שיחה:נפקא מינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חשיבות[עריכת קוד מקור]

יש לנו כאן מידע מילוני מובהק, שאין לו מקום באנציקלופדיה. המתעניין בארמית ימצא את הביטוי בוויקימילון. דוד שי - שיחה 21:07, 11 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

אבל זה ביטוי שהפך נפוץ, ויש לו גם משמעות מהותית מסוימת (שלדיון בהלכה יש השלכה מעשית). בנוסף יש לנו את קטגוריה:ניבים וביטויים ארמיים שמלאה ערכים דומים. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 21:24, 11 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
כתבתי לפני התנגשות עריכה: יותר מהמידע המילוני חשוב, לפי דעתי המושג בתור היותו "הבהרת חשיבות תלמודית", הכלל שלכל הדין המובא בגמרא צריך להיות נפקא מינה מלמדת על גם על צורת הלימוד. לפי דעתי זה מושג עצמאי ולא רק תרגום ארמי ל"משמעות מעשית". ראה גם את הדפים המקושרים. ישרון - איך אני נוהג? 21:30, 11 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
אכן משכנע. בדיעבד אני גם חושב שהמונח ראוי בהחלט לערך, כי יש מקום לדון מהי נפקא מינא, מה בעצם ראוי להיחשב בדיון התלמודי כנפקא מינא ואיך זה משליך למהות הדיון. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 23:11, 11 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
בשלב זה אין כל דיון במושג מעבר לציון משמעותו, וכל הצורך בציון המשמעות נולד מהיות המושג בארמית. ספק רב אם הערך היה נכתב לוּ לשון התלמוד הייתה: "מה יוצא לנו מזה?" את השפעת המושג על הבנתנו את צורת הלימוד בתלמוד יש לציין בערך תלמוד בבלי ולא ברסיס ערך עצמאי. הביטוי אכן מופיע בערך מושגי יסוד בתלמוד הבבלי, ודי בכך (ניתן לעבות מעט את השורה שם). דוד שי - שיחה 05:30, 12 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
כל הפסקה שמתחילה במילים השימוש בביטוי דנה בחידוש המושג ואפשר להרחיבה עוד ולתת דוגמאות, נראה לי שגם לו הגמרא היתה נכתבת בעברית היה מקום לערך "משמעות מעשית". חשיבות ה"נפקא מינה" כמושג מודגשת הרבה יותר בגמרא וכמעט לא באה לידי ביטוי בחיי היום-יום. ישרון - איך אני נוהג? 12:41, 12 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

הערות[עריכת קוד מקור]

ללא קשר לדיון החשיבות, אני מבין מהדוגמאות שהובאו שהשאלה למאי נפקא מינה באה כאשר מובאים שני הסברים להלכה או למימרא מסוימת, במקרה זה שואלת הגמרא למאי נפקא מינה, כלומר, האם יש גם השלכה מעשית למחלוקת. ההסבר כפי שתואר כאן מתאים יותר לביטוי "פשיטא" ו"מאי קמ"ל". שני הערות נוספות, איני מוצא את המקור, אבל יש לי זכרון עמום שתמיד אפשר למצוא "נפק"מ מעשית", והיא במקרה שאיש קידש אישה בתנאי שהסבר אחד נכון ולא השני. למאי נפקא מינה? לקידושי אשה. מה המקור לזה? השימוש במונח התגלגל דרך שירו של אלתרמן "קונצרטינה וגיטרה" למופע שהועלה בתל אביב בשם "מאי נפקא מינה". דרך - שיחה 21:54, 11 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

ראשון- לא מבין את הטענה שלך- השאלות פשיטא ומאי קמ"ל באות כאשר הדין שמובא הוא ברור מאליו ואז עונים מה היתה ההווא אמינא של מחדש הדין. ואילו השאלה מאי נ"מ באה כאשר לדין אין נגיעה במציאות והוא תיאורטי בלבד ואז עונים מה נ"מ - מצב בו השאלה הנידונה הופכת מתיאורטית לבעלת משמעות מעשית.
אחרון- שמעתי על זה אבל לא מצאתי. הדבר הכי קרוב שמצאתי זה זה. אבל זו לא הכוונה. ישרון - איך אני נוהג? 22:02, 11 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
יש ר"ן (סנהדרין ט"ו; ותודה לאבא שלי על המקור המדויק שנשכח ממני) שכנראה המציא את המושג "נפקא מינא לנזיר" (כאשר הוא מקבל על עצמו נזירות בתנאי שאחד הצדדים בוויכוח נכון).
אני נוטה לחשוב שמדובר במילתא דבדיחותא או הלצה לא רצינית. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 22:39, 11 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
ישורון - הניסוח שלך לא רחוק מהמציאות, אבל גם לא מדויק. הגמרא מביאה מחלוקת של שני חכמים בפירוש עניין מסוים, ואז שואלת למאי נפקא מינא, כלומר יש כאן הנחה שאם החכמים נחלקו וודאי יש למחלוקת משמעות מעשית. האם יש דוגמאות בהן הגמרא שואלת מאי נפקא מינה, ללא שמוצגות קודם שתי דעות? גוונא - דברך מכוונים לקידושי אשה? דרך - שיחה 22:51, 11 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
על דוגמה מקבילה שהר"ן כותב: על נזיר שהתנה את קבלת נזירותו בכך שאחד מהצדדים נכון. זה בדיוק כמו שאדם מקדש אישה על מנת שאחד מהצדדים נכון. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 23:08, 11 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
ישורון - אני חוזר בי, ומכל מקום להבנתי אלו שני אופנים (דומים) בהם עושה התלמוד שימוש בשאלה "למאי נפקא מינא". דרך - שיחה 05:36, 12 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

הרחבת הערך[עריכת קוד מקור]

מישהו יכול להתנדב ולהביא דוגמא מעניינת שתשקף היטב ובקצרה את תהליך חיפוש הנ"מ ובאיזה שלב בסוגיה נעשה בו שימוש? Jys - שיחה 16:20, 12 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

הוספתי דוגמה, אבל אני תוהה אם זה לא "כבד" מדי. מה אתם אומרים? ישרון - איך אני נוהג? 18:27, 13 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
הדוגמה לא האירה את עיני, ובמילים פשוטות: הדוגמה הזו, למאי נפקא מינה? דוד שי - שיחה 20:33, 13 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
(לא בדיוק- 'דוגמה זו, מאי נפקא מינה?') לגבי הדוגמה, כשכתבתי גם הבאתי את התשובה של הגמרא וזה נראָה לי מסביר יותר את תהליך בירור המשמעות, אבל גוונא הוריד אותה ובעיני זה חסר עכשיו, אולי הוא יענה. ישרון - איך אני נוהג? 20:39, 13 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
להיפך - הותרתי את גוף התהייה של התלמוד אודות הנפקא מינא של העובדה כי מדובר בכלי אנפוריא. מדוע התשובה משנה? גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 20:41, 13 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
כי, לפחות כך התכוונתי שזה יהיה, הערך צריך להסביר מהי נפקא מינה בשימושה כיום, קרי- משמעות מעשית. והתשובה הסבירה בפועל מהי נפקא מינה, ולא רק הראתה מצב בו הגמרא שאלה 'איפה הנפקא מינה?' ישרון - איך אני נוהג? 20:47, 13 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
אוקיי, מקובל.
דוד, כדי לשבר את עיניך תוכל לבדוק בגוגל את הביטוי "נפקא מינות", ולהיווכח שבדיונים הלכתיים רבים משמש הביטוי לבדוק השלכה מעשית של שתיים או יותר אפשרויות תאורטיות. זה חלק יסודי מהרבה דיונים הלכתיים-למדניים. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 21:16, 13 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
הדוגמא של שבת המובאת בערך האנגלי נראית לי בעלת פוטנציאל רב יותר להבהרת המונח, אני מעתיק אותה לכאן Jys - שיחה 22:51, 13 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
לקרוא כל כך הרבה באנגלית מעייף אותי ואני לא מכיר את הסוגיה, כך שאני לא אעשה את זה. אם אין אף אחד אחר, וזה נראה לכולם עדיף אני יכול לכתוב על מה שמופיע בתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ג', עמוד א' בקשר לחורבה. שנראה לי דומה בעיקרון, אם כי המילים 'נפקא מינה' לא מופיעות שם. ישרון - איך אני נוהג? 23:04, 13 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

ברשותך, מחקתי את הציטוט, הוא זמין בלחיצת כפתור (אם אני זוכר נכון הוא מדבר על הטעמים השונים לכיסוי החלות בשבת. לאחר עיון נוסף - זה נראה כמו מחקר מקורי, אם כי לא יקשה למצוא לו מקורות, אבל נראה לי שלא בתלמוד. הייתי ממליץ להסירו גם משם ולא להעתיקו לכאן). מצורפות שתי דוגמאות, אבל אולי עדיף לבחור אחרות יותר פשוטות.
דוגמה: בתחילת מסכת עבודה זרה מובאים שני הסברים לאיסור למכור לעובד עבודה זרה בהמה שלושה ימים קודם ליום חגו. התלמוד שואל "למאי נפקא מינה", מהי ההשלכה המעשית של הדיון, כלומר, באיזה מקרה יהיה הבדל בין שני ההסברים.
דוגמה: הברייתא במסכת בבא מציעא מציינת כי ערכו של מטבע בשם "פרוטה" הוא שמינית ממטבע אחר בשם "איסר האיטלקי". על דברי הברייתא מקשה התלמוד "למאי נפקא מינה", כלומר, מה ההשלכה המעשית של דברי המשנה הללו, ומתרצת "לקידושי אישה", כלומר, ההלכה היא שאחד מדרכי הקידושין הוא באמצעות מטבע בשווי "פרוטה" ומטרת התנא בברייתא להסביר כמה היא פרוטה במטבע שהייתה נהוגה בזמנו (איסר האיטלקי).
דרך - שיחה 23:23, 13 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

הפסקה מינוח[עריכת קוד מקור]

לא הבנתי את כל הקטע המתחיל במילים "המונח בא...", אשמח אם יבהירו פה או בערך מה כוונתו. תודה, ישרון - איך אני נוהג? 15:06, 16 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

הכוונה לכך שבניגוד ל"למאי נ"מ" שפירושה "מה השורה התחתונה"? מאי פליגי פירושו בדרך כלל ששני הצדדים במחלוקת מסכימים לגבי התכלית המעשית בדיון, והמחלוקת היא רק על איך להגיע למסקנה המעשית, למשל, מאיזה מקור לומדים זאת. --Jys - שיחה 15:17, 16 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
שכתבתי את הקטע. אם פספסתי דגשים שהודגשו בנוסח הקודם (ומן הסתם פספסתי) בבקשה תאמר לי. ישרון - איך אני נוהג? 18:07, 16 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
ביקשת, אז אומר: הקטע המשוכתב מאוד קשה להבנה. אנא שחזר ואנסה להבהיר לשביעות רצונך. --Jys - שיחה 20:38, 16 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
מקווה שעכשיו יותר ברור. אתן דוגמא: נניח שאני אומר שאללה הוא אכבר וישרון אומר שאלוקים מלא כל הארץ כבודו. כעת רוצים לדעת ממה המחלוקת הזו נובעת, ועונים שאני אומר זאת כי אני מפחד מאללה אכבר, וישרון הגיע למסקנתו כי הוא מפחד מהשני. כלומר שמהמחלוקת המעשית, שואלים מה המחלוקת הרעיונית.
ואילו למאי נפ"מ זה כשישנה מחלוקת רעיונית, או שאפילו ישרון מסתפק בינו לבין עצמו אם הוא מפחד מאללה הוא אכבר, ורוצים לדעת מה התכל'ס וההבדל המעשי בין שני ההיבטים, ועונים שההבדל הוא בלפוצץ את הכנסת. --Jys - שיחה 09:10, 17 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
הבנתיFace-smile.svg. (יותר ממה שנכתב בערך מאשר מהדוגמה הזו אבל שיהיה) אז מי מבין שנינו הוא שמפוצץ את הכנסת? אני מניח שאתה, כן? ישרון - איך אני נוהג? 15:27, 17 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

שאלה - נפקא מינה לדינא[עריכת קוד מקור]

שלום,

האם מישהו יודע מה פרוש הביטוי "נפקא מינה לדינא" ?
נתקלתי בו במסתו של ביאליק, "הלכה ואגדה".
תודה מראש.
(מקווה שזה בסדר לשאול כאן. לפי בדיקתי והויקיפדים המעורבים בערך כבר אינם פעילים).
Ritai - שיחה 15:32, 1 ביוני 2013 (IDT)[תגובה]