שיחה:נשים בתנ"ך

strange woman

אין במשלי אישה "מוזרה", התרגום הנכון הוא "זרה". ראובן מ. • שיחה 14:31, 20 ביוני 2024 (IDT)

מתקן, תודה ותן טל • שיחה 14:32, 20 ביוני 2024 (IDT)

משוב ראשוני

יפה מאוד ותן טל, באמת כל הכבוד על ההשקעה, ורואים שהייתה כאן הרבה השקעה.
אני כותבת פה משוב ראשוני על ויקיזציה מרפרוף של על הערך כי עדיין לא היה לי זמן להתעמק: ראשית, מקובל להדגיש את שם הערך בפתיח. בנוסף, בכל המקומות שציינת ״ראו גם״ או ״מאמר מורחב״ - יש תבניות של ויקיפדיה שעדיף להשתמש בהן במקום, תבנית {{ראו גם}} ותבנית {{הפניה לערך מורחב}} בהתאמה. עוד שני דברים קטנים: אני חושבת שעדיף שלא תהיה כותרת שזהה לשם הערך, כי אחרת על מה כל שאר הערך מדבר? ובנוסף, שים לב שלפני ואחרי הערות שוליים ולפני סימני פיסוק לא אמור להיות רווח. מהסיבה הזו אני מעדיפה שהערות השוליים תופענה אחרי סימן הפיסוק ולא לפניו. ‏♪ ‏Funcs‏ ⌘ שיחה ♪ 14:35, 20 ביוני 2024 (IDT)

את התבניות האלו לא הכרתי, אוסיף אותם כעת. לגבי הכותרת, יש לך רעיון לשם אחר לכותרת של אותה פסקה, אשמח מאוד לשמוע ולקבל...

לגבי הערות השוליים, לי אישית מרגיש יותר נכון שההערה תופיע לפני סימן הפיסוק ולא לאחריו (כי היא מקושרת למה שלפני, לא למה שאחרי). לגבי הרווח, מקבל, אטפל בזה בהמשך כשאתאושש קצת מהעבודה הסיזיפית על ההערות עצמן (לצערי העוגנים שהציעה אחת המשתמשות, לא ממש עזרו ויותר סיבכו אותי אז כבר המשכתי עם הדרך שבחרנו בהתחלה של לפצל את כל הערות השוליים לפי העמודים...). תודה רבה, ותן טל • שיחה 14:41, 20 ביוני 2024 (IDT)

"נשים במקרא" מאת עדין שטיינזלץ (1983)

משתמש:ותן טל, יש בידי את הספר הקטן הזה (כמאה עמודים), במידה ותרצה להיעזר בו. יש בו 13 פרקים, כל פרק על אשה אחרת, ביניהן כמה שלא קיבלו בינתיים פרק בערך שאתה כותב: רבקה, לאה, רחל, מרים, מיכל, אשת משלי. Liadmalone • שיחה 14:35, 20 ביוני 2024 (IDT)

זהו שהשאלה היא תמיד איפה לעצור, הרי לא סביר לכתוב תקציר על כל הנשים המופיעות בתנ"ך, זה יעמיס מידי על הפרק הזה ועל הערך, ולכן היה צורך לבחור... בכל אופן אם הספר בידך, אני מן הסתם לא יכול להיעזר בו כי הוא פיזית אצלך...

כשהתחרות תיגמר והערכים יישפטו ויוכרעו, הערכים יהיו פתוחים רשמית לעריכה לכולם ואז כבר יהיה אפשר לדון ולראות אם מוסיפים דמויות כאלו ואחרות, או מרחיבים מעט יותר על אלו שכבר מופיעות, פלוס מוסיפים עוד פרשנויות של הרב שטיינזלץ וכו'... תודה רבה :) ותן טל • שיחה 14:39, 20 ביוני 2024 (IDT)

אני גם ממליץ על הפודקאסט עושים תנך בפרק פאם פאטאל – על נשים מפתות וקטלניות במקרא ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 15:54, 20 ביוני 2024 (IDT)

ובירמיהו יש שתי נשים סימבוליות: "בגדה" ו"משבה", בשיר השירים יש אולי את "השולמית" ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 16:01, 20 ביוני 2024 (IDT)

זהו לגבי השולמית החלטתי שהיא לא מספיק "דמות אמיתית" בכדי להכניס אותה - אפילו כל המופעים שלה הם רק עם ה הידיעה, זה שונה מאהלה ואהליבה. לכן היא לא מוגדרת מבחינתי כאישה וגם לא ראיתי אותה בקודקסים שונים של שמות. לגבי בגדה ומשבה בירמיהו, אבדוק. אם הן באותה "רמת חוזק" של אהלה ואהליבה - אולי באמת נכניס גם אותן לרשימה... תודה, ותן טל • שיחה 16:46, 20 ביוני 2024 (IDT)

אתה יכול להיעזר בקלות. אם תרצה, שלח אלי הודעה דרך המערכת ונדאג לך. Liadmalone • שיחה 17:01, 20 ביוני 2024 (IDT)

סגור. שולח הודעה. ותן טל • שיחה 17:49, 20 ביוני 2024 (IDT)

הערות

הערך כתוב בצורה מעניינת עם זאת כמה הערות:

1. לא ברור מדוע להשתמש במונח ״זמן הציר״ - מונח לא נפוץ בתיאור כרונולוגי כשיש כרונלוגיה מקובלת יותר (תקופת הברונזה-תקופת הברזל) עם חלוקות המשנה שלהן.

2. המונח ״חוקרות קלאסיות״ מטעה. חוקרות של התקופה הקלאסית. לא ״חוקרות קלאסיות״.

3. הביטוי ״הכרחי לציין״ (פרק ניאוף) אסור לשימוש לפי המדיניות הלשונית של האתר. אם יש משהו שהכרחי לציינו פשוט מציינים.

4. לא ברור מדוע סוקרו בהרחבה גדולה כל כך דווקא חוקי חמורבי. במזרח התיכון הקדום יש קבצי חוקים רבים. כך לא ברור גם מה הוא ״החוק האשורי״ - לאיזו תקופה הכוונה? אשור התקיימה במשך שנים רבות.

5. הפרק המוקדש לאונס לא ברור. אין הגדרה חד משמעית של האונס, כפי שהייתה מקובלת בתקופה הנדונה.

6. רוב פרק הרקע מוקדש לפעילות מינית. נשים עסקו בדברים נוספים. כדאי להרחיב.

7. באופן כללי אני חושב שפרק הרקע דורש הרחבה, קביעת מסגרת כרונולוגית וגאוגרפית. התייחסות למחקר מודרני וגם לכתבי רבנים ותאולוגים נוצריים.

גילגמש • שיחה 14:42, 27 ביוני 2024 (IDT)

1. מקבל. אשנה.

2. כנ"ל.

3. בסדר גמור, אשנה ניסוח.

4. הערך כפי שמופיע במפורש בתחרות מתבסס במידה רבה על הערך באנגלית, וזה מה שהופיע שם.בנוסף גם אפשר להגיד שחוקי חמורבי פשוט מאוד נגישים להתייחסות ולהסתכלות כי יש לנו אותם גם בויקיפדיה עצמה. אחרי תום התחרות כשהערכים יהיו "כאילו" (כי בפועל הם גם עכשיו) פתוחים לעריכה כוללת של כולם, אין בעיה שמי שיש לו ידע רב בחוקים נוספים, יוסיף לגבי אותם החוקים...

5. אשמח להבין למה אתה מתכוון? אתה טוען שהפרק לא מגדיר בצורה ברורה אונס, ושבאותה תקופה זה כן היה מוגדר, ולא מופיע בפרק? אם כן, אתה יודע לנסח הגדרה מדוייקת יותר ולכתוב כאן בדף שיחה בבקשה? ואם לא לזה התכוונת אשמח להבהרה. תודה.

6. כאמור לעיל, בגלל שחלק ארי מהערך הוא תרגום מאנגלית, אלו הפרקים שהיו שם. לצערי אני לא בקיא במידה גבוהה מאוד בתרבויות העבר ובהיסטוריה כדי שאצליח לבדי לנסח פרקים שלמים חדשים על עוד נושאים. יותר מאשמח להצעות כאן ולניסוחי טיוטות של פרקים כאלו... (או בהמשך לאחר התחרות, שכל עורך יוסיף כפי הבנתו וידיעותיו באופן חופשי כמובן) עם זאת, יש לציין שבהחלט הנושא המיני היה פקטור משמעותי וגם נדבך משמעותי בהבדלים בין גברים לנשים. לא היחיד כמובן, אבל משמעותי.

7. המסגרת הכרונולוגית היא פשוט התנ"ך עצמו. לצורך העניין משנת א' לספירה היהודית ועד בערך תחילת בית שני, לא זוכר כרגע את התאריכים המדוייקים בספירה הנוצרית, אבל זאת המסגרת. מעבר לזה על הרחבה וכו', כמו שכתבתי לעיל...

תודה על ההתייחסות המפורטת 🙂 בכבוד, ותן טל • שיחה 15:19, 27 ביוני 2024 (IDT)

בעצם לגבי 1, במחשבה שניה - בגלל שזה תקופה קיימת ושגם יש לה ערך ויקיפדי והוא מקושר כאן מהניסוח פה בערך אני דווקא חושב שזה יכול להיות טוב השם הזה שיכול לגרום לאנשים להתעניין מהו עידן הציר, ללחוץ על הקישור וללמוד עוד בערך של עידן הציר. הרי נראה לי שזה חלק מהמטרה של הקישורים הפנימיים בויקי, להרחיב דעת הקוראים ולספק להם דרך נוחה להגיע לעוד מידע שלא ידעו עליו מספיק. לכן בסופו של דבר אני חושב שכן אשאיר את עידן הציר ולא אשנה מינוח. ותן טל • שיחה 15:22, 27 ביוני 2024 (IDT)

לפי סדר:

בקשר לחמורבי - הסיבה שזה מוזכר אצל האנגלים כי זה פשוט הקובץ המפורסם מכולם. הוא לא חשוב יותר מקבצים אחרים. לכן, מדובר בחסרון. צריך להתייחס לכלל החקיקה ולא להסתפק בחמורבי. לגבי הרחבה לגבי החוקים של המזרח הקדום - כדאי ללמוד כי זה נושא מרתק. אני מכיר את הנושא אך לא אוכל להרחיב את הערך.

לגבי מסגרת כרונולוגית (מתייחס גם לבחירת גבולות הכרונולוגיה) - יש להשתמש במינוח מקובל. תקופת המקרא לא מוגדרת די הצורך, במיוחד כשהערך מנתח את הדמויות התנכיות. התנך נכתב לאורך מאות שנים ויש על כך מחקר רב. חבל לפספס את הנקודה הזאת שהיא קריטית להבנת הנושא. היחס לנשים בספר אחד לאו דווקא דומה ליחס אליהן בספר אחר במקרא. גילגמש • שיחה 15:47, 27 ביוני 2024 (IDT)

אני לא מצליח להבין מה אומר המשפט הראשון בפרק הרקע: "כמעט כל החברות במזרח הקרוב מתקופת הברונזה (3000-1200 לפנה"ס) ומעידן הציר (800 עד 300 לפנה"ס) הוקמו... עד 3000 לפנה"ס".

7. לגבי "שנת א' לספירה היהודית", אפשר להזכיר את הכרונולוגיה של "סדר עולם רבה", אבל אני לא חושב שהיא יכולה לשמש מסגרת כרונולוגית לערך. לגבי סוף התקופה שבה עוסק הערך, אמנם לא קראתי אותו, אבל במבט כללי נראה לי שזה לא תחילת בית שני אלא סוף התקופה הפרסית, במחצית השנייה של המאה ה-4 לפסה"נ. Liadmalone • שיחה 17:57, 27 ביוני 2024 (IDT)

1. צודק, תיקנתי את הניסוח ומחקתי את הסיפא המיותר והמבלבל. תודה.

7. למען האמת אני גם לא מבין עד הסוף מה בדיוק ההצעה של גילגמש ואולי שלך לגבי הכרונולוגיה, כלומר איך לדעתכם זה יכול להופיע בפועל בתוך הערך? ציר זמן גרפי? או סידור של... מה, של אירועים/התייחסות לפי ציר זמן? אשמח בכלל להבין מה מצטייר לכם בראש בדיבור על הכרונולוגיה כדי להבין את הכוונה. לגבי התאריכים זה באמת מדהו שאין כזה בעיה לסדר, ואפשר גם להשתמש במקביל גם בתאריכים העבריים וגם הלועזיים, זה לא בעיה. בנוגע לתיארוך המדוייק, אנסה בהמשך הערב לשבת טוב יותר מול צירי זמן תנ"כיים ולמצוא את התיארוכים המדוייקים, אבל שוב, השאלה היא מה השימוש בזה ואיך זה ישתקף בערך...

תודה על ההארות 🙏. ותן טל • שיחה 18:45, 27 ביוני 2024 (IDT)

לא קראתי את הערך, אבל נראה לי שיש שתי מסגרות כרונולוגיות שצריך להתייחס אליהן: תקופות כתיבת ספרי התנ"ך השונים (תארוכים שנתונים במחלוקת ולהערכות שונות), והתקופה ההיסטורית שמשמשת "רקע" או "תפאורה" לסיפור התנכ"י. לדוגמה: אין תקופה היסטורית כזאת לסיפור על חווה, אבל יש כזאת לסיפור על אסתר. כל סיפור לגופו. אני לא חושב שבערך הזה צריך להיכנס יותר מדי למחלוקות בעניין זה, אבל צריך להציג בקצרה את הדעות הרווחות/מקובלות במחקר בעניין התארוך. כדי שיהיה מושג. Liadmalone • שיחה 19:26, 27 ביוני 2024 (IDT)

אפשר למשל ליצור צירי זמן (במקביל כאמור גם עברי וגם נוצרי) ולשבץ בתוכם את הנשים השונות בערך הזה, ואם יש מחלוקות מסוימות על תאריכי נשים מסויימות, אפשר להתייחס לזה שם.אבל אני אין לי שום ידע בנוגע ליצירת צירי זמן גרפיים בויקיפדיה ולצערי בתקופה הזאת לא נראה לי שיהיה לי זמן ללמוד את זה לעומק. אם יש מישהו שמבין בזה טוב ורוצה לסייע לי ולהכין איתי את הציר בשותף, אודה לו מאוד.

בנוגע להתייחסות רקע היסטורי ספציפית על נשים שונות בתנ"ך, אני פשוט לא יודע איך זה מתבטא בסוף בצורה תוכנית בערך, ואיפה זה נכנס. כי הרקע ההיסטורי בהתחלה הוא כללי, לא נוגע לנשים ספציפיות, ולהכניס רקע היסטורי בפרק בערך שעוסק בנשים בפני עצמן נראה לי לא נכון מבחינת סדר הערך והסדר בראש של הקורא...

בקיצור לסיכום יש כאן שני נושאים נפרדים - אחד זה ציר זמן כרונולוגי גרפי, שאותו אני חייב מישהו שמבין ביצירה כזאת בויקיפדיה כדי שאוכל לקדם את זה בתוך הערך, והנושא השני זה רקע היסטורי על נשים ספציפיות - וצריך להבין איך ואיפה וכמה העמקה...

תודה! ותן טל • שיחה 19:46, 27 ביוני 2024 (IDT)

מי אמר שאתה צריך ליצור ציר זמן גרפי? אל תתעסק בצירי זמן גרפיים אם אתה לא יודע, במיוחד בערך על סיפורים מקראיים, שיש עליהם הרבה מחלוקות והערכות שונות, ולכן כל קביעת נקודה ספציפית על ציר זמן תעמוד בסתירה למצב במחקר. צריך לכתוב את זה בטקסט. למעשה, אני רואה שכבר כתבת משפט כללי כזה: "הטקסטים הקדומים ביותר של התנ"ך, משקפים ציוויליזציה של המזרח הקרוב מתקופת הברונזה המאוחרת, בעוד שהטקסט האחרון שלו". ואכן, לדעתי יש צורך להיות יותר פרטני כשעוסקים בנשים הספציפיות – למעשה בספר המקראי המספר עליהן. כמה מהן מופיעות בספר בראשית, אז צריך לכתוב משהו שרלוונטי לספר הזה. לאחר מכן נשות ספר שופטים ושמואל, ספר מלכים, מגילת רות ומגילת אסתר. סיפורי שופטים ושמואל מתאימים למציאות היסטורית מסוימת. ספר מלכים עוסק בתקופה די ברורה מבחינת תאריכים וגם באירועים הרבה יותר היסטוריים משאר הספרים. אני למדתי (בקורס מסוים) שמגילת אסתר היא סיפור אגדי, אבל ממוקם היטב בתקופה הפרסית, ולדברי המרצה שלי: "אין לו שום אופק/רמז לתקופה ההלניסטית", ולכן כנראה נכתב בסוף התקופה הפרסית (אם כי כמובן שיש על זה ויכוח). בקורס של אותו מרצה למדתי שיש דעה רווחת שמגילת רות (שאמנם מספרת סיפור על רקע תקופת השופטים) נכתבה כתגובה להיבדלות וגירוש הנשים שבתקופת עזרא ונחמיה. אי אפשר להתעלם מהנושא הזה בערך שעוסק בנשים בתנ"ך. כמובן שמאחר שהערך אמור להיות כללי, גם הדברים האלה שציינתי אמורים להופיע מן הסתם בתמצית, שהרי הם אמורים להופיע בפירוט רב יותר בערכים השונים על הנשים הללו או על הנושאים האחרים. Liadmalone • שיחה 20:12, 27 ביוני 2024 (IDT)

משוב תוכן

שלום ותן טל, כל הכבוד על תרגום הערך. התחלתי לכתוב משוב מפורט, אך אני רואה שמפאת עיסוקים רבים אחרים אני מתקשה לסיימו; לכן, אפרסם את מה שהספקתי עד כה, בתקוה שרוח הדברים תאפשר לתקן גם חלקים אחרים בערך. לפני ההערות הרבות עליי לציין שאני מעיר, כמובן, על מה שבעייתי ולא על מה שאיננו בעייתי – הרוב מעולה והערך באיכות גבוהה!

הערותיי:

הפתיח לא מציג טוב את מורכבות הנושא.

הרקע בעייתי מכמה סיבות. ראשית, הוא מאוד כללי ולוקה בחסר, והכלליוּת שלו יוצרת תמונה היסטורית מעוותת – הקורא ההדיוט עשוי לדמיין את הנשים אצל האכדים, החתים, האשורים והפרסים כנשות הטליבן, כשבמציאות לא כך היה. התנ"ך הוא יצירה ספרותית שנוצרה בקרב הישראלים בכור היתוך שהושפע מאוד מהתרבויות הסובבות: הכנענים, המצרים, המסופוטמים, ובמידה פחותה האכדים והקדרים, ולכן ברקע חשוב להביא – בעיניי – פירוט רב יותר משני משפטים כלליים על מעמד האישה בתרבויות אלה (לרבות מעמד האישה בקרב המלוכה, מעמד האישה ותפקידיה במעמדות הנמוכים, מעמד האישה בפולחן הדתי, מעמדן של אלות בפנתאונים השונים וכדומה). רומא לא רלוונטית כלל לרקע, ויוון רלוונטית רק לכתובים המקראיים שנכתבו בתקופה הפרסית (יש להדגיש זאת ברקע). חשוב להדגיש (בעזרת מקורות) בהקשר זה פגם מתודולוגי משמעותי: בעוד שניתן ללמוד הרבה מהממצא הארכאולוגי (ובעיקר האפיגרפי) על הגברים, היעדרן של נשים מהממצא מאפשר מסקנות מוגבלות יותר בנוגע למעמדן (רעיון דומה קשור לכך שהאישה היתה "בלתי נראית ברובה" בתנ"ך). זה חשוב במיוחד מאחר שכאשר העדויות הכתובות המשמעותיות ביותר הקשורות לנשים הן חוקי האונס, זנות וגילוי עריות, עשויה להתקבל תמונה כאילו זה הנושא המרכזי בנוגע לנשים באותה תקופה. כן חשוב להדגיש את חוסר הרלוונטיות של חלק ניכר מהתפיסות המודרניות על החברה לתקופת התנ"ך (דוגמה שלא קשורה לנשים לחוסר הרלוונטיות של תפיסות מודרניות: ניתוח האמונה המקראית לא יכול להיות מדויק אם נעשה לאור התפיסה המודרנית של הפרדה בין פרקטיקות דתיות לפרקטיקות 'חילוניות', בעוד חקלאי המקרא לא הפרידו בין הפעולות הגשמיות של חרישת השדה לבין הפעולות הרוחניות של תפילה ליבול רב). זה חשוב כרקע לתאוריות הטרנדיות הפרוגרסיביות השונות המובאות בערך על "מבני כוח", שאולי רלוונטיות לחברה המערבית בימינו אך עשויות לעוות את תפיסת החברה המקראית (זה מתבטא קצת בציטוט של Meyers).

"ספרי התנ"ך נוצרו במשך כמעט אלפיים שנה" – זה לא שגוי, אך התוכן עצמו נוצר בטווח זמן של מעט יותר מאלף שנה, למיטב ידיעתי. שאר הזמן כלל בעיקר עריכות ושגיאות העתקה מינוריות. זה מופיע גם במשפט שלאחר מכן – בין תקופת הברונזה המאוחרת לספר דניאל יש הרבה פחות מאלפיים שנה.

פתיחת מעמד הנשים בתנ"ך עם נתונים מספריים חיובית מאוד בעיניי. אין צורך לכתוב "מחקר שחקר ובדק כמה..." אלא פשוט לתאר את ממצאיו: "כמות הנשים דיברו ומילותיהן נרשמו בספרי התנ"ך הוא 93, מתוך 49 אשר נזכרו בשמן".

מה הציטוט של ויתרינגטון (כתוב בטעות "וויטינגטון") שמובא אצל מקנייט רלוונטי למקרא? נראה שהוא רלוונטי לברית החדשה.

"בניגוד לספרות עתיקה אחרת" – כמו? גם המשפט העוקב לא לגמרי ברור לי. גם ב"באופן שבו הבדילו חברות אחרות" יש להבהיר אילו חברות אחרות.

חסרונן של בתולת ישראל/בתולת בת יהודה/בת יהודה כדימוי נשי לישראל ויהודה, וכן ניתוח של שיר השירים בו נשים שונות תופסות מקום מרכזי, ניכר בעיניי. מדימויים בחלקים הספרותיים של המקרא ניתן ללמוד לא פחות מאשר מהסיפורים העלילתיים. בהקשר זה אמליץ למשל על The Song of Songs: A Continental Commentary.

קצת תרגמת: "בדפי התנ"ך" (במיוחד לאור המסורת היהודית בה התנ"ך נכתב על מגילה ולא ספר), "בלתי נראית ברובה" (נראה כתרגום לקוי של mostly, בהקשר זה נכון יותר "לרוב"), "פריימר-קנסקי אומרת" (says נשמע טוב באנגלית, לא בעברית), "חוקר מדעי היהדות" (יש הבדל בין לחקור את היהדות ללחקור את מדעי היהדות), "שישראל צריכה לחקות"...

פעמי-עליון • שיחה 14:39, 4 ביולי 2024 (IDT)

תודה, אתייחס בהמשך. דברים יותר פשוטים כמו תרגמת וכו' אשתדל לתקן ברגע שאוכל. דברים יותר משמעותיים בנוגע לתוכן והרחבתו, זה מצריך ישיבה יותר משמעותית שלי ונראה שהשבוע כבר לא אספיק אבל שבוע הבא בעזרת השם אשתדל.

לגבי הנתונים המספריים והשמטת "מחקר..." אין בעיה גם בניסוח הזה אטפל בהמשך.

בנוגע ליוון, אשנה ניסוח בהמשך שיהיה ברור שזה מתקשר לתקופות המקרא המאוחרות.

יש לך מקורות רלוונטיים לנושאים שאתה חושב שכדאי להרחיב בהם, שאתה מכיר כבר, ומוכן לשים כאן ביבליוגרפיה כדי שאשתדל להגיע אליה בהמשך?

לגבי הפתיח - יש לך נקודות ספציפיות שאתה חושב שהוא לא מציג טוב? יש לך אולי נצעה לניסוח אחר? אשמח 🙏.

תודה רבה על המענה המפורט! (ורק שוב אדגיש, שאין לי היכרות מעמיקה עם כל נושא ונושא כאן בערך, תרגמתי אותו, אז במקומות שההם היה לי יותר ידע שזה בעיקר בתחום של סיפורי התנ"ך ושל הנתונים המספריים ושמות הנשים, השתדלתי להרחיב כמה שאפשר ולתמוך בהרבה מקורות וכו' ובמקומות אחרים שהידע שלי פחות חזק, הסתמכתי על התרגום ועל המקורות באנגלית שהיו בערך שם ועיינתי בהם. ייתכן שהערך באנגלית אכן מתמקד יותר על צדדים ותרבויות שאולי פחותרלוונטיות. לגבי הברית החדשה - אסתכל שוב לעומק בהמשך, השתדלתי מראש לסנן את התייחסויות הברית החדשה אבל כאן לזכרוני ראיתי שעל אף שהוא חוקר הברית החדשה הוא התייחס ספציפית לתנ"ך, אבל אבדוק שוב) בכבוד, ותן טל • שיחה 14:59, 4 ביולי 2024 (IDT)

שיניתי חלק מהדברים והסרתי משפטים עמומים. בניגו לחוקר בן השלישי (אין לי כוח לכתוב שוב את השם משפחה חחחחח) - קרא שוב את דבריו, הוא מתייחס לא לתקופת הברית החדשה אלא לנשים המקראיות, בתקופת האבות - תקופה שוודאי אינה קשורה לברית החדשה. אז אומנם הטייטל שלו הוא באמת חוקר הברית החדשה (את זה פשוט לקחתי מהערך באנגלית, לא הענקתי לו טייטל בעצמי) אבל הפרשנות הספציפית הזאת נוגעת לתנ"ך עצמו ולא לברית החדשה.
תיקוני והוספות תוכן משמעותיים יותר אם בכלל אספיק לפני המועד האחרון של התחרות, יהיהו בהמשך. כמובן, גם לאחר תום התחרות אוכל להמשיך לעדכן ולהייטיב את הערך - ואז כמובן גם כולם מוזמנים לסייע בעצמם ולתקן מה שצריך תיקון ולטייב מה שצריך טיוב.
שוב, תודה רבה! על המשוב המפורט, גם אם לא מפורט כפי שאתה קיווית ונאלצת לכתוב רק את חלקו ;-) . בכבוד, ותן טל • שיחה 17:27, 4 ביולי 2024 (IDT)

מקורות פוטנציאליים

הנושא רחב מעצם טבעו, והספרות הרלבנטית מרובה מאוד ואי אפשר וגם לא צריך למצות אותה בסקירה אנציקלופדית. עם זאת רציתי להציע כמה ספרים נוספים שאולי תרצה לבדוק, לשיקול דעתך. יש כמובן עוד רבים.

• עתליה ברנר-עידן, נשים במקרא: תפקודים חברתיים ודפוסים ספרותיים, תרגמה מאנגלית אורה בריזון (תל אביב: ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל-אביב ע"ש חיים רובין, תשע"ח 2018). מהדורה עברית של מונוגרפיה שיצאה במקור באנגלית ב-1985 בהוצאה האקדמית של שפילד, תחת הכותרת The Israelite Woman: Social Role and Literary Type in Biblical Narrative. אין הבדלים של ממש בין שתי המהדורות.
• Phyllis A. Bird, Missing Persons and Mistaken Identities: Women and Gender in Ancient Israel (Overtures to Biblical Theology; Minneapolis: Fortress, 1997). קובץ פרסומים של חוקרת פמיניסטית מובילה.
• Carol L. Meyers, Rediscovering Eve: Ancient Israelite Women in Context (Oxford: Oxford University Pres, 2013). מהדורה מתוקנת ומורחבת של ספרה של מאיירס Discovering Eve, שכבר הפנית אליו בערך.
• Gale A. Yee, Poor Banished Children of Eve: Woman as Evil in the Hebrew Bible (Minneapolis: Fortress, 2003)

ראובן מ. • שיחה 17:55, 4 ביולי 2024 (IDT)

@ראובן מ. תודה רבה 🙏 אבדוק אם יש גישה גם לספרים האלו דרך האינטרנט (כמו באנגלית. לעיתים צריך חשבון אקדמי כדי להיכנס לחךק מהמקורות, ובזה אני מסודר לפחות כרגע...). בכל אופן לא יודע לכמה מהם אספיק להגיע בימים הקרובים, והתחרות עצמה - כלומר המועד האחרון "להגשה" - הוא ה7 ביולי, אז בחודש שלאחר מכן שהוא "חודש השיפוט" אני לא יודע כמה מתאים וראוי שאעדכן את הערך (כמו להוסיף פרטים במבחן לאחר מועד ההגשה 😅), ואולי בכלל "נועלים" את הערכים זמנית. אז אם לא אספיק, מקסימום, זה יידחה לאחר מכן... ותן טל • שיחה 18:03, 4 ביולי 2024 (IDT)