שיחה:פוריטניות

דיווח שאורכב ב-05 ביוני 2024

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

כדי להבטיח את שלטון אמונתם - שלטון אמונתם במי? Wikipme31 • שיחה 01:08, 28 במאי 2024 (IDT)

לא במי, במה. בפוריטניות :) כמו "שלטון האמונה היהודית/הקתולית/האיסלאמית". @Wikipme31 היית מנסח אחרת? כוכב קטן • שיחה • סיפור 15:51, 28 במאי 2024 (IDT)

שלטון שולט במישהו , במי אמונתם שולטת לפי הניסוח? צריך לנסח אחרת העניין הוא שלא הבנתי את משמעות המשפט

Wikipme31 • שיחה 19:04, 10 ביוני 2024 (IDT)

להבנתי: "הם התרכזו במסצ'וסטס, שם הוענקו זכויות פוליטיות לחברי כנסייה זו בלבד כדי להבטיח את שלטון אמונתם" = "כדי להבטיח שהאמונה הפוריטנית תהיה האמונה השלטת במצ'וסטס". אמרי אביטן Yoelpiccolo31 Shaun The Sheep, קפקא, biegel, נרשמתי כמה פעמים!!‏בעלי הידע בנצרות ודבירותם, אמרי אביטן, קובץ על יד, האלקושי, בראנד, Funcs, H. sapiens, אריה ענבר, על הטוב, Kippi70, איש שלום, Jakednb, Shaun The Sheep, Ewan2, david7031, HaShumai, דזרט, מי-נהר, Polskivinnik, ‏biegel, ‏Alon112, ‏יודוקוליס, צורייה בן הראש, מגבל, NilsHolgersson2, Eldad, HanochP, נרשמתי כמה פעמים!!, פעמי-עליון ‏, פיינרמן, Shimon.treבעלי הידע בהיסטוריה? כוכב קטן • שיחה • סיפור 13:37, 16 ביוני 2024 (IDT)

לפחות לפי הספר - "Albion's Seed" () - ואם אני זוכר נכון - רדיפה דתית דווקא לא הייתה גורם מוביל בהגירתם של תושבי מזרח-אנגליה ("הפוריטנים") לניו-אינגלנד. הוא מתאר הגירה כתוצאה מהפסד פוליטי, ורצון של שכבת ביניים מעמדית לשחרור מהאצילים שעשקו אותם, וגם מהעניים שנסמכו על שולחנם מאידך. יש עוד פרטים גם בערך בנושא בויקי האנגלית. ראוי גם לציין שנראה שהמידע הזה שנכתב בפסקת הפתיח לגבי ההגירה לצפון אמריקה - לא נזכר בערך עצמו. NilsHolgersson2 • שיחה 13:54, 16 ביוני 2024 (IDT)

כמה הערות:

1. הפתיח הוא לא מקום טוב לדון בסיבות להגירה של הפוריטנים לצפון אמריקה. עדיף לכתוב שם "מסיבות שונות" ולפרט לאחר מכן.
2. המילה "רדיפה" יכולה להיות מטעה. הפוריטנים לא שאפו לחופש דת. הם לא שאפו לאפשר חדשנות דתית. הם שאפו לחזור למה שהם האמינו שהוא הכנסייה המקורית, ושהכנסייה הזו בעצמה תהיה כנסייה רשמית ויחידה. רובם לא התנגדו לקיומה של כנסייה אנגליקנית. הם חשבו שהרפורמה וההתנתקות מהקתוליות לא הלכו רחוק מספיק, שנדרשת רפורמה נוספת ושכל עוד לא מתבצעת רפורמה כזו יש סכנה שהקתוליות תשתלט על אנגליה. הם רצו "לטהר" את הכנסייה הרשמית. לכן כשמדברים על רדיפתם צריך לזכור שהם בעצמם רצו להשליט את האמונה הדתית שלהם באנגליה.
3. למרות האמור לעיל, בתקופה של צ'ארלס הראשון, השלטון ראה בפוריטנים סכנה, וחלקם נרדפו. הארכיבישופ ויליאם לוד החמיר את היחס לפוריטנים. דוגמה היא תומאס הוקר שזומן למשפט בפני הסמכות השיפוטית העליונה של הכנסייה האנגליקנית (Court of High Commission). הוא גלה להולנד ואחר כך למושבת מסצ'וסטס ביי .
4. לא כל הפוריטנים הסכימו לגבי הדרך שבה יש להגיב למצב, והיו הרבה דיונים ופולמוסים בנושא. חלק קטן התייאש מהכנסייה האנגליקנית ורצה להקים כנסייה נפרדת. מבין אלה שקסם להם ברעיון של חברה חדשה באמריקה, חלק קטן, אם בכלל, שאף להקים חברת מופת שתשמש דוגמה שלפיה הכנסייה האנגליקנית תעבור רפורמה לאחר מכן. הרעיון הזה קיבל את השם "City upon a hill", לפי דרשה של ג'ון וינת'רופ , אבל היסטוריונים הראו לאחרונה שהרעיון נופח מאוד מאז המאה ה-19, ושזה לא היה טיעון מרכזי של פוריטנים בעד הגירה לאמריקה. טיעונים שהיו יותר כבדי משקל עסקו ברצון של הפוריטנים להמיר את דתם של המקומיים באמריקה, רצון ליצור כוח שיהווה משקל נגד לקתולים, וגם המחשבה שצפון אמריקה תציע שפע כלכלי בעוד שהמצב הכלכלי במזרח אנגליה (רוב הפוריטנים הגיעו ממזרח אנגליה) היה קשה. אבל גם הטיעונים הכלכליים לא היו נפרדים ממחשבה דתית – הם פירשו את הדעיכה הכלכלית באנגליה כתוצאה של הכעס של אלוהים על האנגלים.
5. NilsHolgersson2, בעקבות תגובתך קראתי חלקים מ-Albion Seed שנראו לי רלוונטיים, ונראה לי שהזיכרון שלך מטעה אותך: א. מבחינה מתודולוגית/היסטוריוגרפית, הספר מנסה לקדם "היסטוריה תרבותית" שמהווה סינתזה בין "היסטוריה ישנה" להיסטוריוגרפיה המטריאליסטית יותר שהתפתחה הלך משנות ה-60. ב. בנוגע להגירה של פוריטנים למסצ'וסטס ביי יש לו בעיקר ביקורת לגבי היסטוריה מטריאליסטית/רוויזיוניסטית, שמנסה להפחית מהערך של המניעים הדתיים. הוא טוען שרוב הפוריטנים שהגיעו לאמריקה לא חשבו במונחים של City Upon a Hill, אלא במונחים אישיים יותר. אבל "אישי" זה לא "מטריאליסטי". הם רצו מקום שבו הדת שמועדפת עליהם תשלוט על חייהם. כמה ציטוטים נבחרים בתרגום שלי: "עבור המייסדים של מסצ'וסטס 'שיפור הזמנים' היה בעיקרו מונח רוחני. הצאצאים שלהם, לאחר מכן, הפנו את אותו הדחף למטרות חילוניות וחומרניות". "[דפוס החברות בכנסייה] מלמד אמת חשובה לגבי ההתיישבות במסצ'וסטס. הוא מלמד שהתכליות הדתיות של המושבה לא היו מוגבל ל'אוליגרכיה פוריטנית' קטנה, כפי שהיסטוריונים מסוימים עדיין מאמינים, ושהמקימים של מושבת הביי לא באו 'לתפוס דגים', כפי שמטריאליסטים ממשיכים להאמין". "ההגירה הגדולה התפתחה... מעל הכול, כתנועה דתית של נוצרים אנגלים שהתכוונו לבנות ציון חדשה באמריקה. כאשר רוב המהגרים האלה הסבירו את מניעיהם להגעה לעולם החדש, דת לא הוזכרה רק כמניע העיקרי שלהם. היא הייתה המניע היחיד שלהם".
6. למרות האמור לעיל, עצם הצורך של הספר להגיב להיסטוריוגרפיה מטריאליסטית מראה שיש עמדות אחרות לגבי המניעים.

פוליתיאורי • שיחה 23:23, 16 ביוני 2024 (IDT)