדר דו-ערכיות מול אותו הורה, התעקשות שמדובר במחשבות שלהם ושלא נאמר להם לומר זו (בייחוד כאשר אמירות אלו מגיעות ללא הקשר), תמיכה רפלקסיבית בהורה המנכר מול ההורה המנוכר, היעדר תחושות אשמה על היחס אל ההורה המנוכר, תרחישים מושאלים והרחבה של האיבה כלפי ההורה המנוכר אל משפחתו המורחבת. כתמונת ראי של התנהגות זו - ילדים אשר עברו התעללות לרוב דווקא ישמרו ייצוג חיובי של ההורה המתעלל, ופעמים רבות יתרצו את הפגיעה בהתנהגות שלהם ולא של ההורה [3].
אמנם עבודתו של גארדנר הסתמכה באופן בלעדי על התרשמויותיו הקליניות, ועל כן זכתה לביקורת רבה במהלך השנים [4], אולם מאפיינים אלו אומתו במחקרים אחרים [5] ואי לכך נעשה בהם שימוש קליני על מנת לאפיין ילדים הסובלים מתסמונת ניכור הורית. המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM-5) אינו כולל הגדרה זו באופן מפורש, אך הוא כולל תחת "בעיות קשרים" שתי אבחנות קרובות הכוללות בתוכן את מרב המקרים הללו (V61.20: בעיית קשר הורה-ילד; V61.29: מצוקת ילד המושפעת ממערכת היחסים של הוריו). חשוב לציין כי הנושא עדיין שנוי במחלוקת, בעיקר בשל המחסור במחקרים כמותיים וארוכי טווח בנושא [6], הנובע מחלקו מהחשש שאבחנה של "תסמונת הניכור ההורי" תהווה כלי בידי הורים מתעללים להמשיך את מסכת הפגיעות גם לאחר הגירושין. אולם, ישנו בסיס רחב של ראיות קליניות בנושא המאפשר התייחסות רצינית ושיטתית לנושא [7].
מערכת יחסים מנוכרת מהורה אחד מלווה כמעט תמיד בהשלכות פסיכולוגיות קצרות וארוכות טווח כבדות. ילד אשר גדל עם מערכת יחסים מאוד לא תפקודית עם אחד מהוריו גדל עם תפיסה מוטעית של מערכות יחסים, העשויה לפגוע במערכות היחסים שלו בעתיד. בפרט, ילדים אלו גדלים עם תפיסה דיכוטומית של הוריהם – כאשר ההורה המנוכר הוא רע באופן אבסולוטי וההורה המנכר הוא טוב באופן אבסולוטי, והם מועדים להשליך תפיסה זו גם על מערכות יחסים אחרות [8]. בנוסף לכך, אותם ילדים מנסים לשמר מערכת יחסים "מושלמת" עם ההורה מנכר וישנן עדויות שכדי לעשות זאת הם מתעלמים מהצרכים והרצונות שלהם ומתעסקים באופן בלעדי באספקת צרכיו ורצונותיו של ההורה המנכר [9]. במקרים רבים מערכת יחסים אדוקה מסוג זה בין הורה והילד מובילה להתנהגויות שאינן תואמות גיל, ולסגירות מפני מערכות יחסים חיצוניות [10]. מעבר לפגיעה במערכות היחסים העתידיות שלהם, ילדים שעברו ניכור הורי נוטים להרגיש "מעל לחוק" כאשר מדובר בהחלטות בנוגע לביקורים והסדרי ראייה, ופעמים רבות הם מסייעים או גורמים ישירות להפרת צווי בית משפט. התנהגות זו היא לקויה ביותר, ומסוכנת כאשר לוקחים בחשבון את האפשרות של התרחבות לתחומי חיים נוספים. בנוסף למחקר בנוגע להשפעות של ניכור הורי ניתן גם להיעזר בתחומי מחקר פסיכולוגיים נוספים, כגון מחקר על התוצאות של הורות מניפולטיבית שיש דמיון רב בינה לבין ההורות של ההורה המנכר, וגם מחקרים אלו מלמדים אותנו על השלכות פסיכולוגיות חמורות, כגון סיכון מוגבר להתנהגויות אנטי-סוציאליות ודכאוניות [11].
לאור ההשלכות הפסיכולוגיות הקשות, ישנה חשיבות רבה לפעול למען מניעה של התופעה. ככלל, ניכור הנמשך זמן ארוך יותר יהיה קשה יותר להפסקה, ועל כן יש חשיבות רבה לתכניות מנע במהלך הגירושין וחינוך נגד התופעה. בשלבים מוקדמים של תהליך הניכור, ניתן להיעזר בטיפול פסיכותראפי עבור הילד ועבור כל אחד מן ההורים. טיפול פסיכותראפי עבור ההורה המנכר יתמקד בהסברה אודות ההשלכות המסוכנות של ניכור ילד מאחד מהוריו ובמציאת דרכים בריאות יותר, אשר אינן מערבות את הילד, לביטוי רגשותיו השליליים כלפי ההורה השני. טיפול עבור ההורה המנוכר יתמקד בתמיכה רגשית ובהרכבת תגובות רגישות ואפקטיביות להתמודדות עם התנהגות הילד כדי למנוע טעויות נפוצות אשר רק מרחיבות את הקרע. טיפול פסיכותראפי עבור הילד מסייע לו להתמודד עם המחלוקת בין ההורים מבלי להכניס את עצמו לליבה. חשוב לציין שטיפול מסוג זה הוא אפקטיבי ביותר בשלבים מוקדמים של הניכור, ורלוונטי למקרים מתונים יחסית שלו, אך אינו יכול לפתור את הבעיה כאשר ההורה המנכר נחוש בדעתו למחוק את ההורה המנוכר מחיי הילד [12]. במקרים קשים יותר, ההורה המנכר עשוי להפסיק את הטיפול או לנסות לחבל בו כאשר המטפל מתחיל לבצע נסיונות להפגיש בין הילד וההורה המנוכר. כאשר המטפל אינו בקיא ברזי התופעה טיפול פסיכולוגי עשוי אף להרע את המצב, מכיוון שמטפלים אלו מקבלים ללא עוררין את פרשנות הילד למצב ועל כן מכוונים ומעודדים התנהגות התואמת התמודדות עם הורה פוגעני אך הרסנית כאשר מדובר בהורה מנוכר [13].
במקרים בהם הניכור נמשך זמן ארוך והגיע לשיאים קיצוניים ישנן עדיין אפשרויות התערבות, אך הן דורשות מאמץ רב יותר וסיכויי ההצלחה נמוכים יותר. אפשרויות אלו מבוססות כולן על סיוע משפטי אדוק, מכיוון שללא סיוע כזה טיפול פסיכותראפי הוא בלתי אפקטיבי ועשוי להגדע פעמים רבות. בתור התחלה, ישנה חשיבות עליונה להוראות ברורות וחד משמעיות מצד בית המשפט בתיקים כאלה, מכיוון שכאשר יש הורה המנסה לשבש את הסדרי הראייה של הילד עם ההורה השני הוא עשוי לנצל כל עמימות בהוראות על מנת לעשות זאת. מעבר לכך, אכיפה נוקשה היא קריטית במקרים אלו, מכיוון שגם הוראות מפורשות ביותר עשויות להיות מופרות כאשר אין איום של עונש במקרה של הפרה [14]. מחקרים בנושא מצאו שעונש קל הנכפה באופן מידי ואמין הוא אפקטיבי בהרבה מאשר עונש כבד כאשר הוא מרוחק ולא ודאי [15], ועל כן יש להתשמש בהנחיה זו גם כאן. כאשר ניתן לקיים מפגשים מפוקחים בין ההורה המנוכר והילד, המלווים בטיפול פסיכולוגי מקיף ישנה אפשרות להפחתה ברמת הניכור ואף לחידוש הקשר. ללא אפשרות לקיים מפגשים באופן סדירים בהיקף עולה בד"כ לא ניתן לסייע, והתערבות יעילה תתאפשר רק בסיוע צמוד מצד בית המשפט [16]. גם כאשר הטיפול מתקיים, חשוב לבצע הערכה שלו בבית המשפט אחת למספר חודשים על מנת לבדוק את האפקטיביות שלו ולהציב יעדים לחודשים הבאים.
במקרים הקיצוניים ביותר, בהם ההורה המנכר מחבל באופן שיטתי בנסיונות לפיוס הקונפליקט וממשיך בניכור כלפי ההורה השני, ישנם קולות בספרות הקוראים להעברת הילד מן ההורה המנכר אל ההורה המנוכר. ההצדקה לכך שואבת השראה מן הטיפול בנפגעי כתות, אשר יש דמיון בין האינדוקטרינציה שהם עוברים ובין האינדוקטרינציה שעוברים הילדים במקרים אלו. טיפול בנפגעי כתות אינו מתבצע כאשר האדם עודנו נוכח בכת, אלא מנתק אותו מהסביבה המבצעת את שטיפת המוח ורק אז הטיפול יכול להתחיל [17]. התערבות מסוג זה היא נפוצה למדי במקומות מסוימים בעולם [18], והיא נמצאה אפקטיבית ומוצלחת במקרים רבים [19], ועם זאת יש לשקול בכובד ראש את ההשלכות השליליות הקשות של צעד מסוג זה. מדובר בצעד קיצוני ביותר, אשר מנתק את הילד מהסביבה המוכרת לו ומההורה עמו יש לו קשר קרוב ומשליך אותו לסביבה זרה אשר הוא בקונפליקט רגשי עמוק עם הגורם הסמכותי בה, ועל כן עשוי לגרום לנזקים פסיכולוגיים נוספים לילד [20].
ישנן עדויות לכך שמערכת היחסים בין ההורה המנוכר והילד יכולה לחזור לתפקוד גם לאחר שנים רבות של ניכור [21], אולם, החסכים הפסיכולוגיים והרגשיים של גדילה ללא אחד מההורים אינם נעלמים לאחר איחוי מסוג זה [22], ואחוז ניכר מהמקרים הקשר אינו מחזיק מעמד זמן רב לאחר מכן [23]. ילדים שעברו ניכור מעידים בבגרותם שהיו שמחים אם היה להם יותר זמן עם ההורה המנוכר [24]. ישנם גם מקרים בהם ההורה המנוכר נאלץ לסגת ואותם ילדים חוו תחושת נטישה קשה, וגם כאשר היה איחוי בקשר לאחר שנים, הילד וההורה חיו עם תחושת חרטה כבדה בשל השנים הרבות שאבדו [25]. אי לכך, יש מקום לנסות ולהתערב גם במקרים הקשים ביותר של ניכור הורי, על מנת לנסות לסייע למצב הנפשי של אותם ילדים בהווה ובעתיד.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ Warshak, Richard. "Parental alienation: Overview, management, intervention, and practice tips." J. Am. Acad. Matrimonial Law. 28 (2015): 181
  2. ^ Gardner, Richard A. "Recent trends in divorce and custody litigation." Academy forum. Vol. 29. No. 2. 1985
  3. ^ Briere, John N. Child abuse trauma: Theory and treatment of the lasting effects. Sage Publications, Inc, 1992
  4. ^ Bruch, Carol S. "Parental alienation syndrome: Junk science in child custody determinations." Eur. JL Reform 3 (2001): 383
  5. ^ Baker, A. J., & Damall, D. C. (2007). A construct study of the eight symptoms of severe parental alienation syndrome: A survey of parental experiences. Journal of Divorce & Remarriage, 47(1-2), 55-75
  6. ^ Pepiton, M. B., Alvis, L. J., Allen, K., & Logid, G. (2012). Is parental alienation disorder a valid concept? Not according to scientific evidence. A review of parental alienation, DSM-5 and ICD-11 by William Bernet. Journal of Child Sexual Abuse, 21(2), 244-253
  7. ^ Bernet, William, and Amy JL Baker. "Parental alienation, DSM-5, and ICD-11: response to critics." Journal of the American Academy of Psychiatry and the Law Online 41.1 (2013): 98-104
  8. ^ Warshak, Richard. "Parental alienation: Overview, management, intervention, and practice tips." J. Am. Acad. Matrimonial Law. 28 (2015): 181
  9. ^ Garber, Benjamin D. "Parental alienation and the dynamics of the enmeshed parent–child dyad: Adultification, parentification, and infantilization." Family Court Review 49.2 (2011): 322-335
  10. ^ Friedlander, Steven, and Marjorie Gans Walters. "When a child rejects a parent: Tailoring the intervention to fit the problem." Family Court Review48.1 (2010): 98-111
  11. ^ Barber, Brian K., et al. "Parental support, psychological control, and behavioral control: Assessing relevance across time, culture, and method." Monographs of the society for research in child development (2005): i-147
  12. ^ Fidler, B. J., & Bala, N. (2010). Children resisting postseparation contact with a parent: Concepts, controversies, and conundrums. Family Court Review, 48(1), 10-47
  13. ^ Greenberg, L. R., Gould, J. W., Gould-Saltman, D. J., & Stahl, P. M. (2003). Is the child's therapist part of the problem? What judges, attorneys, and mental health professionals need to know about court-related treatment for children. Family Law Quarterly, 37(2), 241-271
  14. ^ Warshak, Richard. "Parental alienation: Overview, management, intervention, and practice tips." J. Am. Acad. Matrimonial Law. 28 (2015): 181
  15. ^ Kennedy, D. M. (2009). Deterrence and crime prevention: Reconsidering the prospect of sanction (Vol. 2). Routledge
  16. ^ Sullivan, Matthew J., Peggie A. Ward, and Robin M. Deutsch. "Overcoing Barriers Family Camp: A Program for High-Conflict Divorced Families whiere a Child is Resisting Contact with a Parent". Family Court Review 48.1 (2010): 116-135
  17. ^ Gardner, R. (1998). The Parental Alienation Syndrome. 2nd. Cresskill, New Jersey: Creative Therapeutics
  18. ^ Bala, N., Hunt, S., & McCarney, C. (2010). Parental alienation: Canadian court cases 1989–2008. Family Court Review, 48(1), 164-179
  19. ^ Templer, K., Matthewson, M., Haines, J., & Cox, G. Recommendations for best practice in response to parental alienation: findings from a systematic review. Journal of Family Therapy
  20. ^ Bruch, C. S. (2001). Parental alienation syndrome: Junk science in child custody determinations. Eur. JL Reform, 3, 383
  21. ^ Johnston, J. R., & Goldman, J. R. (2010). Outcomes of family counseling interventions with children who resist visitation: An addendum to Friedlander and Walters (2010). Family Court Review, 48(1), 112-115
  22. ^ Fidler, B. J., & Bala, N. (2010). Children resisting postseparation contact with a parent: Concepts, controversies, and conundrums. Family Court Review, 48(1), 10-47
  23. ^ Darnall, D., & Steinberg, B. F. (2008a). Motivational models for spontaneous reunification with the alienated child: Part I. The American Journal of Family Therapy, 36, 107–115; Darnall, D., & Steinberg, B. F. (2008b). Motivational models for spontaneous reunification with the alienated child: Part II. The American Journal of Family Therapy, 36, 253–261
  24. ^ Fabricius, W. V., & Hall, J. A. (2000). Young adults’ perspectives on divorce: Living arrangements. Family & Conciliation Courts Review, 38, 446–461
  25. ^ L. Baker, A. J. (2005). The long-term effects of parental alienation on adult children: A qualitative research study. The American Journal of Family Therapy, 33(4), 289-302

ענייני נכונות והגינות[עריכת קוד מקור]

הבהרה: אין לי שום רקע בנושא, אבל בעקבות השכתובים והשחזורים החוזרים בערך (לא התעמקתי בהם ואין לי דעה עליהם בינתיים) הצצתי ערך המקביל ויקיפדיה האנגלית. הפתיח שם הרבה הרבה יותר מסויג, נמנע מהגדרה ישירה של התופעה (מתנסח ״על פי x, ...״), מציג ביקורת רחבה על המונח בקהילה המדעית ומציין שהוא לא התקבל למדריכי האבחון. אשמח אם אחד מהמשחזרים או מישהו עם ידע כלשהו בתחום מוכן להבהיר את העניין כאן ו\או לתקן את הערך (אם לא תהיה תגובה, אאלץ לתרגם בעצמי חלק מהפתיח האנגלי ואוסיף תבנית עריכה). נתנאל - שיחה - מומלצים 21:26, 20 בנובמבר 2017 (IST)תגובה

בהמשך לדבריו של נתנאל, הערך סובל ממספר בעיות. אמנה אותן כאן למיטב הבנתי, ואתקן אותן במהלך השבועיים הקרובים. אשמח לקבל רעיונות, עצות ומשוב מהקהילה במהלך השיפוץ.
מכך שתסמונת הניכור ההורי איננה מוכרת כתסמונת על ידי קהילת הפסיכיאטרים, אנו למדים שזהו תחום מחקר פעיל אשר אין לגביו קונצנזוס. על פסקת הפתיחה לשקף זאת. בנוסף, קיימים מושגים חלופיים וסטנדרטיים המופיעים בDSM (כפי שמצויין בדבריה של טלי וישנה, שעוזי הביא לדף השיחה). גם הם צריכים להיות מוזכרים בפסקת הפתיחה.
מכיוון שהגדרת התסמונת והיחס אליה השתנו לאורך השנים באופן ניכר, אוסיף פרק העוסק בהסטוריה של המחקר בתחום. הוא יכיל חלק מהתכנים המופיעים בפרקים 2,3,4.
גם בפסקת הפתיחה וגם בפסקת הביקורת מופיע משפט המדגיש את קיומם של אנשי מקצוע התומכים בהכרה בתסמונת. החזרתיות נותנת תחושה קשה של ניסיון לשכנע. קיומם של חוקרים ספורים המצדדים בקיום התופעה מתגמד מול אי הכרת הממסד המדעי. המשפטים הללו יימחקו ובפינת "לקריאה נוספת" יופיעו קישורים לדפים של החוקרים הללו.
פרקים 2,3,4 יימחקו כיוון שהם מתארים בפרוטרוט תופעה שלא זכתה להכרת הקהילה המדעית ולכן יש ספק לגבי נכונותה. במקומם (ולפני שאמחק אותם) אכתוב קצרמרים המסבירים את התופעות שכן מוכרות למדע כיום (בעיית קשר הורה-ילד ומצוקת ילד המושפעת ממערכת היחסים של הוריו, כפי שמופיעים בDSM).
אני מתכנן שינוי נרחב בערך. אשמח לשמוע מעורכי הערך הותיקים שעמלו עליו לאורך השנים האחרונות! בימים הקרובים אשים פה קישור לטיוטה בארגז חול, כדי שאוכל לקבל הערות על התוצר הסופי ולתקנו לפני שאני משנה את הערך עצמו. תודה רבה לקודמיי, שממקומי על כתפיהם אני מרחיק לראות. עמרי בלוך - שיחה 21:57, 4 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה

עריכת שם הערך עצמו[עריכת קוד מקור]

לא יעלה על הדעת כי בגוף הטקסט (הן בדף הערך עצמו והן בדף השיחה כאן) יובהר שוב ושוב כי המומחים חלוקים בדעתם בנוגע להגדרה המתאימה לתופעה, האם מדובר ב"תסמונת" (כהגדרתה ב-DSM) או שלא.
אך למרות זאת בשם הערך עצמו הוא יוגדר כ"תסמונת" ללא עוררין.
על הערך להיקרא "ניכור הורי", הא ותו לא.
--צביקה רוס - שיחה 09:19, 21 בנובמבר 2017 (IST)תגובה

אני מסכים שעל הערך להיקרא ניכור הורי, ללא המילה "תסמונת".
הרחבת דבריי: עצם קיום המושג שנוי במחלוקת. מטבע הדברים, הורים גרושים הם הורים שלא ראו עין בעין, באופן מספיק משמעותי, שהביאם לידי גירושים. מטבע הדברים, קיימים מקרים בהם אינם חושבים טובות על בן הזוג ממנו התגרשו. עד כאן יש הסכמה.
הסוגיה הנוגעת לעניינו היא - מתי העובדה שהילדים שנוקטים עמדה ומסרבים לקשר, תיחשב כניכור הורי. ומתי העובדה שהורים הגרושים - לא חושבים טובות על האקס, ומביעים זאת בפני הילדים, היא הגורם לכך.
מאחר שמדובר בקו רצף אמורפי שלמעשה לא ניתן למדידה או להגדרה מדויקת, יש מטפלים שאינם סבורים שהמושג עצמו לא קיים (=שאין דבר כזה ניכור הורי). יש גם מטפלים אחרים שמשוכנעים שהמושג בהחלט קיים. העובדה היא, שהמדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM-5) אינו כולל הגדרה זו כתסמונת. לכן אתה צודק שיש להסיר את המילה "תסמונת" משם הערך. לגבי קיום הערך בוויקיפדיה: בין אם המושג קיים ובין אם לא, מדברים עליו וכותבים עליו רבות (הן התומכים בקיומו והן המתנגדים לקיומו). לכן יש לו חשיבות אנציקלופדית. ולכן יש להבהיר בערך עצמו את עצם המחלוקת. בכל מקרה, אני מסכים שיש להסיר המילה "תסמונת". לפחות עד שהמדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM-5) יסבור כי מדובר בתסמונת. בברכה, דני Danny-wשיחה 16:55, 14 באוקטובר 2019 (IDT)תגובה

עידכון מידע תסמונת הניכור ההורי[עריכת קוד מקור]

תסמונת ניכור הורי (בשונה מהתנכרות להורה על רקע עוול אמיתי) מתקיימם רק במצב שאחד ההורים הוא בעל/ת הפרעת אישיות או נרקיסיסטית או גבולית - לפי ד"ר צ'ילדרס.

היא "נרכשת" ב"למידה" בגיל ילדות (זרעיה נזרעים בגיל הרך) ונשארת "רדומה" עד להופעת "זרז"/טריגר. יכולה לבוא לראשונה לידי ביטוי בכל גיל, כולל בבני אדם בוגרים.

הסיבה מדוע לא מופיעה ב-DSM היא בגלל השימוש במילה "תסמונת/סינדרום" לתארה והתופעה של ניכור הורי אינה יכולה להתקבל כ"תסמונת" לפי הגדרתה הפסיכיאטרית. (המילה "עונה" רק להגדרה המילונית, לא לפסיכיאטרית). כל תופעותיה והשלכותיה (כ"א בנפרד) כן מקבלות ביטוי ב-DSM.

הצעה לקישור חיצוני 2019:www.regashot-info.co.il ליאונה - שיחה 20:19, 16 באפריל 2019 (IDT)תגובה

דיווח שאורכב ב-12 ביוני 2019[עריכת קוד מקור]

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

שלום רב, כדובר העמותה למאבק בניכור הורי אשר מופיע בתקשורת לעיתים קרובות בנושא ומרצה בפני עובדים סוציאליים ברחבי הארץ מבקש שתוסיפו את העמוד שלי בפייסבוק בויקיפדיה (עמוד ציבורי שנותן המון מידע בנושא הניכור ההורי) מצ״ב לינק:

https://www.facebook.com/liorhayut.il/

חשד לתקלדה[עריכת קוד מקור]

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על תקלדות

קיאליציה->קואליציה? הקשר: ~~~ הגירושים, העמקת קונפליקט, קיאליציה
קיאליציה עם הילד, הסלמת אירועים, התערבות מקצועית שאינה מבינה את התופעה, נסיגת ההורה המנוכר, והתבססות ניכור הורי. מגד מצי ~~~

מחיקת המילה "תסמונת" משם הערך[עריכת קוד מקור]

שלום רב! ראו דיון קודם שנערך למעלה ב-2017, בו הוסכם על מחיקת המילה "תסמונת" משם הערך, אך זה לא התבצע...

הבנתי שבעבר, היה שימוש במילה "תסמונת". אבל אז הוברר מאנשי מקצוע שהשימוש במונח לא נכון. הבנתי כי השימוש במונח "תסמונת" או ״סינדרום״, לא התקבל על ידי הקהילות הרפואיות ולא על ידי הקהילה המשפטית... המונח תסמונת לא מופיע בספר האבחון הפסכאטרי כתסמונת מכיוון שזו תופעה לא אורגנית, אלא כזו שנגרמת על ידי האקלים בו הילד חי. ראו גם פרק "ביקורת" בתוך הערך.

אני מבקש למחוק את המילה "תסמונת" משם הערך. תודה - ‏Ovedcשיחה 07:47, 3 ביולי 2022 (IDT)תגובה

הפגיעה בילד[עריכת קוד מקור]

אנשי מקצוע מייעצים שניכור הורי, בין בהכוונה ובין ביוזמת הילד, פוגע בסופו של דבר בעיקר בילד, כי לאחר מות ההורה המנוכר הילד יצטער מאוד על חוסר הקשר עם ההורה המנוכר, אבל אז יהיה מאוחר לתקן זאת. כשהוספתי זאת לערך, זה שוחזר בטענה שזה מיותר. לדעתי זה לא מיותר, כי לרוב שני ההורים רוצים בטובת הילד, אבל הניכור ההורי קורה כי אחד ההורים אינו יודע עד כמה זה פוגע בילד. מאחר והערך עובר שיפוץ יסודי, אולי המשפצת תשקול אם להוסיף זאת לערך. Greenantilope - שיחה 03:28, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה

כדי שתוכן כלשהו יהיה לא מיותר הוא קודם כל צריך להיות מנוסח באופן אנציקלופדי. גילגמש שיחה 16:19, 8 בינואר 2023 (IST)תגובה

בעיה בקישורי ארכיון בערך (אוגוסט 2023)[עריכת קוד מקור]

שלום. בתהליך הארכוב, החזיר הארכיון שגיאות לאחד או יותר מהאתרים ששלחתי לארכיון. להלן קישורים שהחזירו שגיאה והשגיאה המתאימה.

בכל מקרה זו תהיה ההודעה היחידה לגבי קישורים אלו, ולא יעשה ניסיון נוסף לארכוב קישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 06:51, 10 באוגוסט 2023 (IDT)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2023)[עריכת קוד מקור]

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בניכור הורי שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 11:46, 13 בנובמבר 2023 (IST)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אפריל 2024)[עריכת קוד מקור]

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בניכור הורי שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 10:08, 11 באפריל 2024 (IDT)תגובה