שיחה:ננוטכנולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מכיל המון המוני אי דיוקים פאטאליים...מראה על הבנה די שטחית בנושא... אם באמת כולם יכולים לכתוב למה שלא איזה סטודנט לפיסיקה או כימייה יכתוב תערך מחדש...? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בנוסף, בניגוד לכתבה בעיתון, אי אפשר לכתוב בויקי משפטים כמו "תוך שלוש שנים, משקל הלויינים לא יעלה על... בתוך שנה תשלים חברה אמריקנית בניית רובוטים... בתוך שנה יוצג בגרמניה שימוש בשדה מגנטי כמקור-כוח". הקורא הרי בד"כ לא יודע באיזו שנה נכתב הערך. --יאיר א 11:26, 9 מאי 2006 (IDT)


ננו טכנולוגיה ו-MEMS[עריכת קוד מקור]

מי שכתב את הערך כאן לא מבין דבר וחצי דבר.

MEMS טכנולוגיה לישומים מכאניים על גבי CHIP לדוגמא קבלים מתכווננים, פילטרים, מתגים למיתוג אותות, מראות לכוונון אורכי גל בדיודות לייזר מתכווננות.

ממליץ להכנס לספרייה או לחפש בגוגל TUTORIAL ABOUT MEMS . -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

  • ננו-טכנולוגיה היא לא ממס. ממס (מיקרו מערכות מכניות) הוא תחום אחד שיכול (כתלות בנושא המחקר הספציפי) להשתייך או לא להשתייך לננו-טכנולוגיה.
  • צחי לרנר, סליחה שמחקתי לך את התיקונים עכשיו. פשוט לא סיימתי לעבוד כאשר התחלת לערוך את הערך. האקספלורר שלי נפל, סיימתי אותו בוורד והעתקתי אותו בחזרה. רק מאוחר יותר שמתי לב שתיקנת שגיעות כתיב וכדומה.

fal 4.3.9 Fal (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמ/ה

סליחה שערכתי לך את הערך, לא ידעתי שאתה באמצע עבודה. שיניתי את התבנית בתחילת הערך, שים לב בפעם הבאה להניח את התבנית "בעריכה" בצורה המצויה כעת בערך כל זמן שאתה עובד עליו, על מנת שאיש לא יתערב לך בעריכה בטרם תגמור את המלאכה צחי לרנר - שיחה 06:09, 4 במרץ 2009 (IST)

אין בעיה, לא יכולת לדעת. להבא אני אדע להציב שלט :) Fal (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמ/ה

הפניה לתוכנית בטכניון[עריכת קוד מקור]

הפסקה לתוכנית בטכניון היא פרסומית ואין לה מקום בערך אנציקלופדי הדן בטכנולוגיה. מבדיקה בערך הטכניון בויקיפדיה - התוכנית לא מוצגת גם שם, כמו גם הערך "המכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי" לא קיים (רק שם אני מוצא הגיון בלפרט על התוכנית) אני לא בטוח אפילו אם נכון להוסיף את זה כלינק בהפניות שבסוף הערך. ברור שזה מקום יוקרתי שהטכניון מעוניין להיות בו (וההפניה גם מוסיפה SEO לאתר התוכנית בטכניון) - אבל במקרה זה יש להוסיף הפניות לכל המוסדות האקדמיים... בינתיים אני מוריד את הפסקה ומעביר את ההפניה לתחתית הערך.--Safruti - שיחה 10:19, 11 באפריל 2009 (IDT)

הוספתי את המידע שהיה כתוב כאן אודות תוכנית הלימוד בטכניון למידע שממילא התכוונתי להוסיף אודות ננו-טכנולוגיה בארץ. בחרתי להוסיף את המידע אודות תוכנית הלימוד כיוון שעד כמה שראיתי היא תוכנית ייחודית. (אם מישהו מוצא תוכניות קיימות תוכניות דומות אפשר להוסיף קישורים אליהם ולכתוב עליהן. אני לא מצאתי)
יש, בכל מקרה, הגיון בלפרט על מכון RBNI כי הוא ייחודי בגודלו, תקציבו ותפקידו (הוא מאגד, לפי הפרסומים של RBNI, יותר מ-100 קבוצות מחקר שזה כמעט שליש מקבוצות המחקר הפועלות בארץ, לפי הפרסומים של INNI, תקציבו הוא חסר תקדים בגודלו, 88 מליון דולר, והוא תומך במחקר וגיוס חוקרים גם מחוץ לגבולות הטכניון).
Fal - שיחה 11:01, 13 באפריל 2009 (IDT)

הערה קטנה[עריכת קוד מקור]

לא רק שהערך כתוב בצורה לא עניינית, לא נכונה ולא מאוזנת הוא מלא שגיאות כתיב ושגיאות הקלדה. בשביל הגהה לא צריך להיות מומחה או להתעמק בתחום, פשוט צריך קצת להשקיע בלעבור עוד פעם או יותר מכך על הטקסט ולתקן אותו צחי לרנר - שיחה 21:38, 13 באפריל 2009 (IDT)

התיקונים שלי לערך[עריכת קוד מקור]

אני מצטער בפני כותבי הערך עם ביד גסה שיניתי יותר מדי דברים ומחקתי יותר מדי מידע. אני מרגיש שאני חייב לכם הסבר לעריכות אלו.

כותרת הפרק "למה ננו?" איננה אנציקלופדית - היא כתובה יותר בנוסח של ספר פופולרי או כתבת עיתון. הפרק עצמו הכיל סקירה של התחומים המרכזיים של ננוטכנולגיה, כולל יישומים והבטחות, שמקומם הוא בפיסקת ה-0, בהקדמה לערך. בהתאם העברתי אותם לשם וסידרתי אותם. הפרק גם הכיל הסבר קטן על מה זה ננומטר ואת ההסבר הזה שיפרתי במקצת, ובהתאם לנעשה בערך האנגלי קראתי לפרק הזה 'מושגי יסוד'.

בשאר הערך אני לא מתכוון לגעת, המידע שכתוב שם בקריאה רופפת נראה לי נכון וכתוב בסדר, למרות שהוא מאוד חסר. בהתאם אני מניח תבניות השלמה. בנוסף אני ממליץ לבטל את הכותרות של תתי הפרקים של הפרק 'ננו-טכנלוגיה' ובמקום להפוך את הטקסט לרשימה או לטקסט רציף אחד. כרגע מעיון בתוכן העניינים נראה שהערך כולו עוסק רק או בעיקר בננוטכנולגיה בישראל.

בברכת מקווה שהערך ישתפר, טוקיוני 18:50, 17 באפריל 2009 (IDT)


שמות עבריים רשמיים/מוצלחים למונחים בננוטכנולוגיה[עריכת קוד מקור]

(התחלתי את השיחה הזו בשיחה על ננוליתוגרפיה, אבל נראה לי שכאן זה יותר מתאים אז העברתי לכאן) קיים מעט מאוד תיעוד של הנושא בעברית כך שלא מצאתי את המונחים העבריים. בינתיים תרגמתי מילולית את המונחים אבל אשמח אם משהו מכיר את המונח הרשמי, או אם יש הצעות טובות יותר לתרגום האם ידוע על מקומות בהם תורגמו המונחים באופן מוסכם? האקדמיה ללשון עברית? מכון התקנים? חיפשתי לא מעט ולא מצאתי. ארשום כאן מספר מונחים.

  • X-Ray Lithography
  • Extreme Ultraviolet Lithography
  • Wafer - ראיתי שתורגם פעמים רבות כפיסת סיליקון או פרוסת סיליקון (התרגום בוויקי הוא פרוסת סיליקון)- אבל לא תמיד מדובר בסיליקון.
  • NEMS - nanoelectromechanical systems
  • liquid immersion
  • Phase Shift Masks (PSM)
  • Next Generation Lithography (NGL)
  • Nanoimprint Lithography
  • Scanning Probe lithography

--Safruti - שיחה 20:19, 17 באפריל 2009 (IDT)

סרפרוטי, שאלו מצוינות אתה שואל (כלומר אין לי מושג). דע שישנו דלפק לייעוץ לשוני: ויקיפדיה:ייעוץ לשוני המיועד לצרכים כאלו. השארתי שם הודעה ממפנה לכאן. טוקיוני 21:55, 17 באפריל 2009 (IDT)
לגבי wafer באקדמיה ובתעשייה משתמשבים פשוט ב-'וויפר' אז נראה לי שגם כאן אפשר. scanning probe מתורגם לעברית כ'חיישן סורק' בתוך המונח הכללי scanning propbe microscopy אבל התיחסויות למונח scanning probe lithography ראיתי רק בראשי תיבות SPL.
Fal - שיחה 11:21, 18 באפריל 2009 (IDT)

לרוב מתחת ל-90[עריכת קוד מקור]

לאחר כל מיני אפשרויות הורדתי את ההסבר שהופיע בסוגריים למה זה גדלים ננומטריים. הוספת המילה 'לרוב' היא בעייתית, איך מגדירים 'לרוב'? יש כל מיני סוגים של טכנולוגיות שזכו לשם 'ננו' ולכל אחת גדלים אופייניים אחרים. מעבר לכך הסבר של מה זה ננומטר מופיע בהמשך הערך. טוקיוני 09:28, 18 באפריל 2009 (IDT)

לפני כן היה 1-1000nm שלא היה נכון. כדי שהטכנולוגיה תהיה ננו (להבדיל ממיקרו) יש צורך להגדיר מאיזה תחום מתחיל הננו ונגמר המיקרו - מאחר וזה לא שחור לבן לא מזיקה המילה לרוב. 800נמ זה לא ננו. תעשיית השבבים היא אגב היחידה שבאמת מייצרת ומוכרת משהו שראוי להיקרא ננו ולכן מוסכם הגבול של התכנולוגיה 90nm. גם בערך באנגלית :Nanotechnology, shortened to "Nanotech", is the study of the control of matter on an atomic and molecular scale. Generally nanotechnology deals with structures of the size 90 nanometers or smaller, and involves developing materials or devices within that size. - האם הכותבים באנגלית פחות חכמים מאיתנו ? לכן אני לא רואה סיבה להוריד את זה.Adrory - שיחה 15:56, 18 באפריל 2009 (IDT)
אני לא אתעקש איתך על הנקודה. מה שאתה כותב נכון ספציפית לתעשיית השבבים שהיא רק אספקט אחד של התעשייה. בשיטות של הרכבה עצמית האתגר של תעשיית הננוטכנולוגיה הוא הפוך: איך להתחיל מגדלים של אנגסטרמים ולהגיע למבנים מסודרים בגדלים של מאות ננומטרים. אבל הנוסח האחרון שלך הוא בסדר מבחינתי.
לגבי ההערה על 'האם הכותבים באנגלית חכמים פחות מאיתנו', אני אבחר לא לענות על השאלה רק לציין שלנו יש חובה שהערכים שלנו יהיו ברמה גבוהה יותר מהערכים בויקיפדיה האנגלית, מכיוון שאנחנו יכולים להעזר בערכים האנגלים אך הם, ברובם, אינם יודעים עברית. להם הכמות, לנו האיכות. טוקיוני 16:09, 18 באפריל 2009 (IDT)
לדעתי יש להשתמש בהגדרה לא חותכת (כלומר לרוב מדובר במערכות בגדלים של בין ננומטרים למאות ננומטרים) כיוון שבאמת אין גבול ברור וחד.
א. כי התכונות שנחשבות לננו-טכנולוגיה מופיעות במגוון גדלים כתלות בחומר ובתכונה שמסתכלים עליה. למשל, אורך הקוהרנטיות של אלקטרון בפס ההולכה במל'מ אנטרינסי הינו מסדר גודל של 200nm וכל מערכת שגודלה כזה מראה תכונות של מערכת מזוסקופית ואכן נחקרות נקודות קוונטיות בגודלים כאלו.
ב. בגלל סוגי מחקרים שונים. הרבה מחקרים ויישומים מתמקדים במערכות עם מעט מימדים. (לדוגמא, גז אלקטרונים דו-מימדי או אפילו ננו-ציניריות הפחמן). במקרים כאלו יש מימד כל שהוא במערכת שהוא מאוד קטן אבל עובדים עם מערכות בגדלים הרבה יותר גדולים (לרוב תת-מיקרונים, כי משתמשים בחדרים הנקיים הסטנדרטים).
ג. בגלל שבאופן פרקטי (כנראה בגלל אפשרויות המימון הטמונות בכך) בהרבה מחקרים וחברות הזנק שעד לאחרונה נחשבו למיקרו-טכנולגיה (ועבדו עם מערכות של מאות ננו-מטרים, או במילים אחרות שברי מיקרונים) מגדירים את עצמם עכשיו כננו-טכנולוגיה (לדוגמא, בתחום הממס שמציגים עכשיו הרבה המשכים למחקרים שנעשו בעבר כמ.מ.ס תחת הכותרת נ.מ.ס). אם הקורא ממשיך לאתרים נוספים הוא יראה הרבה מחקרים מהסוג הזה.
Fal - שיחה 09:19, 19 באפריל 2009 (IDT)
חייבים הגדרה כלשהיא כי אם כמה מאות, למשל 900 נ"מ זה ננו אז אפשר לומר או לא נורא גם 5 מיקרון זה ננוטכנולוגיה ואין לזה סוף. האמת שיש גבול מאוד מוגדר למיקרו טכנולוגיה, לננו-טכנולוגיה ולפיקו טכנולוגיה. הטכנולוגיה מאוד מוגדרת -ננומטריים ספורים מאחר והמחקר והכסף הגדול הוא בתעשיית השבבים (הגדולה והדומיננטית בננו) קבעו גבול עליון של מתחת ל 90 נ"מ למרות ש 45 זה לא ממש ננו - כאשר מתקרבים ל 11 ננו או 9 ננו אז יש כבר הבדל משמעותי מאוד במיכשור וגם בפיסיקה. כמובן שבמערכת ננו כמו בכל מערכת יש גדלים של 200נמ ויותר אבל חייב להיות טיפול ופעולה על החומר בגדלים ננומטריים - ויש להבחנה הזו חשיבות רבה מאוד - גם כלכלית (עלות הגבוהה של המיכשור) וגם מבחינת הרעיון. יש לזכור שהמונח ננו הוא יותר מונח שיווקי-טכנולוגי ופחות פיסיקלי-פילוסופי. MEMS או Bio-Moems או NEMS הוא דוגמא טובה לכך שממס זה מיקרו - ואם חברת סטארט-אפ בממס תרצה להתחיל לפתח נמס היא צריכה למצב את עצמה כחברת ננו - מה שאומר הרבה יותר כסף לפיתוח. 900 נ"מ זה גם קטן ולא קל לפתח בתחום ויש לי הרבה כבוד למיקרו אך עדיין ומאחר וזה ערך אנציקלופדי חייבים להגדיר את הדברים בצורה כזו שלא יהיו יותר מדיי סתירות עם מקורות חשובים אחרים כמו ויקיפדיה באנגלית שמגדירה מתחת ל 90 נ"מ שזו הגדרה טובה לדעתי או NNI - ארגון ממשלתי העוסק בתקינה [1] מגדיר בין 1 ל 100 וכמעט בכל ספר שקראתי ובכל מקום שהייתי מדובר היה על כמה עשרות. לכן אין סיבה לדעתי ללסטות מהמיינסטרים .Adrory - שיחה 16:50, 20 באפריל 2009 (IDT)
בחרת להכניס את ההגדרה של NNI האמריקאית. INNI הישראלית נמנעת מלהגדיר זאת באופן חותך. בכל מקרה הניסוח העכשויו מוקבל בעיני כיוון שהוא אינו חותך (הניסוח העכשיוי הוא "במערכות שגודלן האופייני הוא בין ננומטרים בודדים לעשרות ננומטרים‏‏").
אם זה מעניין אותך באמת יש מאמרים רבים אודות ההגדרה של 'מערכת מזוסקופית' או במילים אחרות מהי ננו-טכנולוגיה כיוון שמדובר במושג פיזיקאלי ולא רק ב'באז' שיווקי.
Fal - שיחה 18:11, 20 באפריל 2009 (IDT)

מבוי סתום[עריכת קוד מקור]

בערך היה כתוב שטכנולוגיות המזעור תגיע למבוי סתום כאשר היא תגיע למרחקים אטומיים, ושתעשיית הננוטכנולוגיה צפויה למצוא פריצות דרך בנושא זה. משפט זה לא נכון. כבר שנים רבות דיברו על מבוי סתום בגדלים הרבה יותר גדולים הקשורים לטכנולוגיות הליתוגרפיה, והרבה מחסומים תאורטיים כבר נשברו. הרבה לפני שמגיעים לגבול האטומי מגיעים למרחקים ננומטריים שבהם אפקטים של תורת הקוונטים צפוים לשבש את פעילות המעבדים. מנגד התקווה שהתעשיה מספקת היא שניתן יהיה להשתמש באפקטים קוונטיים בשביל לבצע פעילות חישוב בצורה מהירה יותר משניתן לעשות באופן קלאסי (ראו מחשבים קוונטים). מנגד הגבול האטומי הוא גבול שאם וכאשר תהליכי המזעור יגיעו אליו, לא ראה שאפשר יהיה לעבור אותו. טוקיוני 22:37, 18 באפריל 2009 (IDT)

היה כתוב "תעשיית השבבים הנמצאת בתהליך של מזעור על פי חוק מור (הקובע שהגודל של טרנזיסטור תעשייתי קטן בחצי כל שנתיים) תגיע בשנים הקרובות למבוי סתום עם התקרבות גדלי הרכיבים למימדים אטומיים והציפייה כי ננוטכנולוגיה תאפשר את המשך תהליך המיזעור." לא דובר על "פריצות" דרך, עדיין. שום מחסום תיאורטי לא נשבר ועדיין מדובר על מבוי סתום - ראה דברי גורדון מור Moore's law#Ultimate limits of the law החסם הפיסיקלי הוא כאשר גודל התעלה והשכבות כבר מגיעים לגדלים של אטומים בודדים- שם נמצא החסם. כך שהמשפט נכון. מה יהיה בעתיד? טרנזיסטור קוונטי? מתג אופטי או שער לוגי פלסמוני? או ניורון מצומד לצינורית ננו פחמנית, אף אחד לא יודע איך יראה המעגל המשולב בעוד 100 שנה לערך. עדין ההערכות מדברות על מבוי סתום כבר ב 2029 אם לא תהיה פריצת דרך במבנה ה CMOS או לחילופין טכנולוגיה חדשה לגמרי של מתג נניח מגנטי למשל. להזכירך אנו נמצאים כיום ב 11 nanometer וממש לא רחוקים מהגבול שעליו כולם מדברים היום. לא לחינם מוציאה אינטל מילארדים בחקר ננו - שוב כדי לאפשר את תהליך המזעור (לא בהכרח יותר שערי CMOS) אלא יותר פונקציונליות עבור אותו גודל - אם למשל שער AND יוחלף בצינורית פחמן או ניורון. כל זה נכון עד הגבול הבא בו שוב לא ניתן לבנות נניח שער מאטום או ממולקולה יחידה. לכן המשפט נכון אולי טעון ניסוח ובמקום מבוי סתום - חסם פיסיקלי שאכן קיים כי לא ניתן לבנות טרנזיסטור MOSFET עם תעלה באורך של אטום סיליקון בודד. כמובן שיש הרבה מאוד אתגרים ומכשולים טכנולוגיים עד שמגיעים לחסם האולטימטיבי אבל המבוי סתום קיים ןהציפייה שמחקר ננו יאפשר את המשך תהליך המיזעור אחרת ענקיות כמו אינטל לא ישרדו בעתיד. ראה גם [2] בקיצור לא הוכחת שהמשפט אינו נכון. Adrory - שיחה 00:05, 19 באפריל 2009 (IDT)
חסם פיסיקלי היא הגדרה טובה יותר. שוב אני חוזר ואומר לרדת מתחת לגדלים של אנגטרם שזה המרחק בין האטומים זה אתגר שאין אפילו רעיונות תאורטיים איך להגיע לעבור אותו ותעשיית הננוטכנולוגיה אין בה הבטחה של לרדת מתחת לחסם הפיסיקלי הזה. אתה תעשיית הננו כן מצליחה לשבור חסמים אחרים שנקבעו כמו אורך הגל של האור המשמש לליתוגרפיה. טוקיוני 09:48, 19 באפריל 2009 (IDT)
החסם הפיסיקלי על הטכנולוגיה הקיימת - דהיינו CMOS (רוחב התעלה וכו.) הכוונה היא שהציפייה שאודות למחקר ננו ניתן יהיה להמשיך את המיזעור, כמובן עד לחסם הבא, עדיין לא מדובר לרדת מתחת לגודל של אטום. אם נוכל על ידי כמה מולקולות "חכמות" להחליף פונקציונאלית של שער AND למשל או FF שזה כמה טרנזיסטורים - ומיליוני אטומים יהיה מיזעור משמעותי - אודות ליכולת לעשות מניפולציות ברמה האטומית. תיאורטית גם אפשר לרדת לגדלי פיקו אם נעבור למתגים פוטוניים. אגב אתגרי הליתוגרפיה הם גדולים אך זה רק אחד משלבי הייצור - צריך להתחיל עם מתג אחד לפני שחושבים על תהליכי הייצור. ספניטרוניקס זה גם כיוון חזק שהולכים עליו.--Adrory - שיחה 17:54, 20 באפריל 2009 (IDT)
יפה אנחנו בראש אחד (אם כי אתה מתמצא הרבה יותר). הפריע לי הניסוח "התקרבות גדלי הרכיבים למימדים אטומיים". אם תוכל להוסיף פרק לערך העוסק במזעור ובחסמים פיסקליים הקשורים למזעור, שבו אתה מסביר את מה שאתה כותב פה בדף השיחה באופן שיהיה מובן לקהל הרחב אני בטוח שזה יעלה את רמתו של הערך מאוד. טוקיוני 21:10, 20 באפריל 2009 (IDT)
הניסוח אוליי טעון שיפור - אך זה בדיוק מה שזה אומר - כאשר שכבת המבודד מגיעה לכמה שכבות אטומיות או אורך התעלה מגיע לכמה אטומים בודדים - מגיעים למה שגורדון מור מכנה בעצמו "החסם האולטימטיבי" של החוק ושל הטכנולוגיה. נעבוד על זה. תודה!--Adrory - שיחה 23:56, 20 באפריל 2009 (IDT)

פיצול לננוטכנולוגיה בישראל[עריכת קוד מקור]

אין ספק שכמות החומר על ננו בויקי בעברית תגדל עם הזמן ויהיה צורך בפיצולים. מאחר וננו בישראל היה כמעט חצי מננו - ואכשהוא הנושא המרכזי נעלם ןמפוספס ראיתי צורך לפצל לערך מורחב כך שניתן יהיה להעשיר קצת את הערך.Adrory - שיחה 00:46, 19 באפריל 2009 (IDT)

בעד.טוקיוני 09:48, 19 באפריל 2009 (IDT)
גם בעד. בנוסף, הורדתי את הקישורים החיצוניים לננו בישראל (בעיקר למוסדות המחקר האקדמיים) שכן הם הועברו לערך ננו בישראל. --Safruti - שיחה 16:48, 19 באפריל 2009 (IDT)

שערת אדם 100 ננומטר?![עריכת קוד מקור]

"..עובי אופייני של שערת אדם הוא 100 ננומטרים.." - זה לא נשמע לי הגיוני..זה מה שמצאתי ב-wikianswers:


It can vary tremendously depending on race, and continent (Africans' average hair thickness is higher than Europeans', for example). It also depends if you talk about body hair or head hair. Hair from a human head is normally between .04 and .25 milimeters, averaging normally .1. Body hair depends on gender and even within individuals of the same gender and race it can be very different from an individual to another.

אורי מוסנזון - שיחה 23:50, 23 ביוני 2009 (IDT)

קטנוני... המוכשר שכתב זאת טעה רק בפקטור אלף... תיקנתי. ‏odedee שיחה 01:46, 24 ביוני 2009 (IDT)

ננו-טכנולוגיה היא כן מדע חדש[עריכת קוד מקור]

פסקה עם 'דרוש מקור' תחת היסטוריה: "ננו-טכנולוגיה אינה באמת מדע חדש. שיטות מסוימות לקבלת מבנים ננומטרים ידועות כבר מהתקופה הרומית [דרוש מקור] אשר ידעו לייצר זכוכית אשר בתהליך הכנתה הוספו לה ננו חלקיקים זהב, כסף ומתכות נוספות כדי לקבל זכוכיות צבעוניות. (גוש זהב מקרוסקופי צבעו זהוב, אך חלקיק זהב בגודל של כ-50 ננומטר הוא ירוק וחלקיק בגודל של כ-25 ננומטר נראה אדום). בשל העובדה שננוחלקיקים אלו הם חלק אינטגרלי מהזכוכית הויטראז'ים שיוצרו מזכוכיות כאלו לא דהו גם אחרי מאות שנים. מדענים הבינו שהצבעים נוצרים בשל ננו-חלקיקי מתכת בשל העובדה שפלזמונים על פני השטח שלהם יודעים לבלוע ולפלוט אור באופן סלקטיבי רק בסוף מאה התשע-עשר."

לא נראה לי ששימוש בחלקיקים בגודל ננו נקרא ננו-טכנולוגיה. זאת סתם טחינה עדינה של חומר. זאת בניגוד לשליטה על צורה מדויקת של חלקיק בגודל ננו שהיא הננו-טכנולוגיה. Setreset (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום

משוב מה9 לאפריל[עריכת קוד מקור]

חלק גדול מן המידע רלוונטי אך ורק לאלו המכירים את הנושא, ורצוי להפשיט מעט את הקדמת הערך. דנה לוין - שיחה 18:35, 9 באפריל 2013 (IDT)

קישור שהיה שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 19:07, 4 במאי 2013 (IDT)

הבעיה עם הקישור היתה אות אחת. Contents, עם C גדולה, לא עם c קטנה. תקנתי בשני הערכים. מציע למחוק את הפסקה הזו מדף השיחה. 18:30, 4 באוקטובר 2014. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תבנית עריכה[עריכת קוד מקור]

משתמש:צחי לרנר הוסיף תבנית עריכה לערך לפני כעשר וחצי שנים, ככל הנראה מסיבה מוצדקת. ראו למשל לעיל.

כיום, משתמש:עוז גבריאל כתב כאן: התבנית נוספה לפני עשור! מאז הערך עבר מאות עריכות ותיקונים, והתבנית - נשארת.

אוודא - מישהו סבור שיש עדיין צורך בתבנית? שמא נכון להסתפק כעת בתב' ההשלמה שבשני פרקים בערך, ואולי אף הן מיותרות כעת. בהערכה, ידידיה צבאןשיחה • ט"ו באלול ה'תשע"ט • 12:52, 15 בספטמבר 2019 (IDT)

אכן הוספתי. אני מומחה קטן מאוד לנושא, אולי שמעתי ממומחה לכך או שכך נראה לי על פניו (אני כבר לא זוכר), בכל מקרה, צריך שאנשים שמבינים בכך יעברו על הערך ויבדקו אותו. צחי לרנר - שיחה 13:48, 15 בספטמבר 2019 (IDT)
כהצעת צחי: המקיסט, Bharel, Meir138, טבעת-זרם, Tshuvaבעלי הידע בטכנולוגיה - עזרו לנו בבקשה. בתודה, ידידיה צבאןשיחה • ט"ו באלול ה'תשע"ט • 14:17, 15 בספטמבר 2019 (IDT)